שיחה:נאו-ליברליזם

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה הוזכר בכתבה של עומר בן יעקב, נחשפו "בובות קש" של פורום קהלת שפעלו בסתר להטות את ויקיפדיה, באתר הארץ, 17 ביולי 2023.

משוב מ-07 באוגוסט 2011[עריכת קוד מקור]

ניאו ליברליזם הוא מושג מוסכם במחקר ובאקדמיה. זו אידיאולוגיה כלכלית ולא מילת גנאי של השמאל! 85.64.201.3 11:22, 7 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

  • אתה טועה. המונח האידיאולוגי הנכון הוא ליבראליזם כלכלי או ליברליזם קלאסי. ייתכן ואתה מתבלבל עם ניאו-קלאסי. מי מזהה עצמו כ"ניאו-ליברלי"?MeUser42 - שיחה 01:04, 8 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
אני מצטער. אבל קישורים רבים כל כך לוויקיפדיות אחיות עם ערכים בשם זהה, מחשיד שאכן קיים כזה מונח. אביעד‏ • שיחה 09:52, 26 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]
זה מושג מוסכם בקרב אנשי אקדמיה מהצד השמאלי של המפה. אין זה אומר שהוא מגדיר אידיאולוגיה השונה מליברליזם קלאסי זה א' - וב' אין זה אומר כי זהו השם של האידיאולוגיה. מעולם לא שמעתי אף אדם מכריז על עצמו כ "ניאו-ליברל" - זה תמיד מופנה כתיאור של אחר, בד"כ תיאור גנאי. זו אגב לעומת כינויי גנאי ימניים כלפי שמאלנים כמו קומוניסט, מרקסיסט, סוציאליסט או כינוי גנאי שמאלני לימין כמו פאשיסט שיש אנשים שגם יכריזו על עצמם ככאלה. בעד מחיקת הערך או לפחות הבהרה של המציאות בתחילת הערך --אנורקס - שיחה 00:31, 5 באפריל 2012 (IDT)[תגובה]
הוספתי הערה על הטרמינולוגיה בפתיחה, עם קישור לרשומה מצויינת שעוקבת אחרי השימוש במושג.
ממליץ לך לעשות זאת לאחר הרשמה בוויקיפדיה. --MeUser42 - שיחה 11:38, 7 ביולי 2012 (IDT)[תגובה]
למה זה תנאי להישארותו של המשפט בערך? ויקיפדיה היא לא אנציקלופדיה חופשית? תציג בבקשה נימוק משכנע למה הורדת את ההערה שבסה"כ ציינה שישנה ביקורת על עצם השימוש במושג המלא בקונוטציות שליליות ("השטן הניאו-ליברלי" כדבריו של פרופ' יוסי יונה: https://www.youtube.com/watch?feature=player_detailpage&v=gutG49YvydM#t=799s ), והביאה מבואה שעוסקת בכך: http://chickenman.radish.co.il/?p=1040 . זאת מבלי להכנס לשאלה האם זו ביקורת נכונה או לא. אבל חשוב לציין שהיא קיימת. ממילא הערך הוא קצרמר ואני לא מבין מה גורעת ההערה החשובה.

בעיות רבות בעדכון האחרון[עריכת קוד מקור]

הייתי מנמק את מספר הבעיות שאני מוצא בהרחבה האחרונה, אלו שמעבר להעדר ניסיון להיות ניטרליים, אלא גם עניינים עובדתיים וחשוב מכך- עניינים של מבנה והתייחסות שגויה לדעתי למושא הערך, אבל, מי שכותב פסקה כזו:

”"המדיניות הנאו-ליברלית מוצדקת על-ידי תיאוריית החלחול (Trickle down), אשר טוענת כי כל שכבות האוכלוסייה ייהנו מפירות הצמיחה הכלכלית שיושגו באמצעות עידוד היוזמה הפרטית. טענה זו מבוססת על ההנחה שיצירת תנאים נוחים להשקעה יגדילו את רווחיהם של בעלי ההון, וכתוצאה מכך יגדל ההון שביכולתם להשקיע בחברה. הם ירחיבו את עסקיהם, ייצרו היצע רחב של מקומות עבודה ובסופו של דבר השגשוג הכלכלי יתרום לרווחתם של כלל העובדים במשק. בפועל, תיאוריה זו התבררה כשגויה. מחקרים רבים מראים כי העשירונים התחתונים כמעט ולא נהנים מפירות הצמיחה.[2] זאת ועוד, רוב הרווחים מושקעים כיום בנכסים פיננסיים ולא בפיתוח והרחבת עסקים ומקומות עבודה במשק."”

