שיחה:פרס ישראל

ערך זה צוטט בכתבה של וואלה ספורט: הסערה בדרך: על מאחורי הקלעים של הענקת פרס ישראל לשמעון מזרחי, 11 במרץ 2011.

לעומת זאת

היתה גם תופעה הפוכה בעבר שהתבטאה בכך שאנשים להם הוענק הפרס סרבו לקבלו. המקרה הקלאסי היה של דוד בן-גוריון.

ב-1968 החליטה ועדת פרס ישראל להעניק לראשונה פרס בקטגוריה של "תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה" וביקשה להעניקו לראש הממשלה הראשון של ישראל, דוד בן-גוריון.

בן-גוריון שלח מכתב לשר החינוך דאז, זלמן ארן, ובו הוא מביע את סרובו לקבל את הפרס, בנימוק ש"לא מגיע לי פרס בעד מילוי חובתי לארצי".

יש להניח כי בנסיון "לכפות" על בן-גוריון את קבלת הפרס היה בבחינת "יותר מאשר העגל רוצה לנוק הפרה רוצה להניק".אילו בן-גוריון היה נענה בחיוב לקבל את הפרס זה היה יותר בבחינת פרס למוסד "פרס ישראל" והוספת יוקרה לו.התקלה של יוזמי הענקת הפרס היתה שעינהם טחו מהבין שבן-גוריון יסרב לשתף פעולה בענין הן בשל אופיו והן בשל גישתו.יתכן גם שבן-גוריון ראה בהענקת הפרס "עלבון" וזילות לגבי מה שהוא עשה למען המדינה שכן שום פרס אולי לא יכול היה לדעתו לבטא עשייה זו.

מקרה אחר של "סרבן" פרס:אורי זוהר שזכה בפרס בקטגוריה של קולנוע.יש להניח שבאקט הסירוב שלו היה מן המחאה האנטי-מימסדית.

נא עמדת הצוות לקבל הטקסט המוסף

יפה מאוד לירז, אינך צריך לבקש חוות דעת, הרי ממילא רבים קוראים כל מה שאתה כותב. דוד שי 21:00, 25 מרץ 2004 (UTC)

בהזדמנות זו שי האם הורדת הטקסט בקשר למקומו של נתן יונתן בזמר העברי היתה מכוונת?מכל מקום היתה ביננו התנגשות של כניסות והיה צורך לשחזר את כל הערך!

כמו כן האם יש לדעתך ולדעת חברי הצוות להביא קצת ממה שנעשה מאחורי הקלעים של חלוקת הפרס?בערך נתן יונתן(שאולי היה צריך להיות מובע בערך הנוכחי)יש התיחסות שמוסד הפרס צריך לבדוק את עצמו בין היתר איך המשורר יונתן לא קיבל את הפרס לא בקטגוריית זמר עברי ולא בשירה!הוא היה ראוי בשני המקרים ורק שלא יוחלט להעניק לו לאחר מותו (עד שנה זה בהתאם לתקנון)!.

אכן, הורדתי שורות אחדות שנראו טפלות בעיני. אני מקווה שהתנגשות העריכה הסתיימה בשלום. בעניין ביקורת על חלוקת הפרס: דומני שהסעיף של הביקורת כבר ארוך מהסעיף של מאפייני הפרס, כולל אזכור של אי הענקת הפרס לנתן יונתן. לטעמי די בכך.דוד שי 21:15, 25 מרץ 2004 (UTC)

ביקורת על הביקורת על פרס ישראל

יש לי בעיה עם הכותרת הזו. תחתיה קובצו דברים שונים שהקשר ביניהם רופף, והכתורת אינה מצליחה לקשור אותם יחד. אין לי כרגע הצעה לכותרת טובה יותר. ערןב 10:58, 18 יולי 2005 (UTC)

עוד ביקורת על הביקורת

פרק הביקורת מצטיין בהנחות מיותרות, במיוחד בכל הקשור לדוד בן גוריון:

"ניתן להניח כי הניסיון להעניק את הפרס לבן גוריון היה בבחינת "יותר מאשר העגל רוצה לינוק הפרה רוצה להניק" - לו נענה בן גוריון בחיוב היה זה יותר בבחינת פרס למוסד "פרס ישראל" והוספת יוקרה לו. התקלה של יוזמי הענקת הפרס הייתה שעיניהם טחו מראות שבן-גוריון יסרב לשתף פעולה בענין הן בשל אופיו והן בשל גישתו. ייתכן גם שבן-גוריון ראה בהענקת הפרס זילות של תרומתו למדינה, שכן שום פרס לא יכול היה לדעתו לבטא עשייה זו."

כל הפיסקה הזו מניחה הנחות לגבי חבר השופטים ומניעיהם ובן גוריון ומניעיו והכל ללא איזכור מקורות. אמנם נכון שבהעדר עובדות ניתן להניח הנחות, אבל מעבר לכך שלא אנו אלה שאמורים להניח, יש לתת סימוכין להנחות. גם בן גוריון יוצא מכל העניין כגאוותן (המשפט האחרון) וגם חברי וועדת הפרס כחנפנים ופופוליסטים.

לעומת זאת, בפיסקה (המצומצמת מעט) הבאה ישנה הנחה, אך זו ממותנת יותר ונוחה ל"עיכול":

"מקרה אחר של "סרבן" פרס היה אורי זוהר שזכה בפרס בקטגוריה של קולנוע. באקט הסירוב שלו היה מן המחאה האנטי-ממסדית."

אני מאמין שלו סיפור סירובו של בן גוריון היה כתוב כך לא הייתה לנו בעיה. כעת, מי מוכן להרים הכפפה? זהר דרוקמן - אהמ 21:55, 27 בינואר 2007 (IST)

לטעמי אפשר למחוק את הפסקה האמורה, אם כי היא יפה ביחס לכמעט כל מקבלי הפרס: פועלם גדול מכדי שפרס ממשלתי יעניק לו יוקרה, ויותר משהפרס מעניק יוקרה למקבלו, המקבל מעניק מיוקרתו למפריסי הפרס. בהזדמנות חגיגית זו אני מציע להעניק את פרס ישראל למפעל חיים למשה קצב - הפרס יאה לו והוא יאה לפרס. זה גם יפתור בעיה פרקטית: בדיוק נמרץ ביום העצמאות תסתיים תקופת הנבצרות הזמנית, וכבוד הנשיא קצב יעמוד על במת הכבוד כדי ללחוץ את ידם של מקבלי הפרס. טוב שבין מקבלי הפרס יהיה אחד שגם יסכים ללחוץ את ידו המושטת של כבוד הנשיא. דוד שי 22:31, 27 בינואר 2007 (IST)

פרס ישראל תשס"ז

עד כה ראיתי דיווחים על שניים מהזוכים השנה: התעשיין דב לאוטמן, הגבעטרון, ג'וינט ישראל ופרופ' אליס שלוי [1]. כדאי לצבור כאן את רשימת הזוכים השנה ולפתוח במיני-מיזם לשיפור (וכתיבת) הערכים עליהם. ערןב 15:47, 25 במרץ 2007 (IST)

נדמה לי שגם נחום ברנע בזוכים השנה. ערןב 16:25, 1 באפריל 2007 (IDT)

ערכי שנים

כרגע ישנו מצב לא אחיד בו בחלק מערכי השנים יש רשימת פרסי ישראל ובחלק אין. אני מציע למחוק את רשימת פרסי ישראל מכל ערכי השנים הלועזיות (בעבריות ניתן להשאיר) מכיוון שפרסי ישראל הם פרסים לא אונברסליים והם אינם קשורים לנעשה בעולם. דניאל ב. 21:34, 8 במאי 2007 (IDT)

אכן, עדיף בהחלט. זו ישראלוצנטריות די מצחיקה. ‏odedee • שיחה 22:16, 8 במאי 2007 (IDT)

הגיוני. צריך רק לוודא שלא ימחק מידע בלי שיועבר (אם צריך) לערך של השנה העברית. ‏אלון • שיחה 13:21, 10 במאי 2007 (IDT)

בעד. ‏DGtal‏ 13:46, 10 במאי 2007 (IDT)

טוב אני משנה. דניאל ב. 21:58, 11 במאי 2007 (IDT)

קוראי ויקי העברית הם ישראלוצנטרים. בהחלט סביר שהקוראים יתעניינו בשאלה מי זכה בפרסי ישראל ב-1986 ויחפשו את התשובה ב-1986. שימו לב שארועים הקשורים לישראל - כגון ארועים פוליטיים, פיגועים, מלחמות - מוזכרים בתדירות גבוהה בערכי השנים, ובצדק גמור. ד.ט 14:38, 12 במאי 2007 (IDT)

ומה לעשות שפרס ישראל בכלל לא מחולק ל-1986 וגם לא ל-1987 אלא לה'תשמ"ז שהיא דווקא באמצע? מעבר לקושי הפרקטי הזה, סביר יותר שהקורא שמחפש מידע על פרס ישראל יחפש את הערך פרס ישראל, ומכאן מוטלת עלינו האחריות למצוא לו דרך פשוטה לנווט משם אל הזוכים השונים. ‏odedee • שיחה 14:41, 12 במאי 2007 (IDT)

אתה בהחלט מוזמן ליצור טבלה בערך פרס ישראל שתפנה את הקורא לרשימת הזוכים בכל שנה בערכי השנים העבריות. דניאל ב. 14:44, 12 במאי 2007 (IDT)

פסקת פרס ישראל בערכי מקבלי הפרס

עברתי עכשיו על מספר ערכים של מקבלי הפרס, מהם יש כאלה שקבלת הפרס מוזכר בשורת הכותרת בלבד, מהם בשורה במהלך חייו, מהם בפיסקה מיוחדת ומהם רק הקטגוריה היא המשייכת את מושא הערך לכך שאכן קיבל את הפרס.

