שיחה:נאוטילוס (מערכת נשק)

המשפט הבא מופיע ב"יתרונות":

"פגיעה מהירה ומדוייקת, הנעשית במהירות האור."

אני חושש שאין זה מדויק במיוחד - הירי עצמו אמנם במהירות האור, אך יש להחשיב גם את מהירות התגובה של המערכת - טעינת הלייזר, הנעלות על המטרה וכו'. וולנד 07:38, 22 מאי 2005 (UTC)

ההשוואה היא לנשק חילופי, גם בנשק אחר יש זמן כבלת החלטות. בנשק לייזר אין (עד כדי מהירות האור) זמן מעוף. --maayan 21:59, 9 יולי 2005 (UTC)

הסרת חסרון

הסרתי את החסרון: "* שטח כיסוי (שטח מוגן מאיומים)" אם מישהו מבין למה התכווין המשורר, אנא להחזיר את השורה בהסבר נאות. דלמוזיאן - שיחה 14:16, 9 יולי 2006 (IDT)

מה לא ברור? שטח הכיסוי של הנשק הוא מוגבל ב10 ק"מ רדיוס. לכן זהו חיסרון.

ניתן להוסיף עוד

המערכת עולה לשיח הציבורי גם בימים אלו http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3277865,00.html בזמן שהמלחמה בצפון (ללא שם בינתיים) משתוללת.

ניתן להוסיף זאת כרפרנס

וגם ניתן להוסיף: MTHEL Mobile Tactical High Energy Laser באתר: http://www.israeli-weapons.com/weapons/missile_systems/systems/THEL.html המאמר עצמו לא מספק ממש מידע, אבל שווה לעיין בתגובות... דור לוי 17:22, 23 יולי 2006 (IDT)

באתר Ynet נכתב ששר הביטחון פרץ הורה להמשיך ולפתח את המערכת! http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3295431,00.html

סגירת אורוות נאה. גדי אלכסנדרוביץ' 23:17, 26 באוגוסט 2006 (IDT)

אכן אכן, אך העניין חשוב לגוף הערך, ויש להוסיפו!

אני מסכים. יש סיבה מיוחדת שבגללה אינך עושה זאת? גדי אלכסנדרוביץ' 12:32, 27 באוגוסט 2006 (IDT)

לא. פשוט הבאתי לידיעת כותב הערך את הידיעה, ועכשיו זה נתון לשיקול דעתו.

בויקיפדיה כולם מוזמנים לערוך, ולא רק כותב הערך המקורי. בפרט, ייתכן שכותב הערך המקורי לא עוקב אחריו או שאינו יכול לעקוב אחריו. מכיוון שקשה להגיד שהתוספת הזו שנויה במחלוקת, אני לא רואה בעיה להוסיף אותה מייד. גדי אלכסנדרוביץ' 14:42, 27 באוגוסט 2006 (IDT)

הוספתי את ההפשרה של הפרויקט ולצערי אינני סבור שרוב הסוסים ברחו. טרול רפאים 15:31, 27 באוגוסט 2006 (IDT)

כן אבל אינני יודע לערוך ערכים בוויקיפדיה. עדיף שמישהו מקצועי יעשה את זה. וזה אכן נעשה בצורה מקצועית.

חסרונות

שווה לקרוא תגובות למאמרים, למשל למאמרים של דר עודד עמיחי באומדיה וגם מאמרים אחרים שם (האתר כנראה דואג ליחסי ציבור למערכת הזו) כדי לפענח מידע על חסרונות המערכת. דור לוי 23:06, 3 בספטמבר 2006 (IDT)

המכ"ם של נאוטילוס מפעיל את מערכת ההתרעה בשדרות

http://www.iaf.org.il/Templates/ArtArch/ArtArch.IN.aspx?lang=HE&folderID=47&subfolderID=1844&docfolderID=1844&lobbyID=40&docID=26603

Flayer 18:07, 18 במאי 2007 (IDT)

