שיחה:סכיזופרניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שאלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתבקשתי ע"י ידיד שאימץ ילד לאב סכיזופרני והתברר בדיעבד שהילד אוטיסט. השלטונות המטפלים באימוץ, לא הודיעו להורים המאמצים על מחלת הילד,למרות שהיה כבר בן 4 וחצי ובגיל זה כבר אפשר היה לאבחן את מחלתו. בקשתי היא לדעת - א - מה היה ידוע על התורשה בשנת 1981 ן - ב מה הן זכויות המאמץ, לפי החוק בשנה הנ"ל.

אני לא בטוחה שהניסוח ברור, אבל אהיה מוכנה לענות על שאלות.


                                          בתודה ר.

מהרגע שהשאלה הזו נכתבה ועד שהבחנתי בה עברו כמה שנים. בכל מקרה, התשובה היא שיש להתייעץ עם עורך דין. דף השיחה של הערך "סכיזופרניה" עוסק רק בשיחה על שיפור הערך "סכיזופרניה". הוא אינו נותן יעוץ משפטי משום סוג שהוא. תודה. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 23:04, 20 ביולי 2010 (IDT)

עריכה מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

סכיזופרניה היא מחלת נפש נפוצה וקשה, ואחראית לחלק הארי של ימי האישפוז הפסיכאטרי בעולם כולו. הערך הנ"ל כתוב במתכונת פרוזה שאומנם שומרת על תתי פרקים חשובים, אך לטעמי אינה שיטתית ומדעית דיה. הייתי רוצה לעבוד על ערך זה בצורה אינטנסיבית, ולשוות לו מראה של סיכום מדעי, עם בסיס DSM וגוף מבוסס טקסטבוק מקצועי. מאחר ואני מעריכה את העבודה הרבה שהושקעה בערך, זוהי הצרת כוונות שתמומש בזמן הקרוב במידה ואין התנגדות לעניין. ליםלים 20:21, 14 יולי 2006 (IDT)

אולי טעות כתיב?[עריכת קוד מקור | עריכה]

אני מפחד "להיות נועז" ולשנות לבד, אבל נראה לי שהכותרת "אפמידיולוגיה" היא שיכול אותיות של אפידמולוגיה... צביקה 10:21, 15 באוגוסט 2006 (IDT)

שינוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיניתי את המשפט אין חפיפה בין סכיזופרניה לפיצול אישיות מכיוון שיש חפיפה בחלק מהמאפיינים ולכן לעניות דעתי המשפט לא דייק.

אני חושב שהמשפט בצורתו הנוכחית הוא יותר מדויק. גרשון 08:31, 7 בינואר 2007 (IST)

שלום גרשון צר לי לאכזבך, אך החפיפה בין סכיזופרניה לפיצול אישיות היא דלה עד כדי כך, שלדעתי השינוי פוגע במשמעות, קשה להתבלבל בין סכיזופרניה לפיצול אישיות. מעבר לכך, למרות החשיפה הגבוהה של פיצול אישיות כהפרעה פסיכאטרית סלבריטאית, בפועל זו הפרעה אזוטרית ביותר, שיש החולקים על קיומה בכלל. בלי שום רצון לפתוח במלחמה, אני מחזירה את הניסוח לגירסתו הקודמת. --לימלים 12:48, 10 בדצמבר 2007 (IST)

שאלה ליוסריאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסריאן שלום, היום בבוקר מחקת לינק שהכנסתי למאמר בנושא של טיפול פסיכולוגי בסכיזופרניה. מכיוון שלדעתי מדובר במאמר מעניין שיכול להוסיף עומק לערך הייתי שמח לדעת מדוע מחקת אותו, ומה כדאי לעשות כדי שהלינק יכנס בכל-זאת.

בתודה מראש. עוזי.

