שיחה:פרקי דרבי אליעזר

לא הבנתי

אם כתבו רבי אליעזר בן הורקנוס- איך הוא נכתב במאה השמינית? רבי אליעזר בן הורקנוס חי לפני חיבור המשנה???!!! ―95.35.230.5 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST) 00:31, 18 באפריל 2010

בבעולם התרבותי האקדמי מקובל שהספר נכתב אחרי האסלם כבמטאפורה של רבי אליעזר.

הקושיות רבות על תפיסה זו.

אחת מהם היא השאלה איך הספר כתוב בעברית תנאית ולא בארמית או ערבית. ―93.173.236.75 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST) 20:29, 9 במאי 2010

הכוונה היא לפסאודואפיגרפיה. אביעדוס • י"ט בתשרי ה'תשע"א, 18:40, 26 בספטמבר 2010 (IST)

שכתוב הערך

ממש לאחרונה אושרה עבודת הדוקטור שלי שנכתבה בחוג לתלמוד של האוניברסיטה העברית בירושלים בהדרכת פרופ' מנחם קיסטר. שם העבודה: פרקי דר' אליעזר: נוסח, עריכה ודוגמת סינופסיס של כתבי היד. עד שהעבודה תגיע לספריות האוניברסיטאיות ייקח קצת זמן. אשמח לשתף פעולה עם כל מי שמוכן לקחת על עצמו את העבודה לשכתוב ערך זה. בברכה, אליעזר טרייטל

אולי תעתיק לפה כמה קטעים רלוונטיים מההקדמה? בידידות, הלל • שיחה • ל' בחשוון ה'תשע"א • 20:20, 6 בנובמבר 2010 (IST)

קטעים נבחרים של העבודה ניתן לראות באשכול ענייני פדר"א שפרסמתי באתר הייד פארק בפורום עצור כאן חושבים. אליעזר טרייטל

עבודת הדוקטור של טרייטל טרם פורסמה רשמית. רק העבודה לתואר שני פורסמה, ואליה אנחנו מציינים כאן. הלל • שיחה • ד' בכסלו ה'תשע"א • 15:05, 11 בנובמבר 2010 (IST)

האשכול מופיע כאן. התמים הנעלה • הערות התמימים • י"ט בטבת ה'תשע"א • 16:30, 26 בדצמבר 2010 (IST)

תמונה

האם יש דפוס בולט במיוחד, או כתב יד מעולה, שניתן לסרוק איזה עמוד ממנו ולהעלות לערך? אביעדוס • שיחה כ"ט בשבט ה'תשע"א, 23:37, 2 בפברואר 2011 (IST)

בדרך כלל כדי לפרסם כתב יד צריך לבקש רשות מהספרייה שבו הוא נמצא. אולי כדאי לסרוק עמוד ממהדורת זכרון אהרון. דפוס זה כנראה ישמש את הלומדים ואת החוקרים שנים רבות, בגלל ההדפסה הנאה ובעיקר משום פירושי הרז"ו והרד"ל שמודפסים בו בצורה נאה. בתודה, ארדף - שיחה 01:00, 3 בפברואר 2011 (IST) ארדף.

תפדל. לגבי סריקת עמוד מתוך כ"י - א) בהנחה שלא מדובר בפיסות נייר שעצם הרכבתן היא יצירה שיש עליה זכויות, סריקת עמוד מכתב יד נופלת ללא ספק בכללי השימוש ההוגן, כך שלא צריכה להיות שום בעיה להעלות תמונה גם בלי לבקש אישור; ו-(ב) אפשר אפילו לקוות שהספרייה תאשר להעלות עמוד בודד מתוך כתב יד כתמונה חופשית (עדיף). אביעדוס • שיחה כ"ט בשבט ה'תשע"א, 04:28, 3 בפברואר 2011 (IST)

ויקיזציה

בדעתי להכפיל ולשלש את הערך. אבל בינתיים אני מסיר את התבנית "בעבודה" כדי לאפשר למשתמשים ותיקים לערוך לו ויקיזציה. בתודה. ארדף - שיחה 12:03, 4 בפברואר 2011 (IST)

אתה יכול להחזיר את התבנית - מוטב לחכות עם הגהה והוויקיזציה עד לסוף הכתיבה. יישר כוח! אביעדוס • שיחה ב' באדר א' ה'תשע"א, 07:51, 6 בפברואר 2011 (IST)

יש משתמשים שכבר עתה נתנו לי במייל האישי עצות יקרות ערך. עדיף אם כך שהתבנית "בעבודה" לא תתנוסס בראש הערך בשעה שאיני עובד עליו ותבריח מתקנים ומגיהים פוטנציאלים. ארדף - שיחה 20:30, 6 בפברואר 2011 (IST)

קו מבריח

? ―Nachum (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)‏ 13:50, 4 בפברואר 2011