פשוט לא ראוי להתייחסות נרחבת, כיוון שלא נעשה מאמץ בסיסי לכתוב באופן ניטרלי כראוי לאינצקלופדיה כך שיוצדק מאמץ מצידי. אני מבקש שכל תוספת נוספת של אסף-אחר בכיוון הזה תדון ראשית או תעשה בארגז החול, אם תהיה עניינית ולא תכיל טעויות כמובן שאין בעיה. --MeUser42 - שיחה 04:00, 17 בספטמבר 2012 (IDT)[תגובה]

זה מצוין שיש ביקורת על עדכון הערך, אך כדאי שהיא תהייה בונה ושתקדם את הערך ולא פשוט תחסל עבודה מאומצת שהושקעה בניסיון כנה לתרום לשיפורו.
הערך הקיים חלקי ולא מדויק. הוא אינו נותן מושג טוב על משמעות המונח נאו-ליברליזם. אם ישנם בתיקון שלי אי-דיוקים או הטיות אפשר לתקן אותן. אבל למחוק כלאחר יד את כל העדכון זה פשוט לא במקום.
הפיסקה שצוטטה לעיל היא חשובה לדעתי אך אינה לב העניין ואפשר להשמיט את חלקה או את כולה אם זה העניין. יחד עם זאת איני חושב שהיא לא נייטרלית. אין ספק שההצדקה לנאו-ליברליזם נשענה על תיאוריית החלחול, ואין ספק שהממצאים האמפיריים מלמדים היום שהחלחול לא עובד. שוב, אפשר לתקן אם קיים צורך. אין הצדקה למחוק כלאחר יד.
בכל אופן, אין בעיה לעבור על העדכון פיסקה פיסקה ולראות אם היא בעייתית. נתחיל עם הפיסקה הראשונה:
”נאו-ליברליזם הוא מונח מודרני המשמש החל משנות התשעים לתיאור צעדי מדיניות כלכלית-חברתית המושתתת על כלכלת שוק חופשי. המונח משמש כשם נרדף למונחים 'קפיטליזם מאוחר' ו'פונדמנטליזם שוק'. המדיניות הנאו-ליברלית צמחה בשנות השמונים ומזוהה יותר מכל עם ממשלותיהם של מרגרט תאצ'ר בבריטניה ושל רונלד רייגן בארצות-הברית. מדיניות זו מקודמת באופן מיוחד על-ידי מוסדות הכלכלה הגלובליים, קרן המטבע הבינ"ל והבנק העולמי. בישראל הליברליזציה של הכלכלה החלה עם עליית מפלגת הליכוד לשלטון בשנת 1977 וצברה תאוצה עם התוכנית לייצוב המשק בשנת 1985. בהנהגתו של בנימין נתניהו כראש ממשלה בין 1996 ל-1999 וכשר אוצר בין 2003 ל-2005 הונהג בישראל נאו-ליברליזם רדיקלי שהתבטא בהסתמכות גוברת על כוחות השוק, בקיצוץ ההוצאה הציבורית והפחתת המיסים הישירים.”
האם יש חולק על כך? האם ישנם אי-דיוקים או הטיות? --אסף אחר - שיחה 09:58, 17 בספטמבר 2012 (IDT)[תגובה]
אסף, כל שעשית בשינוי הזה, הוא הפכת טענות ניטרליות בערך הקודם כגון: ”מדיניותם של מוסדות כגון קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי תוארה פעמים רבות כנאו-ליברלית, שכן אלו נוהגים לדרוש ממדינות לנקוט בצעדי ליברליזציה כתנאי לסיוע כספי מצידם” לטענות כגון: ”מדיניות זו מקודמת באופן מיוחד על-ידי מוסדות הכלכלה הגלובליים, קרן המטבע הבינ"ל והבנק העולמי.” (זו, סתם, לידע כללי, ממש לא טענת קונצנזוס, יש שטוענים כי לולא ההלוואות הללו מדינות היו נאלצות לבצע ליברליזציה רבה יותר). מחקת טענות עם סימוכין מעולה כגון: ”המונח נפוץ במיוחד בחוגי השמאל הכלכלי ומשמש על פי רוב כמילת גנאי בהקשר פוליטי ולעתים רחוקות אם בכלל משמש לתיאור עצמי של תומך במדיניות שוק חופשי.” גם כאן, שינוי אשר פוגע באיזון. עוד הוספת לא פחות מ-”הונהג בישראל נאו-ליברליזם רדיקלי, דעה גמורה וטענה, למעשה, שגויה. ישראל מדורגת במקום ה-48 בחופש כלכלי לפי הריטג', ו-81 לפי פרייז'ר, כולם מדרגים את ישראל כאחד השווקים הכי פחות חופשיים\קפיטליסטיים במערב. שנית, האם נתניהו תיאר את מדיניותו כ"ניאו-ליברליזם" או שמא מבקריו עשו כך? אחד הדברים החשובים ביותר במאמר הזה היא שההתייחסות למונח נטועה במסקנות מ[המחקר החשוב הזה שקישרתי למעלה, שניתח בקפידה את האופן בו המילה משמשת ב-450 מאמרים אקדמאים. בין מסקנותיו שהמילה משמשת במשמעויות שונות מאוד (כלומר, לא מוגדרת היטב) ובהקשר גנאי - זה בסדר כמובן. אבל זה אומר שההתייחסות לנושא הערך צריכה להיות קונטקסטואלית ולא תוכנית, כאילו ניאו-ליברליזם זה אכן המונח הרשמי למשהו, באופן יבש וא-פוליטי. אין למונח הזה כזה "קרידנס" וזה לא האופן בו הוא משמש בספרות האקדמית. שוב תראה שהפכת אגב את "תוארה", גם ביחס לישראל, לטענה של ויקיפדיה. --MeUser42 - שיחה 13:33, 17 בספטמבר 2012 (IDT)[תגובה]

