שיחה:נקבת השילוח

ערך זה זכה במקום הראשון בתחרות הכתיבה "מקצרמר למובחר" של ויקיפדיה העברית

לרגל כתיבת הערך מחדש לתחרות 'מקצרמר למובחר' בקיץ 2010, נכתב הערך החסר פרדריק ג'ונס בליס (על ידי חנה), והערך נתן שור (על ידִי), למה אותיות אדומות בערך מובחר עושות לי לא טוב בעיניים ערך נוסף שכתבתי לצורך הנקבה הוא מעיין פועם (טוב שמצאנו סוף סוף סיבה לכתוב את הערך החשוב הזה). חוץ מזה, העליתי כ-50 תמונות של הנקבה לוויקישיתוף, תוך יצירת קטגוריה חדשה בשם Hezekiah's Tunnel (ראו כאן) תמרה ♣ שיחה 12:39, 4 באוגוסט 2010 (IDT)

הערה בינתיים, למקרה שלא אספיק אח"כ: צריך לכתוב על נִקְבַּת (ההגייה הנפוצה) לעומת נְקִבַת (ההגייה הנכונה). דוד - שיחה 03:24, 8 באוגוסט 2010 (IDT)

באבן שושן הבית דגושה (ההגייה הנפוצה). Shannen - שיחה 20:43, 14 באוגוסט 2010 (IDT)

טוב, הערך (כמעט) מוכן

נשארו שתי משימות אחרונות:

• לכתוב את הערך מעיין פועם. אם למישהו יש זמן ועניין לעשות זאת במקומי, אז בכיף (:
• להכין שרטוט המתאר כיצד הועילה העברת מי הגיחון ממזרח למערב דרך נקבת השילוח (יש לי את זה בראש, זה רק צריך לעבור לדף...)

תרגישו חופשי לתקן תקלדות, נוסחים בעייתיים וכל מה שנראה לכם נחוץ. חוץ מזה, אני מנצלת את הבמה הקטנה הזאת להודות מאד לחברתי רונית בן-עמי עמיאל, שתמיד עוזרת לי, ובדומה לאמה התחתונה עזרה לי לסגור כל מיני קצוות בענייני הנקבה. מה הייתי עושה בלעדייך? (:

חוץ מזה, תודות רבות לשחר שילה ואודי רגונס מעיר דוד, שסייעו לי רבות באיסוף החומר, ואף הסכימו שאעלה לויקיפדיה שרטוטים והמחשות, שזכויות היוצרים שלהם שייכות לעיר דוד. תודה רבה רבה!

Also special thanks to Dr. Totem and his lovely children from Texas, who happened to walk behind me in the tunnel, while I was taking pictures. Not only that they didn't moan, but they even agreed to help me by appearing in some of the pictures, for illustrating the dimensions of the tunnel. I hope you enjoyed your stay in Israel, and am sure that next time we will win the food competition תמרה ♣ שיחה 01:16, 17 באוגוסט 2010 (IDT)

בפסקה "מדוע הנקבה מפותלת", אני מציע לשנות את הנוסח מ-"הם מציעים כי בתחילה ביקש חזקיהו (או מי שזה לא יהיה)..." לנוסח אחר. הצעה קונקרטית טובה יותר... אין לי:).אודי - שיחה 11:33, 20 באוגוסט 2010 (IDT)

האמ... אני אראה אם יש לי רעיון טוב לניסוח ה(קצת אכן) צולע הזה... תמרה ♣ שיחה 17:39, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

וואו

רק לומר וואו. Shannen - שיחה 18:43, 17 באוגוסט 2010 (IDT)

מקולות מים רבים , מים רבים אדירים ... איזה ערך נפלא מי-נהר - שיחה 19:01, 17 באוגוסט 2010 (IDT)

סחתיין, מה אומר, חבל על הזמן. נטעדי - שיחה 19:57, 17 באוגוסט 2010 (IDT)

תודה רבה! תמרה ♣ שיחה 21:30, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

לא יכולתי להתאפק, וקישרתי את ערך-היהלום הזה לערך ירושלים בתקופת בית ראשון שכתבתי מחדש לפני מספר חודשים. נטעדי - שיחה 16:56, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

הערות

סליחה שאני ביקורתי, אבל ביקשת וכך ניתן לשפר. ויפה עשית. תודה על כל ההערות המצוינות. תגובותיי בבולד תמרה ♣ שיחה 15:26, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

1. בפרק הסיפור המקראי, לדעתי יש להביא את הסיפור המקראי ללא קשר לזיהוי עם הנקבה ואחר כך להראות איך הסופור מתאים לנקבה. כלומר, יש להעביר לסוף את המשפט הראשון ולהתחיל, "התנ"ך מספר על המלך חזקיהו ..." ובסוף להביא פרק שמסביר את הזיהוי של הנקבה עם המסופר בתנ"ך ואת הדעות המתנגדות לזיהוי. אני לא בטוחה שאתה צודק כאן, כי באופן הזה לא ברור הקשר בין הסיפור המקראי ובין הנקבה עד סוף הפרק. אני מעדיפה לקשור את שניהם כבר מהתחלה.
2. לטעמי ההרחבה על תוצאות מסע סנחריב רבה מידי. עדיף ערך נפרד על המסע. קיבלתי וקיצרתי
3. נדרש הסבר קצר מדוע חז"ל התנגדו לסתימת הגיחון. השאלה באמת מעניינת, אבל אני תוהה אם זה הכרחי לערך. בכל מקרה, אברר את התשובה (:
4. לא מצאתי התייחסות לתעלת השילוח בתוואי נחל קדרון. למה צריכה להיות התייחסות? התעלה היא מפעל מים כנעני, בעוד שאני כותבת על מפעל מים יהודי מימי המלוכה
5. לא כדאי להיות נחרצים לגבי אורך האמה. נתנו כל כך הרבה מידות והקביעות של 42.5 ו-52.5 אינן מקובלות במיוחד הבאתי אותן לצורך ההסבר, בתוספת מקור מוסמך. לא ראיתי צורך להתבחבש בעניין יותר מדי
6. מה אומר יהושע עציון על הנקבה? הוא אומר שטויות, אבל הבאתי את דבריו בכל זאת (:

תודה על הערך. עדירל - שיחה 23:15, 22 באוגוסט 2010 (IDT)

לדעתי, כדאי להקדים את הפרק "תוואי הנקבה, תבניתה ואופן חציבתה" ואת "כתובת השילוח" להתחלה ואחר כך להביא את הסיפור המקראי ולהצמידו לפרק הזיהוי לימי חזקיהו. עדירל - שיחה 23:22, 22 באוגוסט 2010 (IDT) התלבטתי על זה רבות, אבל אז ראיתי שבלי ההקשר המקראי, אי אפשר להסביר את מטרת החציבה, שממנה נגזרת תבניתה ואופן חציבתה. בקיצור, חייבים קודם כל את ה'למה' ורק אחר כך את ה'איך'.