משתמש אלמוני שאל מהו "קו מבריח". להלן תשובתי: מעין יסוד שעליו בונה החיבור את דרשותיו. לשון אחרת: מעין קו שנותן מבנה ואחדות לחיבור. אם מישהו רוצה להציע מונח שגור ונאה יותר אשמח. ארדף - שיחה 13:59, 4 בפברואר 2011 (IST)

אני הוא. גוגל לא נותן הסבר מהו "קו מבריח". היש לך מקור מודפס לדבריך? Nachum - שיחה 13:22, 6 בפברואר 2011 (IST)

המקור המודפס עשוי להגיע תוך יומיים שלושה לספריות האוניברסיטאיות ולמכון לתצלומי כתבי יד עבריים שבירושלים. האם זה מספק אותך? אם לאו אתה רשאי לשנות את הניסוח.

62.219.131.210 15:24, 6 בפברואר 2011 (IST)ארדף (לא מחובר).

החלפתי את הביטוי "קו מבריח" במילה הפשוטה יותר: יסוד. ארדף - שיחה 20:07, 6 בפברואר 2011 (IST)

(ד)רבי אליעזר

אני רואה שבשער של כל המהדורות כתוב "פרקי רבי אליעזר". יש מידע מאיפה הגיע ה-ד'? אני-ואתה • שיחה 01:15, 7 בפברואר 2011 (IST)

זה באמת נקרא גם פרקי רבי אליעזר. אבל היום זה לא כל כך מקובל. והשווה אבות דרבי נתן, אם כי שם הצירוף תקין מבחינה לשונית וכאן לא. הלל • שיחה • ג' באדר א' ה'תשע"א • 08:06, 7 בפברואר 2011 (IST)

מאז שקראתי כל זאת, עברתי לכתוב (ולהתבטא) "פרקי ר' אליעזר", פרר"א, ולא "פרקי דר' אליעזר", פרדר"א, ואקוה שבמשך הזמן - הכל יתרגלו לכנות את המדרש העתיק החביב הזה פרר"א ולא פרדר"א. אם כי "פרקי" בארמית (=פרקים) מתלבש יפה על ר"א, ואז אכן נחוצה נוכחות הד'. בברכה, שאלתיאל77.124.53.0 14:34, 14 ביוני 2016 (IDT)

דרשות לדוגמה?

שאלה לי אליכם: תוך כדי התיאורים השונים הובאו כמה דרשות של החיבור. האם יש טעם להציע סעיף נפרד כדי להדגים את דרכו בחיבור הדרשות, או שמא ניתן להסתפק בדרשות שהובאו אגב הנושאים השונים? בתודה. ארדף - שיחה 20:10, 8 בפברואר 2011 (IST)

אם ניתן להדגים סגנון ייחודי, אז כדאי לעשות זאת. אבל אם מדובר בסגנון מדרשי רגיל, לא נראה לי שצריך "להדגים את דרכו בחיבור הדרשות". מה שכן, ראוי לעשות פרק על דרשות מפורסמות. אני-ואתה • שיחה 20:53, 8 בפברואר 2011 (IST)

האם תוכל להפנות אותי לערך מומלץ/טוב שמביא דרשות לדוגמה? ארדף - שיחה 23:24, 8 בפברואר 2011 (IST)

הרב קוק? אני-ואתה • שיחה 23:43, 8 בפברואר 2011 (IST)

הוספתי דרשות אחדות בערך. מה דעתך על כך? ארדף - שיחה 19:01, 10 בפברואר 2011 (IST)

יפה. אני-ואתה • שיחה 21:32, 10 בפברואר 2011 (IST)

תמונה - כסא של אליהו

מאחר שמנהג כסא של אליהו בברית מילה נזכר לראשונה בחיבור פרקי דרבי אליעזר, מתאים אפוא לצרף לערך תמונה של כסא זה. הייתי עושה זאת בעצמי - אבל כויקיפד חדש אני מעדיף שמי שמכיר את המגבלות והנהלים יותר טוב ממני יעשה זאת. בתודה. ארדף - שיחה 10:30, 11 בפברואר 2011 (IST)

שאלות

עיינתי עכשיו בפדר"א בפנים וראיתי שהוא מלא וגדוש בציטוטים המיוחסים לחז"ל. לא מצאתי בערך התייחסות ברורה לנושא - האם הציטוטים אותנטיים, או שהכל המצאות של המחבר? החלקים שאינם מופיעים כציטוט, האם הם דרשות משלו או שגם להם ברובם יש מקורות בחז"ל? אלו חכמים הוא מרבה לצטט? האם הוא מצטט רק תנאים או גם אמוראים? האם לא ניתן לזהות חיבורים מסוימים שעמדו לפניו ומתוכם הוא ציטט?

