שיחה:עקיבא איגר

ארכיונים

• ארכיון 1

שם המשפחה

השם של אביו של רבי עקיבא איגר לא היה איגר אלא גינז. את שם המשפחה איגר הוא קבל מאמו, מכיוון שהיא היתה ממשפחה מיוחסת, איגר, ואביה, ששמו היה רבי עקיבא איגר מהלברשטט (מחבר: משנת רבי עקיבא) היה נחשב לאחד מגדולי רבני גרמניה. פעמים רבות בעם ישראל קרה, ששם המשפחה עבר דווקא מהאם, אם היא היתה חשובה, למשל, המהרש"א נקרא רבי שמואל אידלס, על שם אמו (אדל) ועוד רבים כאלה.

הדברים לא מדוייקים כלל. הסיבה שהשם עבר מהאם היתה בגלל שברישומים הרשמיים ההורים לא נרשמו כנשואים. במקרה דנן, הרי רבי עקיבא איגר תמיד חותם גינז כשם אביו, אך פרסומו - גם בחייו - היה בשם איגר, וכך המשיכה משפחתו אחריו.
המהרש"א קרוי על שם חותנתו העשירה מרת אידל שהחזיקתו על שלחנה, וכלכלה גם את ישיבתו על חשבונה
עוד הערה שם ספרו של סבו הוא משנת דרבי עקיבא.--אליהו - שיחה 21:41, 16 במאי 2009 (IDT)

לגבי הכתיב "גינז" - למה זי"ן? שם האב במקור Guens, ובאנצ' העברית כתוב "גינס" בסמ"ך. Mr.Shoval - שיחה 12:13, 2 במאי 2014 (IDT)

Mr.Shoval, שלום. המקור הראשוני הוא השפה והכתיב בהם השתמש נשוא הערך עצמו. מאחר והוא חתם את שמו "גינז", כתיב זה נקבע כמקור, בלי להתייחס למקור שם המשפחה. כמו שמשפחת הלפרין מתועתקת כך, ולא היילברון, או שמות אחרים שהיוו מקור לשם. ביקורת - שיחה 14:13, 2 במאי 2014 (IDT)

גליון הש"ס

האם ידוע באיזו מהדורה של הש"ס השתמש הרב נשוא הערך, שעליה כתב את הגהותיו המוזכרים בפנים בשם 'גליון הש"ס'? ביקורת - שיחה 19:12, 15 באוקטובר 2013 (IDT) ביקורת

הזמנה לתוספת פרטים ומקורות מידע

אני עובד כעת על שיפור והרחבת הערך, ומתכנן להביא אותו לרמה של 'ערך מומלץ'. אם ביד מי מהחברים תוספת פרטים או מקורות מידע, אשמח אם ישתפני בדף השיחה כבר בשלב זה ביקורת - שיחה 01:29, 17 בדצמבר 2013 (IST)

גרש הוסיף את רשימת הספרים. אולי תוכל להעזר בו. אתגר לא קטן למיין את הספרים ולספר על המהדורות השונות וההרחבות שבכל ספר. בזמנו, כשחדשים לבקרים יצאו ספרים חדשים של רעק"א, היה משפט בישיבות שר' עקיבא איגר לא נפטר... אגב יש משפטים רבים בישיבות המתייחסים לגדלותו, אך איני יודע עליהם מקור (רק מפי השמועה). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דוגמה להיותו דמות התלמיד חכם- ראה בהיברובוקס מעשה איש חלק ו' עמ' 49. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

עקיבא ארנסט סימון

בערכו רשום שהוא נכדו של הרב עקיבא איגר, עם הפניה לכאן. אך מבדיקת אילן היוחסין שלו מתברר כנראה שהיה נכדו של הרב עקיבא איגר הראשון מהלברשטט ולא של נשוא הערך. הנחתי את הפרטים בדף השיחה כאן, עד לבירור סופי של הענין.

• פרופ' עקיבא ארנסט סימון (1988-1899 ,Ernst Simon), פילוסוף וחוקר חינוך, מרצה לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים. מאנשי "ברית שלום". חתן פרס ישראל לחינוך לשנת תשכ"ז.
  

ביקורת - שיחה 11:12, 25 בדצמבר 2013 (IST)

פרוייקט מושקע

הערך מושקע מאד, ועבר שינוי עצום (מגירסתו הראשונה) הן מבחינת רמת כתיבה והן מבחינת היקף החומר, ניכר שהכותב עשה עבודת מחקר רבת אנפין על נשוא הערך. כל הכבוד! הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
95.86.65.236 14:13, 3 בינואר 2014 (IST)

ערך מושקע ביותר

וואו. ערך מפורט ועשיר כזה לא ראיתי הרבה זמן בויקיפדיה. במיוחד בתחום הזה. ניכרת השקעה מיוחדת של מישהו ש"רבי עקיבא איגר" נמצא בדמו... הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
82.166.236.39 17:47, 6 בינואר 2014 (IST)

תודה. למה שלא תרשם/מי ותצטרף/פי לויקיפדיה בצורה מסודרת? כך תוכל/י לתרום אף את מידיעותי/י/ך! ולא רק להיות "צופה מן הצד". אני מחכה עכשיו לביקורת, ולא למחמאות. לטובת המיזם. תחי הביקורת! ביקורת - שיחה 17:59, 6 בינואר 2014 (IST)

לביקורת, שלום! אני לא האנונימי דלעיל, ראיתי כעת לראשונה את הערך והוא פשוט מדהים. כמי שכל אות מתורת רעק"א יקרה לי, עשית לי את היום. אני מאחל לך ולויקיפדיה ולכולנו שתמשיך ככה גם לגדולי ישראל אחרים. ואל תבקש ממני להירשם, כי כבר הייתי פה פעם ומיציתי את הקטע.

הערות

ביקורת, כל הכבוד על הערך! קראתי ונהניתי מאוד. קצת תיקנתי (תתקן אותי בחזרה אם טעיתי) ויש לי כמה שאלות/הערות:

1. לדעתי הקישורים לאנגלית בהערות שוליים (לערכים שלא קיימים) מיותרים - בכל מקרה, זה לא נהוג.
2. קישרת לערכי שנים. לדעתי זה לא נהוג ומיותר, אבל אני לא יודע לגבי החלטת פרלמנט בנושא. לשיקול דעתך.
3. השתמשת מדי פעם בהערות מסוג "שם", הן לא נהוגות בויקיפדיה, אנא תשנה.
4. שים לב שיש קישורים חוזרים, בעיקר לשפות. Yoav Nachtailer - שיחה 20:25, 7 בפברואר 2014 (IST)

תודה. טיפלתי, הסרתי ותיקנתי, כפי שידי מגעת. כמובן היד פתוחה והקופה רושמת וכל מעשיך יהיו מבורכים... אם פספסתי משהו, תוכל לתקנו, ותודת כולם נתונה לך ביקורת - שיחה 22:38, 8 בפברואר 2014 (IST)

הערות על פיסקת הפתיחה

"נחשב בדורו לגדול הדור והיה מגדולי התורה הבולטים בתקופת האחרונים, ונעשה לסמל התלמיד החכם האולטימטיבי בתרבות היהודית של בית המדרש הישן‏."