תודה על תגובתך.

1. אם כן אולי כדאי נוסח כמו: מקובל בקרב החוקרים לזהות את נקבת השילוח עם מפעל המים הגדול של המלך חזקיהו. על פי המתואר במקרא, ...."
2. תודה
3. את צודקת. באמת זה לא כל כך שייך. השאלה היא האם להוריד את כל ההתייחסות למשנה או להשאירה. כעקרון המקום לדיון בעניין הוא בערך חזקיהו. אשאיר זאת לשיקולך.
4. אני חושב שהרקע צריך להתייחס למפעלי המים האחרים סביב מעיין הגיחון. כמה משפטים על פיר וורן, ותעלת השילוח נראים לי כמסייעים, גם אם מקומם העיקרי בערך על המעיין.

לגבי אורך האמה אציע להתעלם מטענת המקור שאנו יודעים שאינה רצינית ולציין את מה שאנו יודעים - אורכים רבים ניתנו לאמה בין 42-56 (בן דב מציין 56 על פי שערי הר הבית, נתעלם לרגע מהחזון איש), יש קצרה ויש ארוכה, ובהתאם לכך יש דעות שונות ...

1. תודה.

לגבי הסדר, אני חושב שכדאי לשקול שוב. קודם כל יש להצמיד את הסיפור המקראי לפרק הזיהוי, לטעמי הם פרק אחד. שנית, הציגי את הנקבה כתעלומה. קודם מתארים אותו ואחר כך מזהים מה הוא. הרי עם כל הזיהוי היפה עדיין יש תעלומות. שוב תודה רבה על הערך. עדירל - שיחה 16:12, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

עשיתי מאמץ גדול לנטרל מתוך הערך "הפרעות" בדמות מפעלי מים אחרים, מן הסיבה הפשוטה שהם מיותרים ומבלבלים. עם זאת, ציינתי את ייחודה של הנקבה בהיותה הראשונה שהביאה מים לתוך העיר (ולא הביאה את אנשי העיר אל המים), עקב התפשטות ירושלים מערבה. אם אראה שיש מישהו נוסף הסובר כמוך שיש מקום לאזכור מפעלי מים אלה, אשקול זאת שוב (: לגבי אורך האמה - אוקיי, נראה איך אטפל בזה, ולגבי הסדר - רעיון גדול! אני מאד אוהבת מסתורין ומתח (: תיכף אבדוק איך להתארגן מחדש. אלפי תודות! תמרה ♣ שיחה 16:40, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

אני מאוד אוהב את הסדר הנוכחי ואת הערך בכלל. יישר כח. שאלת תם - האם כולם מסכימים שמטרת הנקבה היא להביא את המים אל הטירופיאון שהיה בתוך העיר? עדירל - שיחה 02:34, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

תודה רבה (: לגבי שאלת התם - הרוב המוחלט כן, למעט דוד אוסישקין, המחזיק בדעת יחיד אזוטרית, על פיה המים הובלו עוד 80 מטרים דרומה אל מחוץ לעיר, לתוואי הקדרון (דבר המותאם לטענתו כי הנקבה לא נחצבה לקראת המצור). לא מצאתי עניין להביא את זה, אלא להציג את הקונצנזוס המבוסס וההגיוני. תמרה ♣ שיחה 19:22, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

אוזניי רגישות לטענות שאינן מוסכמות על כולם המוצגות כדעת הויקיפדיה ללא הסתייגות (למשל, מטרת הנקבה והסבר השם בפתיח לעומת הדעות השונות אחר כך). אני יודע שזה יותר נוח, אבל הייתי מעדיף נוסח כמו: "מקובל בקרב החוקרים", "הדיעה המקובלת" או אפילו "החוקרים הסיקו". אצלך, בגלל שאת נוהגת נכון ומביאה את דעות המיעוט, יש בעיה שבהתחלה מוצגים הדברים ללא חולק, ובהמשך הערך יש דעה אחרת, והקורא צריך לתקן אחורה את מה שקרא. אבל זה לא מספיק חשוב לעשות מזה עניין וכנראה לאחרים פה זה לא מפריע. עדירל - שיחה 22:54, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

אני מבינה את מה שאתה אומר, אבל בתור אחת שקראה, כנראה, את כל מה שנכתב בנושא, אני יכולה לומר לך שדעתו של אוסישקין איזוטרית ביותר, ואיני חושבת שיש לה משקל ראוי, בוודאי שלא בפתיח. כפי שציינתי בערך, יהודה עציון חושב שכל העסק של ההכנות למצור היה בכלל במערב העיר, באזור בריכת ממילא. נו, אז יש לזה מקום בפתיח? - לא חושבת. תמרה ♣ שיחה 21:49, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

כתובת השילוח

א. בחלק מהמקרים הניקוד סתם מוטעה (מְימין). ב. בחלק מהמקרים הוא נתון במחלוקת (הנקִבה? הנִקבה? הָיְתָ? הָיָת?) ג. גם ההשלמות נתונות במחלוקת ([תמה] הנקבה? [דבר] הנקבה?).

אני לא בטוח אם צריך לעשות עם זה משהו (חוץ מהטעות שציינתי אליה). אפשר פשוט לומר שזה ניקוד לצורך הנוחות ולא בהכרח הניקוד המקורי, כמו שעשה שמואל אחיטוב באסופת הכתובות שלו. בכל מקרה כדאי לדעתי להעיר על מחלוקות בולטות בענייני השלמה/ניקוד/פרשנות. הלל • שיחה • י"ג באלול ה'תש"ע • 23:30, 22 באוגוסט 2010 (IDT)

ועוד: בפסקה "שם הנקבה" כדאי לדעתי להתייחס לעצם המילה נקבה, שאינה מוזכרת במקרא, ואשר הגיעה ככינוי לתעלה האמורה מתוך כתובת השילוח, אף כי הקריאה המקובלת יותר כיום היא (כפי שניקדת) כשם פעולה ולא כשם עצם. הלל • שיחה • י"ג באלול ה'תש"ע • 23:36, 22 באוגוסט 2010 (IDT)

