שיחה:נקודת אי רציפות
גבולות אינסופיים[עריכת קוד מקור]
האם גבול באינסוף נחשב גבול בהגדרת נקודת אי רציפות? כלומר, מהו סוג אי הרציפות ב0 של (2-)^X ? תודה ! 89.139.10.68 11:50, 9 בפברואר 2007 (IST)
- מהדוגמא נראה שכוונתך לגבולות אינסופיים- גבולות במובן הרחב, ולא לגבולות באינסוף. שהרי לפונקציה שנתת יש גבול ברור באינסוף-0 והפונקציה רציפה בתחום הגדרתה מאלמנטריות.
- הדרישה לקיום גבול באופן סתמי היא דרישה לגבול סופי. ליתר ביטחון הובהר בערך שהגבולות החד צדדיים באי רציפות קפיצה הוא ערך ממשי. ברור שאי רציפות סליקה לא שייכת שהרי אין אפשרות להגדיר ערך פונקציה כאינסוף. לכן אי הרציפות היא עיקרית. Uziel302 - שיחה 15:22, 8 ביוני 2013 (IDT)
דיוק ניסוחי[עריכת קוד מקור]
בהגדרת אי הרציפות מהסוג הראשון, מה הכוונה גבולות דרך קבוצות חלקיות? אם היה גבול דרך הרציונאליים זה היה גבול? יש לדייק מתמטית. רציפות מהסוג הראשון מתקיימת כאשר הגבולות הצדדיים קיימים וסופיים ושונים.
- בערך בגרסה הנוכחית כתוב סביבות חלקיות ולא קבוצות חלקיות. לכן קבוצות שאינן סביבה חלקית כגון רציונאליים לא נכללות בהגדרה. לגבי סופיות, כתוב בגרסה הנוכחית שהגבולות ערכים ממשיים וזה מכסה את הדרישה לגבולות סופיים. Uziel302 - שיחה 15:22, 8 ביוני 2013 (IDT)
שם הערך[עריכת קוד מקור]
צריך להיות אולי "נקודת אי-רציפות" כלומר עם מקף (ראו שם)? Setreset • שיחה • מתקפת איכות בפיזיקה! 09:05, 25 במאי 2010 (IDT)
דוגמת החמאה[עריכת קוד מקור]
דוגמה חביבה, אבל לא ממש נכונה. גם 99% חמאה, זה חמאה. וגם 90% חמאה, זה בעיקר חמאה. תיאור נכון יהיה שהטעם יעלה ככל שאחוז החמאה ילך ויעלה מ-0%, אבל בנקודה מסוימת יגיע למקסימום ויתחיל לרדת עד ל-100%. לכל אורך הדרך הפונקציה תהיה רציפה. דניאל • תרמו ערך 13:36, 6 בספטמבר 2011 (IDT)
- כבר לא בערך.Uziel302 - שיחה 15:24, 8 ביוני 2013 (IDT)
- לגופם של דברים, אם אתה מגדיר פונקציה בוליאנית כלומר שערכה אמת או שקר ברור שהמעבר בין הערכים הוא נקודת אי רציפות מסוג קפיצה. גם אם לדעתך השאלה האם חומר הוא חמאה או לא היא שאלה לא רלוונטית כי מה שחשוב זה הטעם והטעם לדעתך רציף, השאלה עדיין שאלה. אולי בשאלות אחרות הרלוונטיות של קבלת ערך בוליאני יותר מובנת. למשל השאלה האם אדם חי או מת נתפשת באופן בסיסי כשאלה בוליאנית. (למרות שגם בזה יש מצבי ביניים עדיין חשובה התשובה החד משמעית). שאלה דו ערכית ניתן להציב בכל תחום. מידת הרלוונטיות שלה היא זו שמשתנה. Uziel302 - שיחה 15:38, 8 ביוני 2013 (IDT)
אי רציפות בניסוח הגדרת אי רציפות מסוג שני[עריכת קוד מקור]
הגדרת אי הרציפות מסוג ראשון היא כללית, וגבולות חד צדדים של פונקציה במשתנה יחיד מובאים בה רק כדוגמה פרטית למקרה הכללי. הגדרת הסוג השני, לעומת זאת, היא מלכתחילה למקרה הפרטי של פונקציה במשתנה יחיד. לדעתי זה דורש תיקון של ההגדרה.