אני בעד שבכל ערך של מקבל פרס ישראל תוכנס פסקה המבהירה על מה קיבל את הפרס, כמו"כ במידה ויש ביקורת על קבלת הפרס תוכנס גם-כן פיסקת ביקורת שתבהיר שאכן לא כולם חשבו שאותה אישיות זכאית לפרס (בד"כ על יצאתה מחוץ לקונצנזוס הישראלי). כמובן שגם אם בסוף נשלל הפרס או שהאישיות ויתרה עליו בעצמה תוכנס פסקה דומה עם הביקורת וסיבת השלילה. פסח שמח ומועדים לשמחה קוני למל • י"ט בניסן ה'תשס"ח • 12:25, 24 באפריל 2008 (IDT)

שככה ינהגו ברובופדיה. לפעמים צריך שורת כותרת, לפעמים שורה סתם, לפעמים פסקה מיוחדת. מאידך, אם הפרס מוזכר רק בקטגוריה, זו תקלה שכדאי לתקן. עוזי ו. - שיחה 12:27, 24 באפריל 2008 (IDT)

רק עכשיו גילית שאנחנו ב"רובופדיה"? אבל סחטיין על המילה! (:

eman • שיחה • ♥ 12:30, 24 באפריל 2008 (IDT)

עיקר השאלה היא האם במקום שיש פיסקה שכזו האם ראוי שגם הביקורת הציבורית שהושמעה (אם הושמעה) תהייה מופיעה בפיסקה? קוני למל • י"ט בניסן ה'תשס"ח • 14:06, 24 באפריל 2008 (IDT)

השבוע הוספתי כשלושים ערכים חדשים על זוכי הפרס וברובם המכריע ציינתי זאת בשורה (לא רק מבחירה. נימוקי הועדות מצויים באתר הרשמי רק משנת 2000). לא מזמן נוצרו קטגוריות המשנה של תחומי הזכייה ובמהלך הוספתם לערכים השתדלתי לבדוק אם הזכיה מצויינת בגוף הערך ולציינה. עלינו לזכור שרובם המוחלט של הערכים עם הזוכים הם קצרמרים ביוגרפיים שלא מרחיבים על עבודתם של מושאי הערכים. עד שיקרה הדבר אנו נותנים משקל יתר לפרס עצמו על פני העבודה שהושקעה טרם קבלתו. ‏Wierzba‏ • שיחה • מחכה לך פרס • 13:47, 24 באפריל 2008 (IDT)

אז לפי מה שאתה אומר אולי בכלל כדאי להמנע מפיסקה מיוחדת בערכים? קוני למל • י"ט בניסן ה'תשס"ח • 14:06, 24 באפריל 2008 (IDT)

קונילמל, אל תכניס מילים לפיהם של אנשים. עוזי ו. ענה לך שזו לא רובופדיה, והדבר תלוי בהקשר, כמות החומר שיש ועוד. לדוגמה, לכתוב בהרחבה על פרס ישראל לאברהם הרשקו (אגב, הערך די עלוב) יהיה משונה, כיון שהוא רחוק מלהיות הפרס המכובד ביותר שקיבל. אלגוריתמיקאי - שיחה 14:25, 24 באפריל 2008 (IDT)

הצעתו של קונילמל בעניין הביקורת היא הבל גמור. איש אינו מושלם, ואיש אינו מסוגל לרצות במעשיו את כל העולם, ולכן על כל אדם ניתן למתוח ביקורת. כבר עסקנו רבות בסוגיית הביקורת בערכי אישים, ולמעט מקרים חריגים ביותר, נקבע שהביקורת תופיע (אם יש לה חשיבות) בערכו של מותח הביקורת (היא מלמדת הרבה על תפיסת עולמו), ולא בערכו של המבוקר (היא אינו מלמדת עליו דבר).

בעת ההתייחסות לפרס ראוי לצטט משפט או פסקה מנימוקיה של ועדת הפרס, המציגים את עבודתו של האיש העושה אותו ראוי לפרס. לא תמיד נימוקים אלה בהישג ידנו. דוד שי - שיחה 14:32, 24 באפריל 2008 (IDT)

אני שאלתי האם לדעתכם הפרס הוא מספיקחשוב שנשתדל להזכירו בכל הערכים ואתם עניתם שהרבה פעמים הואלא מספיק חשוב ולכן אין עניין שתמיד תהיה פסקת פרס.

בנוסף שאלתי האם כשהיתה ביקורת על נתינת הפרס, ביקורת זאת ראויה,ודוד שי ענה שעל הרבה ממקבלי הפרס יש ביקורת, ואין כאן סיבה לאיזכור מיוחד אלא נסתפקבפסקת הביקורת בערך פרס ישראל עצמו.

שאלתי עכשיו האם כולם מסכימים, כי אני חשבתי שהפרס הוא כן חשוב ומיוחד ולכן שיותר מראוי הן לפסיקה והן לביקורת אם הושמע- משום שאינה ביקורת רגילה. קוני למל • כ' בניסן ה'תשס"ח • 15:49, 25 באפריל 2008 (IDT)

אני לא מבין איך ניתן לסכם ולומר שהובעו דעות על חוסר חשיבות מספקת של הפרס. אני לא ראיתי דעה שכזו ולו הייתי חושב כך בעצמי לא הייתי טורח להוסיף ערכים על זוכי הפרס. נאמר כאן שמידת האזכור של הפרס משתנה מאדם לאדם. במידה ואתה חותר להגיע למבנה מוסכם על דרך אזכורו - גבש את המבנה והבא אותו בפנינו. ‏Wierzba‏ • שיחה • מחכה לך פרס • 15:55, 25 באפריל 2008 (IDT)

לא אמרתי שהפרס אינו חשוב, רק שאני חשבתי שהוא מאד חשוב ולכן גם צריך לקבל סקירה בהתאם, והבנתי שהוא חשוב אבל... שויין. חג שמח קוני למל • כ' בניסן ה'תשס"ח • 16:32, 25 באפריל 2008 (IDT)

אין להגזים בחשיבותם של פרסים. פרס הוא סוג של הערכה, אך כבר בפרקי אבות נאמר "הוו כעבדים המשמשים את רבם שלא על מנת לקבל פרס". יש הרודפים אחרי הכבוד ויש הבורחים ממנו, ופרסים אינם חזות הכל. דוד שי - שיחה 17:44, 25 באפריל 2008 (IDT)

נא לשים לב כי שאלתו של קוני למל באה על רקע נסיונו להכניס את העתירה הכושלת שהוגשה נגד הענקת פרס ישראל לזאב שטרנהל לערך אודותיו. ראו דף השיחה.

אין להפריז בחשיבותם של פרסים ופרס ישראל בכלל זה. הגם שססטיסטית מקבלו יהיה מעל הממוצע בתחומו, נוכל גם למצוא אנשים ראויים לא פחות שלא זכו לפרס זה או אחר מסיבות שונות. פרס ישראל ניתן למפעל חיים ומן הראוי להרחיב את המידע על מפעל החיים של האדם שבגינו זכה בפרס, דבר שממעטים לעשות בערכים רבים שאינם יותר מאשר תמלול של הקוריקולום ויטה. כך למשל בערך על מדען מחקרו המדעי הוא החשוב ועליו צריך לכתוב, אם הביע דעות פוליטיות אלו או אחרות הדבר זניח ולא חשוב, אלא אם כן הוא גם פוליטיקאי. בערך על מתמטיקאי יש לכתוב על תרומתו למדע המתמטיקה, בערך על סופר יש לכתוב על תרומתו לעולם הספרות, בערך על במאי תיאטרון יש לכתוב על תרומתו לעולם התיאטרון, אלו הם הדברים החשובים בערך וכל היתר שולי. מבזבזים זמן וויכוחים מיותרים על טפל ומקדישים מעט מדי זמן לעיקר. צחי לרנר - שיחה 03:16, 26 באפריל 2008 (IDT)

טייב אני מושך את ידי, ולעניין זאב שטרנהל הסתדרנו ואני הסתפק בפיסקת הביקורת על הפרס אשר כתובה כאן. קוני למל • כ"ה בניסן ה'תשס"ח • 02:25, 30 באפריל 2008 (IDT)

סעיף הביקורת

הסעיף נתארך בצורה משמעותית בעיקר עקב נסיונות הפשרה שהיו סביב זאב שטרנהל, אני מסכים שהסעיף ארוך יחסית לשאר הערך ויש בו גם מספר פסקאות (סיפורים) שאולי היו יכולות לעבור לכותרת אחרת אך בינתיים נראה לי שזה הכרחי ככה. קוני למל • כ"ט בניסן ה'תשס"ח • 14:35, 4 במאי 2008 (IDT)

כרגע הערך זקוק לעריכה, בעיקר בכל הנוגע לקיצור משמעותי של סעיף הביקורת והרחבת שאר הסעיפים. הקורא לא מתעניין בוויכוחים בתוך ויקיפדיה, בוודאי שלא בוויכוחים בערך אחר (!?), וזה לא תקין שערכים מייצגים פשרות פנימיות מבלי לתת את הדעת לגבי הצורך בהבאת הנושא בצורה עניינית ומאוזנת. ככלל, פסקאות ביקורת צריכות להיות קצרות יחסית לערך, אחרת הקורא לא יוכל להבין על מה בעצם נכתבה הביקורת. מלמד כץ • שיחה 15:00, 4 במאי 2008 (IDT)

אני סבור שסעיף זה, ששיניתי את שמו ל"מחלוקות סביב פרס ישראל", הוא סעיף ראוי וחשוב. הפרס עורר מגוון רחב של מחלוקות, וראוי לתאר אותן. הציטוט מפסק הדין בעניין שטרנהל מציג את קו הגבול החד כתער שקבע בג"ץ בין ביקורת ראויה על החלטת ועדת השופטים לביקורת שאינה ראויה, ולכן חשיבותה רבה. פיצלתי את הסעיף לסעיפי משנה, שמבהירים כי הוא עוסק בכמה נושאים, כל אחד מהם חשוב וראוי, וגודלו אינו נובע מפרטים מיותרים. דוד שי - שיחה 21:22, 4 במאי 2008 (IDT)

אני מסכים עם דוד צחי לרנר - שיחה 21:38, 4 במאי 2008 (IDT)

הבעיה היא לא בתוכן פרק הביקורת, אלא בגודלו יחסית לשאר הערך. פרק ביקורת ארוך מדי יחסית לשאר הערך יוצר תחושה שמדובר בפרס שנוי במחלוקת בעל חשיבות נמוכה, ולא כך הדבר. בויקי-אנגלית יש התייחסות למקרים של פרקי ביקורת רחבים מדי כאן. כאמור ניתן להתמודד עם המצב בשתי דרכים - צמצום של פרק הביקורת או הרחבת שאר הערך (או שתי הדרכים גם יחד). מלמד כץ • שיחה 23:05, 4 במאי 2008 (IDT)

