שיחה:נחל הירקון

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

למרות שיער האמאזונאס[עריכת קוד מקור]

חשוב יותר מבחינה אקולוגית, ואף על פי שמרבית מאמריי המקצועיים עוסקים באקולוגיה שלו, לא יכולתי שלא להתחיל קודם כל לחבר את הערך אודות נחל הירקון, כי בו ביליתי לא מעט שעות בצעירותי ובגללו החלטתי להתמחות בהנדסה סביבתית, כדי לסייע בשיקומו. שמירת הסביבה היא עניין ערכי ובטרם החלטתי להילחם למען יערות העד, מצאתי עצמי כילד מתבונן בהרס סביבת נחל הירקון כלא מאמין, ונראה שאז נתגבשה החלטתי ללחום למען הסביבה ויהי מה. את הסיפור המלא עוד אתן, אם כי בקצרה ניסיתי להבהיר מדוע ידחה מעט חיבור הערך אודות יער האמאזונאס, כי גם לחיים יש סדר משלהם, ואני נולדתי בתל אביב ולא באלטר דו שאו, אם כי לא הייתי מתחרט אם זאת היה הפוך. מרבית הכתוב בערך מקורו ממידע הנמצא באתר האינטרנט של רשות נחל הירקון והנני מסכמו לצרכים אנציקלופדיים.

וכמו כן, אני מבקש לשנות את ויליאם לו'יליאם כפי שיש לאיית, בן הטבע 15:06, 17 אוק' 2004 (UTC)

שיניתי את הנתון לפיו באסון האחרון בנחל נהרגו אלף דגים. לא ברור לי מהיכן נשלף מספר נמוך כל כך, אך לפי דברי ראש רשות נחל הירקון, דוד פרגמנט, עובדיו הוציאו מהמים 100 טון של דגים מתים - בלי ספק הרבה הרבה יותר מאלף דגיגונים. מקור: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3729988,00.html

האם ישנם גופים העוסקים בשיקום הנחל?[עריכת קוד מקור]

נראה לי שרבים מהמתענינים בנושא היו רוצים לתרום בדרך כלשהוא לשיקומו של הנחל. באם ידוע למישהוא על גופים כאלה נא להוסיף לערך. תודה. --בני דאון 12:32, 12 נוב' 2004 (UTC)

פסקת ההיסטוריה[עריכת קוד מקור]

אני חושש שהיא מועתקת מאיפשהו, מי שכתב אותה זה משתמש:Goory. טרול רפאים 16:17, 13 יולי 2005 (UTC)


לגבי ה"מקומיות"[עריכת קוד מקור]

אני חושב שההערה לגבי מניח הפצצות ו"המקומיותי" לוקה קצת בחוסר פורמליות בלתי רצוי. אני חושב שיש לנסח אותה מחדש או להוריד את ההערה. --Frenk 12:56, 13 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]

פירוש נוסף[עריכת קוד מקור]

התבנית למעלה צריכה להפנות לפירושונים ירקון ולא רק לפארק הירקון, אבל משום מה לא הצלחתי ליצור את ההפניה כמו שצריך. אנא עזרתכם. השמח בחלקו (-: איזה יופי... 16:29, 30 בנובמבר 2007 (IST)[תגובה]

עומס אורגני[עריכת קוד מקור]

בערך מופיע מספר פעמים המושג "עומס אורגני". אשמח אם מישהו יוכל להסביר מהו מושג זה, ומהם היחידות בהן הוא נמדד (מ"ג בליטר צח"ב?). תודה, ‏עדיאל10:48, 1 ביולי 2008 (IDT)[תגובה]

הירקון במבט מגשר הירקון[עריכת קוד מקור]

בערך בתיאור תמונה:"הירקון במבט מגשר הירקון מערבה בערב" האם הכוונה לגשר בדרך נמיר?--‏Avin שיחה20:39, 14 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]

כן, זהו הגשר שנקרא "גשר הירקון", לא? י.ש. - שיחה 15:39, 3 במאי 2009 (IDT)[תגובה]
אכן! גשר הירקון. אילי - שיחה

בערך נחל הירקון#היסטוריה:"ב-1948, במהלך מלחמת העצמאות, קיבל הלגיון העיראקי שפלש לארץ הוראה לפוצץ את מפעל המים הבריטי. העיראקים אכן הצמידו חומרי נפץ למשאבות בשער הגיא אך כשהגיעו כוחות הפלמ"ח למקורות הירקון מצאו שחומרי הנפץ הורכבו הפוך. מספרים כי המפקד העיראקי התיידד עם המקומיים בפתח תקווה וגם עם כמה "מקומיות" והוא, בתמורה ליחס החם שקיבל, החליט להרכיב את חומרי הנפץ כך שלא יגרמו נזק. כך השאיר הלגיון העיראקי את המשאבות הבריטיות שלמות וגם כיום אפשר לראותן בגן לאומי מקורות הירקון ותל אפק."

