שיחה:פוטוסינתזה
איזה צמחים לא משתמשים בפוטוסינתזה? ובמה הם משתמשים במקום?
- נדמה לי שכל הצמחים מבצעים מסלול מטבולי זה. Almighty ~ שיחה 02:33, 22 ביוני 2007 (IDT)
שגיאה בנוסחה?[עריכת קוד מקור]
נראה לי שכיוון החץ בנוסחה הכימית שגוי, צריך להיות להיפך, לא? Ranbar - שיחה 00:13, 7 באפריל 2008 (IDT)
- החץ הוא משמאל לימין, כמו שצריך - הצמחים לוקחים פחמן דו חמצני מהאוויר ומים מהקרקע, ובעזרת אנרגית האור מייצרים גלוקוז וחמצן. עופר קדם - שיחה 21:34, 7 באפריל 2008 (IDT)
- מאד מוזר, אצלי בבית החץ הפוך (או שהיה כבר מאוחר בלילה).Ranbar - שיחה 21:43, 7 באפריל 2008 (IDT)
על פוטוסינתזה ועל 6 טיפות מים מיותמות ומבוישות[עריכת קוד מקור]
― הועבר מהדף ויקיפדיה:הכה את המומחה
בערך פוטוסינתזה מוצגת הנוסחה הכללית לתהליך הפוטוסינתזה: C6H12O6 + 6O2 + 6H2O → אור + 12H2O + 6CO2 . מה שלא הבנתי הוא מדוע יש צורך בשש מולקולות נוספות של מים, אם הם לא משתתפות בתהליך (כפי שנראה מכך שהם לא עוברים כל שינוי בתגובה). ואם הם כן עוברים שינוי, כמו, נניח, במצב הצבירה שלהם או ברמת האלקטרונים אז יש צורך לציין זאת בפירוש בערך. בערך האנגלי, כמו בתמונה המצורפת מצוינים נוסחאות אחרות. ואם תשאלו מדוע אני לא שואל זאת בדף השיחה של הערך, אז לאחר שקוראי ויקיפדיה העברית זכו לדעת שהרנסאנס היא תקופה היסטורית שבין ימי הביניים לבין העת החדשה, או במילים אחרות שהעת החדשה החלה רק במאה ה-18, אז החלטתי לייעל תהליכים. Rex - שיחה 19:49, 26 באוגוסט 2009 (IDT)
- התגובה הזו שמופיעה בערך היא רישום פשטני של תהליך מורכב יותר, שיש בו שרשרת של תגובות, ובאמת משתתפות בה 12 מולקולות מים. כמובן שאפשר "לצמצם" את מולקולות המים משני צידי התגובה, אבל בפועל, אילו היית מסוגל לבדוק פוטוסינתזה עם מולקולות בודדות ולא עם כמויות שהן מסדרי גודל של מספר אבוגדרו, היית רואה שלא די ב-6 מולקולות מים. בקיצור זו שאלה של ברוטו מול נטו. ראה גם en:Calvin cycle. אבל באמת שהמקום הנכון הוא דף השיחה של הערך, וכדאי להעביר את הדיון לשם. odedee • שיחה 21:31, 26 באוגוסט 2009 (IDT)
- מצאתי את התשובה. בתחילה חשבו שהנוסחה היא C6H12O6 + 6O2 → אור + 6H2O + 6CO2 , והניחו שהחמצן המופרש בפוטוסינתזה מקורו בפחמן הדו חמצני המשתתף בתהליך, אולם בניסוי מאוחר יותר התברר שהדבר אינו נכון. בניסוי השתמשו עם מים המכילים איזיטופ כבד של חמצן (O18) והכניסו לתוכם אצות שיעשו את התהליך הפוטוסינתזי, התברר שהחמצן שהופרש היה בעל איזיטופ O18, שמקורו במולקולות המים שהשתתפו בתהליך, ולא איזוטופ רגיל שהיה בפחמן הדו-חמצני