הרחבת שאר הערך תתקבל בברכה, אך הרצון בהרחבה זו אינו מצדיק תבנית עריכה (או תבנית כלשהי). לגבי התחושה שמדובר בפרס שנוי במחלוקת, הוספתי משפט הבהרה בתחילת הסעיף. מובן שהמחלוקת פירושה ההפך הגמור מ"בעל חשיבות נמוכה" - סביב פרס חסר חשיבות לא תתעורר מחלוקת. דוד שי - שיחה 23:25, 4 במאי 2008 (IDT)

דוד שי, הופעמתי. כשראיתי את התבנית שמלמדים שמו ישר הבנתי שמה שצריך זה לערוך את פסקת הביקורת לחלק אותה, לעצב ולתת שמות אחרים לכותרות. בעוד ואני חושב איך אתה כבר עשית מה. לא תמיד אני מסכים איתך, אבל הפעם אני חייב לומר (וזאת לא הפעם הראשונה) הופעמתי מהדרך ומהתוצאה. אשרייך! קוני למל • ל' בניסן ה'תשס"ח • 06:56, 5 במאי 2008 (IDT)

כדוגמה לערך מאוזן יותר ניתן לראות את פרס נובל, שפרק הביקורת תופס בו מקום קטן יחסית. המחלוקות לגביו גדולות לפחות כמו לגבי פרס ישראל (אם לא יותר), והדבר טבעי משום שבכל חלוקה של פרס יהיו כאלו שירגישו שנעשה אי צדק. מלמד כץ • שיחה 16:02, 5 במאי 2008 (IDT)

אני מסכים עם המלמדים. יוסאריאן • שיחה 16:07, 5 במאי 2008 (IDT)

ניתן להרחיב גם את פרק הביקורת על פרס נובל צחי לרנר - שיחה 20:18, 5 במאי 2008 (IDT)

אם יש מחלוקות סביב הענקת פרס נובל, לקוראי ויקיפדיה העברית אין מושג מהן, משום שהסעיף העוסק בכך בערך ריק מתוכן (תוכנו הועבר על-ידי לסעיפים אחרים, משום שלחלוטין לא עסק במחלוקות ובביקורת, אלא בעובדות). הוספתי שם תבנית "להשלים" (משום שידוע שיש מחלוקות).

באשר לערך שלפנינו, לאחר קריאה נוספת שלו, אני עדיין סבור שפרק המחלוקות בו הוא פרק ראוי, המשקף כיאות את המחלוקות הבולטות סביב הפרס (יש עוד רבות מספור שאינן נרמזות בו). הפרק מתחיל במילים "סביב רבים ממקבלי הפרס שורר קונצנזוס באשר לזכותם לפרס זה", שמבהירות לקורא שהמחלוקות אינן עיקר הפרס, ויחד עם זאת ראוי לדעת את מהותן. לפיכך אני סבור שהדרישה שביסוד תבנית העריכה, לצמצם את פרק המחלוקת באופן משמעותי, היא דרישה שגויה, ולכן יש להסיר את התבנית. דוד שי - שיחה 06:50, 17 במאי 2008 (IDT)

הצעה לקיצוצים בסעיף הביקורת

שתי הצעות לקיצוץ:

• להוריד את המשפט "באותה עת חיו בישראל למעלה מעשרת אלפים יהודים מאתיופיה להם קרובי משפחה מדרגה ראשונה שהמתינו בתנאים קשים להסדרת עלייתם לישראל." מהפסקה על שניצר. הרקע אולי חשוב לדיון על האתיקה, אבל אין לא מקום פה. הנקודה המרכזית היא שהייתה החלטה של מועצת העיתונות שמאמרו הוא עבירה אתית ושהוועדה לא ידעה על כך. אני גם אשם בניפוח מסוים של הפסקה, ואולי יש מקום להוריד את המשפטים המקוממים מהמאמר.
• לתמצת את דברי השופטים בבג"ץ נגד הענקת הפרס לשטרנהל. אין הצדקה לציטטה ארוכה ומוזחת. פשוט לומר כי הם אמרו שמניעת הפרס ממי שנמצא ראוי לו בשל הישגיו המקצועיים, על סמך עמדות שהביע היא פגיעה בחופש הביטוי. ―אלגוריתמיקאי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הקורא הסביר מבקש להבין מדוע האשמותיו הבלתי מבוססות של שניצר פגעו עמוקות בבני ביתא ישראל. המשפט הנדון משתדל להבהיר זאת - בעוד מר שניצר מתפייט בכורסתו, נמקו כעשרים אלפים יהודים במחנות פליטים באדיס אבבה ובגונדר, לאחר שהותירו מאחור את בתיהם ורכושם בכפרים. בכפרי צפון אתיופיה חיו עוד כעשרת אלפים יהודים נוספים, חלקם זקנים מכדי לעמוד במסע ועל חלקם איימו השכנים שלא יעזבו, מאחר שעסקו במלאכות חיוניות. כעבור חודשים ספורים נאלצו רבים מאלה להימלט מבתיהם בשל הפּרעוֹת שחוללו שכניהם הנוצריים. כעשרים אלף מיהודים אלה הם אחים, בנים והורים ליותר מעשרת אלפים יהודים שכבר גרו בארץ. בנסיבות אלה, השתלחותו של שניצר בקהילת ביתא ישראל לא סבבה סביב קהילה יהודית נידחת שממילא לא יודעת מה חושבים עליה ואפשר לרקוד על דמה במוצאי יום העצמאות. כל זאת נדחס לזוג המילים "בתנאים קשים" והשמטתן מהערך עשויה לפגוע ביכולתם של קוראינו להבין את המציאות הישראלית לשנת 1997. אין לי התנגדות להסרת פתיתי דבריו של שניצר, שממילא אין בהם אמת מעבר ליסוד האוטוביוגרפי הנחבא בין שורות המאמר. ליאור ޖޭ 19:06, 7 במאי 2008 (IDT)

מידת העלבון שחש מישהו מדברי פובליסיצט אינה רלוונטית לכלום. לפובליציסטים מותר להעליב. זה חלק מהמקצוע. עוזי ו. - שיחה 21:25, 7 במאי 2008 (IDT)

אמת. דבריי לעיל נכתבו תחת הרושם המוטעה שמאמרו של שניצר התפרסם בשנת 1997, בעוד שהוא פורסם באוגוסט 1994 (נדמה לי שבטורו במוסף שבת של מעריב). קיצרתי את המשפט שציין האלגוריתמיקאי, השמטתי את דבריו המקוממים של שניצר, כמו גם את ההתפלפלות דלת העניין הציבורי וחסרת הסימוכין על יחסי הכוחות בוועדת הפרס. מה דעתכם על הפיסקה כעת? ליאור ޖޭ 22:14, 7 במאי 2008 (IDT)

אני רואה יתרון גדול בהבאת דברי בג"ץ כלשונם - מדובר בפסק דין שבתחום זה הוא קובע דרך - כל עתירה לבג"ץ נגד הענקת הפרס בשל דעות הזוכה תיבחן לאורו. הקיצוץ איננו מטרה נעלה. דוד שי - שיחה 21:12, 7 במאי 2008 (IDT)

טיב המחלוקת

למשפט "לעתים נכרכת ההחלטה על מתן הפרס במחלוקת פוליטית עזה" הוסיפה קלודיה את המילה "משפטית", כלומר "מחלוקת משפטית ופוליטית עזה". ובכן, נכון שלעתים מובאת המחלוקת להכרעתו של בית המשפט, אך הסיבה לכך היא תמיד (למיטב ידיעתי) ניסיון להשתמש בבית המשפט ככלי לניצחון במחלוקת הפוליטית. לפיכך הסרתי את המילה "משפטית". אוסיף שהעובדה שכל העתירות לבג"ץ, פרט לאחת, נדחו, מלמדת שהמחלוקת המשפטית רחוקה מלהיות עזה - קל מאוד לעתור לבג"ץ, אבל לא כל כך קל להצליח בעתירה. דוד שי - שיחה 11:56, 27 באפריל 2009 (IDT)

השאלה לדעתי אינה כמה מהעתירות נדחו, אלא כמה נדחו על הסף. אם לא נדחו על הסף, סימן שעסקינן ב"קייס" רציני. יחסיות האמת • ♥ • ג' באייר ה'תשס"ט 11:58:26

יחסיות צודק. העתירות לא נדחו על הסף (למרות שכפי שכתוב יפה בערך, לשיטתו של פרידמן ואחרים היו צריכות...). העותרים היו אולי בחלקם פוליטיים, אך הם עוררו גם שאלות משפטיות (ולא פוליטיות) חשובות שבית-המשפט התלבט בהם. הדיונים בבג"צ, מפרשת שניצר ועד הלום, כבר יצרו כבר סידרה של הלכות לגבי היקף ותחומי ההתערבות של בג"צ, ויצרו מעין מערכת דינים חדשה בנושא, שהיא משפטית ולא פוליטית. כך לדוגמא, פסק-הדין של אתמול קבע כללים שונים בנושא ניגוד עניינים של חברי ועדת הפרס, לעומת הכללים החלים בועדות ממשלתיות אחרות. מכל מקום, כבר כתבתי הרבה יותר מדי בשביל "להציל" מילה אחת שהוספתי ודוד הוריד. עשו כהבנתכם. קלודיה - שיחה 12:18, 27 באפריל 2009 (IDT)

ואוסיף עוד נקודה אחרונה למחשבה לדוד - אפילו תאמר שהמרכיב המרכזי בעתירות המאוחרות יותר היה פוליטי, האם תאמר זאת גם על פרשת ההשתלחות הגזענית של שניצר בעולים מאתיופיה, שהובילה בפועל, לאחר שבית-המשפט חייב את הועדה לדון מחדש, לכך שפרס ישראל נשלל ממנו? קלודיה - שיחה 12:24, 27 באפריל 2009 (IDT)

המחלוקת בעניין שניצר בוודאי לא הייתה משפטית (וכבר לא ברור לי מחלוקת משפטית מהי), אלא ערכית - האם אדם כזה ראוי לפרס. על העובדה שחלק מהמחלוקות הגיעו לבית המשפט לומד הכותב כבר במשפט הבא - די בכך. דוד שי - שיחה 13:06, 27 באפריל 2009 (IDT)

כשהשופטים דנו בעתירה של חבר הכנסת יהלום נגד מתן הפרס לפרובוקטור תורן, הם באמת לא דחו את העתירה על הסף, אבל הם כן פסקו שהדרישה היא פוליטית לחלוטין. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:47, 26 באוקטובר 2009 (IST)

פרס ישראל למתים

האם ניתן להעניק את פרס ישראל לאנשים מתים?

