שיחה:פרימו לוי
במסגרת מיזם השואה אערוך מחדש את הערך בהסתמך על הערך בשפה האנגלית ועל קישורים שונים. למי שיש חומר נוסף שיכול לעזור אשמח אם הוא ישלח לי קישור שלו(בדף השיחה שלי). תודה.--איתמר עצמון 10:11, 3 יולי 2006 (IDT)
זכויות יוצרים[עריכת קוד מקור]
יש לי ספר של פרימו לוי- רציתי לדעת עם מותר לי (מבחינת זכויות יוצרים) לסרוק את הכריכה שלו ולשים את התמונה בערך?--איתמר עצמון 09:27, 4 יולי 2006 (IDT) ??????
- מותר. כשאתה מעלה את התמונה בחר בתבנית רישיון שימוש הוגן - עטיפת ספר. שנילי • שיחה 06:53, 6 יולי 2006 (IDT)
עדיין לא...[עריכת קוד מקור]
עדיין לא סיימתי לערוך מחדש את הערך, אך, לצערי, לא תהיה לי גישה לאינטרנט בשבועיים הקרובים ולכן לא אוכל להמשיך ולסיים את כתיבתו המחודשת . לכן, לבינתיים, הורדתי את תבנית "הערך עדיין נמצא בשלבי כתיבה" אך בכל זאת אני צריך לסיימו עדיין (אני מקווה לפני שתתחיל מתקפת השואה). אז השתדלו לא לערוך את הערך בימים הקרובים כי אני עתיד לסיימו. תודה רבה--איתמר עצמון 16:42, 9 יולי 2006 (IDT).
מקורות על פרימו לוי[עריכת קוד מקור]
למי שירצה להרחיב יותר את הערך הנה מס' מקורות (ביוגרפיות, ביאורים וכו') שיעזרו מאוד למי שירחיב:
עברית:
http://www.bambili.com/bambili_news/katava_main.asp?news_id=1162
אנגלית: http://www.bostonreview.net/BR24.3/gambetta.html
http://www.leeds.ac.uk/bsis/98/98pltrn.htm
http://lyc-edgar-quinet.scola.ac-paris.fr/Plevi.html
http://www.kirjasto.sci.fi/primo.htm
http://www.litencyc.com/php/speople.php?rec=true&UID=2709
http://kunmr.chem.ku.edu/~dave/levi.html
http://www.italialibri.net/autori/levip.html
אפשר גם להעזר ב"קריאה נוספת" והקישורים שנמצאים בערך עצמו. --איתמר עצמון 20:35, 17 באוגוסט 2006 (IDT)
מפוסולי לאושוויץ[עריכת קוד מקור]
אימי הי"ד היתה איתו. על מחנה פוסולי אכתוב ערך. הנסיעה הית הבקרונות רכבת להובלת בקר. יש טענהשל ידידו, יוסף ארטום, מקבוצת יבנה שהוא לא היה נגד הציונות, אפילו הוא מחזיק בידו מכתב על כך ( במקור הצופה)Daniel Ventura 22:32, 28 בפברואר 2007 (IST)
תפיסתו לגבי הקומוניזם והיהדות[עריכת קוד מקור]
בראיון שנתן יוסף ארטום ל עוזיאל מעיתןם הצופה מיום 14 ינואר 2007 עולה יחסו לקומוניזם , ליהדות ולמדינת ישראל. פניתי ל"הצופה" ברשות להשתמש. להלן הפניה: הנידון : ראיון מאיר עוזיאל עם יוסף ארטום מיבנה 14 ינואר 2007 על הסופר פרימו לוי עברתי בויקפדיה - האנציקלופדיה החופשית באינטרנט - על הערך פרימו לוי, הסופר היהודי האיטלקי המפורסם. מצאתי שלא נאמר בו דבר על יחסו לציונות ולמדינת ישראל. האם תרשו לי להשתמש במאמר הנ"ל, על מנת להשלים את הכתוב בערך. כמובן, תוך ציון המקור. אם אקבל תשובה חיובית הוסיף את הפרטים