• השימוש במונח גדול הדור הוא סובייקטיבי, האמנם הוא היה גדול הדור ולא החת"ם סופר? אולי עדיף לכתוב מגדולי הדור?
• מהו אותו "בית המדרש הישן"? האמנם זהו מונח מקובל? מה הוא כולל? את עולם הישיבות האשכנזי של תקופת האחרונים? באיזה טווח שנים מדובר? ושוב, אולטימטיבי זה עניין יחסי, האמנם הוא סמל יותר מהגר"א והקצות?

"רבי עקיבא איגר נחשב לגדול הלמדנים בעת החדשה, שמו הפך למילה נרדפת לגאונות למדנית בתרבות היהודית-תורנית, ותורתו נלמדת בבתי המדרשות של הישיבות בנות זמננו אף שהן לומדות בדרך הלימוד שראשיתה בישיבת וולוז'ין, המושפעת משיטת בריסק. אף על פי שהלוגיקה של כתביו תואמת את סגנון תקופת האחרונים המוקדמת, למדנותו הטרימה את השיטה הבריסקאית, ובדרך כלל מסקנותיו עולות בקנה אחד עם תוצריה הלמדניים וההלכתיים של שיטת הלימוד הישיבתית הנחשבת לחדשה יותר. מה ששימר את הרלוונטיות של תורתו, בניגוד לתורתם של הוגים אחרים שדבקו בשיטת הפלפול."

• גדול הלמדנים- עניין של פרשנות, מילה נרדפת לגאונות- לא יותר מהגר"א והקצות ועוד כמה שמשמשים סמל של גאונות בתרבות בני הישיבות.
• מן הקטע עולה הרושם שהלימוד בישיבות בנות זמננו הוא רק שיטת וולוז'ין-בריסק וששיטה זו זונחת ספרים שלא עולים בקנה אחת עם "הלוגיקה שלה". לדעתי שיטת בריסק לא שוללת לימוד של ראשונים ואחרונים על הסוגיה, זניחת ספרים של שיטת הפלפול היא נושא בפני עצמו, לדעתי דרך הטבע היא שיש ספרים שמתקבלים ויש ספרים שנותרים בצד, זה היה כך עוד מימי הגאונים והראשונים.

"מלבד השפעתו העצומה על צורת ניתוח התלמוד ודברי הראשונים, הייתה לרבי עקיבא איגר השפעה מכריעה בתחום ההלכה, והגהותיו הנדפסות על גיליון השולחן ערוך כמו גם פסקיו בספרי השו"ת שלו, הם אבן יסוד בעולם הפסיקה היומיומית ובעולם הדיינות‏."

• לדעתי רבי עקיבא איגר הוא קודם כל פוסק, אחר כך פרשן תלמוד, ורק אחר כך "משפיע על צורת ניתוח התלמוד ודברי הראשונים". אני לא רואה בו פורץ דרך מבחינת שיטת הלימוד שלו. מבחינה הלכתית הוא עומד בשורה הראשונה של האחרונים.

"בראשית דרכו נמנע מלקבל על עצמו משרת רבנות, בהמשך שימש 24 שנים כרבה של העיירה מרקיש-פרידלנד. עיקר פעילותו הציבורית באה כאשר לאחר פעילות של חתנו המפורסם, החת"ם סופר, נבחר לשמש כרבה של עיר המחוז הפולנית פוזנא, משרה בה החזיק 23 שנים, עד יום מותו."

• אני לא בטוח שהקורא הממוצע מבין שהימנעות ממשרת רבנות לא כוללת הימנעות מתפקיד של ראש ישיבה. יש לציין שכיהן כראש ישיבה ולאחר מכן כרב עיירה.
• לאחר פעילות של חתנו? למה זה לא מוזכר בהמשך הערך?

בברכה, Uziel302 - שיחה 07:24, 9 בפברואר 2014 (IST)

אענה על ראשון ראשון, ממה שאוכל להשיב ברצינות כעת. על השאר אחזור לדון בהמשך. (יתכן והדיון יהיה סתום במקצת לחלק מן הקוראים, אך מבין ריסי קולמוסך ניכר כי תלמיד חכמים אתה, ואוכל לענות את חלקי בקצרה יחסית. בערך כמובן בחרתי לנקוט בלשון כללית שכל אחד יכול להבינה לפי רמת הידע המוקדמת שלו):

גדול הדור, במקרה הזה לדעתי אינו סובייקטיבי, כי הטוען השני היחיד לכתר בתקופתו הוא מי שציינת, החתם סופר, חתנו, שככזה הכפיף עצמו ציבורית וכך נתקבע מעמדו, כמי שאינו שווה דרגה. למרות שמבחינה מעשית, השפעה פוליטית וכו' ברור שלא נפל ממנו.
בית המדרש הישן הוא המונח המקובל להגדרת העולם הלמדני (במובן של שיטת לימוד) שלפני וולוז'ין ובריסק של ר' חיים סולובייצ'יק, כך הוא מכונה אצל הרב חנוך אייגש בהקדמתו הידועה לספרו "מרחשת" בה הוא מסווג את עצמו כמי ששייך לבית המדרש הישן, המפלס דרכו בעולם של לומדי בית המדרש החדש. יהיה אשר יהיה זהו מונח ספרותי שמדבר בעד עצמו, ומוסיף להבנת הדברים בהמשך קטע הפתיחה, גם למי שלא מתעניין בדיוק בנקודת המפנה בין בתי המדרש עליה הצביע ה"מרחשת".
אולטימטיבי הוא אכן מונח יחסי אבל מונח מכיל, כלומר יכול לסבול תחתיו כמה אנשים. הדוגמה של הגר"א לא מתאימה דווקא כי הוא היה סמל הגאון ואיש האשכולות האולטימטיבי, ולאו דווקא "סמל התלמיד החכם". הדוגמא של הרב הלר מחבר קצות החושן והרב לורברבוים מחבר נתיבות המשפט, הן דוגמאות טובות, אבל מבחינת מכלול התחומים רע"א עולה עליהם. רצוני להמשיל את ההבדל ביניהם להבדל בין לחם לבשר, שניהם נצרכים ובסיסיים, אבל למרות זאת את תורתו של רע"א "אוכלים" דבר יום ביומו, בכל בתי המדרשות ובכל תחומי העניין התורני, כלומר גם בסדרים האחרים מלבד נשים ונזיקין.
גדול הלמדנים, לא קשור לגאונות. היו גאונים גדולים שהתעסקו בתחומים אחרים, אם תרצה אמור: אפילו בקבלה. גאונות היא גאונות היא גאונות, בין בתורה בין בשאר התחומים. כאן מדובר על 'למדנות' מונח המבטא כושר ניתוח וסברה, וכשהוא בא בכותרת "גדול הלמדנים" המובן הוא, לפיד האש שלפני מחנה הלמדנים, האיש שהתווה את הדרך ושלאור למדנותו הולכים עד היום גם כשאין עוסקים בתורתו ממש.
שיטת הלימוד כיום השיטה לא זונחת ספרים שלא מסתדרים עם הלוגיקה, אבל דה-פקטו הם נזנחים יותר מהכמות הנזנחת בדרך הטבע שהזכרת. אני מדבר גם על ספרים של תקופת הפלפול-לייט, החשוב שבהם הוא ה"פני יהושע" שנלמד עד היום בישיבות ובעולם התורה בכלל, אבל הוא כבר אינו נלמד בצורה רציפה, והקטעים שזוכים לדיון מחודש הם אותם קטעים שעונים על התפיסות הלמדניות החדשות. השאר נזנחים במידה זו או אחרת. עובדה זו מדגישה את המציאות שבה תורתו של רע"א על כל תג ותג שלה נצרכת ברמה היומיומית עד ימינו אלה.
יותר פוסק או יותר משפיע על לימוד הש"ס? - אתה מעיר נקודה חזקה שצריכה עיון נוסף. אולי אתה צודק. לדעתי השפעתו זהה בשני התחומים, כלומר לא זזים בלעדיו, והתחום של לימוד הש"ס למעשה 'שוקל' יותר, לא מבחינת חשיבות שהרי "לא המדרש עיקר אלא המעשה", אלא מבחינת אחוז שעות הלימוד המוקדש ללימודים אלו בידי סך כל הלומדים בזמן נתון.
באשר להערתך ראש ישיבה-רב: אנסה להדגיש את החלוקה בין "ראש ישיבה" במונח דאז, כלומר לא כולל כלום מלבד עצם האפשרות ללמד תורה לתלמידים, זו לא הייתה "משרה" במובן המקובל היום.
פעילות חתנו, זה כן מוזכר. בסוף הקטע "נישואים שניים": "מיד לאחר חתונתו החל ה"חתם סופר" לחפש עבור חותנו רבנות בעיר גדולה המתאימה לערכו ולמעמדו ברחוב היהודי..."
תודה רבה על ההערות. מחכה לבאות ביקורת - שיחה 09:43, 9 בפברואר 2014 (IST)