ערך בעייתי ולא מדויק[עריכת קוד מקור]

טוב חברים, אין לי חשק כל כך להיכנס לוויכוחי ויקיפדיה בנושאים כלכליים, כיוון שכבר נתקלתי בלובי האולטרה ליברלי שפועל כאן כדי לשנות ערכים לפי תפיסתו, אבל הערך הזה ממש ממש לא מדויק. אתם תאלצו לסמוך עלי בעניין הזה, כיוון שאני כותב את הדוקטורט שלי על ההיסטוריה של התיאוריה הכלכלית במאה ה-20, ועבדתי ככתב ועורך כלכלי במשך שמונה שנים... המונח "ניאו ליברליזם" הופיע אולי פעם פעמיים עד שנות ה-30 של המאה ה-20, אז הוא החל להיות נפוץ כדי לתאר את ה"אורדו-ליברלים" בגרמניה. מאז הוא התפתח בכל מיני כיוונים, אז זה מצחיק לרשום שהוא נפוץ משנות ה-90, בהתחשב בכך שמישל פוקו כבר נתן עליו סדרת הרצאות בתחילת שנות ה-80... בכל מקרה, הנה כמה מקורות אקדמיים אונליין, אם מישהו רוצה להתעמק ולהרחיב את הערך:

http://www.ier.hit-u.ac.jp/~nisizawa/rollings.pdf

http://www.stanford.edu/group/scspi/_media/pdf/Reference%20Media/Fourcade_2002_Politics.pdf

http://folk.uio.no/daget/What%20is%20Neo-Liberalism%20FINAL.pdf

http://www.globalexchange.org/resources/econ101/neoliberalismhist

http://public.econ.duke.edu/~erw/190/Mirowski%20Defining%20Neoliberalism.pdf

http://www.thomaslemkeweb.de/engl.%20texte/The%20Birth%20of%20Biopolitics%203.pdf


שינוי תיקון שבוצע על גבול ההשחתה[עריכת קוד מקור]

תיקנתי את פסקת הפתיחה באופן שדומה למה שהיה. זאת מאחר שהמחיקה הטוטאלית היא לדעתי כמעט השחתה של הערך. המונח "ניאו ליברליזם" הוא מונח בסיסי ומקובל במדעי החברה. וישנם פרסומים רבים מאד בכתבי עת מכובדים מהשורה הראשונה שבהם יש שימוש במונח זה.