המון זמן תהיתי מתי זה יפורסם.. נחמד, ותודה על הלינק. נחמיה ג 13:14, 24 במאי 2007 (IDT)

מערכת הנאוטילוס המוטסת

שמתי לב שכתוב בערך: "עד לא מזמן, נשקלה האפשרות לפתח מערכת מוטסת שתפעל כנגד טילים בליסטיים. שילוב של טיל החץ עם מערכת זו היה אמור לספק הגנה אווירית טובה למדינת ישראל כנגד סוגים שונים של איומים." ידוע משהו על המערכת כמו גודל, טווח, או משהו כזה? ואפשר להתקין אותה למשל על כטב"מים מסוג הרמס 450 או הרמס 1500? כי אם באמת יתקינו את המערכת המוטסת על כטב"ם זה יהיה מאוד יעיל כי פשוט יסתובב באוויר מטוס ללא טייס שיכול לשהות זמן רב מאוד באוויר ופשוט ליירט טילים בליסטיים זה גאוני ויתן מענה הגנתי מלא לאיום הטילים הבליסטיים על ישראל

נאוטילוס היא מערכת ענקית. אי אפשר להתקין אותה על סתם מל"ט. ההרמסים שנתת הם פשוט זעירים ביחס למה שהמערכת צריכה.. תחשוב יותר בכיוון של בואינג גדול. נחמיה ג 01:09, 16 בספטמבר 2007 (IDT)

אהה חשבתי שיפתחו מערכת מוטסת עם מימדים וביצועים פחותים אבל בעצם ראיתי שפיתחו פעם מערכת ניידת אבל הביצועים לא הספיקו אז זה לא הגיוני כנראה צריך להרים את הדבר הזה ככה לאוויר אבל בואינג גדול? זה לא קצת מסובך במלחמה? זה אפשרי אבל משהו כזה גדול זה מסורבל ויותר פגיע לאש נ"מ לא? או שיש מערכות נגד אש נ"מ שיוכלו לאפשר לו חופש פעולה? או שנגיד מטוס ללוחמה אלקטרונית יטוס לפניו או משהו כזה? יש משהו שיכול לאפשר לו חופש פעולה?

פרוייקט המערכת המוטסת מכונה בראשי תיבות ABL, והיא מיועדת להשמה על מטוס בואינג ואמורה לפגוע מטווח של מאות קילומטרים. יתכן שהיא יכולה להגן על עצמה באמצעות קרן לייזר ואמצעי הטעיה, ויתכן שמטוסי קרב יגנו עליה. בכל מקרה יש עליה ערך יפה בויקי האנגלית. Airborne Laser --אפי ב. • שיחה • 14:20, 26 בספטמבר 2007 (IST)

כן בדיוק מצאתי את זה ובאתי לכתוב על זה כאן אבל היתה התנגשות עריכה ושמתי לב שכתבתה על זה, ואם זה יפג מטווח של מאות קילומטרים זה הרבה יותר טוב ממערכת הנאוטילוס המוטסת כי היא מגיעה רק ל-10 קילומטרים אבל הבנתי רק שזה נגד טילים בליסטיים את שאר הערך לא הבנתי כדאי לכתוב על זה פה בויקיפדיה כי זה מאוד מעניין אבל לא הבנתי את זה ממש טוב וגם אני לא מבין איך לא פרסמו את זה בתקשורת אצלנו

דרוש מומחה

מסיבות ברורות, אין באמת נתונים חד משמעיים על הביצועים של המערכת. מהסיבה הזאת, גם המאמר סובל מפיצול אישיות. מצד אחד למשל כתוב בחסרונות ש"המערכת הגיעה ל- 35% הצלחה" ומצד שני בהיסטוריה כתוב: "עד כה הצליחה המערכת ליירט בהצלחה של 100 אחוז 28 טילי קטיושות ו־5 פגזי ארטילריה בקוטר 155 מ"מ". לא נותר אלא להדגיש את העובדה שהערך משווע למומחה רציני לענייני פוליטיקה ואינטרסים כלכליים שיעשה כאן עבודת עריכה רצינית. אולי אפילו כדאי לציין בערך עצמו ש"בשל רגישות הנושא, והתחרות העזה בין החלופות השונות קיימים נתונים סותרים באשר לביצועי ונתוני המערכת".טריגר - שיחה 01:54, 28 במרץ 2008 (IST)

פורסמה כתבה בידיעות אחרונות, שנכתבה על ידי אלכס פישמן, ובה נכתבו דברים די ברורים בנושא, קישור.