שהשתתף בתהליך. מכך הסיקו שהתהליך השלם הוא C6H12O6 + 6O2 + 6H2O → אור + 12H2O + 6CO2 (החמצן הנפלט מקורו במולקולות המים, והחמצן שבפחמן הדו חמצני יוצר עם עודפי המימן שהתקבלו ממולקלות המים - 6 מולקלות חדשות של אדי מים) <סליחה על הניסוח הלא פורמלי, ודברי מצוטטים מספר לימוד ישן: בוטאניקה כללית, ברטוב, 1946>. אם לא יהיו הערות מתודולוגיות, אכניס את הדברים לגוף הערך. Rex - שיחה 15:09, 22 בינואר 2010 (IST)
- אף על פי כן, יש להעדיף את הנוסחא עם 6 מולקולות מגיבות משתי סיבות: לא רק ויקיפדיה האנגלית, כך מופיע התהליך בויקיפדיות בשפות האחרות, ואין סיבה שדווקא בויקיפדיה העברית התגובה תופיעה חריגה, בנוסף כך מופיע התהליך גם באתרים רבים אחרים על פוטוסינתזה.למשל: http://www.emc.maricopa.edu/faculty/farabee/BIOBK/BioBookPS.html או http://biology.clc.uc.edu/Courses/Bio104/photosyn.htm או כל עשרות האתרים הראשונים שמופיעים בחיפוש המונח באנגלית בגוגל. הסיבה האחרת- והיא יותר חזקה, היא עניין של תגובה כוללת בכימיה - בתגובה כוללת לא נהוג ולא נכון להציג את המנגנון שבו מתרחשת התגובה, אלא את התגובה נטו, ואם ממילא הפוטוסינתזה מורכבת מעשרות תת-תהליכים, התגובה הכוללת - כשמה כן היא, כוללת, ולא מתימרת להציג איך מתרחש התהליך בפועל, ולכן אין משמעות להתפס דווקא לפרט הזה בתהליך המורכב. תגובה כוללת בכימיה חייבת להיות מצומצמת, זה פשוט נומנקלטורה כימית, (סתם לדוגמא, אפילו בתהליך פשוט של מים שעוברים אלקטרוליזה, בפועל התהליך כולל גם 12 מולקולות מים שרק 6 מהם מתפרקות בנטו, אבל כשכותבים את תגובת האלקטורליזה הכוללת כותבים אותה על ידי מולקולה אחת בלבד, כי ככה זה תגובה כוללת, אין סיבה להמציא כללים חדשים בכימיה), אפשר כפשרה לכתוב שבפועל חובה ש12 מולקולות ישתתפו בתהליך.או לציין את שתי המשוואות יחד - אחת כמשוואה הכוללת נטו, ואם רוצים- גם את המשוואה השנייה, שמציגה שבפועל צריך 12 מולקולות.(אני בעל תואר שני בכימיה)15:32 25 באפריל 2010
- אני מסכים עם הדובר האחרון. גילגמש • שיחה 15:34, 25 באפריל 2010 (IDT)
- טוב, שיניתי לפי הפשרה של וויקיפדיה הצרפתית: http://fr.wikipedia.org/wiki/Photosynth%C3%A8se והגרמנית: http://de.wikipedia.org/wiki/Photosynthese שמציגות את שתי התגובות גם יחד, ברוטו ונטו. Avi saig
- אני מסכים עם הדובר האחרון. גילגמש • שיחה 15:34, 25 באפריל 2010 (IDT)