רע"א ושיטת בריסק

סליחה על ההתערבות. נושא ההתאמה לשיטת בריסק אינו נהיר לי דיו. כמדומני, שזאת עקב מעמדו, כשם שיש ללמוד את הסוגיא על פי הראשונים, כך יש ללמוד על פי רעק"א, ומשום זאת הישיבות מתאימות לתורתו. בנוסף, הרי הגרעק"א בד"כ אינו בא לבאר את הסוגיות (בד"כ שאלות בהבנת הדברים נשארות בצ"ע, כך שכנראה שמה שהוא הבין הוא לא טרח לכתוב), אלא עיקר כוחו הוא בחשבון גג על גג, מה שפחות מקיש ללמדנות הבריסקית (ואגב, זה גם לדעתי צריך להכנס לערך, אופי שאלותיו החשבוניות). בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תודה על ההערה, היא במקומה ואין צורך להתנצל על מעשים טובים. אענה על ראשון ראשון: א. אינני בקי בכל אסכולות הלימוד דהיום, אבל יורשה לי לשאול מהיכן הציטוט "שיש ללמוד את הסוגיא על פי הראשונים וכו'". בלשון תלמודית יותר: אין "דין" כזה, אלא שתורתו מדברת בעד עצמה, כבר קרוב למאתיים שנה. ב. אם ננתח יותר לעומק, דומה כי תסכים שבעבר עסקו פחות במה שאתה מכנה "הבנת הדברים", הסיבה לכך היא ש"הבנה" היא סובייקטיבית: תלויית מקום וזמן, מנהגי האנשים ועוד ועוד. לא ניתן לתת פרשנות מעמיקה המושתתת בעיקרה על "הבנה" מבלי להיכשל מפעם לפעם באנכרוניזם לסוגיו השונים, ובלי להיכנס לסתירות חדשות, שלעתים מתגלות רק אחרי זמן, כי אינן מקומיות בסוגיה הנלמדת. הצד השוה שבין חשבונותיו של רע"א לסוגת הלמדנות הבריסקאית, הוא העיסוק ב"מתמטיקה" של הסוגיא. כלומר היסקים לוגיים, אנליזה לוגית, הכל מתמטי 1+1 וכדומה, בלי לרדת לדון במהותו של אותו 1 נעלם. בצורה כזו, הלומד יודע לבטח שלא תעלינה סתירות חדשות, כיון שהוא בונה מתוך מה שכבר נאמר. לאחר שבנין ה"מה כתוב" עומד יציב, ניתנה "רשות" ללומד להפוך ולהפוך בטעמם של דברים וליישבם על הלב. דומה שמכאן נובעת האלמותיות של תורת רע"א, אולם לא עבר עליה מספיק זמן כדי שנגדיר אותה כאלמותית, וההסבר הזה כבר אינו תיאור עובדתי אלא פרשנות ומחקר עצמי. ביקורת - שיחה 20:23, 19 בפברואר 2014 (IST)

א. [לא התכוונתי לצטט, אבל הזכרתני שמיוחס לגר"א המשפט:"אין לנו עסק אלא בדברי הראשונים"]. כוונתי היא, שדרך הלימוד המקובלת בישיבות, וכמדומה שבאופן כללי בכל תקופת האחרונים, שלימוד הסוגיא נעשה על פי הבנת הראשונים. מהלך חדש בסוגיא יכול להאמר רק אם מתאים לאחד הראשונים. כשמישהו אומר מהלך ושואלים אותו שבא' הראשונים משמע לא כך, מהלכו נדחה. במידה מרובה, כך נהוג כיום לגבי רעק"א. אומרים יסוד, אך בגרעק"א מבואר לא כן, וא"כ צ"ע (בד"כ שואלים על היסוד, לא על הרעק"א). כמדומה שהוא האחרון שמתייחסים לדבריו כך (כמובן בחוגים מסוימים מתייחסים כך לחזו"א או לגר"ח והגרי"ז). ב. אני מסכים עם כל דבריך לגבי הגרעק"א (פחות לגבי הראשונים, או האחרונים כמו המהרש"א והפנ"י), וזו בעצם הרחבה של דברי, אך איני חושב שתורת בריסק שווה בזה לגרעק"א, אף שיש קו דמיון.

בכל מקרה, הנקודה שלי היא שהדגש הוא על קבלתו של הגרעק"א כאבן יסוד, ולא בהתאמתו דווקא לדרך הישיבתית. אם כי, אני חושב שהדיון דלעיל רלבנטי לפרקים העוסקים בספריו, שכעת הם טכניים, ולא תוכניים.