צריך לפרט יותר גם לגבי מבנה החיבור: לכתוב שיש בחיבור 52 פרקים, ולפרט את הנושאים שהפרקים עוסקים בהם. האם לא ניתן לזהות מבנה לחיבור מעבר לפרקים המפורטים ב"סוגת החיבור ומבנהו"?

גם על השפעת החיבור לא מורחב בערך. בפרט: האם רש"י על התורה מצטט ממנו? (זה המקור העיקרי לדרשות חז"ל המפורסמות בימינו) האם יש חכמים שהרבו במיוחד לצטט ממנו? האם יש הלכות שנקבעו בעקבותיו (אני רואה שהוא מופיע בבית יוסף כמה פעמים). ראוי גם להביא את דברי הכוזרי שמביא ספר זה בתור דוגמה ל"חכמות החכמים הנאותים לטבעיים".

עד כא הערותי כרגע, כבר נכנסת לי שבת... אני-ואתה • שיחה 16:43, 11 בפברואר 2011 (IST)

שבוע טוב אני ואתה,

שמחתי לשאלותיך, ואשתדל בימים הבאים להרחיב בנושאים שהעלית. אתייחס לדבריך על פי סדרם.

1. לעניין ייחוס הדרשות לחכמים שונים, מקובל במחקר לראות את העניין כפסאודוראפיגרפי - והדבר ראוי לפרק בפני עצמו.

2. לגבי מבנה החיבור, הדבר ראוי להרחבה ולשם כך יש לשנות את המבנה של הערך.

3. השפעת החיבור היא עצומה, ולא לחינם הקדיש רד"ל פירוש כה נרחב ומעמיק לחיבור. דבר זה נכתב בגוף הערך, אבל מתוך שאלותיך אני למד שיש מקום להציע את הדברים כפרק לעצמו.

לטעמי לאחר שהפרקים המתוכננים הנזכרים ייכתבו, ניתן להציע את הערך כמומלץ. מה דעתך, אני ואתה? ומה דעתכם משתמשים נכבדים? ארדף - שיחה 18:59, 12 בפברואר 2011 (IST)

אכן, יש מצב. אני-ואתה • שיחה 21:39, 12 בפברואר 2011 (IST)

סקירת פרקי החיבור - טיוטה

לבקשת אני ואתה ערכתי סקירה של פרקי החיבור. אני מאוד מתלבט אם רשימה ארוכה כזו ראויה להיכנס לגוף הערך. מצד אחד, הרשימה נותנת סקירה ראשונית של מבנה החיבור על פרקיו. מצד שני, רשימה מעין זו עלולה להבריח חלק גדול מן הקוראים שיראו בכך ארכנות רבה מדי. אשמח לשמוע את דעתכם. ארדף - שיחה 19:26, 13 בפברואר 2011 (IST)

א-ב סיפור תחילתו של ר' אליעזר בן הורקנוס

ג –ה ימי הבריאה (פרק ג: כסא הכבוד)

ו-ז פרקי אסטרונומיה

ח "סוד העיבור" – לוח השנה

ט ימי הבריאה

י סיפור יונה והדג

יא-יב בריאת אדם

יג-יד הטא עץ הדעת והעונש

טו גן עדן וגיהנום

טז-יז גמילות חסדים

יח ענייני שבת

יט תהלים צב

כ – כב גירוש אדם מגן עדן, וסיפור קין והבל

כג-כד המבול ודור הפלגה

כה הפיכת סדום

כו – לא תולדות אברהם על פי עשרת הנסיונות

לב מות שרה ופרשת הברכות

לג-לד צדקה ותחיית המתים

לה חלום יעקב

לו יעקב ולבן

לז יעקב והמלאך

לח אונס דינה ומכירת יוסף

לט יוסף מכלכל את מצרים

מ משה בבית פרעה

מא מעמד הר סיני

מב קריעת ים סוף

מג כח התשובה

מד מלחמת עמלק במדבר ומלחמת שאול בעמלק

מח ברית בין הבתרים – יציאת מצריים

מט-נ מלחמת עמלק וסיפור מגילת אסתר

נא דברים שייתחדשו לעתיד לבוא

נב שבעה דברי פלא

נג-נד ענייני לשון הרע

ארדף, אם זו הרשימה אז כמובן שזה מיותר. צריך לציין שמסגרת החיבור עוקבת אחרי סיפורי התורה מבראשית עד מלחמת עמלק, ולציין שכדרך אגב (?) החיבור מקדיש פרקים לנושאים נוספים, ולפרטם. אני-ואתה • שיחה 20:52, 13 בפברואר 2011 (IST)

את בעיית הארכנות ניתן לפתוא על ידי שימוש ברשימה מוסתרת. דרך - שיחה 01:02, 15 בפברואר 2011 (IST)

טובה עצתך, דרך. אם כן, בימים הקרובים אנסח סופית את תוכן הפרקים ואלמד איך עורכים רשימה נסתרת. תודה רבה. ארדף - שיחה 01:09, 15 בפברואר 2011 (IST)

