שיחה:פיזור

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המושג בערך מקשר לדף פירושונים ואין סיכוי שמישהו יבין מהו. נא להפנות לערך הנכון. חגי אדלרשיחה • חג סוכות שמח • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ד בתשרי ה'תשס"ט • 13:50, 23 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]

חשבתי על זה קצת, ובעצם אין סיבה לקשר מהמילה "מסלול" לערך כלשהו - אנשים שקוראים את הערך הזה יודעים, מן הסתם, מהו מסלול. בלי קשר, ראה מה שרשמתי בדף השיחה של מסלול (פיזיקה). ברק שושני - שיחה 15:00, 23 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]

הערך דורש השלמה[עריכת קוד מקור]

דיון בפיזור לא רק באופטיקה אלא גם בניסויי פיזור: ירי של חלקיקים וגלים אל עבר מטרה כלשהי (ובה יש פוטנציאל מפזר כגון כדור קשיח, פוטנציאל מחסום קוונטי, מטען חשמלי וכו') ובחינת התפלגות החלקיקים הנעים ממנו אל כיוונים שונים במרחב והשטף שלהם. בהקשר זה יש להזכיר חתך פעולה דיפרנציאלי וחתך פעולה כולל. מושגים לגבי תאוריה של פיזור: משוואת ליפמן-שווינגר, אמפליטודת הפיזור, קירוב בורן, קירוב גלים חלקיים, המשפט האופטי ועוד. בברכה, MathKnight הגותי 21:08, 23 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]

אתה ממהר מדי. לפני שמדברים על קומה שמינית ועל אלה שמעליה, צריך שתהיה קודם תשתית ראויה. צריך שהערך יהיה ברמה בסיסית טובה - מושגים ותופעות בסיסיות, דוגמאות של סדרי גודל וכיוב'. הערכים כאן אמורים לשאת אופי אנציקלופדי, ולא להיות עוד פרק בספר מקצועי ברמה כזו או אחרת. בנצי - שיחה 11:53, 2 בספטמבר 2009 (IDT)[תגובה]
אני יודעת שהצטרפתי באיחור, אבל בכל זאת: אני חושבת שזה רעיון טוב להוסיף כמה שיותר מידע על פיזור, גם אם הוא לא יהיה בסדר מופתי. הרעיון הוא שויקיפדיה תספק כמה שיותר ידע. אפשר להוסיף עכשיו מידע על חתך פעולה (או הפניה לערך, שכן חתך פעולה לפיזור הוא בהחלט מונח שראוי לקבל ערך בפני עצמו), ורק מאוחר יותר להוסיף מושגים ותופעות בסיסיות. אחרת, הערך הזה לא יתקדם לעולם. Superot - שיחה 11:39, 21 בנובמבר 2009 (IST)[תגובה]
יפה אני מבין שאתם מתנדבים לעשות את זה? טוקיוני 14:06, 21 בנובמבר 2009 (IST)[תגובה]

ערך זה מהווה ניסיון נועז לכתוב על נושא חשוב בפיזיקה, ולהקיף את כל הבטיו השונים. אם זאת דרושה על הערך עבודה רבה. להלן מספר הערות.

  • פרק המבוא צריך להיות לדעתי קצר יותר וקולע. אין מקום בפרק המבוא להכנס לדיון על 'דואליות הגל-חלקיק'. זה יגיע בהמשך. (למעשה הייתי מוריד את כל החלק המתחיל ב "הגדרה זו תקפה גם..." ועד "מלווה היבטים רבים של התהליך".
  • אני הייתי ממליץ שהפרק הראשון ייקרא 'מושגי יסוד' ויכיל הגדרות פשוטות וברורות למושגים שנמצאים בפרק הזה כרגע: מרכזי פיזור, פיזור יחיד, פיזור מרובה. כמו כן אני חושב שכדאי להוסיף לפרק מושגי יסוד את חתך הפעולה, פיזור אלסטי, פיזור אי-אלסטי וכו'... מנגד אפשר להוסיף לפרק המבוא דוגמאות לשימושים בפיזורים.
  • תת הפרק 'פיזור יחיד' מאוד לא ברור, והוא בוודאי תקף רק עבור פיזור קוונטי.
  • רצוי פרק היסטוריה על התפתחות הרעיונות של תורת הפיזור.
  • בפרק 'חתך הפעולה לפיזור' הניסוח 'חתך הפעולה לפיזור הוא שטח דמיוני' איננו מוצלח. רצוי להסביר שההסתברות לפיזור נמדדת ביחידות של שטח, ולהסביר למה.
  • רצוי להרחיב על השימושים של פיזורים למחקרים על חלקיקים אלמנטריים. לדוגמא ניסוי רתרפורד.
  • צריך להזהר מניסוחים לא אנצקילופדיים כמו 'בשלב זה ראוי לשים לב לשתי נקודות' (אלו ניסוחים שמתאימים לספר לימוד אך לא לערך אנציקלופדי).

בברכה, טוקיוני 15:05, 17 במרץ 2014 (IST)[תגובה]

הערות השופטים בתחרות הפיזיוויקי[עריכת קוד מקור]

ערך זה נכתב במסגרת תחרות הפיזיוויקי השנייה. מתוך דוח השופט המקצועי בתחרות:

  • כמעט בכולו הערך מדוייק מדעית ונותן גם את הפיתוחים המתמטיים. התמונות והדוגמאות שנבחרו מתאימים ומעניינים.
  • יש דיון מפורט מדי על יסודות תורת הקוונטים, שמקומו אינו בערך על פיזור, ופחות מדי "תאכלס" על פיזור קוונטי.
  • כמה נקודות קטנות שניתן לשפר:
    • "הודות לחוקים אותם ניסח ריילי, ההסבר לשאלת צבעם של השמיים ניתן לבסוף על ידי ג'יימס קלרק מקסוול" : זה לא הפוך?
    • "כאשר גל זה ניתקל בפוטנציאל השונה מאפס בדמות מרכז פיזור מתווסף לפונקציית הגל איבר נוסף הדועך באופן רדיאלי מהמפזר החוצה..." הנוסחה נכונה רק אסימפטוטית.
    • ספירי--> כדורי
  • נושא נוסף שרצוי להזכיר בערך זה פיזור מפוטנציאל קולומבי, דוגמא שחשובה בקונטקסט של פיזור רתרפורד שמוזכר בערך, ופתירה במדוייק גם קלאסית וגם קוונטית (עם תוצאה זהה).
  • נגישות הערך נגיש רק לבעלי רקע חזק יחסית.
  • מקורות והפניות - רצוי לאזכר ספרים סטנדרטיים בקוונטים + אלקטרומגנטיות + אולי גם עבודות חשובות היסטוריות (של מיי, ריילי וכו').

מתוך דוח השופט הראשי, משתמש:Setreset בתחרות -

  • הערך כתוב היטב, מעניין ומאויר. הנושא מרכזי ביותר בפיזיקה כולה. הערך גדול ועם זאת מכיל רק על קצה המזלג את כל מה שצריך להיות בו.
  • היה רצוי להכניס את פיזור מיי לתוך הערך במקום ליצור קצרמר, וגם להוסיף איור. בתמונה האחרונה בשקיעה כדאי להזכיר גם את הסיבה לצבע האדום של השמש בשקיעה.
  • חסר פיזור קוונטי באופן כללי.

הערך זכה במקום הרביעי תחרות פיזיוויקי השנייה.

בברכה, טוקיוני 15:50, 9 באפריל 2014 (IDT)[תגובה]