שיחה:עמעום עולמי
הכללתי מחדש בקטגוריה של איום ומפגעים סביבתי, לא ברור מדוע הורדה. כמו כן החזרתי וניסיתי להבהיר את הפסקה על המנגנון המשוער של השפעת העמועום על גשמי המונוסון. אין ספק גם שהעמעום משפיע לא רק על גשמים אלה, אלא גם על משטר הרוחות העולמי, ולכן החזרתי משפט לגבי השפעה על מזג האוויר. האזרח דרור 11:11, 31 באוגוסט 2006 (IDT)
- אז כמו שאתה רואה, יש גם השערות אחרות שלפיהן מדובר בתופעה טבעית. כל עוד לא הוכחה השערה זו או אחרת, אי אפשר להאשימו בהיותו מפגע סביבתי.
- שנית, "אין ספק גם שהעמעום משפיע לא רק על גשמים אלה, אלא גם על משטר הרוחות העולמי"? למי אין ספק? גם אין ספק שנח העלה לתיבה שניים שניים מכל מין. תהיה קצת יותר ספקן. כל עוד מדובר בהשערות, תמיד יש ספק. עמית 21:15, 31 באוגוסט 2006 (IDT)
- העמעום הוא עובדה קיימת.
- זה שהוא גורם לקרור זו השערה , אבל היא השערה סבירה ומוסכמת.
- קרור או חימום של מערכת גזים או נוזלים משפיע תמיד על אופי הזרמים שלה.
- לפי מה שאני יודע, לפי התרגום בערך התחממות עולמית , השערות לגבי תנודות סולאריות הן בדיוק בכיוון ההפוך, ואמורות לתרום להתחממות כדור הארץ ולא להתקררות. האם יש מקורות נוספים להשערה שעמית העלה, או שזה בגדר מדע בדיוני (למעו הסר ספק, שונות בקרינה הסולארית משפיע, אבל מאיפה הקישור בין זה לבין התופעה המתאורת בתאריכים הנ"ל במקומות הנ"ל)?
וגם לפי הערך האנגלי: Note that the effect (2–3%, as above) is due to changes within the Earth's atmosphere; the value of the solar radiation at the top of the atmosphere has not changed by more than a fraction of this amount. האזרח דרור 23:15, 31 באוגוסט 2006 (IDT)
- מחקתי את הפסקה על ההשערה של לארי ניבן. עד כמה שאני מעריך אותו בתור סופר מדע בדיוני בעל רעיונות מקרויים, הפסקה לא מתיישבת עם הטענות לגבי התצפיות על קרינת השמש כפי שהם מופיעים בערך של התחממות עולמית, שם נטען שיש הגברה בפעילות. בתרשים המורצף בפרק ההוא רואים גם תנודות לאורך השנים המדוברות , כך שלא ניתן לדבר על מגמה מתמשכת בקרינה עצמה, ובבודאי שלא רואים ירידה מתמשכת. בערך הנוכחי אומרים שהשינויים בקרינה הם לא משמעותיים לעומת האפקטים של עננות, למרות שהסברים אלו לא תמיד עומדים בקנה אחד זה עם זה, הם גם מצביעים על כך שהמנגנון שהוצע רחוק מלהיות קשור. (אפשר להביא את זה בתור הסבר אנדקטואלי ולפסול אותו אם רוצים)האזרח דרור 10:07, 1 בספטמבר 2006 (IDT)
- יש מפגעים רבים שאנחנו לא בטוחים מה מקורם. הלבנת אלמוגים, לדוגמה, ואפילו התחממות עולמית. עם זאת, באופן זה ניתן לפסול כמעט את כל המפגעים הסביבתיים. אני מציע שלפני שתעשו צעד כזה, תציעו צעד דומה גם לאחות הגדולה, הויקיפידה האנגלית, ואולי גם לכמה מדענים, חבל שישברו את הראש על דברים שהם בסך הכל תופעות טבעיות שלא קשורות לאדם.
- המקורות שלי הן ידע אישי והערך האנגלי המקביל.
- אירוסול ולא אירוסולים - טעות בתרגום, אכן מדובר אכן בחומרים שונים, תודה.
האזרח דרור 22:17, 31 באוגוסט 2006 (IDT)
מקורות[עריכת קוד מקור]
מהם המקורות לערך זה? --> צ'כלברה . דבר . שב . צחק 21:06, 31 באוגוסט 2006 (IDT)
- התוכל להפנות למאמרים בנושא (רצוי מאמרי מדע פופולרי אבל גם מאמרים מדעיים זה טוב)? --> צ'כלברה . דבר . שב . צחק 22:21, 31 באוגוסט 2006 (IDT)
וזה http://www.pbs.org/wgbh/nova/sun/ וזה http://www.bbc.co.uk/sn/tvradio/programmes/horizon/dimming_qa.shtml אם יש תיקונים לערך האנגלי נא לא להסס להצביע על כך, הידע שלי בנושא הוא כללי ביותר. האזרח דרור 23:11, 31 באוגוסט 2006 (IDT)
- או-קיי זו התחלה טובה. שם לב שהמאמרים שנתת הם מאמרים עיתונאים ובד"כ רמת המהימנות שלהם לא בשמיים. עדיפים עליהם מאמרים ממגזיני מדע פופלרי כדוגמת (הפתעה, הפתעה): "מדע פופולרי" או "סיינטיפיק אמריקן". --> צ'כלברה . דבר . שב . צחק 23:17, 31 באוגוסט 2006 (IDT)
- ברור, לכן ברירת המחדל שלי בנושאים האלה הם הערך האנגלי, שבו אמורה להיות תעבורה רבה ולכן הרבה עיניים וידיים. על זה אפשר לתקן להוסיף או למחוק, אבל בדרך כלל הם עושים עבודה לא רעה. האזרח דרור 09:58, 1 בספטמבר 2006 (IDT)
- או-קיי זו התחלה טובה. שם לב שהמאמרים שנתת הם מאמרים עיתונאים ובד"כ רמת המהימנות שלהם לא בשמיים. עדיפים עליהם מאמרים ממגזיני מדע פופלרי כדוגמת (הפתעה, הפתעה): "מדע פופולרי" או "סיינטיפיק אמריקן". --> צ'כלברה . דבר . שב . צחק 23:17, 31 באוגוסט 2006 (IDT)
אחת מהשורות אומרת שהדבר קורה עקב עליית בחלקיקי אירוסול, אירוסולים הם בעצם חלקיקים ולא חומר מסויים כמו שניתן להבין מאותה שורה. צריך להיות כתוב שהתופעה נגרמת עקב עלייה בכמות האירוסולים באטמוסיפרה --דרקונשחור 21:57, 31 באוגוסט 2006 (IDT)