נראה לי שכותב הפסקה הזו לא מכיר את נושא מלחמת העצמאות או שהמקור לסיפור הוא מפוקפק. בדרך כלל כשכותבים "הלגיון" הכוונה היא ללגיון הערבי או ללגיון הירדני שזה אותו כח מעבר הירדן. המונח לכח העיראקי הוא ה"צבא העיראקי" שפעל יחד עם הלגיון הערבי ולא כפי שנכתב "הליגיון העיראקי". עוד משפט מוזר מהפסקה:"העיראקים אכן הצמידו חומרי נפץ למשאבות בשער הגיא אך כשהגיעו כוחות הפלמ"ח למקורות הירקון מצאו שחומרי הנפץ הורכבו הפוך." מה שער הגיא עושה במקורות הירקון?. אני חושב שאפשר להסיר את כל הפסקה הזו.--‏Avin שיחה20:10, 3 ביוני 2009 (IDT)[תגובה]
הפיסקה לעיל שופצה לאחרונה אבל זה לא משנה את העובדה ששכותב הפסקה הזו לא מכיר את נושא מלחמת העצמאות או שהמקור לסיפור הוא מפוקפק. הקטע נכתב בגרסה מתאריך 00:32, 5 בפברואר 2005, ראו בשיחת משתמש:Gooryהכותב נתבקש לספק מקור ולא סיפק. אין סימוכין שהסיפור העסיסי אכן נכון לכן אני מסיר את הקטע.--‏Avin שיחה10:26, 5 ביוני 2009 (IDT)[תגובה]

תגובה לתקציר עריכה של האנציקלופדיסט[עריכת קוד מקור]

רחוב אבן גבירול מצטלב עם הירקון - גשר בר יהודה הוא המשך ישיר של רחוב אבן גבירול, והרחוב מעבר לגשר, בצדו הצפוני של הירקון, נקרא גם הוא אבן גבירול עד לקצהו. ברור שקטע הירקון שמצדו השמאלי (בכיוון דרום-צפון) נמצא ממערב לאבן גבירול.שלומית קדם - שיחה 08:50, 19 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]

כיתוב התמונה הראשית בערך[עריכת קוד מקור]

נחל הירקון, בחלקו שממערב לרחוב אבן גבירול

רח' אבן גבירול ממשיך צפונה בגשר מעל הירקון ומגיע עד רח' ש"י עגנון. כלומר: נחל הירקון ורח' אבן גבירול אכן מצטלבים. התמונה מצולמת, להבנתי, מגשר אוסישקין שנמצא סמוך מאד לגשר בר יהודה (הגשר של אבן גבירול) ולכן לדעתי, כיתוב התמונה המתאים ביותר הוא "נחל הירקון, בחלקו שממערב לרחוב אבן גבירול". ראו מפת האיזור. בברכה, איתמר ק. - שיחה 08:55, 19 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]

לדעתי עדיף השם הפשוט והנפוץ בדיבור, הירקון. כך גם בהתאם לויקיפדיה:מתן שם לערך. ‏odedee שיחה 11:58, 27 בינואר 2010 (IST)[תגובה]