ארדף, אוסיף (או אפרט?) לדברי אני-ואתה: הבעיה אינה הארכנות כשלעצמה (אותה ניתן לפתור באופן טכני כהצעתו של דרך), כי אם בכך שאין מטרתו של ערך אנציקלופדי להלאות את הקורא ברשימות, ועל כן - ייטב אם תנסח את התוכן בכמה משפטים, בדרך שהציע אני ואתה לעיל. כן נראה לעניית דעתי. לגבי בקשתך בעניין התמונה, אשתדל בזה תיכף אי"ה. התמים • הערות התמימים • י"א באדר א' ה'תשע"א • 01:14, 15 בפברואר 2011 (IST)

במחשבה שניה, אולי באמת להוסיף את תיאור סדר תוכן הפרקים בנוסף לרשימה הנסתרת (אינה דומה שמיעה לראיה, וזה לא נראה כה מפחיד...). התמים • הערות התמימים • י"א באדר א' ה'תשע"א • 01:17, 15 בפברואר 2011 (IST)

לאחר התנגשות.. (בכל זאת אכתוב) זו ויקיפדיה ויש לה יתרונות משלה וכדאי לנצלם. גם לדעתי כדאי להוסיף משפט או שניים כסקירה כללית ואז לצרף את הרשימה המוסתרת, שלא תהא פחותה מצילום כסאו של אליהו הנביא. דרך - שיחה 01:18, 15 בפברואר 2011 (IST)

דרך - שיחה 01:15, 15 בפברואר 2011 (IST)

תודה רבה דרך והתמים הנעלה. אכן, יש לתת מספר שורות כתיאור כללי ולאחר מכן התוכן המפורט עם אפשרות להסתרה. אשלים זאת בימים הקרובים. ושוב תודה רבה לכם. ארדף - שיחה 09:10, 15 בפברואר 2011 (IST)

עלה והצלח

יישר כח

מי הוא זה ואיזה הוא? מי המברך ומי המבורך? ערך זה נכתב בידי אנשים רבים. ובמקרה זה להצלחה אבות רבים. אם כי, הערך עדיין זקוק לשיפור. עניין אחד שיש לשפר הוא למתן את הניסוחים האקדמיים הפסקניים שגוררים תגובות לא רצויות מצד תלמידי חכמים אורתודוכסיים. לכשאפנה - אשנה. ארדף - שיחה 21:41, 14 בפברואר 2011 (IST)

דיטמס

שינויים מבניים לקראת השלמת הערך

הערך נבנה נדבך על גבי נדבך בידי תורמים שונים. לקראת השלמתו נראה לי שיש לשנותו ולערוך בו כמה שינויים מבניים כדי שהוא יהיה מסודר יותר. ארדף - שיחה 13:09, 16 בפברואר 2011 (IST)

מה חסר?

ערכתי שינויים מבניים בערך והוספתי כמה עניינים חשובים. למיטב שיפוטי מבנה הערך עתה הוא טוב יותר. אשמח לשמוע את חוות דעתכם, ובפרט לקבל הערות על מה שחסר. אני מאמין שלאחר השלמת החסר ולאחר עריכה לשונית וויקיזציה ניתן יהיה להציע את הערך כמועמד לערך מומלץ. תודה רבה לכל המסייעים. ארדף - שיחה 15:20, 17 בפברואר 2011 (IST)

מה שכתוב הוא טוב מאוד. אתה לא מתכוון לכתוב על השפעתו של החיבור ומובאיו בספרים אחרים? אני יכול לנסות לעיין ולעשות זאת בעצמי, אם רק זה יהיה חסר כדי להשלים את הערך. חוץ מזה כמה הערות:

• איך זה שבפרוייקט השו"ת יש רק נב פרקים ולא נד?
• הקביעה לגבי תרגום יונתן: "אבל השאלה טרם הוכרעה" לא ברורה.
• נראה לי שגם דרושה הבהרה למשפט: "בכך הוא שונה מיתר החיבורים התלמודיים שקדמו לו, שאין להם מחבר יחיד והם מוגדרים כיצירה קיבוצית" - מהם "החיבורים התלמודיים"?
• כדאי להוסיף אסמכתאות במקומות נדרשים רבים.
• האם לא כדאי להתייחס בפרק הראשון לפתיחת פרק ג': "רבי אליעזר בן הורקנוס פתח"?
• ראיתי את הקישור הזה בו כתובה פסקה אחת על הספר, אבל הרוב המוחלט של מה שכתוב שם לא כתוב כאן, ולפעמים גם כתוב להיפך ("אין יודעים אם חובר בבבל או בארץ ישראל"). האם הדברים שכתובים שם לא נכונים? גם הרבה ממה שכתבו באנציקלופדיית דעת לא כתוב בערך. גם כן ראיתי כתוב משהו על טענה של הרד"ל לגבי בעייתיות בסדר הפרקים. אחרי כותבי זאת עיינתי במבוא של הרד"ל לפרד"א וראיתי שהרבה ממה שכתוב באנצ' דעת מבוסס על דבריו, ועוד שם כהנה וכהנה. האם נכון לומר על הערך שהוא עוסק בעיקר במה שכתבת בעבודתך, ואילו בנקודות אחרות הוא פחות נוגע?