וגם כאן מופיעים עוד פרטים על הפאדיחה שנקראת נאוטילוס.

האמת היא שכנראה אף פעם היא לא השיגה 100% יירוט, בוודאי לא של רקטות. לכן ברור לחלוטין שיש כאן עריכות מגמתיות, לדעתי זה מגיע מהגורמים שמנסים לשכנע את כל עם ישראל שהמערכת מבצעית, כשהיא לא קרובה לזה.. נחמיה ג - שיחה 03:04, 28 במרץ 2008 (IDT)

לצערי, הערך כאן רצוף שקרים ממש בנוגע לנאוטילוס. המערכת השיגה 100% הצלחה (46 איומים מתוך 46 יורטו במהלך הניסויים שבוצעו בה), וה"פדיחה" היחידה היא שהאנשים האחראים לכך שישראל לא הצטיידה במערכות יירוט באמצעות לייזר, עדיין לא יושבים בכלא על מחדליהם ועל שחיתותם.

מתוך תגובות שני אלה שמעליי ניתן להסיק אחד מהשניים - 1. אין להם שמץ של מושג על מה הם מדברים. או 2. הם משקרים ביודעין, כדי להטעות את הקוראים.

חבל שערך בוויקיפדיה כתוב וערוך באופן עלוב כל כך, וכולל קשקושים רבים כל כך.

80.230.126.231 היקר. אני יכול להעיד רק על עצמי. אכן, כפי שכתבתי לעיל, לי אין שמץ של מושג מהם אחוזי ההצלחה המבצעית של המערכת- ובשל כך לא התערבתי בעריכה בנושא הזה. אין לי גם שום כוונה לצלול לתוך ים האיפורמציה והדיסאינפורמציה שמופצים על המערכת משני הצדדים. אותי מעניין יותר הצד הטכנולוגי (הכוונה ללייזר עצמו).

לעומתי, ניכר שאתה מאמין שבידיך הנתונים האמיתיים של אחוזי ההצלחה. אם כך, אני מציע שתערוך שוב את הקטעים הרלוונטיים תוך ציון מקור מהימן. אם תציין מקור, אף אחד לא ישנה את את העריכה שלך בחזרה, גם לא "נחמיה ג". אם אתה לא יודע איך מכניסים הערת שוליים, פשוט תציין את המקור פה בדף השיחה ואני או מישהו אחר כבר נדאג לתקן. טריגר - שיחה 17:14, 31 במרץ 2008 (IDT)

ישנם כמה כתבות בתקופה האחרונה כמו זו בהארץ או בהעין השביעית, וכן המאמר של ד"ר עודד עמיחי שבהם נטען כי הניסוי היחיד שידוע באופן מוסמך הוא זה שבו יורטו 46 מטרות במאה אחוזי הצלחה, וכי הסיפורים על 35 אחוזי הצלחה מלאי סתירות וללא ביסוס. כמו כן במאמר של ד"ר עודד עמיחי הנ"ל יש ציטוט (באנגלית) של מייק מקווי סגן נשיא NG שמדבר על 100 אחוזי הצלחה. מאן דאמר - שיחה 01:13, 25 במאי 2008 (IDT)

מה עלות טיל ירוט?

