שיחה:פורים סרגוסה
תוכן: זיהוי העיר סאראגוסה בבלוח "דבר בעתו" ליום י"ז בשבט (ולא י"ח), מביא שהעיר סאראגוסה בה אירע הנס אינה סאראגוסה שבספרד אלא סיראקיוז שביוון. בברכה, אבי חשאים 77.124.208.235 22:11, 8 במאי 2012 (IDT)
תאריך החג[עריכת קוד מקור]
בערך מופיע י"ח בשבט כמועד פורים דסרגוסה, אולם בדבר בעתו כותב י"ז בשבט ולאחר שמעתיק נוסח אחד של המגילה מציין שבמספר מקומות נדפס בטעות י"ח. בקישור המופיע בערך נזכר שהחג היה יז"-י"ח. מישהו מבעלי הידע בתולדות עם ישראל יכול לעזור? בן עדריאל • שיחה • י"ב בשבט ה'תשע"ט 10:09, 18 בינואר 2019 (IST)
- בספר "חגים ומועדים" של הרי"ל מימון מצוין גם כן החג ליום י"ז בשבט. yechiel - שיחה 15:56, 18 בינואר 2019 (IST)
- בספר סוגיות בספרות העברית של ימי הביניים מאת מלאכי צבי נכתב שמגילת סרגוסה נדפסה בקובץ מעשה ניסיםם ירושלים תרץ על ידי יצחק בדהב שנהג לקרוא אותה בציבור בי"ז. (ושנכדו דוד בדהב נוהג לקרוא אותה מדי שנה בבית כנסת בימין משה).
- בעלי הדס - סטבון דוד בן זכריה כותב שיש בתוניס משפחחת סרגוסי העושה פורים זה בי"ח ובמקום אחר כותב שיש דעות שזה בי"ז ויש דעות שזה בי"ח.מי-נהר - שיחה 16:14, 18 בינואר 2019 (IST)
- ובאוצר מדרשי הזוהר המבואר מאת גרינוביים נפתלי כתב גם י"ז וגם י"ח. כך ראית באוצר החכמה. מי-נהר - שיחה 16:22, 18 בינואר 2019 (IST)
ייחוס המנהג בנחלת שבעה לפורים סרגוסה[עריכת קוד מקור]
נכתב בסוף הערך: "בבית הכנסת הספרדי של נחלת שבעה שבמרכז העיר ירושלים נהוג לפתוח את ההיכל לקראת סוף תפילת ערבית של ליל שבת ולהראות בספר התורה את מקום תחילת הקריאה של אותה שבת. מנהג ייחודי זה שורשו בנס סרגוסה." על פי מה נקבע כך? בפשטות ניתן לומר שמנהג זה נועד לוודא שהספר מגולגל במקום הנכון ולא יהיה צורך לגלול אותו ולגרום ל"טורח ציבור" לפני הקריאה למחרת. ואם אין זו הסיבה, אפשר להציע סיבות אחרות אבל נס סרגוסה נראה רחוק. וכי בגלל שהמלך ציווה לפתוח את הספרים נוהגים לפתוח אותם בליל שבת? מה הקשר לליל שבת? ולמה להצביע על מקום פרשת השבוע? בקיצור, נראה לי שצריך למחוק מהערך את המנהג הזה שאין לו שום קשר לסרגוסה. 147.234.66.74 09:48, 18 במרץ 2022 (IST)