שיחה:פיוט

יש להבדיל בין פיטן במובן של משורר, לבין פייטן במובן של זמר המבצע פיוטים. לכן השורה בפייטנים מפורסמים המתייחסת ל"פייטנים גדולים כיום" היא שגויה בעליל. כל האנשים המובאים שם אינם משוררים במובן של כתיבת שירה אלא הם חזנים המבצעים פיוטים, להם יש מקום בערך חזנות ולא כאן. לכן מחקתי את השורה הנ"ל. אסי אלקיים 00:02, 10 מרץ 2006 (UTC)

חוסרים

הערך חסר מאוד, יש בו פירוט בנקודות מסוימות ונקודות מקבילות לא מוזכרות כלל וזה לא טוב. חסר למשל:

• הרחבה בעניין ההיסטוריה של הפיוט והתקופות השונות
• סוגי הפיוטים ומקומם בתפילה
• תיאור לשון הפיוט ודוגמאות משאר התקופות - כרגע יש רק דוגמאות של הסגנון הקלירי וזה מטעה לחשוב שזה הסגנון היחיד
• הרחבה בעניין ההתנגדות לפיוט - אבן עזרא לא היה היחיד שהתנגד לפיוטים והביקורת לא התמקדה רק בלשון הפיוט

רצוי כמובן שההרחבות ייערכו על יסוד היכרות מעמיקה עם החומר. מומלץ מאוד לקרוא את ספרו של עזרא פליישר, "שירת הקודש העברית בימי הביניים", המספק סקירה מקיפה ובהירה של הנושאים הנ"ל. נתנאל 17:35, 27 באפריל 2007 (IDT)

אם הספר הנ"ל ברשותך, או שתוכנו מוכר לך, יהיה זה נפלא אם המתכון שכתבת לעיל יהפוך תחת ידיך האמונות לצפיחית בדבש. :-) דליה • שיחה 21:08, 27 באפריל 2007 (IDT)

תודה על המחמאות. יש הרבה מאוד ערכים שהייתי רוצה לכתוב, ולצערי רק מעט מאוד זמן בשביל לכתוב אותם. נתנאל 09:15, 29 באפריל 2007 (IDT)

יפה

יפה הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
87.69.99.110 12:48, 2 בספטמבר 2011 (IDT)

בענין תיקון החוסרים

הערות של נתנאל ב - 2007 היו מדויקות מאוד ועל פיהם החוסרים תוקנו: הגדרה של פיוט של חוקרים מרכזיים בתחום (פליישר, מירסקי). תיאור התחנות השונות של הפיוט (על פי המאמר של אפרים חזן על תחנות הפיוט). התיחסות לפייטנים מרכזים בכל תקופה ודוגמה לפיוט מוכר מתקופה זאת. [[משתמש:Mic6] • שיחה 15:37, 6 בינואר 2017 (IDT)

שינוי שם

מציע להחליף השם ההלניסטי במונח העברי הרווח "שירת קודש (עברית)", המונח פיוט ראוי שייוחד לפיוט הארצישראלי, כמונח עממי לחזנות,הלשירת הבקשות ולדומיהם.Dovole - שיחה 03:12, 8 באוקטובר 2018 (IDT)

איני בקיא עד כמה המחקר יסכים עם ההכללה הזו, אבל ממה שיצא לי להיתקל בו, היה שימוש בהגדרה המכלילה של פיוט כפי שמציג הערך עכשיו, לכן אני נגד. Mbkv717 • שיחה • א' בחשוון ה'תשע"ט • 19:21, 10 באוקטובר 2018 (IDT)

לא על המחקר לבדו, כבר בראשית ימיו של הערך העיר עורך שייתכן וישנו בלבול בין המונח העממי השגור ובין המונח המקובל במחקר. איני גורס שאין להשתמש במונח (אני נמנע ממנו), וראוי שהוא יופיע בפסקת הפתיחה, בשל השימוש בו במחקר, אך אנו לא צריכים להעתיק הנוהג במקרה הזה, כאמור.Dovole - שיחה 23:20, 10 באוקטובר 2018 (IDT)

לא כל שירת קודש היא פיוט, למשל השירות בתנ"ך. ‏DGtal‏ - שיחה 23:26, 10 באוקטובר 2018 (IDT)

התנ"ך מבחינה דתית הוא דברי אלהים, אז לא העזו, ולא היה הצורך, לכנות בשם היווני פיוט, אך אם מישהו טועה שמבחינה דתית שירת הקודש של איזה משורר שקולה לשירת הים או לתהילים...Dovole - שיחה 23:32, 10 באוקטובר 2018 (IDT)

משוב מ-19 בדצמבר 2020

חוסרים במידע  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
2A01:6500:A037:F678:6692:64A5:9068:C80B 00:30, 20 בדצמבר 2020 (IST)

הפיוט הקלאסי - האמנם הקצנה?

