שיחה:פסטור
שאלה: ואשמח לקבל עליה תשובה של בקיאות: אם במשך אלפי שנים מיום שבויתו הפרות אנשים שתו חלב לא מפוסטר, הכינו ממנו גבינות, שמנת, חמאה וכו כו' - ושתו אותו פעמים רבות מבלי למות וללא נזק. אז מהו בעצם הטיעון של תעשיות הבריאות והחלב כיום בזכות הפיסטור?
מי שערך את זה הוא גיימר
- כוונתי כמובן מעבר לעובדה שחלב מחזיק יותר זמן כאשר הוא מפוסטר. רוצה לומר כוונתי שהיום זה בגדר איסור מוחלט שלא לפסטר חלב: אם חלבן לא יפסטר מוצרי חלב וינסה למכור הוא עשוי לקבל בראש.
לכן שאלתי: למה? העובדה היא שהיום מיליוני אנשים במדינות העולם השלישי שותים ואוכלים מוצרי חלב
לא מפוסטרים ולא קורה להם שום דבר רע. למי יש עוד נתונים/ רעיונות בנושא?
שאלה: אז מה אם החלב יחמיץ? האם הוא אז לא בריא\מסוכן לשתיה? האם לא כך בדיוק עושים גבינות? עד כמה שהבנתי בחלב עצמו אין בעיה, הבעיה היא הכלים הלא סטריליים, אבל אם הכלים נקיים אין בעיה.
- לשאלתך, אחת הסיבות המרכזיות פרט להארכת חיי המדף של מוצרי החלב (ועוד רשימה ארוכה של מוצרים שניתנים לפיסטור) היא בהשמדת מיקרואוגניזמים פתוגניים שעלולים להמצא בחלב עצמו וביניהם חיידקי הברוצלה שעלולים לגרום אצל האדם למחלת הברוצלוזיס. בקיץ של שנת 2008 אף אירעו מספר התפרצויות של ברוצלוזיס בקרב תושבי המדינה שאכלו מוצרי חלב (בעיקר כנפה) לא מפוסטרים שמקורם מחלב שיובא משטחי הרשות. שועל - שיחה 10:01, 11 באוגוסט 2009 (IDT)
זמני פיסטור[עריכת קוד מקור]
למיטב ידיעתי פיסטור בטמפ' של 63-68 מעלות אורכת 30 דקות ולא 30 שניות. שועל - שיחה 10:05, 11 באוגוסט 2009 (IDT)
בנושא עיקור[עריכת קוד מקור]
האם עיקור באמת נחשב לסוג של פיסטור ואינו ערך בשל עצמו שיש לציין בסעיף "לקריאה נוספת"?
משוב מ-08 בספטמבר 2011[עריכת קוד מקור]
("של 63-68 מעלות צלזיוס למשך 30 דקות.") 30 שניות ולא 30 דק' 132.64.40.148 21:13, 8 בספטמבר 2011 (IDT)
30 דקות הוא הזמן הנכון. ראה בויקיפדיה האנגלית, ושם גם קיימים סימוכין.
מקור המונח[עריכת קוד מקור]
מקובל שמקור המונח הוא שמו של לואי פסטר, אך המילה מופיעה בפירוש רש"י (שחי בצרפת כ-800 שנה לפני פסטר) כתרגום למילה העברית "אפייה". פירוש רש"י על התורה, בראשית, פרק מ, פסוק א [1]. נראה לי שקשה להתעלם מהדמיון במשמעות.
- אין קשר. במקרה זה מקור המונח מתועד ומוכר היטב. אילן שמעוני - שיחה 13:51, 4 במאי 2018 (IDT)