לא. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 15:39, 25 באוקטובר 2009 (IST)

לאה גולדברג קבלה את הפרס אחרי מותה. אני משער שההחלטה על הפרס נעשתה לפי מותה. אבינעם - שיחה 00:43, 26 באוקטובר 2009 (IST)

התפלגות הזוכים

לא הבנתי מה הקטע של הפסקה הראשונה בפרק "התפלגות הזוכים". המטרה היא להגיד: "תשמעו, מה שכתוב באתר של פרס ישראל זה שטויות"? צריך לציין בפסקה הזו ביקורות שהושמעו על ידי הציבור, ולא סטטיסטיקות שכותבי הערך מעלים מתוך רשימת הזוכים ביחס למה שכתוב באתר. ‏YHYH ۩ שיחה 01:34, 12/12/2010

סטטיסטיקה היא עובדה ולא דעה, אין צורך שמישהו אחר יעשה אותה למעננו. להצגת משמעותה של הסטטיסטיקה הובאו דעות שהושמעו בציבור. דוד שי - שיחה 08:01, 12 בדצמבר 2010 (IST)

אז מדוע מציינים מה כתוב באתר שלהם? בשביל מה זה חשוב? כדי להשמיץ אותם שהם כותבים באתר שלהם שטויות? ‏YHYH ۩ שיחה 20:20, 12/12/2010

מקרה תומרקין

"בשנת 2004 המליצה ועדת השופטים על הענקת הפרס לאמן יגאל תומרקין. שרת החינוך, התרבות והספורט, לימור לבנת, פנתה לוועדה בבקשה שתבחן מחדש המלצה זו, ולבסוף הוחלט שכן להעניקו לתומרקין". מדוע פנתה שרת החינוך לוועדה בבקשה לבחון את ההמלצה? עוזי ו. 16:19, 3 במאי 2011 (IDT)

כי הגיעו אליה פניות רבות מאזרחים לבטל את הענקת הפרס לתומרקין בשל התנהגות והתבטאויות פוגעות של הפסל (לבנת: לשקול מחדש הענקת הפרס לתומרקין). שאל בני שאל. אם לא תשאל לא תדע. עדירל 16:26, 3 במאי 2011 (IDT)

זה לא בהכרח נכון (יכולתי לחפש בגוגל, למשל). עוזי ו. 16:41, 3 במאי 2011 (IDT)

גם בבדיחה המקורית זה לא נכון, כי האבא תמיד עונה לבן שהוא לא יודע. עדירל 16:59, 3 במאי 2011 (IDT)

יובל נאמן לא סירב לקבל את הפרס

מקרה יובל נאמן שהחזיר את הפרס שנים רבות לאחר קבלתו - אין לכלול אותו תחת הכותרת מסרבים ומסורבים. אגב, האם נאמן החזיר גם את הסכום הכספי, או רק את המדליה? 93.172.26.230 21:02, 30 בדצמבר 2012 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://hcc.haifa.ac.il/~rca/articles/Journalism
  • In פרס ישראל on 2011-11-23 03:17:42, 404 Not Found
  • In פרס ישראל on 2011-11-28 01:12:25, 404 Not Found
  • In פרס ישראל on 2013-05-05 09:30:18, 404 Not Found
  • In פרס ישראל on 2013-05-16 01:13:01, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 04:13, 16 במאי 2013 (IDT)

קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.knesset.gov.il/library/heb/docs/sif015.htm
  • In מבצע שלמה on 2013-09-16 00:13:49, 404 Not Found
  • In אדיסו מאסלה on 2013-09-19 22:34:22, 404 Not Found
  • In אדיסו מאסלה on 2013-09-24 11:52:09, 404 Not Found
  • In מבצע שלמה on 2013-09-25 06:31:56, 404 Not Found
  • In פלאשמורה on 2013-09-25 13:51:32, 404 Not Found
  • In פרס ישראל on 2013-09-25 15:03:12, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 18:03, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

ויהי בימי פסול השופטים

"בפברואר 2015 קיבלו ... הודעה ממשרד ראש הממשלה (הממלא את תפקיד שר החינוך) כי חברותם בוועדות השיפוט נפסלה". האם ההודעה הגיעה ממשרד ראש הממשלה או ממשרדו של שר החינוך? עוזי ו. - שיחה 18:11, 12 בפברואר 2015 (IST)

עד לבירור המקור ממנו נשלחה הודעת הפסילה (ב-SMS? בווטסאפ? במייל? בידי רץ?) שיניתי את הניסוח. דוד שי - שיחה 18:33, 12 בפברואר 2015 (IST)

זה לא פותר את הבעיה. הצגת מי-קיבל-מה-מתי מתאימה לעיתון. עיקר הסיפור הוא שהחברות בוועדה בוטלה, לא שהשופטים-לשעבר קיבלו על כך הודעה. ולדעתי מי שקיבל את ההחלטה הוא "שר החינוך (בנימין נתניהו)", ולא "ראש הממשלה (שהוא גם שר החינוך)". עוזי ו. - שיחה 19:17, 12 בפברואר 2015 (IST)

שיניתי פעם נוספת. אי אפשר להתכחש לכך שנתניהו הוא ראש הממשלה, גם אם במקרה זה פעל מכוח סמכותו כשר החינוך. דוד שי - שיחה 19:53, 12 בפברואר 2015 (IST)

בערך מספרים על "מועמדים לפרס ישראל" שהסירו את מועמדותם. האם מדובר על אנשים שהציעו את עצמם כמועמדים לפרס? עוזי ו. - שיחה 21:56, 12 בפברואר 2015 (IST)

ראה באתר הפרס: "כל תושב/ת מדינת ישראל רשאי/ת להציע מועמד/ת. לא יציע אדם את עצמו." אין זאת אלא שגונב לאוזניהם שמישהו מדורשי טובתם המליץ עליהם, ואולי לכל אדם שמורה הזכות להכריז שהוא מושך את מועמדתו, בין אם הוגשה ובין אם לאו. דוד שי - שיחה 22:08, 12 בפברואר 2015 (IST)

אם כך, הריני מושך בזעם מרוסן את מועמדותי לפרס ישראל בשחמט (לתשע"ה בלבד). עוזי ו. - שיחה 00:42, 13 בפברואר 2015 (IST)

דיווח על טעות

בתמונת הפרופיל של הדף פרס ישראל כתוב ג'וינט ישראל במקום פרס ישראל

לדעתי זה נעשה במכוון במטרה וונדליסטית דווח על ידי: יהונתן 93.173.240.216 20:25, 16 באפריל 2020 (IDT)

אין זו טעות ולא תוצאה של ונדליזם חלילה. מדובר בפסלון שניתן לארגון הג'וינט כאשר הארגון זכה בשנת ה'תשס"ז (2007) בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. בעקבות ההערה פה, הוספתי הבהרה לתמונה. Ldorfman • שיחה 20:47, 16 באפריל 2020 (IDT)

להוסיף את סירובו של הרב אלימלך פירר בשת תש"ף (2020)

להוסיף את סירובו של הרב אלימלך פירר בשת תש"ף (2020)

אלימלך פירר סירב להדליק משואה, את פרס ישראל הוא קיבל בשמחה. דוד שי - שיחה 09:40, 3 במאי 2020 (IDT)

בג"צים על פרסי ישראל לאישים - העברה מהמזנון

בעקבות הניסיון לפתוח הצבעת מחלוקת באשר לפרק מסוים בערך יעקב אריאל, התעוררה השאלה הבאה:

הרב יעקב אריאל התבטא מספר פעמים בפסיקותיו ושלא בפסיקותיו, לגבי להט"בים, והיו אלו ביטויים שלא נעמו לאוזניהם. בעקבות זאת, ערערו ארגונים מסוימים לבג"צ על בחירתו לקבל את פרס ישראל. בג"צ דחה ערעורים אלו בנימוק של חופש הביטוי, וטען שאת הפרס הרב קיבל על דברים שאינם קשורים להתבטאויותיו. עד כאן הרקע.

כידוע, היו עוד מספר אישים שאמרו אמירות, ושבג"צ נדרש לדון בערעורים על בחירתם לקבל את פרס ישראל. נדרש, ודחה את הערעור בנימוקים דומים של חופש הביטוי. אם כן, נתעוררו השאלות:

1. האם יש להפוך את הדיון אודות הערך הפרטי, לדיון כללי, ולהחיל מדיניות אחידה בכל המקרים הדומים למקרה זה, או שכל מקרה יידון לגופו?
2. אם הוכרע שיש ליצור מדיניות אחידה, יש לשאול עד איזה רמה של פירוט יש להביא (אם בכלל) את סיפור הערעור לבג"צ, בכל המקרים?

בדיון על יעקב אריאל נתנו ארבע אפשרויות לגבי רמת הפירוט הנדרשת, כך שאם יוכרע כאן שיש ליצור מדיניות אחידה, הדיון ייערך כאן ולא בערך הפרטי, ואלו יהיו ארבע האפשרויות שיידרשו להכרעה בכל הערכים הרלוונטיים (הדגשתי בכל אפשרות, את הפירוט שהיא מוסיפה על קודמתה):

1. רמת הפירוט המצמצמת ביותר: קיבל פרס ישראל על כך וכך. ארגונים אלו ואלו ערערו על קבלת הפרס. הערעור נדחה. בהערות שוליים יש מקורות לכל הדברים שלא נאמרו, ומי שיירצה יעיין.
2. קיבל פרס ישראל על כך וכך. בעקבות התבטאויותיו נגד אלו ואלו, ארגונים אלו ואלו ערערו על קבלת הפרס. הערעור נדחה משיקולים מסוימים. בהערות שוליים יש מקורות לכל הדברים שלא נאמרו, ומי שיירצה יעיין.
3. קיבל פרס ישראל על כך וכך. בעקבות התבטאויותיו נגד אלו ואלו, ארגונים אלו ואלו ערערו על קבלת הפרס. הערעור נדחה משיקולים מסוימים, והשופטים כתבו כך וכך. בהערות שוליים יש מקורות לכל הדברים שלא נאמרו, ומי שיירצה יעיין.
4. רמת הפירוט המרחיבה ביותר: קיבל פרס ישראל על כך וכך. התבטא בעבר כך וכך. בעקבות התבטאויותיו נגד אלו ואלו, ארגונים אלו ואלו ערערו על קבלת הפרס. הערעור נדחה משיקולים מסוימים, והשופטים כתבו כך וכך. בהערות שוליים יש מקורות לכל הדברים שלא נאמרו, ומי שיירצה יעיין.