"הרי שכנגד 4,000 הרקטות שנורו על ישראל היה צורך בירי של 12,000 טילים שעלותם לפחות 1.2 מיליארד דולר" - מה, טיל ירוט עולה 100,000 דולר? לא נראה לי כלל. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ו באדר ב' ה'תשס"ח • 04:01, 2 באפריל 2008 (IDT)

אכן, זה כנראה קרוב יותר למיליון. ‏odedee • שיחה 05:08, 2 באפריל 2008 (IDT)

מהות הטכנולוגיה עצמה

יהיה מעניין אם מישהו יפרט יותר על הטכנולוגיה ואולי גם יצרף סכימה, על כל הנושא, איך ריאציה בין גזים הופכת לקרן לייזר. עניין הטכנולוגיה שנראה מעניין, הרבה יותר מכל הפוליטיקה שמסביב לנאוטילוס, צריך לתפוס יותר מקום. וגם אשמח לפישוט או הרחבת הסבר על המשפט הסתום: "והיפוך אוכלוסין במהוד הלייזר", שמופיע באחד מהפסקאות הראשונות. --אפי ב. • שיחה • 15:33, 28 ביולי 2008 (IDT)

הרבה דיסאינפורמציה

בהקשר של כיפת ברזל והנאוטילוס כוחות אינטרסנטים משני הצדדים מפזרים המון סילופים בהקשר של פרמטרים של המערכות כמו טווח, מגבלות ומחיר. למשל בסוגיה של מחיר, איזו מערכת יותר יקרה. למשל יש טיעון שכיפת ברזל זולה יותר מהלייזר (כל סוללה 50-100 מיליון דולר), אבל אם קוראים בעיון מתברר שבפיתוח הראשוני של כיפת ברזל הושקעו מיליארד דולר לעומת 550 מיליון דולר בנאוטילוס[1], מעניין למה משרד הביטחון שיודע בוודאות את העלויות של כיפת ברזל, מעדיף לעמעם את העניין ולתת לנו לנחש כמה עולה כל טיל טמי"ר למשל. --אפי ב. • התחברו ל♥ • 10:28, 21 בנובמבר 2012 (IST)

תשובות שקיבלתי מד"ר עודד עמיחי

• לשאלתי, מערכת נאוטילוס (או סקייגארד), מהן יתרונותיה מול יתרונות כיפת ברזל? קיבלתי תשובה זו:

"אני מתחיל בקטנות. חרף הפסטיבלים סביב כיפת ברזל, 1) אין להתכחש לעובדה שיישובי עוטף עזה נשארו חשופים לירי רקטות ופצמרים, שכיפת ברזל לא יכולה להגן עליהם. 2) אי אפשר להתכחש לעובדה שלמרות שכיפת ברזל הוצבה בכמה ערים גדולות יחסית, באר שבע, אשקלון, אשדוד, החיים שם שובשו לא פחות מאשר קודם. 3) לגבי החיסכון בחיי אדם, העובדות הן שונות. השווה מספר הנפגעים במבצע עופרת יצוקה, שנמשך כזכור לי 22 יומים ועמוד ענן שנמשך 8 ימים, תוריד את נפגעי הפעולה הקרקעית שהיתה שם ולא היתה כאן, ותיווכח שאין הבדל משמעותי. 4) לגבי הנזקים הכלכליים, תעשה את החשבון כמו שצריך, ותוסיף לצד האחד של המשוואה של מה שהושקע באמצעי ההגנה האקטיביים ותגיע למסקנה שגם כאן לא באה הישועה. 5) כפי שכתבתי, 8 מערכות סקייגארד יסגרו הרמטית את רצועת עזה מירי רקטות ופצמרים. ההגנה תהיה שלמה, הן לישובי עוטף עזה, והן לערים הגדולות בדרום ובמרכז הארץ. שום דבר מעופף לא יצא מהרצועה. 6) לקחתי במתכוון עודף לייזרים, השקעה חד פעמית שולית, 8 במקום 3, כדי לתת מענה לתקלות טכניות, מזג אוויר, מטחים כבדים. 7) ברצועת עזה יש מקרה מיוחד. גובה העננים אינו נמוך מכ-700 מטר. בדקנו. בגלל הרוחב הצר של הרצועה, כ-7 ק"מ, הסקייגארד יכול ליירט כל איום בליסטי מתחת לגובה העננים. 8) את כיפת ברזל ניתן להסב להגנת אתרים אסטרטגיים, שכמה מראשי מערכת הביטחון הציעו כבר בעבר. אלה יעדים ספציפיים, 15, שטחם קטן, ולכן כיפת ברזל תוכל להוכיח שם יכולתה. עודד"