פרימו לוי לא היה קומוניסט", קובע ידידו מנוער, יוסף ארטום. "הדביקו לו סטיגמה כזו וניצלו את חולשת האופי שלו כדי להפוך אותו לשונא ישראל" * בראיון מיוחד, מספר לראשונה יוסף ארטום על הקשר המיוחד שלו ושל הסופר היהודי-איטלקי הידוע פרימו לוי, ומסכם: "היינו חברים. אני מרגיש חובה לספר מי הוא היה באמת"
בקיבוץ יבנה יושב יוסף ארטום, שכואב עדיין את הדרך בה נהג הסופר הידוע פרימו לוי במדינת ישראל. לדעת ארטום, כעסו הידוע והמתועד של פרימו לוי על מדינת ישראל, לא נבע מעמדתו הפנימית האמיתית, אלא, כך הוא מאמין, בשל אנשים שניווטו אותו לעמדות האלה, ניצלו אותו וסירסו את קולו. קשה לו במיוחד לסלוח על המניפולציה שעשו ברגשותיו של פרימו לוי כלפי אמו. לדעתו, לכל הלחצים שהופעלו על פרימו לוי במהלך חייו, יש תפקיד נכבד בהחלטתו להתאבד.
קומוניסט נלהב[עריכת קוד מקור]
כשנפגשנו, כמה סטודנטים יהודיים, וסיפרתי שאני עומד לעלות כחלוץ לארץ ישראל, ליגלגו עלי ידידי, ובעיקר פרימו לוי, ואמרו: 'אתה הולך להיות חלוץ? מה לך ולזה? אתה עושה את טעות חייך!' פרימו לוי אפילו אמר לי: 'כאן לא גרמניה. באיטליה תמיד מסתדרים העניינים'. ש. איך היית מגדיר את יחסו של פרימו לוי לישראל ליהדות ולציונות? "באחת הפעמים שאלתי אותו: 'מה היא היהדות עבורך?' הוא ענה: 'יהדותי היא כמו הנמשים שלי. זה נמצא, אבל זה כלום עבורי'. בהזדמנות אחרת אמר לי: 'היהדות היא 20 אחוזים ממני. זה חלק מהתרבות שלי. באושוויץ ראיתי איך לגבי אנשים מסויימים, היהדות מהווה כוח עצום, והם עברו את השואה טוב מאחרים'. פרימו לוי לא היה ציוני, אבל קבע שהמדינה הזו, מדינת ישראל, צריכה להתקיים. בזהותו הוא שאף להיות למעשה איטלקי מושלם. הוא ראה את עצמו משוייך לקבוצה הזו".
מתוך המכתב: (דצמבר 1973): מכל ליבנו אנו מאחלים לכם ולארצכם את השלום שהיא חסרה שנים כה רבות. שלך, פרימו". הוא מוסיף דוגמה הממחישה את הקיצוניות של אותה גינזבורג: הסביר שהוא עצמו אמנם לא מתעניין בפוליטיקה, אבל חותם על כל מה שידידיו אומרים לו לחתום. במקרה זה היתה המבקשת נטליה גינזבורג, ולכן הוא ענה לה כרגיל כן. זה מה שמציק עד היום ליוסף ארטום. לדעתו, זו הראייה שידידיו של פרימו לוי באיטליה השתמשו בו וניצלו את חולשת האופי שלו. "חולשת האופי של פרימו לוי היתה המפתח לאסונותיו", ממשיך ארטום. "פעם, למשל, הוא סיפר לי שמהעיתון האיטלקי 'לה סטמפה' נשלח אליו עיתונאי גרמני מכחיש שואה. הוא סיפר שהציע לאותו עיתונאי להסתכל במספר שעל זרועו, אך העיתונאי השיב שהיהודים יכולים למצוא כל מיני דרכים כדי לרמות את העולם. 'העיתונאי הזה לא היה איש צעיר וחצוף', אמר לי פרימו, 'לא. זה היה איש בגילנו! אז פקעה סבלנותי ואמרתי לעיתונאי הזה: 'הסתלק מביתי!' זו הפעם היחידה בחיי שהעזתי להתנהג בחוסר אדיבות עם בן אדם".