תודה רבה ויום נעים, אביתר ג' • שיחה • 11:57, 18 במאי 2020 (IDT)

קודם כל תודה לאביתר שפתח דיון במקום הנכון, ובתקווה שתצא מכאן החלטה ברורה. דבר אחד ברור לי - צריך לקבוע מדיניות כללית בכל המקרים הדומים. בשאלה העקרונית אני תומך באפשרות הראשונה או השנייה, מבחינתי בסדר אם הקהילה תכריע אחרת, אבל בכל המקרים הדומים. לא סטנדרטים כפולים. אוסיף עוד שלאמירות קיצוניות במיוחד (למשל: מבין את הנאצים, צריך להרוג את המתנחלים/להט"בים/ערבים/חרדים) יש מקום בערך בכל מקרה, בלי קשר לעניין הבג"ץ. נרו יאיר • שיחה • כ"ד באייר ה'תש"ף • 12:11, 18 במאי 2020 (IDT)

גם אני תומך בעיקרון המדיניות האחידה, ומעדיף את האפשרות השנייה או השלישית בשאלת רמת הפירוט. אביתר ג' • שיחה • 12:15, 18 במאי 2020 (IDT)

• ראשית, אני חולק על תיאור הרקע שהוצג כאן. לא הייתה טענה שהתבטאויות הרב אריאל אינם במסגרת חופש הביטוי וממילא לא היה דיון משפטי בטיבם. העותרת טענה שוועדת הפרס לא הייתה מודעת לדבריו ולכן יש להחזיר את ההחלטה אליה לדיון נוסף. בג"צ דחה את העתירה בנימוק שדברי הרב אריאל אינם רלוונטיים להחלטת ועדת הפרס. שאר ההתבטאויות של השופטת במסגרת פסק דינה הם במסגרת חופש הביטוי של ענת ברון, אבל אינם חלק מהרציו של פסק הדין.
• שנית, ההצעה שברמות פירוט 2-4 לכתוב שהאישיות התבטאה "נגד אלו ואלו" אינה NPOV. זה שמישהו חש פגוע לא אומר שהאמירה כוונה נגדו, וייתכן שאף להפך. ייתכן שיש אנשים שהיו נפגעים מלשמוע שיעור תנ"ך של שולמית אלוני, אבל זה לא אומר שהיא 'התבטאה נגד דוד המלך.' אולי בראייתה אין פסול בלהיות הומוסקסואל?
• ולשאלה המרכזית, אני תומך במדיניות אחידה שאביתרג לא הציג: עתירות לבג"צ שנדחו וכן תביעות נגד האישים שנדחו אינן חשובות לכשעצמן בערכי האישים, אלא אם נקבעה בהן הלכה חדשה או שהייתה להן השפעה על המשיב/נתבע. כל אחד עם 1300 שקל שיודע לנסח כתב עתירה יכול לעתור לבג"צ. זה פרסום זול למדי ואין לו חשיבות אנציקלופדית. באשר לאמירות של האישיות, לפעמים יש להן חשיבות וראוי להציג אותן לכשעצמן, ואולי לדון במזנון על קריטריונים לחשיבותן. איני צריך להסכים עם הפירוט המרחיב ביותר שהציג אביתרג ("ארגונים אלו ואלו ערערו על קבלת הפרס. הערעור נדחה משיקולים מסוימים, והשופטים כתבו כך וכך.") בשביל לתמוך בציטוט אמירות כאלו. בברכה, גנדלף - 13:00, 18/05/20

במצב אידאלי, שבו ערכים נכתבים על ידי בקיאים בנושא הערך וללא אג'נדה אקטיביסטית היה טוב יותר לא לקבוע מדיניות אחידה. כי לא כל המקרים שווים. לא הרי לייבוביץ' ותומרקין שהפרובוקציה המתריסה הייתה מאפיין עקבי ומכוון בפעילותם (גם הפילוסופית והאמנותית) כהרי עמוס עוז או הרב אריאל. ולא הרי פויירשטיין שפרסם בראשית דרכו ספר בעייתי וחזר בו מאוחר יותר כהרי שטרנהל. כל זה במצב אידיאלי. אבל במיזם שלנו אנחנו לא במצב אידיאלי, ערכים לא נכתבים על ידי מי שלמד את נשואי הערכים ויודע לתת משקל נכון לפרטים, וההטיה הפוליטית דומיננטית כאן. לכן כנראה אין ברירה אלא לקבוע מדיניות אחידה. Ronam20 - שיחה 13:31, 18 במאי 2020 (IDT)

גנדלף משכנע. רון, אתה מציג הבדל בין התבטאויות, שזה עניין נפרד שאינו קשור לעניין הדחיות בבג"ץ, שלמיטב הבנתי כולן דומות במהותן. נרו יאיר • שיחה • כ"ד באייר ה'תש"ף • 13:56, 18 במאי 2020 (IDT)

התכוונתי שבמצב האידיאלי אולי לא היה נכון לקבוע מדיניות אחידה בהכרח לגבי אזכור העתירות. אבל זה לא חשוב. אנחנו לא חיים בעולם אידיאלי, ומדיניות אחידה נצרכת. לאור זאת אני מצדד בעמדת גנדלף. Ronam20 - שיחה 15:00, 18 במאי 2020 (IDT)

אני נגד אזכור העתירות (בין אם זה על ההתבטאויות עצמן או חוסר מידע שהיה בפני הוועדה) אלא אם כן יש סיבה טובה לעשות כן בערך מסוים. כלומר שהייתה לכך השפעה על נשוא הערך הערך או שלפחות הייתה לו מעורבות עמוקה בעתירה. בטח אי אפשר לקרוא לעתירות הללו ערעורים. אין ערכאת ערעור על פרס ישראל. שיחת משתמש:Haparsi הפרסי 16:35, 18 במאי 2020 (IDT)

אפשר להתחיל הצבעה בעניין שבמחלוקת בערך יעקב אריאל. ולהתקדם בדיון במזנון. דיון כאן יכול להארך זמן רב ואפשר לפעול בשני מסלולים במקביל. בברכה, להביט לאופק - שיחה 17:24, 18 במאי 2020 (IDT)

עדיף לא. הצבעה כללית, תהיה נייטרלית יותר, עם פחות מעורבות פוליטית, ולכן מוצלחת יותר. Ronam20 - שיחה 17:26, 18 במאי 2020 (IDT)

הצבעה על בג"צים בלבד לא תוביל לכלום. ההצבעה צריכה להיות בנוגע להתבטאויות של אישים או בני אנוש שיש להם השפעה על קהלים מסוימים. כך לדוגמא: הרב מאיר מאזוז והאשמתו את הלהט"ב במגפת הקורונה. אחרת נסכים על הבג"צים ונהיה חלוקים על התבטאויות שלא כללו בג"צ. בכל מקרה ניתן להצביע על יעקב אריאל, אין סיבה למנוע הצבעה רק כי יש דיון במזנון. להביט לאופק - שיחה 17:32, 18 במאי 2020 (IDT)

אבל זה לא הנושא. לא של ההצבעה הפרטנית שם ולא של הדיון הנוכחי. הנושא הוא אזכור עתירות שנדחו ובו יש להתמקד (הנושא שאתה הצעת, ולא רלוונטי לענייננו והוא גם כללי מדי ולא מוגדר ואי אפשר ליצור בו מדיניות קבועה). Ronam20 - שיחה 17:40, 18 במאי 2020 (IDT)

אתה מן הסתם יודע שהדיון הנוכחי נפתח לאחר שמשתמש:בריאן אמר בדף ההצבעה ההיא שקודם יש לקיים דיון במזנון. נרו יאיר • שיחה • כ"ד באייר ה'תש"ף • 17:35, 18 במאי 2020 (IDT)

בריאן לא חייב דיון במזנון. ואת דעתי על היקף הדיון כבר נתתי. אם הכללים מאפשרים ניתן להתחיל הצבעה. דיון במזנון גם כך לא מחייב ועד הצבעה בפרלמנט אלוהים גדול. להביט לאופק - שיחה 17:38, 18 במאי 2020 (IDT)

מצטט גם כאן את דברי בריאן, כדי שלא תאמר אחר כך שלא ידעת ושאתה בכלל משתמש חדש: ”כתבתי שקודם כל צריך לדון במזנון בשאלה אם יש לשאוף לאחידות בערכים במקרים כאלה. האם זה נעשה?”. דעתך זה נהדר, אבל היא לא גוברת על דעתו של בירוקרט. נרו יאיר • שיחה • כ"ד באייר ה'תש"ף • 18:10, 18 במאי 2020 (IDT)

דעתי שיש לציין אמירות של אישים/רבנים שיש להם השפעה על קהלים גדולים כולל במסגרת פסיקות בג"צ וגם ללא קשר לפסיקות בג"צ (ע"ע מאיר מאזוז), ציון האמירה ללא קשר להשתייכות פוליטית אמונית מגדרית או אחרת.. מישהו חושב אחרת? להביט לאופק - שיחה 18:17, 18 במאי 2020 (IDT)

כל האמירות שלהם? יהיה קצת קשה. לכן כדאי בשלב ראשון להתמקד בנושא שבכותרת ולא ליצור רושם שאתה מנסה להסיט את הנושא. נרו יאיר • שיחה • כ"ד באייר ה'תש"ף • 18:21, 18 במאי 2020 (IDT)