נקודה נוספת שרציתי להעלות היא: יחסו של הגרעק"א לספרים קודמים. הוא מתייחס בכבוד רב לקודמיו, אינו חולק אלא רק שואל. דברי הסמ"ע, הש"ך, המהרש"א והפנ"י אצלו קודש קודשים. זוהי נקודה מעניינת שלדעתי צריך לציינה, וזה מזכיר לי, את ה"ענווה של ר' עקיבא איגר", מושג בעולם המוסר, על ענוותנותו יוצאת הדופן. אם תוכל למצוא מקורות לשלושת הנקודות שהעלתי, והיה זה שכרך וערכך שלם. בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תודה על הסכמתך. אנסה לחדד עוד: הסיבה לכך ש"כך נהוג כיום לגבי רעק"א...", מה שאתה קורא "קבלתו של הגרעק"א כאבן יסוד" היא שנבחנת בערך, מדוע זה כך? המעמד של הראשונים התקבע ברבות הימים, ומן הסתם התקבלו בעיקר אלו שתורתם התיישבה על ליבות חכמי אותם דורות. זה מה שקורה אצל רע"א, ואנו רואים זאת "בשידור חי". הלוגיקה שלו תואמת למה שרגילים בישיבות, ולכן קל "לזרום" איתה, יותר מאשר עם ספרים חשובים אחרים שנתקבלו בעבר, וכיום פעמים שקשה להבינם.
באשר לענוותנותו הגדולה של רע"א, יש חומר רב בענין ושקלתי להכניסו בפרק "בתרבות הישיבתית", אולי עוד אעשה זאת. אני חושב על צורה כיצד לבודד את הסיפורים ההיסטוריוגרפיים הרגילים, שמספרים על כל הצדיקים וכו' וכו'. ולמצוא את הנקודות האופייניות לרע"א דווקא. כתבו על כך בעבר, ואולי עוד חזון למועד. מדומה אני שנקודותיים אלו, נקודה אחת היא, מגודל ענוותו נגזר יחסו אל קודמיו. לא כן? ביקורת - שיחה 18:29, 20 בפברואר 2014 (IST)

אני מאוד נהנה לדון איתך, אך כמדומני שזו כבר לא הבמה המתאימה. בלאו הכי לא תכניס לערך תוכן כזה בלי מקור, כך שהנקודות שלובנו הן רק חומר לעבודה.

לגבי הענווה- אכן יש לעשות זאת בצורה מתאימה. יש משפט שאומר שיש ענווה של רעק"א (שאינו מכיר כלל בערכו) ויש ענווה של חת"ס (שמכיר אך בכל זאת מתנהג בענווה). אם למשל תמצא אותו או בדומה לו, יהיה אפשר לצטטו (כמו הסיפור עם ה"ערב רב"...) ולבנות את התיאור והנקודות המרכזיות סביבו.

כפי ששמת לב קישרתי ביניהן, אך כמובן, השיוך הזה טעון מקור. נקווה שבהזדמנות נדסקס עוד. שבת שלום והצלחה מרובה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אשתו הראשונה

"מי מקרוצי חומר יודע גודל צדקתה וצניעותה יותר ממני, פעמים רבות היה לי משא ומתן עמה בוויכוח ביראת ה' עד חצי הלילה", לא חבל על משפט זה שהושמט? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אכן חבל, אני מתחבט כיצד לכלול אותו, אולי בהערת שוליים. אחשוב על כך. תודה רבה. אנא, הקפד לפתוח פסקה חדשה לפי נושא הפניה ביקורת - שיחה 00:43, 23 בפברואר 2014 (IST)

טופל. נכנס בתיאוריו של רע"א על אשתו אחר פטירתה. ביקורת - שיחה 16:31, 25 בפברואר 2014 (IST)

ברכות על ראשך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הערות מרשימת ההמתנה

ערך מצוין של משתמש:ביקורת. הערך מספר על תולדותיו של רב איגר, מפרט על הגותו הדתית ומאיר את הצדדים השונים של אישיות מעניינת זו. נכתב על בסיס ספרות טובה ונראה לי מעניין. עברתי על הערך לבקשתו של הכותב ולדעתי הוא מתאים לעמוד להצבעת המלצה. גילגמש • שיחה 05:58, 9 בפברואר 2014 (IST)

אכן ערך טוב, מפורט ועשיר. הערתי הערות על פסקת הפתיחה בדף השיחה. כאן אעיר הערה טכנית, לדעתי יש ציטוטים גדולים שאמנם מעניינים וחשובים אבל לא ברורה לי מידת התאמתם לאנציקלופדיה. אולי כדאי לקצץ את חלקם או להעביר חלק להערות שוליים. Uziel302 - שיחה 07:39, 9 בפברואר 2014 (IST)

נהניתי מאוד מקריאת הערך, אכן ערך מצוין. הערה קלה - לדעתי כדאי לשים את רשימת ספריו בסוף הערך ולא באמצעו. במצב הנוכחי הרשימה באמצע הערך יוצרת תחושה שהוא הסתיים הרבה לפני סופו האמיתי. בברכה, איתן96 • שיחה • י' באדר א' ה'תשע"ד • 20:42, 9 בפברואר 2014 (IST)

לגבי הערתו של עוזיאל אני חושב שהציטוטים דווקא מוסיפים, ואני מסכים עם הערתו של איתן. Yoav Nachtailer - שיחה 21:05, 9 בפברואר 2014 (IST)

כן, צריך להעביר את רשימת הספרים לסוף, כמקובל. גילגמש • שיחה 10:50, 10 בפברואר 2014 (IST)

נכון. אעביר. דומני שיש גם מקום לקשר לאלו מספריו המצויים באינטרנט באתרים כמו HebrewBooks, לא עשיתי זאת עד עכשיו, בשל מיקום הרשימה באמצע הערך, והרצון להימנע מקישורים למקורות חוץ שלא בהערות שוליים. אבל לאחר העברה זו, יש מקום לקישורים אלו, כמו ב"קישורים חיצוניים". כבר עשינו דבר כזה בערכים אחרים ולטעמי זה רעיון טוב. ביקורת - שיחה 13:03, 10 בפברואר 2014 (IST)

גם לדעתי זה רעיון טוב. Yoav Nachtailer - שיחה 13:16, 10 בפברואר 2014 (IST)

ערך נפלא. עם כל הרצון הטוב, לא מצאתי בו חסרונות. כבוד גדול לביקורת. לגבי הציטוטים, גם לדעתי הם במקומם. יאיר • שיחה 02:10, 13 בפברואר 2014 (IST)

השנים הלועזיות המוצגות לצד תאריכים עבריים

לביקורת על ממלוץ הערך הנהדר!