מסכים. גם לא ברור אם הירקון הוא נחל או נהר. רשות נחל הירקון כותבת לדוגמא שהוא נהר ([1]) . ‏עדיאל12:07, 27 בינואר 2010 (IST)[תגובה]
מסכים. וגם צריך לברר האם הוא באמת נחל או נהר (אני למדתי בבית הספר שמדובר בנהר), ולכתוב זאת בערך.--132.64.140.81 03:29, 20 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
על איזה מדיניות מדובר ? נחל איילון, הר חרמון, נהר הירדן, וים כנרת הם כולם בסגנון של נחל הירקון. ולי נראה שנהר הירקון או נחל הירקון עדיפים. בברכה, --איש המרק - שיחה 10:26, 20 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
מדובר על ערך על הנחל כולו ולא רק על החלק שמכונה הירקון, ולכן יש להעדיף נחל הירקון. ושאלה האם מדובר על נהר או נחל צריך לבדוק הגדרות או לשאול מומחים. -יונה בנדלאק - שיחה 11:02, 20 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
זו סוגייה מעניינת, הכנרת היא אצלנו "ים כנרת", והקישון הוא נחל הקישון. מובן, גם, שים סוף אינו "סוף". הירקון למיטב ידיעתי אינו עונה כלל להגדרה של נהר. זהו נחל די מסכנון.. נראה שיש להשאיר כפי שכעת. ‏/Orrlingשיחה 15:28, 20 ביוני 2011◄ספינת הדגל האורבנית!
ע"פ הערך, בעבר (לפני ששאבנו את מימיו של הנחל ושל אקוויפר החוף) זרמו בירקון "220 מיליון מ"ק לשנה" לשם השוואה, מדינת ישראל צורכת 2,500 מיליון מטר מעוקב בשנה, כך שקשה להגיד, שבעבר לא היה מדובר בנהר. גם כיום, מדובר בנחל השני בגודלו במדינת ישראל. בברכה, --איש המרק - שיחה 15:58, 20 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
רק עכשיו ראיתי את הדיון בשם הערך. השם צריך להישאר "נחל הירקון" ולו מסיבה פשוטה, שהשם ירקון שייך לעוד כמה ערכים, כפי שאפשר לראות בדף הפירושונים. הערך האחרון ברשימה עדיין אדום - ירקון, ציפור שיר ירקרקת וחביבה.שלומית קדם - שיחה 16:07, 20 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]
מי אמר לך שהיא חביבה? ‏/Orrlingשיחה 16:21, 20 ביוני 2011◄ספינת הדגל האורבנית!
היא חביבה עלי, בעיקר מאז שהמורה לטבע פרידה (שגם היא הייתה חביבה עלי) הביאה אותה להראות לנו כשהייתי בכיתה ד'. גם הבולבול חביב בעיני וגם הצופית.שלומית קדם - שיחה 16:40, 20 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]

אני לא יודע אם זה שיקול, אבל בערבית הוא נקרא נהר ולא נחל (ואדי). אני למדתי שהירקון והירדן הם שני הנהרות היחידים בארץ (אולי גם הירמוך), וכל השאר - נחלים.--גמדקנאי - שיחה 17:14, 20 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]

אולי היה טעם לראות בו נהר בשנים שקדמו להקמת מפעל ירקון-נגב, כאשר הייתה בו זרימה חזקה ממעיינות ראש העין, אבל כיום, כשרוב השנה הזרימה בו נגדית - משפך הים אל תוך אפיק הנחל - לא הייתי מגדירה אותו נהר. אגב, גם הירדן איננו נהר של ממש, מבחינת רוחב האפיק וכמות המים שזורמת בו, אבל כאן נכנסים שיקולים היסטוריים וודאי לא נוכל לקרוא לו "נחל הירדן" מפאת כבודו.שלומית קדם - שיחה 19:02, 20 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]

מקור השם[עריכת קוד מקור]

הדבר הכי חשוב לא מסופר בערך - מה מקור השם "ירקון"? יוסאריאןשיחה 22:53, 1 בינואר 2012 (IST)[תגובה]

פרוש השם המילה "יר"[עריכת קוד מקור]

המילה "יר" פרושה "נהר" (ומכאו יר - דן נהר הדן). ולכן לפי קו זה אולי יש לשנות את שמות הערכים של הירדן,ירקון וירמוך לנהר ה...?

ארזי הלבנון[עריכת קוד מקור]

"מקובל כיום להניח כי ארזי הלבנון ששימשו לבניית בית המקדש הראשון הובאו לארץ ישראל דרך הירקון ונפרקו בנמל הסמוך לתל קסילה."-???!!?מה בין ארזי לבנון לנחל שכולו מסתרע בין ראש העין לתל אביב?! הסבר!!!!

הציטוט שלך איננו מדויק. בבקשה: "מקובל כיום להניח כי ארזי הלבנון ששימשו לבניית בית המקדש הראשון הושטו לאורך חופי הארץ ונפרקו בנמל הסמוך לתל קסילה". מתקבל על הדעת, בהתחשב בכך שירושלים איננה שוכנת לחוף ימים והיה צריך להעביר אליה את העצים בדרך היבשה.שלומית קדם - שיחה 19:16, 18 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]
לקביעה תמוהה שכזו צריך מקור - המקור היחיד לבניית בית המקדש הראשון, למעשה לעצם קיומו, הוא המקרא. אם שם לא מסופר על הדרך בה העבירו את העצים, כל מידע אחר הוא לא יותר מניחוש בעלמא. יוסאריאןשיחה 22:53, 1 בינואר 2012 (IST)[תגובה]

משוב מ-12 בדצמבר 2013[עריכת קוד מקור]