אני לא רואה סיבה לא לפרט יותר על העתירות בכל המקרים. אחרי הכל, יש סיבה לעתירות האלו, והן פרט ביוגרפי בחיים של מקבל הפרס שתלוי בפרטים ביוגרפיים נוספים של אותו אדם. אני לא יודעת אם לקבוע מראש את הרזולוציה של כל פירוט כזה תהיה מתאימה (כי אני מאמינה שיש מקומות שראוי להביא ציטוטים מפסק הדין, יש מקומות שראוי להביא ציטוטים של העותרים, ויש מקומות שלא זה ולא זה). //מי אני: YuvalNehemia - מה עשיתי - בואו נדבר// 18:30, 18 במאי 2020 (IDT)

איך נחליט? אולי לפי מי שמוצא חן בעינינו? נרו יאיר • שיחה • כ"ד באייר ה'תש"ף • 18:45, 18 במאי 2020 (IDT)

לא יודעת מה איתך, אבל אני נוטה להחליט לפי מה שאני מאמינה שמועיל לוויקיפדיה. //מי אני: YuvalNehemia - מה עשיתי - בואו נדבר// 18:56, 18 במאי 2020 (IDT)

כולם בטוחים שהם עושים רק מה שטוב, אבל ללא קריטריונים שקופים וברורים זה עלול לגלוש במהירות להעדפות סובייקטיביות, שהרי האמונה מה מועיל מושפעת מאוד מאמונות ומדעות אישיות. נרו יאיר • שיחה • כ"ד באייר ה'תש"ף • 18:59, 18 במאי 2020 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└ נרו יאיר, הריני לבשר לך שאני באופן מוחלט וגורף מסכים עם הדברים שכתבת. בברכה, להביט לאופק - שיחה 19:18, 18 במאי 2020 (IDT)

באופן כללי אני לא מוצא סיבה שלא לאזכר אך לא מוצא דרך טובה לקבוע קריטריונים. התלוננו פה על אותו אחד שמבין את הנאצים. דווקא אצלו הדברים מפורסמים ואף אחד לא ערער. במקרה הנוכחי מדובר ברב ומטבע הדברים הוא יותר רגיש לחלק מהוויקיפדים. לכן גם אם ייקבע קריטריון כזה או אחר עדיין נמצא את עצמנו בהצבעה. בכל אופן איני מבין מה המדיניות המוצעת ואני לא חושב שניתן להביא אחת שתתאים לכל מקרה. נוח למשל לדון בערך זאב שטרנהל כי אני מניח שאיננו קרוב לליבו של אף אחד מהעורכים. אינני משוכנע שבערך שלו יש טעם להזכיר (והמשתתפים לא הציגו נימוק לכך) וכן איני בטוח שהדבר זכה לנפח כלשהו בציבור. לעומת זאת למשל בערך של שולמית אלוני אולי יש טעם, תלוי בתוכן ובנימוקים כמובן. אז מה נגיד? "אבל יש קריטריונים! חייבים גם אצלו". זה כמובן בלתי סביר, נדרש שיקול דעת. לפיכך אינני מוצא דרך שבה תיקבע מדיניות חד משמעית למקרים עברו ובטח שלא לעתידים לבוא. ממילא מדובר בנושא כל כך צר שהתועלת האפשרית כאן מאוד שולית. פוטנציאל הנזק לעומת זאת גדול. בר 👻 שיחה 01:11, 19 במאי 2020 (IDT)

בדף ויקיפדיה:הצבעה כתוב שהצבעה היא "רע הכרחי" ותמיד עדיף מצב בו מגיעים לפשרה באמצעות דיון. מתפקידנו כעורכים בויקיפדיה לצמצם את הרע למינימום. כלומר, אם אפשר לעשות הצבעה אחת במקום לעשות 5, עדיף 1. אני צופה שאם תהיה הצבעה על ערך זה, יש סיכויים די גבוהים שייפתחו בהמשך הצבעות על ערכים נוספים, משני צידי המפה הפוליטית. כמו כן, אני די בטוח שבהצבעה על הערך השלישי, מישהו יקום ויאמר, "רגע, כבר הצבענו על הנושא הזה, למה לא להצביע על כל הערכים האלה יחד". לכן ביקשתי דיון פה. אם יש עורכים שסבורים שלא דחוף לצמצם את הרע ההכרחי בויקיפדיה, או שאפילו נהנים להשתתף בכמה שיותר הצבעות, לדעתי זה חבל. אשמח לשמוע כאן גם דעות של עורכים שלא היו מעורבים בדיון המקורי שהחל בדף ההצבעה. בריאן - שיחה 08:54, 19 במאי 2020 (IDT)

בריאן, אני מסכים איתך לחלוטין. המדיניות האחידה צריכה להיות חד משמעית וברורה. השאלה שלי איך אפשר לקבוע מדיניות שתמנע פרשנויות סותרות ותוביל בכך להצבעות מחלוקת. הרי אם נדון כאן ואפילו נצביע בפרלמנט ונקבל החלטה מחייבת אבל אותה החלטה תהיה נתונה לפרשנויות סותרות הרי שלא עשינו כאן דבר ואפשר גם "מה הועילו חכמים בתקנתם".. בברכה, להביט לאופק - שיחה 10:14, 19 במאי 2020 (IDT)

בדיוק לכן ניסיתי לצמצם מאד את גבולות הדיון (אין דיון בשאלה האם צריך לכתוב בערך אמירות של מושא הערך, שזו שאלה חשובה מאד אבל קשה לקבוע בה מסמרות ומדיניות אחידה וברורה, אלא רק האם צריך לאזכר בג"צים סביב X מאד מוגדר), ולהגדיר ממש במדויק את האפשרויות שניתנות לבחירה (האם להזכיר רק שהיה בג"צ ושהוא נדחה? האם להוסיף גם אזכור בעקבות מה הוגש הבג"צ? האם להוסיף גם אזכור מי הם מגישי הבג"צ? האם להוסיף גם אזכור של נימוקי השופטים שדחו? האם להוסיף גם פירוט של האמירות שבעקבותיהן הוגש הבג"צ?), כך שלאחר ההצבעה לא תוכל להתעורר מחלוקת לגבי תוצאות ההצבעה. אין לי בעיה עם שינוי של גבולות הדיון (ברוח מה שהציע גנדלף, כך שההצבעה תהיה גם סביב בג"צים על מינויים), או שינוי של אפשרויות הבחירה (כך שבמקום לעשות הצבעה מרובת אפשרויות ניצור כמה סעיפי הצבעה וההצבעה תהיה בכל סעיף בעד או נגד, או שהאפשרויות יוצגו אחרת), העיקר שהרעיון יהיה אותו רעיון: הצבעה סביב עניין מאד מצומצם ואפשרויות הבחירה מאד ברורות. אביתר ג' • שיחה • 13:14, 19 במאי 2020 (IDT)

למה רק פרסי ישראל?

מה עם עתירות לבג"צ שנדחו נגד מינויים? כאלו יש הרבה יותר, ונראה לי שהשיקולים דומים. בברכה, גנדלף - 14:00, 18/05/20

למינוי יש לרוב השלכה הרבה יותר חזקה על הציבור ולעבר של הממונה יש הרבה יותר חשיבות. אתה מוזמן לפתוח דיון נוסף, אבל הם לא באותה הרמה. //מי אני: YuvalNehemia - מה עשיתי - בואו נדבר// 18:26, 18 במאי 2020 (IDT)

הדיון עצמו צריך לכלול כל אמירה המשפיעה על קהלים גדולים. כך למשל רב שקרא שלא להשכיר דירה לזוג לסביות, רב שקרא להומואים נכים, אמן שיצא בהצהרה מבעיתה לגבי חרדים ונאצים (ע"ע תומרקין), גרבוז והקמעות (מוזכר בערך), רב שמסית נגד ערבים, איש רוח/שמאל שמסית נגד חרדים וכו', הדיון הזה והצבעה בפרלמנט במידה ותהיה אמורה לחסוך דיונים טרחניים והצבעות מחלוקת מרובות ובכך לחסוך זמן יקר מהקהילה לטובת שיפור ושדרוג ערכים. להביט לאופק - שיחה 18:33, 18 במאי 2020 (IDT)

רוב המינויים לא משפיעים יותר מהסמליות שבקבלת פרס ישראל. נרו יאיר • שיחה • כ"ד באייר ה'תש"ף • 18:46, 18 במאי 2020 (IDT)

עוד דעות? להביט לאופק - שיחה 19:09, 18 במאי 2020 (IDT)

דעתי כדעת יובל בחלק הקודם של הדיון: אני לא רואה סיבה לקבוע קריטריונים קשיחים לאזכור עתירות לבג"ץ, יש לשפוט כל מקרה לגופו. איתמראשפר - שיחה 00:43, 19 במאי 2020 (IDT)

לדעתי הדיון לא מוביל להסכמה על אף הנסיונות. אפשר כרגע לחזור להצבעות פרטניות ולהמשיך להתדיין כאן. להביט לאופק - שיחה 08:37, 20 במאי 2020 (IDT)

נראה שאינך מכיר את מהותו של הדיון במזנון. בדיוני מזנון אף פעם לא מתקבלות החלטות והסכמות (ואם מתקבלות הן חסרות תוקף) אלא נעשה גישוש ראשוני שאחריו עוברים לשלב הבא. בדיון הנוכחי רוב המשתתפים הביע הסכמה לנחיצות קביעת מדיניות אחידה, וחוסר ההסכמה היה מהי אותה מדיניות אחידה. לכן השלב הבא הוא כתיבת טיוטת הצבעה, הכוללת את האפשרויות השונות המוצעות למדיניות כללית (ולצידן אפשרות של "לא תיקבע מדיניות כללי" שגם היא תעמוד להצבעה). אשתדל לעסוק בכך בקרוב בתקווה שייהיה בכך נדבך נוסף במאבק בהטיות אידאולוגיות בוויקיפדיה. Ronam20 - שיחה 11:57, 20 במאי 2020 (IDT)

התחלתי להכין טיוטה. מוזמנים להעיר הערות כאן. Ronam20 - שיחה 22:56, 20 במאי 2020 (IDT)

― סוף העברה

מנחי הטקס

נראה לי מגוחך ולחלוטין לא במקום ששטח כזה בדף על פרס ישראל מוקדש למי שהנחה את הטקס בשנים האחרונות. מציע למחוק את הפירוט הזה. דגפ - שיחה 13:10, 23 באוקטובר 2020 (IDT) Avronj תומך בהצעה להשמיט את הפירוט על מנחי הטכס. מיותר ושולי Avronj ⁃ שיחה 12:21, 3 במרץ 2024 (IST)

דן יקיר

יקיר זכה בפרס אך לא ניתן לדעת את תאריך הולדתו. האם לא מפורסמים פרטי הזוכה בזמן הענקת הפרס?