עוזי שלום, אתה מוזמן לפנות ליוסאריאן בדף השיחה שלו, למקרה שלא ראה את הודעתך כאן, ולבקש את תגובתו. בלי קשר, תהיתי האם הקישור לא מתאים יותר לערך טיפול פסיכולוגי, שכן הוא מתמקד יותר בסוגיות של טיפול ומטפל, ופחות בסכיזופרניה. מה דעתך? Ravit - שיחה 16:35, 7 בספטמבר 2009 (IDT)

מה בדיוק אמורה להביע התמונה של המוח?[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם הכוונה היא להראות את הפגם המוחי שגורם לסכיזופרנים להיות כאלה? וודאי שלא. סכיזופרנייה היא ביטוי של שוני בכימיקלים שבמוח, לא במוח עצמו.

אולי תקרא את ההסבר שמתחת לתמונה. זה צילום PET של מוח של אדם חולה סכיזופרניה שמראה תת פעילות באונה הקדמית וכתוצאה מכך, עלייה בפעילות דופמין בסטריאטום. כלומר, אין פגם אנטומי במוח, אלא פגם בפעילות המוח. אמצע הדרך - שיחה 13:28, 16 במאי 2010 (IDT)

עד כמה שידוע לי (אני לא פסיכיאטר אלא פסיכולוג), אין שום תמונה או הדמייה כלשהי שבה אפשר לראות הבדל בין חולה סכיזופרנייה לאדם שאינו חולה. אבחנה נעשית באופן בלעדי ע"י פסיכיאטר לאחר שיחות מעמיקות אשר מיתחקות אחר אורך חייו של האדם לאורך שנות חייו. מעולם לא שמעתי על פסיכיאטר אשר מיסתמך, לצורך הטיפול שהוא נותן, בצילומי מוח כלשהם. ויותר מכך, CT מוח נעשה לעיתים על מנת לשלול הפרעה אורגנית במוח (כמו גידול במוח). ז"א מוח של חולה סכיזופרנייה נראה לא שונה מאדם רגיל. בהסבר שמתחת לתמונה כתוב שהסבר זה הינו הצעה. כלומר, הסבר זה אנו עובדה מוכחת.

התמונה נועדה להציג את ההבדלים בפעילות המוחית שנמצאו במחקרים בין חולי סכיזופרניה למי שאינם חולים. הוכחות להבדלים בפעילות המוחית עולות כל הזמן במחקרים שונים שנעשים, ולא רק בסכיזופרניה מוצאים הבדלים כאלו אלא גם בהפרעות נפשיות אחרות. אבל מכאן ועד אבחנה דרך PET, הדרך עוד ארוכה... כמובן שאת האבחנה נמשיך לעשות לפי אנמנזות מעמיקות ומבחנים פסיכולוגים בלבד. התמונה לא מציעה שזוהי שיטת אבחנה, אלא רק ממצאי מחקר. Ravit - שיחה 09:10, 15 באוגוסט 2010 (IDT)
אתה יודע מה, אולי המיקום של התמונה כדבר הראשון בערך יוצר את תחושת האי-נוחות בכך שאולי פגם מוחי הוא שגורם לסכיזופרניה. העברתי את התמונה למקומה המתאים - הפרק על אתיולוגיה, בסעיף המדבר על גורמים ביולוגיים. Ravit - שיחה 09:21, 15 באוגוסט 2010 (IDT)

נמוך אך גבוה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערך כתוב:

שכיחות הסכיזופרניה באוכלוסייה הכללית... כאשר השוֹנוּת בין אזורים שונים בעולם היא קטנה יחסית. ... גורם נוסף הוא גאוגרפיה; נמצא שבאזורים מסוימים יש שכיחות גבוהה של סכיזופרניה...

כיצד ייתכן הדבר?. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 22:58, 20 ביולי 2010 (IDT)

אם הבנתי נכון את המחקר הזה, אליו מפנה הוויקי האנגלית בהקשר זה - השכיחות ודפוס הסימפטומים נמצאו דומים בעשר מדינות שונות שנבדקו ברחבי העולם, אך הפרוגנוזה לאורך זמן נמצאה טובה יותר במדינות מתפתחות מאשר במדינות מפותחות. הבנתי נכון? (השעה מאוחרת בלילה...). Ravit - שיחה 00:27, 21 ביולי 2010 (IDT)
אבל בינתיים בערך כתוב משהו כמו: נמוך אך גבוה. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות

מה זה כרוני?[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב המחלות ברפואה פרט לחלק גדול מהזיהומים והדלקות הן כרוניות, כלומר יש להם מהלך של חודשים ואחר כך שנים ומלוות את האדם כל חייו. כך גם סכיזופרניה, בדומה למחלות כמו מחלת הלב האיסכמית, יתר לחץ הדם, הסכרת, דלקות הפרקים הכרוניות, מחלת פרקינסון, מחלות פפטיות של הקיבה והטריסריון, וכו. לרוע המזל רוב מחלות הנפש ,להבדיל מרוב המחלות הגופניות, חוץ מזה שפוגעות בתפקודים הנפשיים, מתחילות בגיל צעיר ומשום כך משבשות יותר את החיים . פרט לכך הטיפולים התרופתיים מביאים להטבות ניכרות רק בחלק מהמקרים. בחלק אחר ההטבות בינוניות ובמייועט המקרים מועילות מעט. הטיפולי התרופתי חשוב ביותר למניעת החמרות חוזרות של המחלה.

המחלה הטרוגנית מאוד. צורותיה הן שונות מאוד מפציינט אחד לשני. יש הרבה מחולי סכיזופרניה שפרט אולי לאפיזודה אחת אין להם יותר סימנים של פסיכוזה, הזיות או מחשבות שוא בתנאי שממשיכים לקחת טיפול תרופתי אחזקתי מונע.Ewan2 - שיחה 00:15, 18 בדצמבר 2010 (IST)

בדף הזה דנים בדרכים לשפר את הערך "סכיזופרניה" ולא בעניינים אחרים הקשורים בסכיזופרניה. האם תוכל לחדד את ההצעות השיפור שלך לערך כך שיהיו קונקרטיות וברורות?. עִדּוֹ - שיחה 01:18, 18 בדצמבר 2010 (IST)
בשלב הזה רציתי שבמידה שמישהו המתעניין במחלה ויקרא בויקיפדיה לא ייבהל יתר על המידה מהמלים האלה - מחלת נפש וכרוני ושידע את המגבלות של המונחים וחשיבות הטיפול. אם כי אולי אף אני דאגן יתר על המידה. אם אמצא אפשרות להתערב בערך עצמו אנסה לעשות זאת.Ewan2 - שיחה 06:07, 18 בדצמבר 2010 (IST)

מחלת נפש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא מונח שהתיישן והפך לפוגע . ברפואה מעדיפים לומר היום שמדובר בהפרעות פסיכיאטריות, שם שגם הוא יכול להראות מרתיע, אבל זה מה יש. יש כאלה קשות יותר כמו סכיזופרניה, ההפרעה האפקטיבית הדו קוטבית והחד קוטבית מז'ורית, ויש כאלה מתונות יותר, אמ כי גורמות לסבל לא מעט כמו הפרעות החרדה והדכאונות המתונים. בכולם חשוב להגיע לטיפול.Ewan2 - שיחה 00:25, 18 בדצמבר 2010 (IST) המושג "מחלת נפש" שמיש במיוחד בתורת המשפטים - לצורך החלטות משפטיות.Ewan2 - שיחה 00:26, 18 בדצמבר 2010 (IST)

האם תוכל לגבות את דבריך במאמר מקצועי? . עִדּוֹ - שיחה 01:19, 18 בדצמבר 2010 (IST)
התסכלתי בערך הפרעה נפשית שהוא זהה למחלת נפש ואני מוצא שהזיהוי הזה לא כל כך מתאים. מצד שני אולי הדילול הזה של מחלות נפש בתוך הפרעות נפשיות אינו רע כל כך. בעבר כולל בשנת 2008 עשיתי כמה התערבויות קטנות בערך סכיזופרניה. אני רואה שהן מצאו את מקומן בערך כפי שהוא עכשיו. מקווה שאוכל להתיחס בעתיד לעיניין מחלות נפש ועיניין הכרוניות כמושג בזמננו.Ewan2 - שיחה 06:29, 18 בדצמבר 2010 (IST)
אתה יכול בהחלט לשנות בערך את המילים "מחלת נפש" למילים "הפרעה נפשית". עִדּוֹ - שיחה 06:59, 18 בדצמבר 2010 (IST)