ועוד: יש סתירה בין תעתוק הכתובת כאן לבין זה שבערך המורחב כתובת השילוח (שם המילה הראשונה אינה מושלמת כלל, אבל בתרגום היא משום מה מושלמת. וכן שם אין ניקוד). הלל • שיחה • י"ג באלול ה'תש"ע • 23:38, 22 באוגוסט 2010 (IDT)

הלל, תודה על ההערות הנהדרות. האמת היא שהחלטתי לא להתעסק יותר מדי בכתובת השילוח, מפני שהערך עוסק בנקבה ולא בכתובת, שלה יש ערך מורחב משלה. בכל אופן, אתה צודק שצריך להבהיר את עניין הניקוד והשלמת המילים. עם זאת, אני לא בטוחה שחייבים "ליישר קו" עם התעתוק המופיע בערך המורחב, הרי יש לא מעט וריאציות, שכולן בסופו של דבר פחות או יותר אותו דבר, וקשב להכריע מה יותר נכון. תמרה ♣ שיחה 16:05, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

יהושע עציון

בספרו התנ"ך האבוד מקדיש פרק שלם לנקבה. כדאי לדעתי להתייחס לדבריו שם. הלל • שיחה • י"ג באלול ה'תש"ע • 23:33, 22 באוגוסט 2010 (IDT)

בל נגזימה, לא פרק שלם (יש לי את הספר בבית), אבל 2-3 עמודים, שסותרים כל היגיון (: מילא, אתה צודק שאי אפשר להתעלם מדבריו, ואני תיכף מביאה אותם בשם אומרם. תמרה ♣ שיחה 16:07, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

ביקורת עמיתים

ברכות לתמרה על ערך כל כך מושקע. כמה הערות המתייחסות יותר לניסוח ולצורה (מבחינת תוכן אני לא יודע ממש כדי להעיר): תודה רבה הן על המילים החמות והן על ההערות המשובחות תמרה ♣ שיחה 16:33, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

1. פסקת הפתיחה – קודם כל, בהגדרה של מושא הערך מיותר לציין "הוא שמו" או "הוא מושג". אצטט מאחד מדפי המדיניות הלשונית: ככה זה כשחומר הגלם הוא מילים. דבר שני, ההגדרה של המושג לא מוצאת חן בעיניי, הן משום ש"מפעל מים" הוא מונח כללי ולא מאוד קולע והן משום הסופרלטיב "משוכלל" כבר במשפט הראשון. אני מעדיף משהו כמו: "נקבת השילוח היא מערכת הובלת מים ממעיין הגיחון לעיר דוד המתוארכת לימי חזקיהו המלך". ואם יש הצדקה לכתיבת הערך נקבה (מעבר תת-קרקעי), אז "היא נקבה" זה הכי טוב. אתה כמובן צודק (: שיניתי את הפתיח. מה דעתך?
2. סדר הפרקים – פרקי ההיסטוריה והמחקר הארכאולוגי משולבים זה בזה בצורה לא טובה. בכלל, אני מעדיף להפריד את התוכן אודות ההיסטוריה לבין זה המתאר את המחקר; לדעתי זה נכון יותר מתודולוגית. אך אם בוחרים לשלב ביניהם, כדאי לעשות זאת בצורה יותר חכמה וחלקה. נשבעת לך שלא הבנתי כלום, אבל מאידך עדירל נתן לי פה למעלה רעיון מגניב על שמירת מסתורין הזיהוי עם חזקיהו להמשך. אבדוק אם זה מסתדר, ותגיד לי אחר כך אם לזה התכוונת.
3. ציטוט מקורות מקראיים – בהבאת מקורות מן התנ"ך ומספרי קודש נוספים, מומלץ להיעזר בתבניות המתאימות, למשל: {{הדגשה}}. השתמשתי בתבנית ציטוטון. למה לדעתך עדיפה תבנית הדגשה?
4. איור – משהו לא ברור לי באיור: איך נחל קדרון עובר דרך ההר (דרך קווי הגובה)? בנוסף, אמנם זה איור, אבל שווה לשקול הוספת קנה מידה ואולי אינדיקציה מסוימת לכמה מטרים מסמל כל קו גובה. אני רואה שהאיור באמת לא ברור - הקו הכחול הוא תוואי הנקבה ולא תוואי נחל קדרון. אשנה את הכיתובים בהמשך. בכל מקרה, אני חושבת שהטופוגרפיה די מובנת, ואין ממש מקום לדחוף שם גם מד מטרים.
5. כתובת השילוח – מה משמעותם של הסוגריים המרובעים? משמעותם שמדובר בהשלמה על דעת הארכיאולוגים, עקב שבר או סדק בלוח המקורי. צודק שחייבים להסביר את זה.
6. הגהה – דרושה עוד הגהה לערך; לא יודע אם יזדמן לי לעשות זאת בזמן הקרוב. אשמח מאד! Kulystab • שיחה • שהאחרון מימין ייגע בשרוולו בתעלה • י"ג באלול ה'תש"ע • 00:25, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

1. הרבה הרבה הרבה יותר טוב. עכשיו אני תוהה אם כדאי להחליף את מנהרה בתעלה. מה יותר מדויק?
2. את המסתורין אני ממליץ להשאיר למאמרים בכתבי עת, לספרים ולסרטים דוקומנטריים. מכל מקום, זהו סדר הפרקים שצריך להיות לדעתי:
   1. שם הנקבה (ממה שראיתי בערכים פה, מקובל שפרקי אטימולוגיה הם הפרקים הראשונים לאחר הפתיח)
   2. רקע גאוגרפי
   3. היסטוריה (אפשר גם "תולדות הנקבה", למי שחושש שמא יתפרש שהוכח כי הכתוב בסיפור המקראי הוא חלק מההיסטוריה) -> הסיפור המקראי, תקופת בית שני, התקופה הרומית והביזנטית, ימי הביניים, העת החדשה
   4. תוואי הנקבה וגו'
   5. המחקר הארכאולוגי -> תארוך הנקבה, מחלוקות עיקריות בין החוקרים
   6. כתובת השילוח (אפשר גם לפני המחקר)
   7. הנקבה בתרבות וגו'
   8. פרקי המקורות (אגב, נהוג למקם את הפרק "לקריאה נוספת" לפני "קישורים חיצוניים", ו"הערות שוליים" בסוף, במיוחד שהן כ"כ רבות)
3. כי בתבנית הדגשה יש קישור גם לטקסט בוויקיציטוט. מכל מקום, את הוספת את המקור שבסוגריים ידנית, אך אפשר להזין את המקור גם בתבנית ציטוטון ואז הוא כבר מציג אותו בסוגריים. בדף התבנית יש על זה פירוט.
4. את הקו הכחול הבנתי, אך מה מסמנים הקווים השחורים המקווקווים? Kulystab • שיחה • שהאחרון מימין ייגע בשרוולו בתעלה • י"ג באלול ה'תש"ע • 18:10, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