מצג שווא קומוניסטי
מבין החברים המרואיינים לא רואיינו ליה, חברה טובה ושכנה מטורינו, וגם יוסף ארטום. "עובדות אלו הביאו אותי למסקנה שחבריו ומשפחתו ניצלו את חולשת האופי שלו וסובבו אותו בכחש כדי ליצור מצג שווא של קומוניסט נאמן, הלוחם למען קו המפלגה הקומוניסטית. יצירת דימוי כזה לפרימו הפכה לדעתי, ומתוך היכרותי את הנפשות הפועלות, למטרת על, גם תוך הזנחת מצבו הנפשי. משפחתו מנעה מהביוגרפים מידע אמיתי שעשוי היה להצביע על הסילופים בדימוי פוליטי שעוצב עבורו לצורך מטרות הקומוניזם. למשל, איך ייתכן שבספר על חייו של פרימו לוי לא מופעים חבריו הטובים הציוניים, ליה ואנוכי? לדעתי פשוט השתמשו בשמו של פרימו לצורך המאבק הקומוניסטי, ולמעשה אף לא מנעו את הידרדרותו כי רצו להסתיר מהעולם את העובדה שפרימו לוי בעצם לא היה קומוניסט. חשוב לי להביא דברים אלה לידיעת הציבור, כי אני חושב שהכרתי את פרימו לוי האמיתי. ידידי, למרות הכל".
מכתב מפרימו
אני מביא כאן אחד מן המכתבים, תירגמתי אותו כדוגמה למערכת היחסים ורמת נושאי הדיון שבין יוסף מקיבוץ יבנה ופרימו לוי, הסופר בעל השם הבינלאומי. המכתב נכתב על נייר, אשר בראשו באות קטנה, צנועה כתוב: פרימו לוי, מוסמך לכימיה. טורינו. מאום על מעמדו אז, בתאריך כתיבת המכתב (4 מרץ 1974) כסופר נערץ המוכר האויבים הקרובים ביותר שלכם הם הסובייטים, ואכן, למען האמת, יותר ויותר קשה לומר עליהם דברים טובים: היחס שלהם כלפי היהודים, המדיניות שלהם כלפי המדינות הגרורות שלהם, הפרשה האחרונה עם סולז'ניצין, חיסלו את התקוות האחרונות והאשליות האחרונות של ידידיהם האחרונים. הייתי בברית המועצות לאחרונה לרגל עבודה. בשנת 1971 במוסקבה, ובשנת 1972 בטוליטיגראד, ומצאתי את אותו חוסר יעילות, בילבול וחוסר אירגון שראיתי בשנת 1945, בלי, לפחות, ההתלהבות של הניצחון והאמונה במחר טוב יותר. קיבלתי את הרושם שהכלכלה שלהם והמבנה התעשייתי שלהם במצב של חולשה גדולה מכדי שהם יהיו באמת, כמו שאתה חושש, "סכנה לעולם". הם זקוקים מדי למערב מכדי לרצות להכניע אותו על ברכיו. אין כלל ספק שהסובייטים איבדו כל זכות להגדיר עצמם כמנהיגי העולם המתקדם. ה"עולם המתקדם" לא קיים יותר. אבל אינני חושב שאפשר לייחס לברית המועצות את תפקיד האויב היחיד של התרבות.Daniel Ventura 22:50, 28 בפברואר 2007 (IST)
- דניאל , הדברים מעניינים, אבל יש להביא אותם ברמה של דעה לדוגמה : לדעת איש כך וכך פרימו לוי לא היה קומוניסט בגלל סיבות כך וכך, ולראיה הוא מביא את הכתוב במכתב כך וכך. שכן באציקלופידה יש משקל מיוחד לדעה המקובלת, גם אם היא לא בהכרח נכונה, כשהרוב ישתכנע - אפשר יהיה לכותב אחרת. האזרח דרור 10:11, 1 במרץ 2007 (IST)
- נדמה לי שהוא לא טוען שהוא לא היה קומוניסט - אקרא שוב בעיון. החשוב בעיני שאם הוא שלל את הציונות אם בככל, השלילה היתה פחותה מאשר נתנו לכך פומבי.