בברכה, אני-ואתה • שיחה 22:51, 17 בפברואר 2011 (IST)

תודה לך אני ואתה על שיפור הערך. ולהלן תשובותי לשאלותיך:

• אכן, החיבור מצוטט הרבה אצל הראשונים ובזוהר. ואם רוצים אפשר להוסיף פרקון על כך.
• חלוקת הפרקים נעה בכתבי יד שונים בין נ"א ל-נ"ד פרקיים. אבל הדבר נובע מחלוקה שונה של הפרקים (לא דבר שיש לו משמעות של ממש). אבל החומר הוא אותו חומר בכל כתבי היד. אולי כדאי להוסיף את הדבר בהערה.
• "השאלה טרם הוכרעה", כלומר, יש מקומות שבהם נראה שפדר"א שאב מהתרגום ויש מקומות שבהם ההפך הוא כנראה נכון – ובעבודתי הארכתי בכך.
• "חיבורים תלמודיים":כל הספרות התנאית והאמוראית כולל מדרשי האגדה (אולי יש לנסח אחרת).
• אכן, אעשה זאת. אולי תוסיף תבנית דרוש מקור במקומות העיקריים, ואדע היכן הדבר הכרחי.
• אכן, יש לומר משהו בעניין פתיחת פרק ג.
• הדברים הכתובים במקומות הנזכרים לא מעודכנים. ואם כבר הזכרת מקורות אחרים אעיר כאן שהערך פדר"א בויקיפדיה האנגלית מועתקת כלשונה מן ה-JE ויש שם שגיאות רבות.

השתדלתי לכתוב את עיקרי הדברים שצריכים להיות כתובים בערך אנציקלופדי על החיבור. יש בעבודתי דברים חשובים וחדשניים שלא הכנסתי כאן משום שלטעמי אין מקומם בערך אנציקלופדי. בברכה,ארדף - שיחה 00:07, 18 בפברואר 2011 (IST)

שבוע טוב אני ואתה

הרחבתי את הערך קלות והתייחסתי לכל ההערות האחרונות שלך, פרט לעניין אחד והוא אסמכתאות. אנא אמור לי בבקשה היכן הכרחי להוסיף אותן ואעשה כך. בתודה. ארדף - שיחה 19:52, 19 בפברואר 2011 (IST)

הוספתי תבניות מקור רבות, לבקשתך. בנוגע לשלמות הערך, אני עוד צריך לעיין יותר. אני-ואתה • שיחה 21:38, 19 בפברואר 2011 (IST)

פנטסטי. אני מיד מתפנה לעבודה. כמדומני שבמקומות בודדים לא צריך ממש מקור אלא ניסוח ברור יותר. בכל אופן תודה רבה. אתה משמש כעורך נפלא. יישר כוחך! ארדף - שיחה 21:42, 19 בפברואר 2011 (IST)

איזון בהבעת הדעות השונות

לדעתי יש להאריך בדברי צונץ ולקצר ביותר בדברי זכות ורד"ל. זכות אומר חצי משפט ואין סיבה לתת לו מקום כה נרחב בערך. אשר לדברי רד"ל יש לתת את דבריו רק בהערה - אם בכלל. שהרי הוא מוציא את דברי זכות מפשוטם. בכל מקרה מי שהוכיח בהרחבה ובנימוקים של ממש את איחורו של החיבור הוא צונץ. לדעתי, נוכל לצאת ידי חובת האיזון גם אם נקצר ביותר בדברי הרד"ל האפולוגטיים ונאריך יותר במה שמקובל במחקר. ארדף - שיחה 21:37, 20 בפברואר 2011 (IST)

עוד משהו: דברי רד"ל באשר לשמות החכמים מקומם בפרק: "שמות החכמים בחיבור" ולא במקומם הנוכחי. ארדף - שיחה 21:49, 20 בפברואר 2011 (IST)

צודק. הלל • שיחה • י"ז באדר א' ה'תשע"א • 22:08, 20 בפברואר 2011 (IST)

יש שיאמרו שוויקיפדיה לא אמורה להעדיף את עמדת המחקר על פני מסורתיות, אלא צריכה להציגם זה בצד זה, ונדמה לי שכך מקובל כאן. לי כשלעצמי לא אכפת איפה בערך המידע הזה מופיע, אבל לדעתי הוא צריך להיות קיים, כיוון שזה מידע מעניין לראות איך התמודדו מלומדים מסורתיים עם הבעיות שמעלה החיבור. הערך לא אמור לעסוק רק בחיבור כשלעצמו, אלא גם באפולוגטיקה שהתפתחה סביבו. (לגבי הפרשנות לדברי זכות, לדעתי דווקא דבריו סובלים את שתי הפרשנויות, ובכל מקרה אין מתפקידינו לקבוע מי מהם צודק). אני-ואתה • שיחה 22:49, 20 בפברואר 2011 (IST)