חבל שלא מצויין אחוזי זיהום 217.132.205.90 19:39, 12 בדצמבר 2013 (IST)[תגובה]

גופות בני אדם בנחל בשנות ה-70 וה-80?![עריכת קוד מקור]

מתוך הערך: "בשנות ה-70 וה-80 הפך הירקון לנחל ביוב שהכיל חומרים רעילים, יתושים, עצמות בעלי חיים, שלדי מכוניות גופות וכדומה." האמנם היו גופות בני אדם בנחל? 192.117.22.245 21:21, 17 באוגוסט 2014 (IDT)[תגובה]

דיווח שאורכב ב-02 בספטמבר 2020 - בקשה הוספת מידע ולא טעות[עריכת קוד מקור]

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

לא מופיע איזכור של שירו של אריק איינשטיין שהת בבוקר יום יפה ובו השורותאפשר ללכת לירקון לשוט שם בסירה.

דיווח שאורכב ב-26 בספטמבר 2023[עריכת קוד מקור]

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: דיווח שגוי

כתוב פה שירקון הוא נחל הכי ארוך בישראל לדעתי התואר הזה שייך לנהר ירדן ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

הירדן אכן ארוך פי 10 מהירקון. אבל לא מצאתי שכתוב בערך שהירקון הוא הכי ארוך בישראל.
אם הכוונה למשפט שבפתיח, הוא לא משווה אותו לירדן, כי הוא מדבר רק על נחלי החוף (שהירדן אינו אחד מהם). ‏E L Yekutiel‏ - שיחה 17:00, 24 בספטמבר 2023 (IDT)[תגובה]
אולי לא ברור שהחוף הוא חוף הים התיכון? אשנה מ"הגדול ביותר במערכת נחלי החוף" ל"הגדול ביותר במערכת נחלי חוף הים התיכון". דג קטן - שיחה 02:56, 26 בספטמבר 2023 (IDT)[תגובה]
@דג קטן נשמע טוב, תודה!
עוד נקודה שהניסוח בה לא ברור היא המילה "גדול". אם הכוונה אכן לאורך (כפי שהניח המדווח) אז יש עדיין טעות, כי נחל הבשור למשל ארוך פי שלושה מהירקון ונחל שורק ארוך מהירקון פי שניים וחצי.
"גודל" של נחל הוא לאו דווקא האורך שלו; יש מספר הגדרות אפשריות לגודל, כמו רוחב הנחל (המרחק בין גדותיו), עומקו, שטח החתך שלו (שהוא פחות או יותר מכפלת שני הקודמים), מהירות הזרימה, הספיקה (מכפלת שני הקודמים), ושטח אגן הניקוז - ובטח יש אפשרויות נוספות, קומבינציות של הנ"ל ועוד. כל האפשרויות שהזכרתי למעט האחרונה משתנות לאורך זרימת הנחל, וכל האפשרויות פרט לשתי האחרונות משתנות גם בין נקודות מפגש של נחל עם יובליו; אפשר לדבר על נקודה מוסכמת כמו שפך הנחל כדי להימנע מאי-האחידות לאורך הזרימה. אני לא מכיר את המינוח המקצועי כדי לדעת למה בד"כ הכוונה כשהמונח "גודל של נחל" מוזכר.
אם הכוונה לשטח אגן הניקוז, אז נחל הבשור גדול פי שניים מהירקון. אם הכוונה לספיקה, אז הירקון אכן בעל הספיקה הגדולה ביותר בין הנחלים שנשפכים לים התיכון. שתי העובדות האחרונות מוזכרות בערך, אבל אולי כדאי לדייק את ההגדרה שבפתיח (או להגדיר "גודל של נחל" בצורה עקבית במקום כלשהו, ולהפנות לשם). ‏E L Yekutiel‏ - שיחה 08:22, 26 בספטמבר 2023 (IDT)[תגובה]
תודה על הפירוט! "גודל של נחל" אכן לא ברור, (אני לא מומחית, אבל מניחה שמומחים משתמשים במינוח מדויק יותר) לכן דייקתי לספיקה.
הבחנתי שכתוב "נחל הירקון היה הנחל בעל הספיקה הגבוהה מבין נחלי החוף, והשני בספיקתו לאחר הירדן". בפתיח רשמתי בהווה, אני חושבת שזה נכון גם כיום, למרות שהספיקה ירדה, אבל לא בטוחה. (גם כאן מקפידים לרשום בעבר). דג קטן - שיחה 20:26, 26 בספטמבר 2023 (IDT)[תגובה]