- בינתיים ספק אם הצופה יאשר לי את השימוש וכך הרעיון נשאר תאורטי וחבל. טוב שיש דפי שיחה, בהם ניתן להתבטא בחופשיות. האם זכויות היוצרים לא חלות גם על תוכן דפי השיחה !!! תודה על ההתיחסות. Daniel Ventura 11:12, 1 במרץ 2007 (IST)
- לא התייחסתי לנושא מסויים, אלא להבדל בין דעה פרטית של מישהו לבין עובדה שניתן לאמת. לגבי זכויות יוצרים - אני לא יודע, אבל אפשר לתת קישור. לדוגמה איש אחד אמר כך וכך (ציטוט קצר- אני חושב שאין בעיה של זכויות יוצרים אם מצטטים מה שאיש אחד אמר לעיתון - שכן הציטוט עצמו לא שייך לעיתון). או לדברי X , Y היה כך וכך (ניסוח במילים שלך +הפניה למקור) בכל מקרה אפשר ללכת למקור עצמו - יוסף הרטום או קרובי משפחתו. האזרח דרור 17:46, 1 במרץ 2007 (IST)
- למרות כל הענין שלי בנושא לא אסע לקבוצת יבנה לשאול את ארטום על זה.( אגב הוא כותב ארטום עם א). שיח בטלפון בגיל הזה אינו סביר. הזכויות הם של הצופה. יתנו טוב. לא יתנו - אשלח תזכורת. אולי אפנה למאיר עוזיאל. מכל מקום תודה על העידוד. פורים שמח. Daniel Ventura 17:58, 1 במרץ 2007 (IST)
- אפשר גם מכתב קצר בדואר נייר. ואני מקווה שיש לו צאצים שיכולים לענות בחזרה באופן אלקטרוני. מועדים לשמחה. האזרח דרור 21:22, 1 במרץ 2007 (IST)
מדוע לא הובאו ספריו הרבים בעברית?[עריכת קוד מקור]
העדות של דניאל ונטורה היא אכן יחידאית ומרתקת! אבל אפילו בה אין כדי להסביר ולהצדיק מדוע הערך מתעלם מהמפעל הענק של תרגום כתביו לעברית. יש להביא בהקדם את רשימת ספריו שתורגמו לעברית, שאם לא כן יישאר פרימו לוי, עבור קוראי העברית, כדמות מרתקת אבל יותר מדי רחוקה. Alosha38 16:42, 11 באוגוסט 2007 (IDT)
תודה רבה לכותבים[עריכת קוד מקור]
רמת כתיבה מובנת ומפורטת מאוד. מצוין! 46.117.172.42 14:01, 22 בספטמבר 2012 (IDT)
קישור שבור[עריכת קוד מקור]
במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
--Matanyabot - שיחה 03:47, 16 במאי 2013 (IDT)
קישור שבור 2[עריכת קוד מקור]
במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
--Matanyabot - שיחה 03:47, 16 במאי 2013 (IDT)
קישור שבור 3[עריכת קוד מקור]
במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
--Matanyabot - שיחה 03:47, 16 במאי 2013 (IDT)
פרימו לוי[עריכת קוד מקור]
פרימו לוי לא היה כזה אנטי-פאשיסט הוא די אהד את הכיבוש הפאשיסטי באתיופיה
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)[עריכת קוד מקור]
שלום עורכים יקרים,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בפרימו לוי שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- http://kunmr.chem.ku.edu/~dave/levi.html נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20070819082920/http://kunmr.chem.ku.edu/%7Edave/levi.html לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 02:27, 22 בנובמבר 2022 (IST)