בעקבות העריכה הזו, רציתי להעיר שאם התאריכים הלועזיים הוצגו תוך המרת כל שנה עברית לשנה הלועזית בה היא מסתיימת, מסתבר שחלק מהשנים הלועזיות שגויות ויש להקדימן בשנה, בתלות בעונה/חודש/יום הספציפי. במקרה של ספק, לדעתי מוטב להציג את שתי האפשרויות (לדוגמא: "1784 או 1785"). בברכה, גנדלף - 14:16, 11/03/14

תודה. השתדלתי לדייק לפי העונות, במקרים שהמקור לא היה לועזי. המקרה הנזכר הוא כנראה שגיאה, אם המקורות עליהם נסמכתי מדויקים, יש כנראה 8+ חודשים וזה מספיק. ראה תקציר שחזור. ביקורת - שיחה 14:26, 11 במרץ 2014 (IST)

אפריל זה לא בדיוק קיץ, אבל גם תשרי זה לא בדיוק קיץ, ואני מודה שהתבלבלתי בעונה (אולי בגלל מזג האויר ההפכפך?) ומתנצל על העריכה החפוזה . ככה זה שקוראים ערכים מומלצים באוטובוס... נו שוין, תבוא חזקת המקור דלא מרע נפשיה ותרע את חזקת רוב נשים יולדות לתשעה... בברכה, גנדלף - 14:57, 11/03/14

תלמיד חכם

שלום ביקורת, ראשית תודה על הערך המשובח הזה, החכמתי ממנו רבות, לגופו של נידון, לא תמצא בשום מקום שנכתב 'תלמיד החכם', או יותר מכך 'התלמיד החכם', פשוט אין כזה ביטוי, תחשב בכל מאגר תורני או אפילו בגוגל, ההקשר היחיד שייכתב בו 'התלמיד החכם' הוא ביחס לרב לדוגמא התלמיד הזה הוא התלמיד החכם ביותר שלו, פשוט חבל על ערך כה נפלא עם טעות דקדוקית בולטת בוםבראש - שיחה 23:42, 15 ביוני 2014 (IDT)

שלום לך, ראשית מבחינה דקדוקית בעברית בת זמננו כותבים "תלמיד החכם", כך שגם אילו לא נמצא באף מאגר תורני הקשר כזה, אין הדבר הופך את הכתיב הזה ל"טעות דקדוקית בולטת". לגופה של הצעה, בדקתי במאגר תורני, והנה "מראי מקומות" לעיונך, ספרים תורניים שנכתבו בעברית בת זמננו, ונהגו במקרה כזה לכתוב "תלמיד-החכם": 1. אנציקלופדיה לאגדות התלמוד, ח"א, עמ' 303. 2. הגדה של פסח "פסח דורות", מבוא, עמ' יב. 3. שרה שנירר, אם בישראל, ח"א עמ' 44. 4. משה אונא, בשבילי המחשבה והמעשה, עמ' 52. 5. הרב חיים זייצ'יק, ואני תפילה, ח"ד, עמ' 8. (רשימה חלקית). ביקורת - שיחה 00:04, 16 ביוני 2014 (IDT)

תראה, זה באמת לא נושא להתפלספות, אבל תסכים איתי שהדוגמאות שהבאת הם היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל, הביטוי נמצא עשרות אלפי פעמים, ומתוכם פחות מפרומיל בצורת 'תלמיד החכם', סתם חבל בוםבראש - שיחה 00:30, 16 ביוני 2014 (IDT)

מצאתי עוד עשרות תוצאות. אני לא חושב שחבל, כי לא מדובר בספר תורני, אלא באנציקלופדיה עברית-כללית, בה נכתב הכל בשפת הדיבור העברית בת-זמננו. אני מאמין שגם המילה "האולטימטיבי" לא מופיעה בשום הקשר באף מאגר תורני. בשיח התורני, אליו אתה רגיל כתלמיד-חכמים, זה שם אחד: "תלמידחכם", ולכן הורגלת לצורת היידוע "התלמיד-חכם". ביקורת - שיחה 00:37, 16 ביוני 2014 (IDT)

לדעתי אין מקום אף בעברית מודרנית לכתוב 'תלמיד החכם', הה"א הנכתבת בבית הספר או בבית החולים למשל, היא בגלל שחולים הוא שם כולל לחולים וכדומה, וגם ספר משמש בתור שם כולל לספרים, מה שאין כן ב'תלמיד חכם' שם אם תכתוב ה"א אזי הכוונה היא לתלמידו של חכם מסויים, ואין זה מתאים כיוון שאנחנו לא מדברים על חכם מסויים, אשמח אם תפנה אותי לויקיפד המומחה לדקדוק שיכריע בינינו, בברכה בוםבראש - שיחה 19:51, 16 ביוני 2014 (IDT)

המוחזקים בקהילה כ"בעלי דקדוק" מופלגים הם, אמיר ואלדד, אזמין את שניהם וכל הקודם זוכה. מודה לך ונודה להם מראש. ביקורת - שיחה 19:58, 16 ביוני 2014 (IDT)

אני רואה בראש הערך: הוא נעשה לסמל תלמיד החכם האולטימטיבי. למיטב ידיעתי, בצורת הסמיכות זה אמור להיות "לסמל התלמיד החכם". הביטוי בעברית (הרגילה, התקנית, לא הרבנית) הוא "תלמיד חכם", וביידוע: התלמיד החכם. צורת הסמיכות "תלמיד החכם" יכולה להיות נכונה (שוב, בעברית התקנית) אך ורק אם הוא היה תלמידו של חכם מסוים (שהוזכר קודם, או שיוזכר בהמשך). ביקורת, האם זה עונה על שאלתך? אלדד • שיחה 20:08, 16 ביוני 2014 (IDT)

ברוך שכיוונתי. כך כתבתי אני, וזה תוקן אחרי בימים האחרונים. שמח לקבל אישוש לאינטואיציה הלשונית שלי. ושוב, תודה לבוםבראש (סלח לי, אבל לא הצלחתי להבין איפה נגמר השם הפרטי...), שהכתיב "תלמיד החכם" הפריע לו, בצדק. ביקורת - שיחה 20:11, 16 ביוני 2014 (IDT)

קראתי שוב את הערתו של בוםבראש, ויש לי הרושם שמדובר כאן במשהו קצת שונה, שהוא התכוון למשהו קצת שונה. בכל אופן, לתחושתי על פי העברית התקנית, תלמיד חכם, ביידוע, יהיה "התלמיד החכם", ולא "התלמיד חכם" (כאמור, מדובר בעברית התקנית, לא בעברית התורנית). אם מבחינתך, ביקורת, העניין יושב, אז אני שמח שיכולתי לעזור. אלדד • שיחה 20:19, 16 ביוני 2014 (IDT)

תודה אלדד אני אכן התכוונתי שצריך לכתוב 'תלמיד חכם', אבל אני מקבל את ההכרעה, למעשה ביקורת מהבחינה הזו צדק למן ההתחלה, לא אמנע להעיר שאני עדיין סבור כי על אף הכללים הגורפים בדקדוק, תמיד יש מקום לחריגים לפי השימוש הנפוץ, ואף אם לפי כללי הדקדוק ניתן לכתוב 'התלמיד החכם', מכל מקום כיוון שאין זו צורת הביטוי ואין צורת ביטוי זו מסמלת את התוכן הפנימי של הההגדרה, אז אין ראוי לכתוב כך, אבל שוב, זו דעתי ודעתי בלבד, בערך יש לכתוב כפי שהוסכם כאן, בוםבראש - שיחה 20:30, 16 ביוני 2014 (IDT)

אהין לחלוק על אלדד... אני טוען ש"תלמיד חכם" הוא צירוף סמיכות, ויוכיח הריבוי "תלמידי חכמים". ראו כאן, עמוד ראשון פסקה שלישית. ‏nevuer‏ • שיחה 23:04, 16 ביוני 2014 (IDT)

nevuer, תודה. יתכן והדבר נובע מהכינוי המקורי "תלמיד חכמים", ראה בערך תלמיד חכם. הרב יוסף קאפח, ותלמיד חכם אשכנזי נוסף שהכרתי, הקפידו לומר כך. ובמהדורת הרמב"ם של שבתי פרנקל, החליפו את כל אזכורי המונח ל"תלמיד חכמים". ביקורת - שיחה 23:31, 16 ביוני 2014 (IDT)