כמו שאתה רואה, הלכתי בסוף על סדר קצת שונה. את ההסבר לשם הנקבה שמתי בסוף, רק אחרי התיארוך, מכורח הנסיבות; לגבי מנהרה או תעלה - ברור שמנהרה, שהיא מעבר חצוב, בניגוד לתעלה שנמצאת באוויר הפתוח; הקווים השחורים הם חומת העיר. צודק, גם זה לא ברור - אוסיף תיקון. לגבי הציטוטים - אני חושבת שהבנתי למה אתה מתכוון, אבל לא כל כך הבנתי למה זה נחוץ. בכל מקרה, אם אתה חושב שזה משמעותי, ויש לך כוח להשקיע בזה, אשמח אם תוכל לעשות זאת במקומי (: לגבי הערות השוליים - נכון מאד, ואזיז בהתאם. תמרה ♣ שיחה 21:35, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

אז נראה שנישאר חלוקים לגבי הסדר. עברתי על הערך מבחינת הגהה. Kulystab • שיחה • שהאחרון מימין ייגע בשרוולו בתעלה • ט"ו באלול ה'תש"ע • 01:34, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

הגהה מעולה. תודה רבה (: תמרה ♣ שיחה 21:49, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

צריכה עזרה עם מיקום תמונה

התמונה הזאת צריכה לשבת בפסקה על כתובת השילוח, אבל אין לי מושג איך עושים את זה בלי ששאר התמונות ידחפו אותה לאן שבא להן. מי יושיעני וכיצד? תמרה ♣ שיחה 21:43, 23 באוגוסט 2010 (IDT)

הפיתרון שלי לבעייה הוא סידור התמונות כגלריה בפסקה הרלוונטית כך שאני מבטיח את מיקומן המדוייק - לתמיד, כמו שעשיתי בערך מבצר צלבני בו היה מאד חשוב לי מיקום התמונות. נטעדי - שיחה 16:58, 31 באוגוסט 2010 (IDT)

הערות קטנות

אחרי שהצבעתי בעד הערך בתחרות חביב הקהל איפה?, אני מרשה לעצמי להציע כמה הצעות קטנות/קטנוניות בקשר לפסקאות הפתיחה והסיום: שום דבר לא קטנוני, ואני תמיד שמחה להערות בונות תמרה ♣ שיחה 19:28, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

ההצבעה היא כאן. אני אכתוב תגובות, אבל הם בעיקר מבטאים את טעמי האישי. אני-ואתה • שיחה 00:40, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

• לדעתי כדאי שאורך המנהרה יהיה כבר במשפט הראשון. למה?

זה פשוט הדבר הראשון שאני רציתי לדעת בערך, זה נותן סדר גודל על מה מדובר.

• ההערכה "המפעל המרשים ביותר מבין מפעלי המים הקדומים בארץ" היא לא בדיוק "כינוי". לדעתי כדאי לחשוב איך לכתוב את המשפטי הזה כעובדה ולא כציטוט. (חוץ מזה, הנקודה אמורה להיות מחוץ למרכאות.) אי אפשר להביא את המשפט כעובדה, מפני שרושם הוא דבר אינדבידואלי. ומה אם מישהו דווקא מתרשם יותר ממפעל המים באלונה?

התכוונתי לרשום משהו כמו "ממפעלי המים המרשימים ביותר בארץ", או "חוקרים הביעו התפעלות מיוחדת ממנו".

• ההסבר לשם מיותר קצת בפסקת הפתיחה, בפרט משום שזה לא הרבה יותר מספקולציה, ומשום שבהמשך מובא גם הסבר אחר לשם. האמ... אולי אתה צודק. תן לי להתבשל עם זה.
• המילים "ייחודה של הנקבה" מיותרים. למה? חשוב לי להסביר לקורא מה ייחודה של הנקבה על פני מפעלי מים אחרים, שבגללו טרחתי והעליתי ערך על אודותיה בוויקיפדיה

הנקבה מיוחדת וחשובה בגלל דברים נוספים רבים, ואין צורך לכתוב מה "תפס" אותך באופן אישי. סגנון "ייחודו של ... הוא..." מתאים רק כשלא ברור מתוך המשפט עצמו האם כל האחרים דומים לו בכך, למשל אילו היה כתוב משהו כמו: "ייחודה של הנקבה היא בכך שהיא נחפרה בלא פירי אוורור". אני-ואתה • שיחה 00:40, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

• המפה הראשונה קצת יוצרת רושם מוטעה, בגלל שלא מסומנת בה החומה השנייה, כך שהרושם הראשוני בערך הוא שהנקבה רק הובילה מצד אחד של העיר אל הצד השני. אבל דווקא שים לב שרואים בתחתית את המשך החומה, כך שברור שלא מדובר בחומה היקפית יחידה

זה מאוד קטן ולא בולט, אותי זה בלבל בהתחלה. אני-ואתה • שיחה 00:40, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

• סיום הערך הוא לא כל כך אנציקלופדי. אולי כדאי רק לתאר בצורה יבשה את השיר של קובי אוז. כך גם לגבי הציטוט מוונסאן לגבי "קולות התשואה". פה אני ממש לא מסכימה. ערך אנציקלופדי לא חייב להיות צימוק מיובש. אדרבא, ככל שיש בו יותר קטעים יפים המגובים היטב במקורות, כן ייטב.

אולי תסכימי לכל הפחות שהטענה לגבי האירוניה היא מחקר מקורי. אני-ואתה • שיחה 00:40, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

אני-ואתה • שיחה 11:15, 24 באוגוסט 2010 (IDT)

אז ככה:

• "מפעל המים המרשים" - לא יודעת, אני אוהבת את זה ככה. זה בסך הכל עניין של ניסוח.
• ייחודה של הנקבה - הקורא יתרשם בהמשך הערך שיש פרטים ייחודיים נוספים בנקבה, אבל מצאתי לנכון לציין בפתיח את הדבר הייחודי ביותר. למרות זאת, ייתכן שאתה צודק שצריך להבהיר שזה רק אחד הדברים המיוחדים. אני אשנה.
• הסתכלתי שוב במפה, ולי היא נראית ברורה. אם מישהו נוסף מרגיש שהיא מבולבלת, אתקן אותה בשמחה (:
• לגבי השיר של קובי אוז - האירוניה המצוינת אינה מיוחסת לכוונת המחבר, אלא לעצם העניין, כלומר זה לא עניין מחקרי אלא פשוט המציאות.