כל מה שאמרת נכון, ועדיין הדברים אינם מאוזנים. אני מבטיח לך שלא אכנס למלחמת עריכה, משום שאין טעם בכך, ובעיקר משום שאני מעריך ביותר את תרומתך לערך. צונץ והבאים אחריו אינם מתפלמסים עם איש, אלא הם מציגים את הדברים כפי שהם העלו במחקר. לעומת זאת, הרד"ל מתפלמס ורוב דבריו הם תירוצים דחוקים. בוודאי שלא נתעלם מעמדתו ונציג אותם בהגינות - אבל לא צריך להגזים. בכל מקרה, בינתיים אני משאיר את הדברים כך. ארדף - שיחה 23:02, 20 בפברואר 2011 (IST)

מה דעתכם על מה שעשיתי - הקיצוץ וההעברה להערת שוליים בפסקה הראשונה? מכל מקום, אני-ואתה, במקרים כגון דא אפשר להוסיף פרק על "דעת החוקרים המסורתיים" וכדומה, אבל לא לפגוע בלכידות ההצגה הכללית לפי המקובל במחקר. ע"ע ספר הזוהר. הלל • שיחה • י"ז באדר א' ה'תשע"א • 23:09, 20 בפברואר 2011 (IST)

אני בהחלט מסכים אתך, הלל. ועוד הערה על ההוספות האחרונות. אין שום בעייה לציין לציטוטים של רש"י ושל הרמב"ם, אבל לא צריך להרחיב בהם כל כך. ערך אנציקלופדי טוב אינו אמור לכלול פרטים מעין אלה בהרחבה כה רבה. ארדף - שיחה 23:18, 20 בפברואר 2011 (IST)

לדעתי אתם רואים את הספר הזה יותר מדי כ"נושא מחקרי". בעיניי, הספר הזה הוא בראש ובראשונה ספר יהודי מסורתי שהוגים בו מאמיני היהדות, וחשוב מאוד לציין את הנקודות שבהם הספר משמעותי עבורם וכיצד הספר נתפס אצלם. אני לא מאמין בהערות שוליים, אני אקבל את הצעתו של הלל לפרק על "דעת החוקרים המסורתיים". אני-ואתה • שיחה 23:40, 20 בפברואר 2011 (IST)

קיבלתי. אבל בתיקון קל: לא "דעת החוקרים המסורתיים", אלא "דעת החכמים המסורתיים", או משהו מעין זה. שלך, ארדף - שיחה 23:51, 20 בפברואר 2011 (IST)

הערך פדר"א בויקיפדיה האנגלית

ב"קישורים חיצוניים" נוספה הפנייה לערך המקביל בויקיפדיה האנגלית. ערך זה מועתק במלואו מן ה-JE והוא רצוף שגיאות גסות ביותר. בין מנהגי החיבור מונים כותבי הערך את המנהג הבא: "and that on Thursday all worshipers must stand while reciting prayers" פרס יינתן למי שיעלה על הדרך שבה נוצרה שגיאה מצחיקה זו. ארדף - שיחה 23:37, 20 בפברואר 2011 (IST)

באמת כדאי לדעתי שלא לקשר למקום שאינו מוסיף אלא רק גורע. הלל • שיחה • י"ז באדר א' ה'תשע"א • 23:40, 20 בפברואר 2011 (IST)

ארדף, אני מניח שאתה מתכוון לקישור הישיר שהוספתי ל-JE. אני מניח ש-"thursday" זו טעות דפוס ואמור להיות "this day" או "that day", ובכל מקרה ברור שהכוונה ליום כיפור שעליו מדובר שם במשפט הקודם. בגדול הערך שם נראה רציני, איזה שגיאות אחרות זיהית? אני-ואתה • שיחה 00:02, 21 בפברואר 2011 (IST)

באותה פיסקה נאמר גם שבשעת כל נדרי עומדים שני אנשים ליד החזן. אבל בפדר"א נאמר שבעת התפילה עומדים שני אנשים ליד החזן אבל הדבר לא הוגבל ליום כיפור בלבד. עוד נאמר שם שלפי פדר"א אומרים מזמור צ"ב שבתהילים בערב שבת. אבל הדבר לא נזכר כלל בחיבור, והדברים אינם אלא הבנה מרחיקת לכת של מה שנאמר בחיבור בפרק יט. ארדף - שיחה 00:13, 21 בפברואר 2011 (IST)