- אף על פי כן, יש להעדיף את הנוסחא עם 6 מולקולות מגיבות משתי סיבות: לא רק ויקיפדיה האנגלית, כך מופיע התהליך בויקיפדיות בשפות האחרות, ואין סיבה שדווקא בויקיפדיה העברית התגובה תופיעה חריגה, בנוסף כך מופיע התהליך גם באתרים רבים אחרים על פוטוסינתזה.למשל: http://www.emc.maricopa.edu/faculty/farabee/BIOBK/BioBookPS.html או http://biology.clc.uc.edu/Courses/Bio104/photosyn.htm או כל עשרות האתרים הראשונים שמופיעים בחיפוש המונח באנגלית בגוגל. הסיבה האחרת- והיא יותר חזקה, היא עניין של תגובה כוללת בכימיה - בתגובה כוללת לא נהוג ולא נכון להציג את המנגנון שבו מתרחשת התגובה, אלא את התגובה נטו, ואם ממילא הפוטוסינתזה מורכבת מעשרות תת-תהליכים, התגובה הכוללת - כשמה כן היא, כוללת, ולא מתימרת להציג איך מתרחש התהליך בפועל, ולכן אין משמעות להתפס דווקא לפרט הזה בתהליך המורכב. תגובה כוללת בכימיה חייבת להיות מצומצמת, זה פשוט נומנקלטורה כימית, (סתם לדוגמא, אפילו בתהליך פשוט של מים שעוברים אלקטרוליזה, בפועל התהליך כולל גם 12 מולקולות מים שרק 6 מהם מתפרקות בנטו, אבל כשכותבים את תגובת האלקטורליזה הכוללת כותבים אותה על ידי מולקולה אחת בלבד, כי ככה זה תגובה כוללת, אין סיבה להמציא כללים חדשים בכימיה), אפשר כפשרה לכתוב שבפועל חובה ש12 מולקולות ישתתפו בתהליך.או לציין את שתי המשוואות יחד - אחת כמשוואה הכוללת נטו, ואם רוצים- גם את המשוואה השנייה, שמציגה שבפועל צריך 12 מולקולות.(אני בעל תואר שני בכימיה)15:32 25 באפריל 2010
- מצאתי את התשובה. בתחילה חשבו שהנוסחה היא C6H12O6 + 6O2 → אור + 6H2O + 6CO2 , והניחו שהחמצן המופרש בפוטוסינתזה מקורו בפחמן הדו חמצני המשתתף בתהליך, אולם בניסוי מאוחר יותר התברר שהדבר אינו נכון. בניסוי השתמשו עם מים המכילים איזיטופ כבד של חמצן (O18) והכניסו לתוכם אצות שיעשו את התהליך הפוטוסינתזי, התברר שהחמצן שהופרש היה בעל איזיטופ O18, שמקורו במולקולות המים שהשתתפו בתהליך, ולא איזוטופ רגיל שהיה בפחמן הדו-חמצני שהשתתף בתהליך. מכך הסיקו שהתהליך השלם הוא C6H12O6 + 6O2 + 6H2O → אור + 12H2O + 6CO2 (החמצן הנפלט מקורו במולקולות המים, והחמצן שבפחמן הדו חמצני יוצר עם עודפי המימן שהתקבלו ממולקלות המים - 6 מולקלות חדשות של אדי מים) <סליחה על הניסוח הלא פורמלי, ודברי מצוטטים מספר לימוד ישן: בוטאניקה כללית, ברטוב, 1946>. אם לא יהיו הערות מתודולוגיות, אכניס את הדברים לגוף הערך. Rex - שיחה 15:09, 22 בינואר 2010 (IST)
לא רק פוטוסינתזה[עריכת קוד מקור]
נכתב בערך "הליך הפוטוסינתזה הוא הבסיס לקיומם של כל היצורים החיים על פני כדור הארץ, זאת מכיוון שהאוטוטרופים הם היצורים היחידים שמסוגלים לייצר תרכובות אורגניות (גלוקוז) מתרכובות אי-אורגניות (פחמן דו-חמצני ומים)."
זה לא נכון.