בכל מקרה, תמשיך לנקץ לי. יוצאים מזה רק דברים טובים (: תמרה ♣ שיחה 21:55, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

אחלה! עכשיו אני אוהב את פסקת הפתיחה. אני-ואתה • שיחה 22:33, 25 באוגוסט 2010 (IDT)

תמונות

יש בעיית תצוגה של תמונות בערך. כאשר בשני פרקים סמוכים מוצבות תמונות, אך אורכן הכולל של התמונות שבחלק הראשון ארוך מאורך הטקסט וגולש אל תוך החלק השני, נוצר בחלק השני חלל ריק עד לסיום התמונות של החלק הראשון (מקווה שמה שכתבתי עכשיו יחסית ברור). בהנחה שרוצים לשמר את התמונות שבערך ולא למוחקן ממנו, אני ממליץ לקבץ את התמונות בגלריה בסוף הערך (לפני ראו גם ופרקי הביבליוגרפיה) או ב{{מצגת}}. מכל מקום, הרצף הארוך של התמונות הוא בעייתי מבחינת תצוגה. Kulystab • שיחה • שהאחרון מימין ייגע בשרוולו בתעלה • ט"ז באלול ה'תש"ע • 00:15, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

אני ממש לא אוהבת ערך "יתום" מתמונות, שמחזיק בתחתיתו גלריה. עדיף שהתמונות לא יהיו בדיוק "אחד על אחד" ביחס לטקסט, והעיקר שילוו את הערך. מה שכן, כפי שראית, הסתבכתי לגמרי עם כתובת השילוח. ייתכן שאצטרף להעיף את זה משם, ולהיצמד לטקסט כתוב (אופציה הרבה פחות שווה בעיניי). תמרה ♣ שיחה 00:38, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

אפשר לחתוך את התמונה, ולשים את החצי הימני מתחת לחצי השמאלי, במקום לצידו. אני-ואתה • שיחה 01:18, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

גם לדעתי יש בעיה של אובר-תמונות בערך. כמו שנאמר לעיל, כדאי לצמצם את מספר התמונות בגוף הערך, או להעביר חלק לגלריות או להיעזר במצגת. כרגע בערך יש בעיות תצוגה בגלל האובר-תמונות. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 18:41, 27 באוגוסט 2010 (IDT)

אגב לדעתי לא נכון להחליף את הטקסט של כתובת השילוח בתמונה המכילה את הטקסט - הרי ייתכן שמישהו ירצה לקרוא את הערך בלי תמונות (למשל מגלישה בסלולר או אני לא יודע מה). הלל • שיחה • י"ט באלול ה'תש"ע • 21:02, 28 באוגוסט 2010 (IDT)

החזרתי את הטקסט למקומו, והשארתי בתמונה רק את צילום הפקסימיליה. בהמלצתו של יוני גם הורדתי חלק מהתמונות לגלריה, והבעיה נותרה בעינה (רק בפסקאות אחרות). אני לא חושבת שהבעיה היא בגלל יותר מדי תמונות בערך. יש הרבה ערכים יפים שנראים מצוין גם באקסלפורר, למרות מספר התמונות הגדול שבהם. בכל אופן, קצת נואשתי. אחרי הכל, אני מחשיבה את עצמי כידענית בירושלים, אבל לא בנבכי הדפדפנים (: מי שיכול להושיע אני אשמח, ואם זה לא יצליח, אז זה מה יש . תמרה ♣ שיחה 21:20, 28 באוגוסט 2010 (IDT)

כתובת השילוח בפסקת הפתיחה

(הועבר מדף שיחת משתמש:תמרה)

חשובה הרבה יותר לעניין היותה כתובת עתיקה בעברית קדומה, מאשר זה שהיא מתארת שתי קבוצות של חוצבים. במחילה. הלל • שיחה • י"ז באלול ה'תש"ע • 20:53, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

נכון, אבל מאידך הערך הוא על נקבת השילוח ולא על הכתובת, ולפיכך מה שחשוב הוא תרומתה להבנת חציבת הנקבה, ולא חשיבותה האפיגרפית. הסליחה התקבלה (: תמרה ♣ שיחה 21:00, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

אכן הערך הוא על הנקבה. אלא שהנקבה ידועה גם בזכות הכתובת, שיש לה חשיבות עצמית שאינה קשורה לנקבה דווקא. נניח שבפירמידה הגדולה של גיזה נמצא טקסט עתיק יומין וייחודי כלשהו. האם לא נזכיר אותו בערך על הפירמידה, רק כי הוא לא מדבר על הפירמידה? הלל • שיחה • י"ז באלול ה'תש"ע • 21:02, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

ודאי שנזכיר אותו, ואף נקדיש לו פסקה שלמה, יפה ומכובדת, אך בפתיח לא בטוח שנזכיר אותו, ואם כן, זה יהיה בהקשר של הפירמידה. זו, לפחות דעתי כאן בעניין כתובת השילוח (שאני מבינה גם מדף השיחה שהיא מאד יקרה ללבך...) תמרה ♣ שיחה 21:06, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

תראי, אני יותר איש לשון מאשר איש ארכאולוגיה, ומילים חשובות לי הרבה יותר ממעשים... לגופם של דברים, הטענה שלי לא נובעת מעניין של טעם אישי (אולי מושפעת ממנו, אין מה לעשות). הטענה שלי היא כזו: אחד הדברים החשובים בנקבת השילוח, היא הכתובת שבה. הסיבה שהכתובת חשובה כשלעצמה אינה משום שהיא מתארת כיצד היא נחצבה, אלא על שום היותה מסמך קדום ונדיר ביותר. נניח לרגע שהכתובת לא הייתה בעברית, אלא ברוסית סלאווית קדומה, או בקריפטונית מתקדמת. האם לא נזכיר את הנקודה הסנסציונית הזו? לעניות דעתי, באבוה נזכיר. אז המקרה הזה זהה לחלוטין. ואני מציע להעביר את הדיון לדף השיחה של הערך... הלל • שיחה • י"ז באלול ה'תש"ע • 21:13, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