• לשאלתי,מה צריך לקרות במדינה כדי שהרעיון שלך יעבור ויצליח? האם תוכל גם לנמק ולהוכיח הכרחיותה של מערכת שכזו על גבול לבנון? קיבלתי תשובה זו:

"יש למערכת זו יכולת להגן על כל המדינה. כתבנו על כך הרבה מאמרים שתוכל למצוא באתר. מכיוון שעד כה דפקנו את הראש בקיר, החלטנו להיות יותר צנועים ולהתמקד בדרום, שבמצב הקיים אין להגנתו פתרון ראוי. לכשזה יבוצע יהיה יותר קל להשוות ביצועים ולראות היכן ניתן יהיה להציב את הלייזר בגזרות נוספות. מה צריך לקרות כדי שהלייזר יובא ארצה? הלוואי שידעתי. מעורבים כאן הרבה שיקולי אגו, הגנה על התעשיות הביטחוניות הישראליות, שאני סבור שהיא מוטעית. להיפך, ניתן היה לשלבם בייצור הלייזר ובכך להעביר אותם לטכנולוגיה של המאה ה- 21. יש סיבות נוספות. אף אחת לא עניינית. יש בהיסטוריה הרבה דוגמאות של התנגדות אלימה להכנסת טכנולוגיות או דעות חדשות, כמעט בכל תחום. אבל כפי שהיה במקרים אחרים, לא ניתן לעצור את הקידמה. הלוואי שההתפכחות לא תבוא אחרי אסון כבד, כפי שכמה מחבריי הטובים כותבים, אומרים ורומזים (בין השאר, משה ארנס, במאמר שפרסם בהארץ לפני כשנתיים)." בברכה, Rafael Guri שיחה 09:42, 26 בנובמבר 2012 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.global-report.net/drori/?l=he&a=342505
  • In נאוטילוס (מערכת נשק) on 2011-11-23 01:54:10, 404 Not Found
  • In נאוטילוס (מערכת נשק) on 2011-11-28 00:48:03, 404 Not Found
  • In נאוטילוס (מערכת נשק) on 2013-05-04 15:00:53, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 18:01, 4 במאי 2013 (IDT)

משוב מ-31 במרץ 2014

קישור נוסף לערך: http://mida.org.il/?p=30609 הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
164.138.125.89 22:50, 31 במרץ 2014 (IDT)

טעות דקדוקית

לעתים יש לירות שני טילים לוידוי הפלת רקטה.).

כותבים "וידוא".

מחיקת חסרונות המערכת בינואר 2020

לדעתי העריכות שהורידו את כל חסרונות המערכת למעט אחד לא היו מוצדקות. אין לי ידע בתחום אבל ניתן לראות למשל חלק מהחסרונות בקישור כאן --Effi effi - שיחה 16:40, 27 בינואר 2022 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בנאוטילוס (מערכת נשק) שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.allmag.co.il/page/13435 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20210805082410/http://www.allmag.co.il/page/13435 לכתובת המקורית.
• http://www.inss.org.il/uploadImages/systemFiles/%D7%A4%D7%A8%D7%9C%20%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%96%D7%99.pdf נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20160122020625/http://www.inss.org.il/uploadImages/systemFiles/%D7%A4%D7%A8%D7%9C%20%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%96%D7%99.pdf לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 04:38, 12 באוקטובר 2022 (IDT)