ראובן, ידעתי שזה רק עניין של זמן עד שתגיע לדף השיחה ותחלוק עליי :) כתבתי, וחזרתי וכתבתי, שאני מתייחס לעברית התקנית, ולא לעברית התורנית. אלדד • שיחה 23:38, 16 ביוני 2014 (IDT)

מקבל בהכנעה את פסיקתך :) ‏nevuer‏ • שיחה 13:16, 17 ביוני 2014 (IDT)

אני לא יכול לפסוק פה, אבל אם זה עוזר, הספר המפורסם „יד הלשון” של יצחק אבינרי, מתאר בפרוטרוט את הבעיה, ובגדול אומר שזה לא סמיכות. אולי יש מקום להרחיב את הערך תלמיד חכם על סמך המאמר של אבינרי. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 15:50, 17 ביוני 2014 (IDT)

שלום ביקורת במידה ואכן אבינרי כותב כך, נראה לי שמן הדין לקבל את דבריו ולתקן בהתאם, כל עוד לא הועמד חולק בדרגתו, בברכה בוםבראש - שיחה 20:05, 17 ביוני 2014 (IDT)

בוםבראש, עצם זה שזו לא סמיכות, לדברי אבינרי, מאשש את דבריי לעיל שיש צורך להוסיף ה"א ליידוע לשני האגפים, "התלמיד החכם". גם אני התייחסתי לכך לא בתור סמיכות, ולכן גרסתי שיש להוסיף יידוע לשתי המילים, ולא רק למילה אחת. לא "תלמיד החכם" (כסמיכות), אלא "התלמיד החכם", כשם עצם ושם תואר. דרך אגב, קראתי עכשיו את הערך "תלמיד-חכם" ב"יד הלשון" של אבינרי (הספר על המדף שלי), ובשום מקום לא מצאתי התייחסות שלו לצירוף האמור בצורת היידוע. הוא אומר ש"תלמיד-חכם" הוא תלמיד שהוא חכם, ולא תלמיד של חכם. אז: התלמיד החכם, "לסמל התלמיד החכם האולטימטיבי", וכו'. אלדד • שיחה 20:59, 17 ביוני 2014 (IDT)

בוםבראש, קפוץ פעם לאיזו ספרייה, מצא את הספר וחפש שם באות ב' מה אבינרי כותב על הצירוף „במידה ו־” :) --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 21:50, 17 ביוני 2014 (IDT)

אמיר, כבר עסקתי בזה בכמה דפי שיחה ;) אלדד • שיחה 21:53, 17 ביוני 2014 (IDT)

ההתנגשויות עריכה האלה יכולות לשגע פילים, אמיר א׳ אהרוני האמת, ברמה האישית לא מעניין אותי דקדוק, אני דוגל בעמדה שהשפה יוצרת את הדקדוק ולא הדקדוק את השפה, אם תפתח משנה או אפילו ספר תהלים תראה שמקורות העברית לא שמעו על הכללים של מיסטר אבינרי, מבחינתי השפה המדוברת היא הלוקחת, כמובן שהטיות של ה' הידיעה וזכר ונקבה יש לעמוד עליהן, אבל לא מעבר לכך... בוםבראש - שיחה 21:57, 17 ביוני 2014 (IDT)

ערך על רבי עקיבא איגר הסבא

הוא ראוי לערך לעצמו, איך מחלקים את הערכים שלא יפנו לאותו אדם? בוםבראש - שיחה 20:51, 17 ביוני 2014 (IDT)

בוצע. הערך עקיבא איגר (הראשון) נוצר ע"י ביקורת (7 במרץ 2016‏). תודה רבה. --Sije - שיחה 08:37, 10 באוקטובר 2017 (IDT)

משפחתו

מונומנטלי, ביקורת. חסר רק לטעמי עוד מידע על משפחת המוצא שלו: אבותיו, אחיו וילדיהם. אביעדוס • שיחה 17:19, 22 בספטמבר 2014 (IDT)

אביעדוס, קראת את הכל? תודה. הבטחתי לעצמי לטפל במשפחה הכללית, ואף כתבתי מתוך ההכנות לכתיבת הערך, את ערכיהם של דודו הרב בנימין וולף איגר, וחמיו של אותו דוד - הרב יצחק יוסף תאומים. עדיין חסר הערך של הסבא עקיבא איגר (הראשון), ואולי באמת אטפל בכך. ביקורת - שיחה 20:12, 22 בספטמבר 2014 (IDT)

בהחלט לא. זה ייקח זמן (כי אם כבר אקרא, גם אשפצר).

אבל עשיתי חיפוש של שמות אחיו בערך, ולא מצאתי. שווה להזכיר לפחות שניים מהם, כמדומני, וגם כמה מילדיהם. (ונדמה לי שגם אבי-אביו או סבו של אביו היה דמות מוכרת; לא?) אביעדוס • שיחה 20:30, 22 בספטמבר 2014 (IDT)

תן לי את השמות, אני כבר לא זוכר, וזה נשמע לי מוזר שלא הזכרתי אותם אם הם אכן דמויות מוכרות. את האחיין שהיה תלמידו, דומני שהזכרתי. ביקורת - שיחה 20:45, 22 בספטמבר 2014 (IDT)

אה, אתה שולח אותי למצוא?! טוב... אביעדוס • שיחה 21:10, 22 בספטמבר 2014 (IDT)

בינתיים: דודו יהודה ליב איגר, רב ברוטרדם ובהלברשטט; בנו (בן-דודו של עקיבא איגר): פרץ זאבל איגר, אב"ד בראונשווייג (אגב, יש ציור שלו באתר הספרייה הלאומית); אחיו שמחה בונים איגר, אב"ד מטרסדורף (הזכרת); אחיינו משה בן שמחה בונים איגר, רב בפיהלן ואח"כ מחכמי הקלויז בהמבורג. תלמידו של דודו. וראה על משפחתו של אביו. אביעדוס • שיחה 23:43, 22 בספטמבר 2014 (IDT)

תאריך לידתו

אי אפשר להתעלם מכך שמציאת פנקס המוהל משנה את ההערכה לגבי תאריך לידתו צריך לציין זאת כפקפוק על הקביעה הנחרצת של בלום בברכה בוםבראש - שיחה 17:01, 5 בנובמבר 2014 (IST)

לא התעלמתי. המקור של בלום הוא 'וימפל' (אבנט לספר תורה, עם כיתוב תאריך לידה, דוקומנט שהיה קיים עד השואה, ומצולם בספרו של בלום). שהוא מסמך שווה ערך למסמך שנמצא כעת. מה גם שפנקס המוהל לא אומר כמה ימים לאחר הלידה הוא נימול. בנוסף, אם תקרא היטב במקור בו ראית את פנקס המוהל (שהוא לא מציאה, אלא רק עכשיו יצא לשוק), כל שיש להסיק ממנו זה שהוא נימול ביום התשיעי, וגם לזה יש התייחסות הערך, תוך הפניה לקטלוג המקוון של בית המכירות. כותב הקטלוג עצמו לא מתיימר להתווכח עם בלום על הפרט הזה. ביקורת - שיחה 18:31, 5 בנובמבר 2014 (IST)