אני מבינה מה אתה אומר, אבל מבחינתי לכתובת יש כאן בכל זאת חשיבות משנית, ובגלל זה גם לא הכנסתי אותה מלכתחילה לפתיח. עתה, משהכנסת אותה לשם, אני מרגישה שהמשפט שהוספת היה מסורבל ועמוס מדי לפתיח. אין לי עניין להתעקש דווקא על התוכן (מילא, אם זה חשוב מאד לדעתך, אז לך על זה), אבל מצא נא דרך לנסח את המשפט באופן קליל ומשתלב יותר. חוץ מזה, תודה על ההגהה המצוינת. אשמח אם תוכל להוסיף מקור לטענה כי השימוש הדל באמות קריאה היה דבר מקובל בימי בית ראשון. שוב תודה רבה! תמרה ♣ שיחה 21:25, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

טוב, פשוט השארתי רק את החלק הראשון של המשפט. והבאתי סימוכין לערך כתיב עברי, עייני שם. הלל • שיחה • י"ז באלול ה'תש"ע • 21:40, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

מותק! תמרה ♣ שיחה 21:58, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

טוב, אתה עדיין מותק, אבל בקריאה שנייה, המשפט נראה פתאום תלוש. ביג דיל - אז יש שם איזו כתובת, אבל מה כתוב בה? זה נראה כמו "דודתי שפרה הכינה אתמול מרק עדשים נהדר, מהסוג שהיא ממש מומחית בו (חוץ מזה היא גם מתנדבת במשמר האזרחי)". בקיצור, אולי נחזיר את סוף המשפט שלי? תמרה ♣ שיחה 22:01, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

סוף המשפט שלך בעייתי מאוד בעיניי. ביג דיל, אז כתוב בכתובת שהנקבה נחצבה על ידי שתי קבוצות. למי אכפת. לכן כתבתי את סוף המשפט "שלי" במקור... אכן, ביג דיל: זוהי אחת הכתובות העבריות הבודדות מתקופת בית ראשון (וגם הארוכה ביותר, כאמור בגוף הערך). הלל • שיחה • י"ז באלול ה'תש"ע • 22:28, 26 באוגוסט 2010 (IDT)

ה"ביג דיל" הוא כמובן לא על חשיבותה העצומה של הכתובת, הן ברמה ההיסטורית והן ברמה האפיגרפית, אלא על האופן שבו היא מוצגת עכשיו בפסקת הפתיחה: "כן, דרך אגב, נתגלתה שם גם כתובת". בעיניי זה מאד משמעותי שהיא מוסרת מידע על צורת החציבה, ובעיניך יותר חשוב לציין את משמעותה האפיגרפית. בפועל שפכנו את התינוק עם המים - הקורא לא יודע לא את זה ולא את זה. לפיכך אני מחזירה את הסיומת שלי, בתקווה שזה יחזיר למשפט את כבודו הרמוס... תמרה ♣ שיחה 21:24, 28 באוגוסט 2010 (IDT)

למה זה משמעותי שיש שם כתובת שמוסרת מידע על צורת החציבה? הרי היית יודעת את זה גם בלי הכתובת. הלל • שיחה • י"ט באלול ה'תש"ע • 21:48, 28 באוגוסט 2010 (IDT)

תוספת: אני חושב שיש בצורה שבה זה מנוסח כעת בעייתיות: הכתובת חשובה עבור הבנת דרך חציבת הנקבה וכו', בשל מה שמוזכר כאן; אבל הכתובת לא פרסמה את הנקבה בשל כך שהיא כותבת על הדברים הללו, אלא בעצם זה שיש שם בכלל כתובת. לכן בדרכך היה צריך לנסח זאת אחרת: בנקבה גם נמצאה כתובת מפורסמת וכו'. הלל • שיחה • י"ט באלול ה'תש"ע • 21:57, 28 באוגוסט 2010 (IDT)

שיניתי קצת בהתאם לדבריי. מה דעתך? הלל • שיחה • י"ט באלול ה'תש"ע • 22:44, 28 באוגוסט 2010 (IDT)

Button and flower! תמרה ♣ שיחה 22:03, 29 באוגוסט 2010 (IDT)

מראי מקומות

בחלק ממראי המקומות חסר מספר העמוד, וכדאי לתקן את הלקונה הזו במהרה. הלל • שיחה • י"ט באלול ה'תש"ע • 10:46, 29 באוגוסט 2010 (IDT)

לא מצאתי. איפה? תמרה ♣ שיחה 22:03, 29 באוגוסט 2010 (IDT)

פיזרתי בערך הערות נסתרות (כזה: <!-- הערה נסתרת -->). תוכל לחפש אותן בעזרת החיפוש של הדפדפן או משהו כזה ולראות. ואני מניח שיש עוד מקומות. קל לעקוב אחרי זה פשוט על ידי התבוננות בהערות השוליים. הלל • שיחה • כ' באלול ה'תש"ע • 22:46, 29 באוגוסט 2010 (IDT)

בעניין הקדח הרשלני שבחלקה הדרומי של הניקבה. ובכן, לא תושב סילואן יצר אותו אלא החברה לפיתוח מזרח ירושלים. בשלג הגדול של שנת 2002 (כמדומני, כדאי לבדוק בדיוק מתי) התמוטט חלק מן המדרון המזרחי של גבעת עיר דוד, קבר 4-5 מכוניות. הוחלט לתמוך בקיר בטון עם עוגנים (הקדח מצריך מקדח רציני ולא עבודה מקומית). לא התיעצו עם הארכיאולוגים שעבדו כל העת באתר (רוני רייך ואלי שוקרון) וזה מה שקרה. קיר הבטון אכן נבנה, ללא העוגן המסויים הזה.