תודה רבה @דג קטן!
להלן תגובה ארוכה, שהשורה התחתונה שלה היא שלדעתי את צודקת בשני התיקונים (גודל = ספיקה, והנתון נכון גם בזמן הווה).
יותר באריכות:
המקור אליו קישרת פותר כמה חידות:
  1. ממנו כנראה נלקחה האמירה על כך שהנחל גדול, אלא שהציטוט המלא הוא "נהר הירקון השני בגודלו אחרי נהר הירדן בתחומי מדינת ישראל, על פי ספיקת המעיינות בעבר, והגדול מבין נחלי החוף הנשפכים לים התיכון." כלומר משמעות ה"גודל" היא אכן ספיקה, והתיקון שלך מדויק.
  2. בהמשך מוסבר מדוע נעשה שימוש בלשון עבר. עד אמצע שנות החמישים, המעיינות שבמקורות הירקון סיפקו כמות מים גדולה מאוד שזרמה בנחל; אבל מהתקופה הזו ואילך המים מנוצלים לטובת מפעל ירקון-נגב, מה שגרם להתייבשות הנחל, זיהומו (משילוב שאיבת המים והזרמת שפכים) ולקריסת המערכת האקולוגית סביבו (בהמשך הערך אצלנו נכתב שתרמה להתייבשות גם ירידת מפלס האקוויפר, גם היא כתוצאה משאיבה). המים שזורמים בו היום הם כשישית מהכמות שזרמה בו עד שנות החמישים, והם מים שמוזרמים אליו ממקורות אחרים (כמחצית מאקוויפר צפוני יותר, והיתר מי קולחין).
לגבי הנקודה האחרונה, הדברים האלה מופיעים בצורה חלקית בערך שלנו (הוא לא דן בספיקה עצמה אלא בתהליכים היסטוריים וכו'). אולי יועיל להוסיף מעט פרטים לערך מתוך המקור, כדי להשלים את התמונה.
לגבי זמן עבר/הווה, לא ברור שעם הכמויות שמוזרמות היום הירקון עדיין השני בספיקתו אחרי הירדן, למרות שנראה לי שכן, ע"פ כמה דוחות של החברה להגנת הטבע שמצאתי, שעוסקים במצב הנחלים ובתכניות לשיקומם - אם כי העדכני ביותר מאלה שמצאתי הוא מ-2011. אני בכל זאת חושב שהנתון נכון גם בזמן הווה, כי ע"פ הדוחות נראה שבכל הנחלים שיש בהם איזושהי זרימה משמעותית, המים נתפסים לצרכים שונים כמו חקלאות, כך שהכמויות בכל הנחלים נמוכות בהרבה גם ממה שזורם היום בירקון (עמודים 98-99 בדו"ח הנ"ל), גם אם לוקחים בחשבון את תוכניות השיקום שמתוארות בדו"ח.
כמו שכתבתי בהתחלה - לדעתי התיקונים שלך במקומם, ואם יזדמן לי אוסיף בקצרה את הנתונים העיקריים מהמקורות לערך. ‏E L Yekutiel‏ - שיחה 23:47, 27 בספטמבר 2023 (IDT)[תגובה]
כל הכבוד! על ההתעמקות בנושא, ועל התגובה המסודרת והמגובה במקורות. אני מסכימה עם מה שכתבת. המסמך שהזכרת מעניין, שמרתי אותו אצלי, וכאחת שכותבת בוויקיפדיה בין היתר על נחלים וגופי מים בישראל אני חושבת שאמצע בו נתונים מעניינים להוסיף לערכים. דג קטן - שיחה 00:33, 28 בספטמבר 2023 (IDT)[תגובה]
@דג קטן בשמחה!
תיקון טעות קטנה: המסמך הקודם הוא ממרץ 2012, ולא מ-2011 כפי שכתבתי.
אם זה יכול לעזור, זה דו"ח דומה מ-2008, כנראה הראשון או מהראשונים בנושא, עם דגשים ומבנה קצת שונים; וזו מעין מצגת ב-pdf, שמציגה את עיקריה של תוכנית של החברה להגנת הטבע לשיקום שמונה נחלים בצפון. המצגת הזו עדכנית יותר (לפחות מ-2015, ע"פ תאריכי חלק מהתמונות שנמצאות בה) ותמציתית יותר (לא מכילה הרבה נתונים, אלא מידע כללי ותמונות). בסופה יש פרטי קשר למידע נוסף על תוכניות השיקום. כל שלושת המסמכים נכתבו ע"י החברה להגנת הטבע בתמיכת קרן ברכה. ‏E L Yekutiel‏ - שיחה 12:13, 29 בספטמבר 2023 (IDT)[תגובה]