קיים גם תהליך שנקרא כימוסינתזה
יש צורך לערוך החוצה את המשפט
יש צורך להוסיף לוויקיפדיה את הערך כימוסינתזה
לקריאה על התהליך כימוסינתזה ראו באתר מוזיאון המדע ―חנןכהן (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- צודק. טעות מוזרה בהתחשב בכך שזה כתוב נכון בכל שאר הערכים העוסקים בנושא). דניאל ב. 14:12, 9 בספטמבר 2010 (IDT)
הפקת אנרגיה בפוטוסינתזה[עריכת קוד מקור]
כתוב בטקסט כי בפוטוסינתזה מופקת אנרגיה, זה לא נכון, הפקת האנרגיה ביצורים חיים נעשית בתהליך הנשימה התאית. בפוטוסינתזה מושקעת אנרגית האור ונוצר הגלוקוז שהוא בעצם מקור האנרגיה לתהליך הנשימה התאית. יש להוציא את המשפט הזה מהטקסט כי הוא מטעה ומבלבל. איריס מלכין
אנרגיה בפוטוסינתזה[עריכת קוד מקור]
בפוטוסינתזה הופכת אנרגיית אור לאנרגייה כימית, גלוקוז, בנשימה לעומת זאת מתפרקת מולקולת גלוקוז לצורך פעילות פיזיולוגית ולמעשה "מבוזבזת" אנרגיה. לדוגמא כשאדם רץ הוא מבצע עבודה, לכן הוא צריך ל"בזבז" אנרגיה, קרי לפרק גלוקוז.
אמיר אפל
פחמן דו חמצני - מחמצן סופי[עריכת קוד מקור]
בפסקה: "תגובת היל היא שם לתגובה כימית שבה כלורופלסטים שבודדו מצמחים, מחזרים תרכובות שונות כשחושפים אותם לאור והם מבצעים פוטוסינתזה. התגובה התגלתה על ידי רוברט היל בשנת 1937. בריאקציה על שמו תרכובות כמו מלחי ברזל תופסות את מקום הפחמן הדו-חמצני כמחמצן סופי"
האקספטור האחרון בשרשרת מעבר האלקטרונים הוא NADP+ (מחומצן) שהופך ל-NADPH (מחוזר) ואותו מחליף (לדוגמא) ה-DPIP שהופך ל-DPIPH2.
פחמן דו חמצני הוא רכיב במעגל קלווין ולא ממש קשור לריאקצית האור (או יותר נכון ריאקצית תלוית האור)
דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]
פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]
רשום כי במסלול המעגלי פוטוסיסטם 1 מייצרת ATP בלבד ולאחר מכן במעגל קלווין ובנסון שלתהליך זה דרושות ATP וגם NADPH+ לא מפורט האם בממברנת תילקואיד אשר מבצע את המסלול המעגלי מתרחש בכלורופלסט גם מעגל קלווין ובנסון ואם כן מהיכן הNADPH+? דווח על ידי: 132.64.34.67 15:29, 28 בפברואר 2014 (IST)
- מערכת אור 1 מסוגלת להפעיל את זרימת האלקטרונים באופן עצמאי, ותוך כדי התהליך הזרחון המעגלי באור ליצור ATP. השלכה נוספת היא חיזור NADP+ ל-NADPH. זה המקור ל-NADPH שמשמש בשלב השני של הפוטוסינתזה, שבה הפחמן הדו חמצני מחוזר במעגל קלווין על ידי NADPH ו-ATP הוא כמובן "ספק" אנרגיה. שתי מערכות האור ממוקמות בממברנה שמקיפה את חלל התילקואיד. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 21:27, 16 במרץ 2014 (IST)
מערכות אור[עריכת קוד מקור]
אמי צריכה הסבר על שתי מערכות האור. מה המשמעות שלהם? איך זה שייך לאורכי גל? איפה בדיוק הן נמצאות?
הסבר[עריכת קוד מקור]
לדעתי אין בעיה בדף אם כי צריך הסבר
תודה[עריכת קוד מקור]
עזרת לי בשיעור בזום 46.117.149.129 11:44, 30 בספטמבר 2020 (IDT)