מלחמת העולם[עריכת קוד מקור]

Amir Segev Sarusi, תודה על ההשקעה וההרחבה הרבה של ערך חשוב זה. שאלה קטנה, כתבת "מדיניות הכלכלית שהובילו מדינות לאחר מלחמת העולם הראשונה, שנהוג לחשוב שהצליחה במידה בלתי מבוטלת" - תהיתי אם זו טעות והכוונה פה היא בעצם למלחמת העולם השנייה, אחריה מדדי הצמיחה היו בשיא כל הזמנים, ולא לראשונה שאחריה הגיע השפל הגדול? ללא מקור סמוך, קשה לי לקבוע אם זו טעות או אולי יש פה כוונה שלא ירדתי לסוף דעתה, אז אני מקווה שתזכור למה הייתה הכוונה. תודה איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 19:53, 19 באפריל 2021 (IDT)[תגובה]

אין בעד מה, באהבה רבה. מקווה שזה עונה על המועקה שחשו המבקרים השליליים של הערך קודם.
לבקשתך, מצרף מקור:
  • Dewey, John (1929). Characters and Events, Joseph Ratner (ed.), New York: Henry Holt.
Amir Segev Sarusi - שיחה 19:56, 19 באפריל 2021 (IDT)[תגובה]
במענה לעריכתך האחרונה - אין לי עמדה נחרצת. בעיני זוהי ביקורת מקבילה. Amir Segev Sarusi - שיחה 19:59, 19 באפריל 2021 (IDT)[תגובה]
Amir Segev Sarusi, תודה, אבל אין לי גישה לזה (לפחות בחיפוש מהיר לא מצאתי). זה פשוט מפתיע עבורי להתייחס למאמר משנת 1929 (שגם הוא מלפני אוקטובר, רגע אחריו התחיל משבר כלכלי עולמי דרמטי של עשור) כתקופה של כלכלה טובה. אם המקור נגיש לך ואתה יכול לראות שזה אכן מה שהם התכוונו, אני אאמין לך... אבל זה לכל הפחות נראה לי מסוג הדברים שכדאי לוודא.
לגבי מבנה הפרקים - אם אתה רוצה לבטל את זה, אני לא אתנגד. כאמור בתקציר העריכה, קצת קשה לי להבין מהניסוח למה הביקורת מתייחסת, אבל הרושם שהיה לי הוא שזה כן קשור לאותו נושא. כאמור, בטל אם אתה חושב אחרת, אתה זה שהתעמק בביקורת הזו יותר ממני. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 20:04, 19 באפריל 2021 (IDT)[תגובה]
מוזמן להסתכל גם באינציקלופדיית סטנפורד שמהם הגעתי למקור:

This was partly due to the experiences of the First World War, in which government attempts at economic planning seemed to succeed (Dewey, 1929: 551–60); more importantly, this reevaluation of the state was spurred by the democratization of western states, and the conviction that, for the first time, elected officials could truly be, in J.A. Hobson’s phrase ‘representatives of the community’ (1922: 49). As D.G. Ritchie proclaimed: ... Amir Segev Sarusi - שיחה 21:48, 19 באפריל 2021 (IDT)[תגובה]

Amir Segev Sarusi, תודה על ההשקעה! זה בהחלט עוזר לי להסתמך על דברים בניסוח. הצעתי ניסוח חלופי. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 22:27, 19 באפריל 2021 (IDT)[תגובה]

מה הקשר בין פרוטקציוניזם לנו ליברליזם?[עריכת קוד מקור]

"רוב הייצוא בארץ נעשה על ידי מספר קטן של חברות במגזר ההייטק שנהנות מתמיכה ממשלתית מסיבית. מדיניות זו יצרה העדפה לא רק לחברות אלא גם לעובדים במגזר היצוא, כך שגדל משמעותית הפער בין ענפי הייצוא, המאופיינים בפריון ייצור גבוה ובשכר גבוה, ובין ענפי הייצור לצריכה מקומית, המאופיינים בפריון ייצור נמוך ובשכר נמוך. כתוצאה מכך, קבוצה קטנה של תעשיינים ועובדים נהנתה משגשוג כלכלי בעוד שאר המגזרים נותרו מאחור." כל זה נכון, אך כיצד זה קשור לערך הנוכחי? זה מתאר פרוטקציוניזם (שנפוץ בישראל מאז הקמתה) ולא מתאר נאו ליברליזם שתומך במיסוי בגובה אחיד וללא סובסידיה ממשלתית. Shirbi - שיחה 00:11, 17 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוגוסט 2023)[עריכת קוד מקור]

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בנאו-ליברליזם שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 04:13, 7 באוגוסט 2023 (IDT)[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (פברואר 2024)[עריכת קוד מקור]

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בנאו-ליברליזם שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 10:07, 17 בפברואר 2024 (IST)[תגובה]