הסופרלטיבים

מלבד האמור בתקציר, הסופרלטיבים אינם מבוססים על הביוגרפיות בלבד, אלא שבהן מרוכזות עדויות כאלו. המאמר של עלברג המוזכר אף הוא בהערת שוליים בקטע הפתיחה, מדגים גם הוא את השימוש בנשוא הערך כסמל לכל הסופרלטיבים הללו. הסיבה שבעת המחקר-המידעני בהכנה לקראת הערך, לא לוקטו כל האזכורים האקראיים הללו בסיטונאות, ברורה מאליה, וזו הסיבה לכך שלא נעשה דבר דומה בערך שציינתי בתקציר. ביקורת - שיחה 18:21, 14 ביולי 2015 (IDT)

הפתיח

ראשית, יישר כוח לביקורת על הערך המוצלח והמושקע.

עם זאת, עלינו להביא, במיוחד בפתיח, עובדות יבשות. לא לקבוע מיהו "סמל של ענק רוחני", לא לחזור פעמיים, שהיה גם "גדול הדור" וגם "מגדולי הלמדנים", לא להסביר בשלוש שורות מהו סגנון הלימוד המקובל בישיבות הליטאיות (שאינו הסגנון שלו), ולהימנע מביטויים כמו "השפעה מכריעה" ו"השפעתו העצומה". זה טבעי שהביוגרפיות שלו יפריזו מעט. עלינו, כאנציקלופדיה מאוזנת, לאזן את הדברים של הביוגרפים וההגיוגרפים. ולגבי ההערה בתקציר העריכה: גם אצל איינשטיין הפתיח היה מעט מופרז, אבל שם מצאתי מילים בודדות מיותרות (והורדתי אותן). כאן מדובר בכמחצית מן הפתיח. אין זה תפקידנו להלל ולשבח. גם כאן, לעניות דעתי, נכון הכלל "גדול מרבן שמו". ואפשר גם לדון אם הוא היה הלמדן הגדול והמשפיע ביותר ובעל ההלכה הגדול ביותר בדורות האחרונים. לדעתי לא. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בתמוז ה'תשע"ה • 18:25, 14 ביולי 2015 (IDT)

אין מסבירים אלא ליודעים את ההסבר (כמובן): גדול הדור וגדול הלמדנים הם שני דברים, הוא היה יותר גדול הלמדנים מאשר גדול הדור. הוא לא היה הלמדן המשפיע ביותר ולא בעל ההלכה הגדול ביותר ולכן זה לא מוזכר ולו ברמז. מה שכן הוא היה ועודנו סמל הלמדן, בלשון חולין: "האיינשטיין של בית המדרש", וגם במקרה של איינשטיין, הוא לא גדול המדענים, לא המשפיע ביותר, לא הפיזיקאי הגדול ביותר וכו' וכו', אבל היה ועודנו סמל. ולהדגים סמל קשה מאד, אחת הדרכים לעשות זאת הוא שימוש בסופרלטיבים מתוך הנחה שהקורא הסביר מעכל בעיקר את השורה התחתונה, שלא נבראו סופרלטיבים אלא להדגים אישים החורגים מן השורה בתחומם בצורה המורגשת לדורות, ונעשים סמלים. אני בספק כמה השפעה מעשית ומדידה יש לשני האישים היום, האם לא היה קם אחר ועושה במקומם מה שעשו? אבל למעשה הפכו לסמלים מכוננים בתחומיהם. ביקורת - שיחה 18:36, 14 ביולי 2015 (IDT)

בפשטות, אלה הם עניינים סובייקטיביים שעל חלקם אני גם חולק. איינשטיין בולט הרבה יותר ממנו. לא רק בגלל שהוא מפורסם הרבה יותר, אלא שכל הפיזיקה המודרנית פשוט מבוססת עליו (ואין זה משנה אם מישהו אחר היה עושה זאת, זה כבר באמת ספקולציה שתמיד אפשר לומר), מה שאי אפשר לומר על רע"א, לא בתחום הלמדנות ולא בתחום ההלכה. אין זה תפקידנו לקבוע סמלים שהקורא צריך להתפעל מהם. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בתמוז ה'תשע"ה • 18:56, 14 ביולי 2015 (IDT)

איינשטיין מפורסם הרבה יותר, ומאו מפורסם עוד יותר, אבל טווח הפרסום צריך להיות מוגדר לתחום היעד, ושניהם הגיעו ל-100% פרסום בתחום היעד שלהם. כך שההשוואה עדיין במקומה. את היותו של רע"א סמל, הדגמתי באמצעות מספר ציטוטים, וודאי לא קבעתי עובדה זו בכובעי הוויקיפדי. הפיזיקה המודרנית במובנה הרחב כבר לא מבוססת על איינשטיין, יתר על כן איינשטיין עצמו הכיר בכך שהנחת האחדות של חוקי הפיזיקה תקפה גם לכך שלא ייתכן שהעולם הקוונטי מונע מכח חוקים אחרים, ולכן חיכה עד סוף ימיו למציאת התאוריה של הכל, שתוכל להסביר את ההתנהגות הקוונטית ואת הפיזיקה של עצמים גדולים בנשימה אחת, מתוך תקווה שתאוריה כזו תכיל גם את תורתו הוא. הוא עשה מעצמו צחוק במלחמה הלא-נגמרת במכניקת הקוונטים והייתה לו סיבה לכך, במשתמע זה מערער את תפיסתו כמי שהכל מבוסס עליו. ביקורת - שיחה 19:04, 14 ביולי 2015 (IDT)

נכון, לא כל הפיזיקה המודרנית מבוסס על איינשטיין, רק חלק נכבד מאוד שלה. הוא האדם שתרם הכי הרבה לפיזיקה בכלל. רע"א אכן היה ענק, אבל אי אפשר לומר שום דבר מעין זה עליו. וכאמור, גם אצל איינשטיין אין כאלה סופרלטיבים. אפשר להביא ציטוטים נלהבים על רבנים רבים, אנו נמנעים מלעשות זאת, במיוחד בפתיח. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בתמוז ה'תשע"ה • 19:11, 14 ביולי 2015 (IDT)

על איינשטיין נאמר "גדול התאורטיקנים (לצדו של ניוטון)", זה נאמר על סגולתו התאורטיקנית ולא על שימושיות התאוריות, וזה מתאים גם כאן בשינויים המתבקשים. "שמו הפך למילה נרדפת לגאונות", אחד לאחד בבית המדרש. שתי נקודות אלו חשובות מאד והתיאור יהיה חסר משמעותית בלעדיהן, השאר סמנטיקה וניתן לשינוי מצדי.