הוספתי את שנת הלידה לערכו, לפי אתר פרס ישראל. דוד שי - שיחה 07:51, 25 בדצמבר 2020 (IST)

סדר הפרקים

סדר הפרקים בערך אינו סביר. פרקים לא חשובים כמו טבלת מנחי הטכס מופיעים בהתחלה, ונושאים מהותיים כמו ביקורת על הפרס ומועמדיו מופיעים בסוף.

אם לא תצוף התנגדות ארגן מחדש את הפרקים Avronj ⁃ שיחה 17:00, 3 במרץ 2024 (IST)

"פרשנויות"

מר נוסטלגיה, למה "אין מקום לפרשנויות"? אם כבר, לטענה של קיש יש פחות מקום בערך מהיותה הרבה פחות הגיונית (שלא לאמר שקרית ומזלזלת ביכולות הקוגנטיביות של הציבור) מאשר לפירוש המבוסס על עדויות שקיש ניסה לאורך זמן לבטל את הבחירה בולדמן לפני שביטל את הפרס. פעמי-עליון ⁃ שיחה 14:47, 4 במרץ 2024 (IST)

@פעמי-עליון ייתכן שקיש רק מנסה למרוח זמן ושהטיעון שלו למלחמה לא מחזיק מים, אבל כל עוד לא הוכח במפורש, ייחוס כוונה נסתרת למעשיו היא בגדר פרשנות לדעתי. ולכן אין לה מקום, אבל אתה מוזמן לתייג בעלי ידע, אשמח לשמוע עוד דעות בעניין מר נוסטלגיה 🎮 לא מפחד 🥇 14:54, 4 במרץ 2024 (IST)

כבדרך אגב יצויין שבתגובתו של קיש לפרסום הראשוני על הקישור בין זכיית וולדמן לביטול הפרס - יש משהו שנראה כמו שקר מפורש וגם משהו שנראה כמו סתירה פנימית. כך כתב קיש - "בניגוד לנאמר, השנה אף זוכה לא נבחר לפרס ישראל. מכיוון שעבודת הוועדות חסויה ותחת שמירת סודיות לא ניתן להתייחס אליהן פומבית". החלק הראשון - כבר נחשף כשקר - נבחר זוכה - היתה המלצה חד משמעית ומפורשת של הוועדה הרלוונטית על אייל ולדמן, המלצה שגם הוגשה לקיש, והדבר פורסם כולל צילום של המסמך. החלק השני - רומז שאכן יש זוכה אך אי-אפשר להתייחס בגלל חיסיון, סותר את החלק הראשון. NilsHolgersson2 ⁃ שיחה 15:04, 4 במרץ 2024 (IST)

בטח שהדבר בגדר פרשנות. ממתי אנחנו נמנעים מפרשנות? מה הטיעון נגד פרשנות זאת? פעמי-עליון ⁃ שיחה 15:05, 4 במרץ 2024 (IST)

@פעמי-עליון יש טיעון וכנגדו ניתן להביא טיעוו כנגד, אבל פה יש טיעון וכנגדו פרשנות, מה שיקרה זה שנביא אין סוף פרשנויות לכל פעולה שזו לדעתי בעיה, אם זו היתה פרשנות המגובה בראייה כל שהיא זה כבר היה יותר מתקבל, למרות שאני לא שולל את הפרשנות כלל אלא לדעתי עלינו להימנע מלהביא פרשנויות כאלה, אם יש לך מקומות שבהם ציטטנו פרשנויות למעשים כאלו שהם יחסית שוליים אשמח לראוץ ולהשוות מר נוסטלגיה 🎮 לא מפחד 🥇 15:15, 4 במרץ 2024 (IST)

אבל הפרשנות מגובה בראיות (כפי שהציג גם נילסהולגרסון). פעמי-עליון ⁃ שיחה 15:19, 4 במרץ 2024 (IST)

ומדובר במעשה מאוד לא שולי. הפרס הוא פרס חשוב במיוחד, מהחשובים שמוענקים בישראל, שהיא מהמדינות המתקדמות בעולם בחלק ניכר מהתחומים בהם מוענק הפרס. פעמי-עליון ⁃ שיחה 15:19, 4 במרץ 2024 (IST)

מר נוסטלגיה - אתה כותב "ייחוס כוונה נסתרת למעשיו היא בגדר פרשנות" - אבל הטקסט לא ניסה לקבוע את הדברים כעובדה אלא הביא אותם בהקשר הנכון - "גורמים אחרים קשרו את ההחלטה..." - עכשיו יש שאלה האם הגורמים הללו חשובים, והאם ההיפותזה הזו רלוונטית או מעניינת מספיק. (הוספתי את השורה הזו לאחר התנגשות עריכה עם "פעמי עליון") NilsHolgersson2 ⁃ שיחה 15:08, 4 במרץ 2024 (IST)

@NilsHolgersson2 מי הם באמת אותם גורמים ? כותבי הטור בעצמם ? אולי חברי הוועדה או חברי כנסת אחרים ? אם זה משהו בעל חשיבות זו כבר יותר סיבה לצטט זאת מאשר סתם הגיג ממוחו של עיתונאי כזה או אחר מר נוסטלגיה 🎮 לא מפחד 🥇 15:17, 4 במרץ 2024 (IST)

לגבי הגורמים - בלי לבדוק - בטוח ששלל עיתונאים וכפובליציסטים, סביר שגם כמה פוליטיקאים מכהנים. בדיוק עסקתי גם בפרק ה"ביקורת" על מטה החטופים - שם מובאים מספר לא קטן של עיתונאים שמבקרים את המטה, כשהמשפט מתחיל בפועל בצורה סבילה - "על המטה נמתחה גם ביקורת בטענה שהוא פוגע במאמץ החזרת החטופים" - אני מסכים שזה לא לעניין, לא שם ולא כאן - אבל אפשר לנסח גם בצורה פעילה ובכל מקרה כדאי לגבש מדיניות וקווים מנחים ולא להתדיין מחדש בכל ערך.

בנושא שלפנינו יש גם פיתרון אחר - להבנתי מוסכם שההחלטה של קיש התקבלה *לאחר* שקיבל את ההמלצה על וולדמן - זו עובדה - ואפשר לכתוב אותה. בדרך זו הניסוח רומז למעשה שיש קשר בין הדברים, בזמן שדבר לא נאמר מפורשות. הדבר נעשה פעמים רבות, ומכיוון שאכן הדברים היו סמוכים זה לזה ויש יסוד לחשוב שיש קשר בינהם - אני לא בטוח שזה פסול, אבל וודאי שצריך להיזהר בדברים כאלה. NilsHolgersson2 ⁃ שיחה 15:40, 4 במרץ 2024 (IST)

@NilsHolgersson2 פרק הביקורת בדף שצוין נכתב על ידי אחרי שבועיים של דיונים והצעות פשרה למינהם ואם תרצה אפשר לדון גם על זה, לעצם הצעתך אני ממש תומך בצורה שבה אתה מציג את הדברים כי אלו עובדות בלי פרשנויות אשמח אם תביא פה נוסח מדוייק שאתה רוצה לכתוב. אגב האם זה אומר שאתם מסכימים עם שאר התיקונים שעשיתי פה ? מר נוסטלגיה 🎮 לא מפחד 🥇 16:23, 4 במרץ 2024 (IST)

לא בטוח שאני פנוי מספיק על מנת לנסח, משער שיהיו אחרים.

רק מוסיף פה שאייל וולדמן פירט בהרחבה את הנסיבות - גם נקב בשמו של שלומי פוגל כמי שקיבל מידע פנימי מהוועדה על המועמדים, וניסה לסכל את מועמדותו ואף לדחוף למועמדת אחרת "נוחה" יותר - והוסיף "רק לאחר שהוועדה עמדה בלחצים הכמעט בלתי אפשריים שהופעלו עליה ודבקה בהחלטה להמליץ עליי, לא נותרה ברירה לשר החינוך, בעצה עם גורמים נוספים, אלא לבטל את כלל הפרסים".

NilsHolgersson2 ⁃ שיחה 17:03, 4 במרץ 2024 (IST)

הפשרה נראית די טובה, צריך רק לוודא עם מקורות. ביטול פרס ישראל הוא כנראה אחד הדברים הבאמת אנציקלופדיים היחידים שעשה בתור שר, אבל השתרש אצלנו נוהג של פירוט יתר שקשה לתקן. בכל מקרה לא עברתי על שאר השינויים שנעשו ואני מבקש לא לקחת את חוסר התייחסותי אליהם כתמיכה. פעמי-עליון ⁃ שיחה 19:10, 4 במרץ 2024 (IST)

הסרת המנחים והתפלגות הזוכים

משתמש:דוד שי מדוע הסרת קטע ענק של 9K על המנחים והתפלגות הזוכים. גם באירוויזיון או בכל שאר הפרסים המנחה הוא רק תפקיד טכני. האם תסיר מכולם? ודאי שלא. וההתפלגות ודאי שחשובה ביותר. היא ממחישה את הקיפוח הן של נשים והן עדתי בחלוקת הפרס. אני נגד ההסרה וסבור שיש חהחזיר את כל הקטע. בורה בורה ⁃ שיחה 22:22, 17 במרץ 2024 (IST)

פרק התפלגות הזוכים נמחק עקב תקלה, משום שסומן בטעות כתת-פרק של רשימת המנחים, החזרתי אותו. תודה ששמת לב.