תג {{בעבודה}}[עריכת קוד מקור | עריכה]

העדכון האחרון שנעשה לערך היה ב-20 ביוני 2011 (לפני יומיים). לפני העדכון הזה, לא נעשה שינוי בערך כחודשיים. האם זה אומר שניתן להסיר את התג? Sentient Planet - שיחה 14:30, 22 ביוני 2011 (IDT)

אפשר קודם לפנות למי ששם את התבנית. • רוליג שיחה • אמצו חתול 17:01, 22 ביוני 2011 (IDT)

הסרת "רעיונות מופשטים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרתי את "רעיונות מופשטים" וחבריו מהחלק העוסק בתקופת הפרודרום. מלבד אזכור יחיד בעברית לאפשרות של היות העיסוק בנושא חלק מהפרודרום - לא מצאתי אזכורים, גם לא באנגלית.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

תודה לך. יחד עם זאת, מקובל להמתין לתגובות בדף השיחה לשינוי משמעותי של מידע המופיע בערך במשך זמן רב.--כ.אלון - שיחה 22:43, 1 באפריל 2013 (IDT)


קישור שבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 20:35, 4 במאי 2013 (IDT)


קישור שבור 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 23:12, 15 במאי 2013 (IDT)


קישור שבור 3[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 16:04, 17 ביוני 2013 (IDT)

דיווח על טעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור | עריכה]

אי אפשר לכתוב שסכיזופרניה היא הפרעה נפשית ואז לכתוב עליה שהיא מחלה. תחליטו מה היא. דווח על ידי: :) 84.229.196.6 11:19, 7 בפברואר 2014 (IST)

היא מחלה שבאה לידי ביטוי בהפרעה נפשית. אין בעיה עם הניסוח הזה. גילגמש שיחה 11:34, 7 בפברואר 2014 (IST)
הפרעה נפשית = מחלה נפשית, הפרעה פסיכיאטרית = מחלה פסיכיאטרית. זו אותה משמעות, פשוט "מחלת נפש" זה לפעמים פחות "פוליטיקלי קורקט". Ravit - שיחה 12:29, 8 בפברואר 2014 (IST)
חריגה מהבריאות -הגורמת (בשלב כלשהו) לסבל ולקשיי תפקוד - היא חולי, מחלה או הפרעה. אפילו עששת השיניים שכולנו סובלים ממנה, היא גם מחלה או הפרעה. נקווה שהמושגים

לא יהיו יותר קשורים לסטיגמות Ewan2 - שיחה 15:16, 8 בפברואר 2014 (IST)

שאלה, איך אפשר לדעת שהירידה התפקודית וההבדלים בתוחלת החיים המתוארים בסוף הפסקה הראשונה, הם תוצאה של המחלה ולא של הטיפול התרופתי?[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתוב: "המחלה על הירידה התפקודית הכרוכה בה גוררת אחריה בעיות סוציאליות כמו אבטלה ממושכת, עוני וחוסר דיור. נפגעת בה תוחלת החיים שהיא 12-15 שנים פחות מאשר באוכלוסייה הכללית כתוצאה מבריאות גופנית לקויה ושיעור גבוה של התאבדויות (כ10%)." בנוסף, גם ההבדלים בתמונת הדמיית הPET, יכול להיות שנוצרו בעקבות הטיפולים התרופתיים. יש מישהו שיוכל לתת בבקשה תשובה מוסמכת בנושא?