ישנה עוד נקודה, והיא זו שתופסת נפח בפתיח (ולא הסופרלטיבים), הנסיון להבהיר מדוע, או במה, רבי עקיבא איגר נותר רלוונטי בבתי המדרש למרות התהפוכות שעברו בהם, וכבר דנתי על כך כמדומני במעלה דף זה, תהפוכות שמתוארות יפה אצל הרב חנוך אייגש, מרחשת, בהקדמה. רעק"א כאיש "בית המדרש הישן" נשאר רלוונטי. וההסבר לכך הידוע לכל צורב צעיר, אבל צריך להופיע כאן מנוסח באופן שכל קורא עברית יבין אותו, הוא שיש בלוגיקה שלו המון מוטיבים דומים לזו המאוחרת המקובלת כיום. זה מה שניסיתי לנסח בשורות המדוברות עם השיטה הבריסקאית וכו' וכו', בהתבסס על כך שבערכים המקושרים יש מלל רב בנושא. אם יש לך דרך אחרת להבהיר את זה, תבורך. זה קריטי להבהרת ערכה של האישיות ולכן נכנס לדף הפתיחה דווקא. (אם תצליח איכשהו לנסח את ענוותנותו הבולטת, חוב ישן שלי לאלמוני הידוע, ונוסף גם הוא על מברכיך). ביקורת - שיחה 19:25, 14 ביולי 2015 (IDT)

מצטרף לברכות לכותבי הערך ולהשקעה הרבה שבו.

מציע לשנות את כותרת חטיבת דיון זו לכותרת פחות דרמטית ויותר אינפורמאטיבית. וכן ללא הבעת עמדה אלא העלאת נושא לדיון. אם כי זה קצת קשה לנסח הפעם כי מדובר במשהו שנוגע גם לפתיח וגם לאורך הערך.

אכן אף אני הרגשתי לאורך הערך סגנון שאינו רגיל בויקיפדיה אף כאשר כתבו על גדולים אחרים. עם זאת אכן יש בויקיפדיה הבדלי סגנונות גם בין ערכים. ובכל זאת כאן זה ניכר במיוחד. אך לא היה לי האומץ ולא נתתי מספיק את תשומת ליבי כדי שאבצע שינויים מהותיים נוספים.

צודק ביקורת שלמרות שאין להשתמש בסופרלטיביים באנציקפולדיה, הרי שיש לנו מקרים לא מעטים על גדולים ובולטים בתחומם שיש בכתיבה עליהם שימוש בסופרלטיביים - לפחות בפתיח.

הבעיה בסופרלטיב היא, שהוא אינו משועבד לאמת האוביקטיבית בערך מוחלט

מאידך כאשר לדמות יצא שם שכזה בקרב הציבור והתקבל באופן גורף להתייחס אליו ע"פ אותו סופרלטיב (כלומר לא רק מצד יחסי ציבור) אז ישנם מקרים מעטים שאולי צריך להשתמש בסופרלטיב אלא שאז צריך לסייג זאת בכך שמבטאים שזה ע"פ איך שהוא נחשב בציבור או בזיכרון הקולקטיבי ולא כקביעת אמת אבסולוטית.

לפי הבנתי גם מושא הערך רעק"א ראוי בשל מעמדו לשימוש מסוים בסופרלטיביים כנ"ל.

אך גם אני מרגיש שיש למתן חלק מהדברים בסגנונם וכמותם. מאחר ולא נדרשתי מספיק לעומקם ולפרטיהם של הדברים איני מחווה דעתי באופן ספציפי נוסף.

מי-נהר - שיחה 20:13, 14 ביולי 2015 (IDT)

מעורבותו במחלוקת בסלאוויטא

אני תוהה מדוע חסר בערך את מעורבותו במחלוקת סביב דפוס סלאוויטא המוזכרת בערך "דפוס סלאוויטא": מדפיסי סלאוויטא העלו את הטענה כאילו דעתו של רבי עקיבא איגר הוטתה על ידי בנו רבי שלמה איגר. רבי עקיבא איגר, שהיה ידוע בדורו כענוותן גדול, יצא מגדרו ובתגובה כתב מכתב חריף כנגד טענה זו: "מאוד הומה לבי על העזות והחוצפה של מדפיסי סלאוויטא, ודבריהם דברי נאצה הם, לא בלבד על בני הגאון נר"ו שהטה את לבבי, אלא גם עלי, שיכולים לפתות אותי לפסוק שלא כדין..... אינני מוחל להם כלל וכלל, כי על ביזיון התורה אי אפשר למחול".

דומני שבערך כזה דרושה התייחסותו של נשוא הערך למחלוקת מפורסמת זו. ישראל משה - שיחה 14:40, 2 בפברואר 2016 (IST)

הוא היה מעורב בדברים משמעותיים ביהדות הרבה מעבר למחלוקת מסחרית זו. מחלוקת זו מוזכרת בערך על בנו שהיה זה שלמעשה ניהל את המאבק, והמכתב המוזכר מובא שם בהקשר הראוי. זה ראוי לאזכור בערכים על דפוסי סלאוויטא וראם/וילנא ולא כאן. אחרי שייכתב שם בפירוט יהיה ניתן אולי להזכיר כאן בחצי שורה. ביקורת - שיחה 21:56, 2 בפברואר 2016 (IST)

פסקיו שהתקבלו בישראל

דומני שראוי לציין גם שהמשנה ברורה תמיד מביא את רבי עקיבא איגר כפוסק שאין לערער אחריו ובכל מקום (כמעט) מכריע כמותו. אחרי הכל המשנה ברורה הוא הספר ההלכתי המשפיע ביותר כיום פובלציסט - שיחה 01:15, 25 בפברואר 2016 (IST) .

אם תוכל לצטט מקור שקובע כך, זה יעזור מאד. ביקורת - שיחה 09:32, 25 בפברואר 2016 (IST)

נישואי ביתו

כתוב בערך- "בי"ב באדר א' תקנ"ו (1796), חודשיים לאחר שהוליכו יחד את בתם אל חופתה, נפטרה אשת נעוריו גליקל" הרי ב-1795 היתה רק בת 7. Yedba2005 - שיחה 23:23, 28 ביולי 2018 (IDT)

הערה נכונה. כנראה תאריך הלידה שנמסר לא נכון.כך או כך, נאמר שהובילו יחד את בתם לחופה. אבדוק את המקורות. ביקורת - שיחה 13:25, 29 ביולי 2018 (IDT)

דיווח שאורכב ב-13 באוקטובר 2019

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

אני חושבת שמו המלא היה רבי עקיבה איגר גינז. לא ציינתם

מצויין בגוף הערך. שם נושא הערך נקבע לפי הצורה בה רוב המשתמשים כותבים את שמו ועל כך אין חולק. חידקל - שיחה 07:58, 11 באוקטובר 2019 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוגוסט 2023)

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בעקיבא איגר שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• https://www.ojm.at/blog/2018/09/20/akiba-eger-der-geburtstag/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20210302103944/https://www.ojm.at/blog/2018/09/20/akiba-eger-der-geburtstag/ לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 23:18, 19 באוגוסט 2023 (IDT)