באשר לרשימת המנחים, מחקתי אותה כי אני לא רואה לה שמץ חשיבות. המנחה ממלא תפקיד טכני שולי, אין לו שום השפעה על רשימת הזוכים, גם אם רואים אותו בטלוויזיה. האירוויזיון הוא מופע בידור, והמנחים בו הם חלק מהבידור, ולכן יש להם חשיבות. טקס הענקת פרס ישראל איננו מופע בידור, למנחים בו אין חשיבות, והצגת רשימתם מגמדת את הפרס. דוד שי ⁃ שיחה 22:43, 17 במרץ 2024 (IST)

אני בעד השבת רשימת המנחים אבל במבנה אחר כי הטבלה תופסת יותר מידי מקום. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 12:03, 23 במרץ 2024 (IST)

אני נוטה לתמוך בהכלת הרשימה בתור טבלה מוסתרת. להתראות. רמי (Aizenr) ⁃ שיחה 21:54, 23 במרץ 2024 (IST)

הצגת רשימת המנחים, בגלוי או ברשימה מוסתרת, תהיה עדות לחוסר יכולתה של ויקיפדיה להבחין בין עיקר לטפל. ראו גם דיון קודם לעיל. דוד שי ⁃ שיחה 06:08, 24 במרץ 2024 (IST)

הפיסקה על הפרס בתשפד (-וולדמן)

הפיסקה נכתבה באופן מוחלט ופסוק באופן קיצוני מאוד, ללא ביסוסים נדרשים. מאיפה הקביעה הכל כך מוחלטת לסיפור עם וולדמן? לכאורה, צריך לשנות כך שהקביעה הרשמית תהיה גוף הפיסקה והטענות כלפיה (הקונספירציות?) יהיו רק בהמשכה. בנוסף, חסר הדיווח על כך שהרב יצחק יוסף נבחר גם כן לקבל את הפרס, מה שמפריך את הטענות של וולדמן. נדב7896 ⁃ שיחה 13:59, 20 במרץ 2024 (IST)

מיקום מחלוקת 2024

הועבר מדף השיחה של חנה: שימי לב שהנושא כבר מופיע בפרק אודות המחלוקות. היה תת פרק נפרד שם, היום איחדתי אותו לתוך פרק המחלוקות. לא בטוח איך זה צריך להיות מבחינת מבנה הפרקים, אבל אני מחבב יותר את הניסוח הראשון שהופיע. NilsHolgersson2 ⁃ שיחה 21:14, 20 במרץ 2024 (IST)

הסתכלתי בפרק עתירות לבג"ץ ולא ראיתי שם כל מידע. נראה לי מתאים יותר לפרק זה. יחד עם זאת, אודה לך אם דיונים על ערכים לא יתקיימו בדף שיחתי, אלא בדף השיחה של הערך. אודה לך אם תעביר את הדיון לשם, תודה חנה Hanay • שיחה • זוכרת את ה-7/10/2023 ואת החטופים לעזה בכל רגע 21:20, 20 במרץ 2024 (IST)

העברתי, סליחה. לגבי המיקום - אני מבין, פשוט מדובר במחלוקת שהגיע לבגץ, אולי ההפרדה לפרקים כאלה מלאכותית - ממילא העתתירות לבג"ץ נוגעות למחלוקות... NilsHolgersson2 ⁃ שיחה 21:23, 20 במרץ 2024 (IST)

העתירה לבג"ץ היא תת פרק של המחלוקות. לכן איני מבינה היכן הבעיה. חנה Hanay • שיחה • זוכרת את ה-7/10/2023 ואת החטופים לעזה בכל רגע 22:06, 20 במרץ 2024 (IST)

איחדתי וסידרתי מעט מחדש. גם העברתי תת-הפרק "בחירת השופטים" - על פניו מקומו בפרק ה"מחלוקות". NilsHolgersson2 ⁃ שיחה 08:44, 21 במרץ 2024 (IST)

זוכים בני אותה משפחה

בעבר כתבתי פרק שמספר על הזוכים בני אותה משפחה, בדומה לעמוד באתר הכנסת שמספק מידע דומה וכנ"ל פרטים דומים מופיעים בערך על פרס נובל. בעיני, דברים כאלה הם מעניינים ולא גורעים מאיכות הערך ומתוכנו. התברר לי כעת שעורך מסוים מחק חלק ניכר מהמידע, שנאסף בעמל רב, בטענה שזה מוגזם. הגישה מאכזבת ולא מכבדת ואין לי כוונה להיכנס למלחמות עריכה, אך אשמח לתמיכה בהשבת המידע שנמחק על כנו, שכן הוא היה מקובץ באופן מסודר ולא קיים באף מקום אחר ברשת (כמובן שכל המידע מאומת ומבוסס על הכתוב בערכים אחרים אז לא, אין המדובר במחקר אישי). קוונטום דוץ ⁃ שיחה 00:46, 21 במרץ 2024 (IST)

בעד החזרת המידע שליקטת. בורה בורה ⁃ שיחה 00:52, 21 במרץ 2024 (IST)

מן הראוי לקשר לגירסה ולתייג את מש:בן עדריאל ולאחר מכן להודות לו על עריכתו.
זה באמת מגניב ותודה לקוונטום, נהניתי לקרוא, אך זה מתאים להידעת ולא לאנציקלופדיה. אייל • שיחה 01:09, 21 במרץ 2024 (IST)

אני בעד החזרת הפרק. בערכים רבים יש לנו מידע על בני משפחה. לא סותר שהמידע מתאים גם להידעת. ולגבי מה שאייל כתב לתייג את מש:בן עדריאל. אז קודם כל בן עדריאל צריך לקבל הערה שהוא מסיר כך תוכן שלם, בלי לפתוח דיון. ואני לא מודה לו. חנה Hanay • שיחה • זוכרת את ה-7/10/2023 ואת החטופים לעזה בכל רגע 04:09, 21 במרץ 2024 (IST)

פרוצדורלית, הדרישה של חנה לקיים דיום לפני הסרת תוכן מנוגדת למדיניות ויקיפדיה. אין שום דרישה לקיום דיון לפני עריכה, לא לפני הוספת תוכן ולא לפני הסרתו. האם מישהו קיים דיון מקדים לפני שהוסיף את הפרק הזה?! לא. אז אין שום סיבה לקיים דיון לפני הסרתו.

לגופם של דברים, אני באמת ובתמים מצטער על התחושה שעבודה שהושקע בה עמל רב הולכת לטמיון. אני יודע שזו באמת עגמת נפש רבה, ומצר על כך. ברם, אני חושב שהשיקול המכריע הוא השיקול האנציקלופדי. בעיני, רשימה של קרובי משפחה שזכו בפרס ישראל היא רצף אנקדוטות ופרטי טריוויה. מקומה אינו בערך אנציקלופדי, וחבל מאד שיש עורכים שמתבלבלים בין אנציקלופדיה ובין רשימות 'הידעת?!' וחידוני טריוויה. לדעתי, נכון היה להסיר את כל הרשימות הללו, ועם זאת, אני מוכן להתגמש ולכן לא הסרתי את קרבות המשפחה מדרגה ראשונה. אבל בני דודים? באמת? אולי גם נזכיר את הגיס של הסבתא? בן עדריאל • שיחה • י"א באדר ב' ה'תשפ"ד 10:51, 21 במרץ 2024 (IST)

ברגע ש"משפחה" הפכה להיות אחיינים, חתנים וגיסים זה כבר נהיה אנקדוטלי מידי ולא מתאים לאנציקלופדיה. Eladti ⁃ שיחה 19:21, 21 במרץ 2024 (IST)

צודק. בהתאם להצעתך, בטחוני שציבור הקוראים ירוויח רבות ממחיקת המידע על היותם של לוי אשכול ובייגה שוחט חם וחתן, או על היותם של אבא אבן וחיים הרצוג גיסים. קוונטום דוץ ⁃ שיחה 22:31, 21 במרץ 2024 (IST)

בעד להחזיר. לא אנקדוטלי. --Amir Segev Sarusi ⁃ שיחה 22:59, 21 במרץ 2024 (IST)

דווקא אחיינים ובני דודים נראה לי בהחלט סביר ןמענחחן. במיוחד כשהם עוסקים באותו תחום כמו הפיזיקאים יובל נאמן ובן דודתו חיים הררי ,והארכיאולוגים בנימין מזר ואחיינו עמיחי מזר.

אבל על חתנים וגיסים אולי אפשר לוותר. eman • שיחה • ♥ 00:47, 22 במרץ 2024 (IST)

מנוגדת? כתוב בדף שקישרת אליו היו נועזים. אתה היית נועז יותר מידי. יש גם עוד כלל לכבד עורכים אחרים. את המדיניות הזאת בן עדריאל, לא קיימת חנה Hanay • שיחה • זוכרת את ה-7/10/2023 ואת החטופים לעזה בכל רגע 09:41, 22 במרץ 2024 (IST)

זכותו של @בן עדריאל להוריד דברים בלי לפתוח דיון מקביל. אין פה הבדל בין הורדה להוספה של דברים. לגופו של עניין, לדעתי ההורדה הייתה מוגזמת, כפי שכתבתי. אבל אין פה בעיה לש פרוצדורה, ואני גם מציע שנדון בדברים לגופו של עניין, במקום לבזבז זמן ועצבים על שאלות פרוצדורה. eman • שיחה • ♥ 12:43, 22 במרץ 2024 (IST)

@Hanay את רואה מידע כזה מופיע בערך על הכנסת? על אוניברסיטה?, על פרסים שונים? אייל • שיחה 13:38, 22 במרץ 2024 (IST)

אייל, חברי כנסת יש בכמויות, במיוחד בעקבות החוק הנורוווגי. ופעמים רבות כדי להיות חבר כנסת כל שנדרש הוא: ללקק ולפאר את המנהיג.
פרס ישראל הוא פרס למאמץ והשקעה אמיתית של נשוא הערך.
יחד עם זאת ובערך אורן חזן כתוב שהוא בנו של יחיאל חזן, ואני בטוחה שהמידע הזה מופיע בכל הערכים של חברי הכנסת שאביהם או אימם גם היו חברי כנסת. חנה Hanay • שיחה • זוכרת את ה-7/10/2023 ואת החטופים לעזה בכל רגע 17:01, 22 במרץ 2024 (IST)

בנוסף, בערך על פרס נובל מופיעה רשימה דומה. קוונטום דוץ ⁃ שיחה 18:18, 22 במרץ 2024 (IST)

בעד קיום הרשימה. אבל נראה לי שיותר מענין הסיכום הסטטיסטי שלה. מציעה להוסיף סיכום (לפני הרשימה) כזה ולהוסיף את הרשימה בתוך טבלה מוסתרת.רמי (Aizenr) ⁃ שיחה 21:51, 23 במרץ 2024 (IST)