חלק גדול מהחולים אינם נוטלים את התרופות הנועדות לטיפול במחלתם תקופות ארוכות או בכלל. (כך עושים גם חולים במחלות רבות אחרות - כולל למשל, חולים ביתר לחץ דם, וכו') Ewan2 - שיחה 03:40, 14 ביוני 2014 (IDT)

תשובתך אינה מפורטת כלל. המסקנה מהתשובה שלך היא שהטיפול אינו מועיל כלל. אתה אומר בעצם שהירידה התפקודית, האבטלה, העוני, חוסר הדיור, ההתאבדויות ותוחלת החיים הנמוכה... כל אלה לא משתנים בין חולים שלוקחים תרופות ובין אלה שלא. ולגבי הדמיית הPET, ההבדלים יכולים להיות תוצאה של טיפולים שניתנו בעבר (אצל מטופל שלא לוקח תרופות). אם אדם הוא סכיזופרן, אז זה אומר שהוא קיבל טיפול אנטי פסיכוטי לתקופה מסויימת לפחות (אין אפשרות אחרת, מי שמסרב לטיפול, מטפלים בו בכפיה לפחות לתקופה מסויימת). חוצמזה, אם אכן יש הבדלים בין סריקת PET של סכיזופרן לסריקה של לא סכיזופרן, אז פסיכיאטרים היו יכולים להשתמש בסריקה הזו כדי להוכיח את נכונותה של אבחנתם. הם לא עושים זאת כי כאשר מאבחנים סכיזופרניה לראשונה, לפני שניתן טיפול כלשהו, אז עדיין אין הבדלים בסריקות PET. ההבדלים נוצרים רק אח"כ, אחרי שניתן טיפול. גם התאבדויות הם תוצאה של הטיפול. אחרי שמאשפזים סכיזופרנים בניגוד לרצונם ונותנים להם טיפול שגורם להם נזק למוח בניגוד לרצונם (זה סוג של אונס) טיפול שגם הורס את הגוף (השמנה, סכרת וכו') עד שהם נכנעים לחוסר האונים שהם נמצאים בו ואיש לא יכול להציל אותם ולתקן את הנזק שנגרם להם, אז לא פלא שיש יותר התאבדויות. אם הטיפול היה באמת מועיל, אז לא היה צורך בכפיה. בוא נגיד את האמת, זה לא באמת טיפול שמועיל, ואף אדם שפוי לא היה מעוניין בטיפול הזה. הטיפול הפסיכיאטרי (לסכיזופרנים) היה מאז ומתמיד וגם היום אמצעי להיפטר מהסכיזופרנים... לקבור אותם בעודם בחיים... מעין טוחן אשפה אנושי שיוצאים ממנו הרוסים וחסרי ערך. כמובן שעובדי מע' בריאות הנפש (בכל התפקידים) לא רואים זאת כך והמטופלים בבתי החולים אפילו מסכימים איתם... כי אחת ההשפעות של הטיפול היא שהוא גורם למטופל להסכים עם דעתם של המטפלים. ומטופל שמתנגד, אז יטפלו בו עוד, עד שיכנע חסר אונים ויסכים איתם. האם יש תגובה רצינית לכל זה?

המחלה היא הטרוגנית מאוד, האיבחון עדיין הוא קליני בלבד, אינו מתבסס על PET שהוא לא ספציפי ולא רגיש דיו. במצב פסיכוטי חריף בחלק מהמקרים לא יכולים להבדיל היטב בין התקף סכיזופרני, התקף של הפרעה סכיזו אפקטיבית או התקף מאני או לפעמים התקף של הפרעה דלוזיונלית (פארנויה). הטיפול בהתחלה די דומה - בטיפול התרופתי במצב פסיכוטי חריף משתמשים בתרופות אנטיפכיוטיות שהן מועילות ברוב המקרים: התופעות הפסיכוטיות נעלמות או יורדות בעוצמה . היציאה ממצב פסיכוטי חריף עוזרת לחולה להרגיש טוב יותר ולתפקד יותר טוב. אם ההתקפים חוזרים יותר פעמים הטיפול האנטיפסיכוטי צריך להיות ארוך במטרה למנוע הישנות התקפים. הפסיכוזה עצמה פוגעת בקשר של החולה עם אנשים אחרים, עם המשפחה, גורמת לבידודו החברתי, לאי יכולת לעבוד ולהתפרנס, וכו'. אחרי ההתקפים חלק מהחולים סובלים מסימנים "שליליים: של המחלה הפוגעים גם כן בהרגשה, במצב הרוח, בריכוז, בכוח הנפשי ובתפקוד. כ -50 % מהחולים משתפרים ממש עם הזמן, חלק גדול מהם קיבלו תרופות אנטיפסיכוטיות, לפחות לתקופות אם לא בצורה מתמשכת. חלק גדול מהחולים שאינם מבינים את המחלה ולא מקבלים את הסברי המטפלים, אינם נוטלים תרופות ונשארים במצב פסיכוטי מתמשך יותר חמור מזה של החולים המטופלים.