עוד עניין אחד. בגבעת עיר דוד עצמה ניצב שלט הדרכה בדיוק מעל מקום מפגש החוצבים במעבה ההר, ומעביר בקצרה את הסיפור. ―אנונימי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תודה לאנונימי על ההערות. בדקתי וראיתי שממש אכן כך. אתקן בהתאם. תמרה ♣ שיחה 10:13, 15 בספטמבר 2010 (IST)

מנהרה מפולשת

מהי "מנהרה מפולשת"? האם קיימת מנהרה שאינה מפולשת? אביעדוס • ח' בתשרי ה'תשע"א, 23:44, 15 בספטמבר 2010 (IST)

בוודאי, מערה ארוכה, גם אם אינה מפולשת נקראת מנהרה. תמרה ♣ שיחה 10:01, 21 בספטמבר 2010 (IST)

יש לך דוגמה? הלל • שיחה • י"ג בתשרי ה'תשע"א • 10:10, 21 בספטמבר 2010 (IST)

מנהרות הכותל? (לאור העובדה שהיציאה חסומה) מתניה • שיחה 10:15, 21 בספטמבר 2010 (IST)

היציאה שם דווקא לא חסומה, אבל מה עם מנהרת הרכבת בראש הנקרה למשל? תמרה ♣ שיחה 23:39, 28 בספטמבר 2010 (IST)

היציאה נחסמה, אבל היתה קיימת בעבר. אם לא, זו אכן היתה מערה ולא מנהרה. כך גם טוען אבן שושן במילונו, עם ההסתייגות שבעברית תנ"כית, מנהרה אכן יכולה להיות בלתי-מפולשת. דניאל צבי • שיחה 08:22, כ"א בתשרי ה'תשע"א (29.09.10)

אבל מערה אינו מונח המשמש מעשה ידי אדם. הלל • שיחה • כ"א בתשרי ה'תשע"א • 10:07, 29 בספטמבר 2010 (IST)

מהמתנה להצבעה

מועבר היום להצבעה. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 22:49, 26 בספטמבר 2010 (IST)

ערך שזכה במקום הראשון בבית ג' בתחרות הכתיבה השביעית (גילוי נאות: שפטתי בבית זה ביחד עם חנה וברי"א). הערך כתוב היטב, בעל סימוכין מהימנים, וניכר כי נעשה בו שיתוף פעולה עם ויקיפדים אחרים לצורך שיפורו. אמנם נותרו הערות נקודתיות אחדות שהערנו בתחרות, אך תמרה (הכותבת) מטפלת בהן ואינני רואה טעם בהתעכבות נוספת. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 07:59, 20 בספטמבר 2010 (IST)

ערך ראוי. גילגמש • שיחה 11:14, 20 בספטמבר 2010 (IST)

אכן, ראוי. נטעדי - שיחה 16:34, 20 בספטמבר 2010 (IST)

אפשרות מעניינת

הרב חנוך הכהן ארנטרוי זצ"ל מעלה אפשרות מעניינת בעניין חציבת הנקבה ע"י חזקיהו:
הרי ישנו התר בעת מלחמה לכרות עצי פרי ולסתום מעינות, ורואים זאת ממלחמת יהודה וישראל נגד מואב, כן? ומחבר הפיוט "למען תמים" משבחו למעשה על סתימת המעינות, ואין כל ציון לכך שלא היתה רוח חכמים נוחה הימנו.
עכשיו, יש להבדיל בין "סָתַם מי מעינות" ל"סתם מי גיחון" - הפירוש כאן הוא שסתימת המעינות היתה בעצת שריו וגיבוריו שהיו גם מן החכמים, ואילו מי גיחון נסתמו על דעת עצמו. בנוסף, יש להבין שחציבת נקבה כזו אורכת בודאי חודשים רבים אם לא שנים, ולא היה מספיק זמן לעשות כך בטרם בוא אשור על ירושלים בסיפור המפורסם. ויש לדייק מדברי רש"י "כדכתיב בדברי הימים (דה"ב ל"ב) למען לא יבואו מלכי אשור וימצאו מים לשתות" שאין זה הפסוק כתוב במקרא כלל, אלא המלה 'כדכתיב' הנה מראה מקום, והמשפט 'למען...' הנו מדבריו של רש"י עצמו ועל שם העתיד - כלומר, כל זה נעשה כבר אחר עזיבת סנחריב את ירושלים בבושת פנים, והפסוק האמתי בתחילת הפרק 'למה יבואו... מים רבים' הכוונה למעינות שנסתמו, כי רבים הם, ו'מים לשתות' בדברי רש"י הנם המעין האחרון שנותר לפליטה - הגיחון. לסיכום, חזקיהו עדיין חשש מאשור גם לאחר שהבטיח לו ישעיהו הנביא בנבואת ה' שהעיר תהיה מוגנת, והיה כאן פגם בבטחונו בה' שעליו לא הודו לו חכמים. אבל בשאר המעינות דעת המקום היתה נוחה הימנו. (95.86.80.74 03:29, 4 ביולי 2013 (IDT))

קראתי את הספר ואת הפרק במיוחד, ועלי לתקן את מה שחיסרת:

1. נבואת ישעיהו נאמרה לו יום אחד בלבד לפני מפלת סנחריב, כך שחציבת המעין בעת המצור אינה אפשרית והוא לא היה נתבע בשל חוסר אמונה.
2. גם כמו שנאמר "וכן במליצי שרי בבל... עזבו האלוקים" ניתן להסיק ששניהם היו כאחד אחרי המצור.

אבל תמהני מדוע לא נאמר כך גם על קיצוץ דלתות ההיכל. איש הסילונים - שיחה 17:52, 28 בספטמבר 2014 (IDT)

שני עניינים

א. בפרק "תארוך רדיומטרי" כתוב "הנקבה נחצבה בוודאות בין 800 ל-600 לפנה"ס, כלומר בתקופתו של חזקיהו"... חזקיהו לא מלך 200 שנה. הבדיקה רק מצביעה על כך שייתכן ובאמת הנקבה נחצבה בימי חזקיהו, כמו שייתכן שהיא נחצבה בימי אמציה, עוזיהו, יותם, אחז, מנשה, אמון, יאשיהו, אחזיה ויהויקים.