"הפיוט המזרחי המאוחר – בארץ ישראל, עם התרחבות למצרים ולבבל. הקצנה של מאפייני הפיוט שקדם לו, פייטן: רבי סעדיה גאון.". זה נשמע לי מוזר למדי [קשה מאוד להצליח לכתוב בסגנון יותר 'קלירי' מאשר הקליר עצמו..], וגם לא תואם מה שמופיע בערך על רבי סעדיה גאון - "לשונו המיוחדת והקשה להבנה של רס"ג מהווה מעין שלב מעבר בין סגנון הפיוט הקלירי לבין סגנונה של שירת ספרד, שמחבריה (ובהם תלמידו דונש בן לברט) היו ממשיכי דרכו של רס"ג בשטח הדקדוק והשירה. הכללים שקבע, המעמד המיוחד שנתן ללשון המקרא והתפיסה הדקדוקית שפיתח התקבלו ושוכללו בידי משוררי ספרד, שהתקשו לקבל את הסגנון הקלירי החופשי ורב התנופה[56]. אברהם אבן עזרא, שמבקר בחריפות בפירושו למגילת קהלת את לשון הפיוטים הקליריים, משבח ומפאר את רס"ג על שתי הבקשות שחיבר "שלא חיבר מחבר כמוהם, והם על לשון המקרא ודקדוק הלשון באין חידות ומשלים ולא דרש"[57]." ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בן עדריאל, מה אתה אומר? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לאנונימי שלום. אתה צודק שמה שכתבו בערך כרגע אינו מדויק. מצד שני, גם הקביעה של ראב"ע בנוגע ללשון רס"ג מתייחסת רק ללשון הבקשות שחיבר. שאר פיוטי רס"ג כתובים בסגנון משלהם, שלעתים הוא חידתי יותר מהקליר, בגלל התפיסה הדקדוקית שלו. (בהרחבה עיין בדברי מנחם זולאי, האסכולה הפייטנית של רב סעדיה גאון, ירושלים תשכ"ד, באתר אוצר החכמה, וגם כאן) האמת היא שהתקופה המזרחית, למיטב הבנתי, מתאפיינת בעיקר בהתרחבות ותפוצה רבה של הפיוט, שהלך והתפתח בכיוונים שונים. הכיוון של רס"ג וממשיכיו הוא רק אחד מהם. לצערי, איני בר הכי כדי לכתוב ערך זה כראוי לו. יהי רצון שיזכני ה' לכך. בן עדריאל • שיחה • ח' בחשוון ה'תשפ"ב 23:23, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

הפיסקה - שינוי משמעות הביטוי יוצר ושימושו

נראה שחלק משמעותי ממה שכתוב בפיסקה זו לא נכון.

1. לא ברור שיש קשר בין הרחבת משמעות המושג יוצרות כך שהוא כולל גם קרובות, למיעוט השימוש בהם.

2. במקור, המושג 'יוצר' שימש גם למערכת היוצר כולה, וגם לפיוט הראשון. המושג 'גוף היוצר', נועד לבדל ביניהם, וכך מופיע במקור שבהערה. הוא לא נועד לבדל בין הקרובות ליוצרות, כיוון שהכינוי העממי "יוצרות" לכלל הפיוטים לא מקובל במקומות שמכירים את המושג 'גוף היוצר.

3. הסבר למושג "גוף היוצר מופיע כבר בערך, כך שהדבר החשוב שנשאר ממה שכתוב בפיסקה, זה העובדה שבלשון העממית ובסידורים רבים, גם הקרובות לשחרי ומוסף מכונות יוצרות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תוקן, תודה. בן עדריאל • שיחה • י"ט בכסלו ה'תשפ"ב 19:59, 22 בנובמבר 2021 (IST)