כשהתנהגותם מסוכנת או מפריעה מאוד לסביבה ולעצמם מקבלים טיפולים כפויים לפעמים בתרופות שהן פחות נעימות, וניתנות בזריקות. אם כי יש כעת גם טיפולים בזריקות ארוכי טווח מויעילים ונסבלים). הכפיה ותופעות הלוואי בפני עצמן גורמים למטופלים לשנוא את הטיפולים התרופתיים. המטופלים שמתאימים להם תרופות יעילות ויותר נסבלות, בדיאלוג מתמיד עם המטפלים מפיקים תועלת מכך - בהרגשה, בתפקוד, בנסיונות השיקום. יש מיעוט המשתפר ללא טיפול תרופתי. ויש גם אחוזים יחסית גדולים (כשליש או יותר) שבהם המחלה חמורה יותר או משתפרת מעט אף תוך כדי טיפול תרופתי. יש טיפולים כפויים רבים העוזרים לחולה לצאת מבהתקף הפסיכוטי החריף. ריבוי התקפים פסיכוטיים חריפים פוגע מאוד בחיי החולה, מנתק אותו לגמרי מהאנשים, גורמת לעשות מעשים חסרי שיפוט לפעמים אף מסוכנים. הטיפולים התרופתיים אינם אידיאליים. אך יש תרופות כמו ריספרדל, קלוזפין, סוליאן, אריפפרזול, קווטיאפין, לפעמים אולנזפין, זיפרסידון. אסנאפין, ואחרים בעלי יעילות מוכחת בהרבה מקרים. תרופה טובה צריכה להיות יעילה ושתגרום כמה שפחות תופעות לוואי.יש מטופלים שאין להם תופעות לוואי אף אחרי תרופות מן הסוג הישן. איש לא המציא טיפולים במטרה להיפטר מהמטופלים. אנשי המקצוע מעוניינים שהמטופלים שלהם ירגישו טוב ישפרו את חייהם. החוקרים במעבדות מעוניינים לגלות תרופות טובות יותר. הטיפולים התרופתיים תרמו להפחתה גדולה בהיקף האשפוזים ובמקרים רבים מאוד הטיפול הוא מרפאתי ובהסכמה, שלא כמו בעבר. לפני כמה עשורי שנים בבתי החלים הפסיכיאטריים היו מאות ואלפי מיטות שכעת אין בהם צורך. גם הטיפולים והאשפוזים בכפייה ירדו מאוד במספרם, עקב שינוי לחומרה של הקריטריונים לכך. קמו עמותות לשיקום בקהילה עם אפשרויות לדיור מוגן, ביקורים, עידוד להשמה מקצועית, עזרה בטיפולי שיניים, מועדונים חברתיים ותעסוקתיים למי שמעוניין בכך וכו'. המחלה קשה במקרים רבים, היא שונה מאוד מאדם לאדם, כך גם פרוגנוזה והפגיעה התפקודית. כמו בכל מקרה של מחלה - צריך מזל, ליפול בקטגוריה יותר טובה, עם סיכויים יותר טובים להחלים ולהשתקם. נקווה שתהיה התקדמות נוספת בחקר המחלה, באבחון המוקדם ובטיפול. לפני 60 שנה כל הטיפולים היה טיפולי נזע חשמלי או הלם אינסולין, ברביטורטים ,אמבטיות קרות, אשפוזים כפויים וקשירות. גם למחלה, לחולים וגם למקצוע המטפלים בה נוצר שם רע וסטיגמה קשה. גם הסטיגמה הולכת ויורדת Ewan2 - שיחה 10:07, 27 ביוני 2014 (IDT)