אני ציפיתי שתתייחס למה שכתוב שם בפתיח שפדר"א נכתב באיטליה.. הסרתי את הקישור, אבל בעיקר בגלל שבכל מקרה יוכלו למצוא את המידע בערך האנגלי, אחרת לדעתי חבל להסיר קישור אינפורמטיבי כזה רק בגלל אי-דיוקים. אני-ואתה • שיחה 00:44, 21 בפברואר 2011 (IST)

איזון בהבעת הדעות השונות - חלק שני

אני ואתה, ברצוני לשכנע אותך להסכים עם הדברים הבאים:

א. יש לשנות את הסדר. דעת החכמים המסורתיים צריך לבוא לפני הדעה המקובלת במחקר, שהרי כך הוא סדר הדברים ההיסטורי. מאות רבות של שנים רווחה דעת המסורת עד שבא צונץ. ואם כך, עדיף כבר שלא להציג את הדברים בשני פרקים נפרדים, אלא בפרק אחד, ולהציע את הדברים במעין סיפור.

ב. יש לצמצם ביותר את הדיון בדבריו של זכות, ואת דבריו של רד"ל בדבר השמות של החכמים אם הם תנאיים או אמוראיים יש להעביר למקום אחר. שים לב, שילבת את האפולוגטיקה של רד"ל בלא שהצעת כלל ועיקר את הטענה שעליה הוא בא לענות בצורה ישירה. כתיבה זו אינה אנציקלופדית.

בתודה ובברכה. ארדף - שיחה 11:39, 21 בפברואר 2011 (IST)

א. כאמור, לא אכפת לי איפה בערך זה יופיע. ניסיתי להציג זאת בצורה סיפורית מקודם, ואז הוצע לעשות פרק נפרד, אז ככך עשיתי. תרגיש חופשי מבחינתי לשחק עם הסדר וצורת ההצגה איך שאתה מבין. כך גם לגבי השמות.

ב. לא אכפת לי שתצמצם קצת, אבל באופן עקרוני זה נראה בעיניי פרט מאוד מעניין. הוא גם היה הראשון שדן בנושא, וגם זכה שיתפלמסו בדבר כוונתו. אני-ואתה • שיחה 13:42, 21 בפברואר 2011 (IST)

אפשר משהו מעין זה: "כבר זכות העיר קצרות על כך 'שהאחרונים עשו את פרקיו', אבל לא ברור אם הוא התכוון לאיחור החיבור כפי שהוא מקובל במחקר היום או שמא התכוון רק לכך שתלמידיו של ר' אליעזר היו מעורבים בעריכת החיבור". אם אתה מסכים לניסוח הזה, או לניסוח דומה, אולי תסכים גם שדבר זה מקומו בהערת שוליים. מה דעתך. שלך, ארדף - שיחה 13:47, 21 בפברואר 2011 (IST)

את דעתי נגד הערות שוליים אתה כבר מכיר.. הניסוח עקרונית בסדר, אבל הוא דורש לציין את האסמכתאות המתאימות לשתי ההבנות. גם קצת חבל לי לפספס את זה שזכות כתב שזה "כבר ידוע", וכן את זה שהוא מקשר את זה לבעייתיות של שמות החכמים. אני-ואתה • שיחה 17:13, 21 בפברואר 2011 (IST)

אנסח את הדברים מחדש, ואשמור על הנקודות החשובות שהעלית. אם פספסתי משהו תוכל לשנות כרצונך - ונמשיך במשא ומתן בינינו. 46.116.31.84 17:49, 21 בפברואר 2011 (IST)

שכתבתי את הדברים, אבל השארתי את כל הפרטים העיקריים שהעלית. וזאת הפעם אני מחובר והריני חותם בשמי. ארדף - שיחה 19:23, 21 בפברואר 2011 (IST)

מקובלי ימי הביניים

הלל, אינך חושב שראוי לציין בערך שהרמב"ן ותלמידיו התייחסו לספר כספר יסוד בקבלה (לפחות כך זה על פי הרד"ל)? אני-ואתה • שיחה 10:35, 22 בפברואר 2011 (IST)

זה לא שהם התייחסו אליו כאל ספר יסוד בקבלה. הם לקחו אותו כמו עוד אחד מהספרים של חז"ל, ובין השאר זה השפיע על המיסטיקה שלהם. הרי גם בראשית רבה השפיע על המיסטיקה שלהם. בשונה מספר הבהיר, המשופע במיסטיקה, פדר"א דווקא פחות חריג מהבחינה הזאת. הלל • שיחה • י"ח באדר א' ה'תשע"א • 12:54, 22 בפברואר 2011 (IST)

אני לא יודע איך בפועל, אבל אני הבנתי מרד"ל שזה שימש כספר יסוד, ראה כאן בעמודה השמאלית למטה. אני-ואתה • שיחה 13:17, 22 בפברואר 2011 (IST)