ב. בפרק "תארוך על פי השוואת ממצאים" כתוב "בנקבת השילוח לא נתגלו כל ממצאים ארכאלוגיים מתקופות קדומות, בדמות חרסים או מטבעות. הדבר מובן, בהתחשב בכך שמדובר במפעל מים, שאיש לא אמור להלך בו לאחר התקנתו, וכן בשל זרימת המים, שבוודאי שטפו כל דבר שהושאר במקום, אם היה כזה". על כך שתי הערות: 1. כל מקום שבני אדם עבדו בו משמר ממצאים ארכאולוגיים כלשהם (כמו מתחת לרצפות של בתים, אמות מים ותעלות - בכל סוגי הממצא הארכיטקטוני הזה יש ממצאים ארכאולוגיים, בכל מקום שבו הם נמצאים! - אע"פ שאף אחד לא אמור להלך מתחת לרצפה של בית...). לראיה תובא המנהרה הניגשת אל בור המים העגול שממנו נכנסים לנקבת חזקיהו: בקירות המנהרה הזו נמצאו הרבה חרסים מתקופת הברזל 2. הסיבה שלא נמצא ממצאים ארכאולוגיים כלשהם בנקבה היא שזו נתגלתה על ידי חופרים עוד לפני שפיטרי 'עלה' על הרעיון של תארוך באמצעות טיפולוגיה של חרסים (ראה בערך על פלינדרס פיטרי), ולכן לא שמרו קרמיקה מחפירות כאלו, ולך תדע מה מצאו שם. זה, בעצם, מה שקרה גם בפיר וורן עד שרייך ושוקרון מצאו את המשך המנהרה הנ"ל, שלמזלנו לא נתגלה לפניהם, וכך הם יכלו לתארך את ה"חציבה מחדש" של החלל שסביב פיר וורן. 2. לרייך ושוקרון יש מאמר מ-2011 (הפניה להלן), ובו מסקנתם היא שבור המים העגול שממנו נכנסים לנקבה נחסם, ככל הנראה, בראשית המאה השמינית לפנה"ס (עפ"י ממצא משווה: חרסים מהבית שביטל את הבריכה שסביבו - לכן אני חושב שזה מתאים לפרק הזה). אם כך - הרי שגם הנקבה נחצבה בראשית המאה ה-8 לפנה"ס או קודם לכן, מה שאומר - הרבה לפני חזקיהו. הם לא חשודים בעיניי בניהיליזם מקראי או בהבאת דעות איזוטריות, והם גם החופרים הכי מאוחרים באתר, כך שמסקנתם ראויה לייצוג, גם אם ניתן לחלוק עליה (והם בעצמם מביאים שם אפשרות שהבית ביטל רק את הבריכה ולא את בור המים - אבל מסבירים למה זה לא סביר). Reich R. & Shukron E. (2011), "The Date of the Siloam Tunnel Reconsidered", Tel Aviv 38, pp. 147-157.

חוץ משתי הערות אלו - הערך מצויין. תודה!

ענייני לשון

• בתמונה של כתובת השילוח כתוב שזה העתק. מציע לכתוב שיעתוק = רפרודוקציה. כך גם בדף באנגלית.
• בתמונה של המחשה טופוגרפית, מציע לכתוב המחשת הטופוגרפיה.Mr.Shoval - שיחה 00:57, 29 באוגוסט 2014 (IDT)

טירופאון

שאלה לי: אני תוהה אם השימוש בשם "טירופאון" עבור נחל "הגיא" מתאים כשהערך עוסק באתר מימי בית ראשון... אשמח לתשובה. חמוטלחמוטל - שיחה 20:43, 22 בנובמבר 2016 (IST)

מבט חדש על נקבת השילוח ותעלת השילוח

ראו את המאמרים הבאים: א' גרוסברג, "החלק הדרומי של תעלת השילוח (תעלה II) ונקבת השילוח (נקבת חזקיהו) – שני מפעלי המים של חזקיהו המלך", מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 6 (תשע"א), עמ' 124-71. A. Grossberg, “New Observations on the Siloam Water System: Tunnels VI and VIII”, Tel Aviv 41-2 (2014), pp. 205-22 A. Grossberg, “A New Perspective on the Southern Part of Channel II in the City of David”, Israel Exploration Journal 63-2 (2013), pp.205-218. א' גרוסברג, " 'הנחל השוטף בתוך הארץ' (דבה"ב ל"ב, ד) ו'מוצא מימי גיחון העליון' (שם, ל) – פשוטו של מקרא על פי טעמי המקרא והממצא הארכיאולוגי", מגדים נה (תשע"ד), עמ' 143-121. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
80.178.85.70 12:29, 23 בנובמבר 2017 (IST)

מתי נודע לאחר בית ראשון שהגיחון והשילוח למעשה זהים

אם הבנתי נכון, נכתב בערך שרק בשלב מאוחר התגלה הקשר בין הגיחון לבין השילוח. והנה בתרגום יונתן (מלכים א' א, לג), מתרגם על דברי דוד "והורדם אותו אל גיחון": "וְתַחֲתוּן יָתֵיהּ לְשִׁילוּחָא". ואין לפרשו אלא שידע שהשילוח הוא הוא הגיחון. ועל זמנו, ראו בערכו בויקיפדיה, ואינו מתאים לכתוב בפנים בערך זה. 2A01:73C0:501:2FCA:794A:A4F1:A7E7:5BD6 20:47, 20 בפברואר 2022 (IST)

האם ראית את הערתי לעיל בעקבות תרגום יונתן? מה ההסבר להכרתו בכך שהגיחון והשילוח אחד הם? אחיה ליפשיץ 2A01:73C0:500:73AE:C9F0:BE39:C1FD:1F8F 14:23, 10 במרץ 2022 (IST)

מישהו מהקוראים יכול לעזור לי שתהיה התייחסות להערה על תרגום יונתן? הוא קדום מאוד (ראו ערכו) ולא מתאים למה שנכתב בערך. 2A01:6502:D597:2511:906:8092:95BD:BE7F 18:49, 14 במרץ 2022 (IST)

נקבת השילוח בספרות העברית

הסיפור הבולט על נקבת השילוח שהופיע בספרות העברית החדשה הוא סיפור היסטורי שכתבה הסופרת והארכיאולוגית רינה הברון והופיע בשבועון "דבר לילדים בשנת 1972 ומתאר ( עם איורים )את חציבת הנקבה.

את הסיפור אפשר לקרוא ברשת במגזין "יקום תרבות "

וזה דבר הניקבה

https://www.yekum.org/2022/08/%d7%95%d7%96%d7%94-%d7%93%d7%91%d7%a8-%d7%94%d7%a0%d7%99%d7%a7%d7%91%d7%94-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%a2%d7%9c-%d7%97%d7%a6%d7%99%d7%91%d7%aa/ 2A00:A040:199:F5BD:8185:59E:E70E:B2A 06:31, 26 באוגוסט 2022 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (מרץ 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בנקבת השילוח שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://clickit3.ort.org.il/Apps/WW/Page.aspx?ws=35f0d8e6-1826-4bce-81a1-7d1a60370661&page=6f12e190-9f74-4b64-afee-b90dc6a167fd נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20160303171430/http://clickit3.ort.org.il/Apps/WW/Page.aspx?ws=35f0d8e6-1826-4bce-81a1-7d1a60370661&page=6f12e190-9f74-4b64-afee-b90dc6a167fd לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 12:11, 14 במרץ 2023 (IST)