שיחה:נקודת התכה
- החומר לערך זה [www.tau.ac.il/~chemlaba/Files/4Melt-Boil_11.doc] לקוח מאתר אוניברסיטת ת"א כתרגיל מעבדה. האם חומר זה מוגן בזכויות יוצרים ? John Doe 19:45, 23 ינו' 2005 (UTC)
- :בודאי. אבל אולי כותב הערך הוא הסטודנט שעשה את המעבדה. פניתי אליו בדף שיחתו. גילגמש • שיחה 19:48, 23 ינו' 2005 (UTC)
- הכותבת היא אכן סטודנטית (באוניברסיטה העברית) החומר נלקח ממעבדה שהיא עשתה ושולב עם חומר שלמדה בקורסים אחרים. כל קשר לאוניברסיטת ת"א מקרי בהחלט, ייתכן וסביר שלשתי האוניברסיטאות יש חוברות מעבדה דומות.Eliavm 20:34, 23 ינו' 2005 (UTC)
- :אבל האם אותה סטודנטית מרשה להשתמש בחומר זה? גילגמש • שיחה 20:35, 23 ינו' 2005 (UTC)
- אותה סטודנטית היא שכתבה את זה (במקרה היא אשתי) :) Eliavm 20:38, 23 ינו' 2005 (UTC)
- :הו,מצוין אולי תנסה לשכנע אותה לכתוב הרבה מאמרים נוספים. גילגמש • שיחה 20:39, 23 ינו' 2005 (UTC)
- בתהליכים.... Eliavm 20:43, 23 ינו' 2005 (UTC)
לגבי נקודת התכה: יש לי הערה לגבי הדוגמא של טמפרטורת התה בהימליה לעומת ים המלח:
לדעתי ישנה טעות בדוגמא: כאשר תה יחומם במקום גבוהה בו הלחץ נמוך מעט מ אטמוספירה אחת אזי נקודת הרתיחה של המים תרד מתחת למאה מעלות ולכן התה ישהיה קר יותר ולא חם יותר. ואילו במקום בו הלחץ גבוה מאטמוספירה (כמו ים המלח: אך לא בהרבה) המים ירתחו בטמפרטורה גבוהה ממאה מעלות לכן התה יהיה חם יותר.(ראה דוגמה של סיר לחץ להאצת הבישול). אני מקווה שהטעות תתוקן.
תודה אייל
- אתה צודק במאה אחוז עדיאל 20:27, 20 במרץ 2007 (IST)
נקודת קיפאון שונה מנקודת ההתכה[עריכת קוד מקור]
האם נכון שנקודת הקיפאון של מים היא כמינוס 42 מעלות צלסיוס (תחת אטמוספירה אחת)? אם כך, האם לא ראוי לציין זאת? המאמר "קיפאון" מפנה ישירות להתכה. Gil mo 21:53, 17 בנובמבר 2007 (IST)
שם הערך[עריכת קוד מקור]
למה נקודת התכה ולא נקודת היתוך? אני חושב שמקובל יותר לומר נקודת היתוך. miniature • שיחה 17:36, 24 ביולי 2008 (IDT)
- שתי הצורות תקינות, אך מבחן גוגל קובע כי דווקא נקודת התכה הוא הביטוי הנפוץ יותר (3,830 תוצאות לעומת 1,020 עבור נקודת היתוך). לדעתי אין צורך לשנות את שם הערך (ובכל מקרה יש הפניה מנקודת היתוך). ברק שושני - שיחה 11:37, 31 ביולי 2008 (IDT)
משוב מ-12 במרץ 2016[עריכת קוד מקור]
משמש זה טעים 84.108.57.213 18:04, 12 במרץ 2016 (IST)