הוא אומר שהם חיבבו אותו והשתמשו בו לא מעט. ספר יסוד? מסופקני. הלל • שיחה • י"ח באדר א' ה'תשע"א • 13:28, 22 בפברואר 2011 (IST)

שופר באלול (נימוק למחיקה)

"תקיעת שופר בראש חודש אלול" ובהערה צויין לטור אורח חיים סימן תקפא. לדעתי עדיף להשמיט מנהג זה שרק יסבך את הקורא המצוי (ויש לי כבוד לכל קורא). אכן בספרות הפוסקים מקובל לצטט את פדר"א פרק מו כמקור למנהגנו לתקוע בשופר במשך כל חודש אלול. אבל לאמתו של דבר על פי מנהג פדר"א תוקעים בראש חודש אלול בלבד, ולא כל החודש. ומנהגנו מקורו במסורת ארץ ישראלית אחרת, ועל כל זה הרחיבה שולמית אליצור במהדורה שלה לפיוטי פנחס עמ' 222. עדיף אפוא להשמיט דוגמה זו במקום לבלבל את הקורא עם מנהגים שונים ועם ציטוטי נוסח של ראשונים שאינם מדויקים. ארדף - שיחה 19:11, 24 בפברואר 2011 (IST)

לא בדיוק הבנתי מה מבלבל ומה לא מדוייק. בכל מקרה הפרקי דרבי אליעזר הוא לא "מקור" שהמציא את אף אחד מן שמנהגים הרגילים לציין בשמו. זוהי רשימה של מנהגים שמוזכרים בו, ובמקום לציין רשימה שלימה של כל המנהגים המוזכרים, בחרתי להתמקד באלו שבולטים יותר בגלל שהם מוזכרים בפוסקים. לא ברור לי למה זה משנה שהפוסקים התייחסו למנהג שונה מעט ממה שהפדר"א הזכיר בפועל, ומה הבלבול הגדול שיצא מזה. אני-ואתה • שיחה 20:55, 24 בפברואר 2011 (IST)

לדעתי אפשר להחזיר את המשפט תוך תוספת הערה המבהירה את מה שכתב כאן ארדף, וכך ישמע חכם ויוסף לקח. הלל • שיחה • כ"א באדר א' ה'תשע"א • 21:07, 24 בפברואר 2011 (IST)

אני ואתה, אבהיר מעט את הדברים: על פי פרקי דרבי אליעזר תוקעים בשופר בראש חודש אלול בלבד משום שמשה עלה ביום זה לשמים. מובן מאליו שעל פי נימוק זה אין שום טעם לתקוע בכל החודש, כמנהגנו אנו. ואילו מנהגנו לתקוע בכל החודש הוא מנהג שונה והוא כבר נרמז בפיוטים קדומים. הבעיה היא שפוסקים שונים שהכירו את המנהג השני מפנים לעתים לחיבורנו תוך כדי שינויי נוסח קלים. אבל לא כך היא גרסתם של כתבי היד.

הלל, הייתי מקבל בשמחה את הצעתך, אבל לטעמי הערך כבר התרחב יתר על המידה. אילו הייתי אני קורא ערך רחב ומקיף מעין זה על חיבור אחר - אני מאמין שהייתי מאבד את סבלנותי. אם נרצה להעמיד את הערך לשיפוט הקוראים עלינו להתחשב באדם המשכיל הממוצע. כך נראה לי, אבל ייתכן שאני טועה. בתודה לשניכם. ארדף - שיחה 22:12, 24 בפברואר 2011 (IST)

ארדף, בוויקיפדיה התקבע משום מה המנהג הקובע: "יותר ארוך - יותר טוב". מכל מקום - הערות שוליים אינן מזיקות למי שאינו רוצה לקוראן. הלל • שיחה • כ"א באדר א' ה'תשע"א • 22:16, 24 בפברואר 2011 (IST)

אני לא אחזיר. אבל אם מישהו יתעקש להחזיר - לא אתנגד. שים לב לכך שהערך הוא עמוס בבעיות שהן לא אופייניות לחיבורי אגדה אחרים, ואולי גם לחיבורים אחרים בתחום היהדות. וכבר העמסנו על הקורא יותר מדי. ארדף - שיחה 22:21, 24 בפברואר 2011 (IST)

אני לא חושב שדברי הלל מדויקים ש"יותר ארוך - יותר טוב", אבל אני כן מבקש להצביע שוב על כך שאנשים שונים עלולים להתעניין בסוגי שונים של מידע בהקשר של החיבור. אותך מעניין לכמה ענפים שונים מתפלגים כתבי היד של החיבור, ואחרים עלולים להתענין הרבה יותר באלו הקשרים מוזכר החיבור ברש"י על התורה ובטור-בית יוסף. זה בוודאי לא גרע מאלו שיתעניינו בפרק "שמשון באמנות" בערך שמשון. אני-ואתה • שיחה 23:06, 24 בפברואר 2011 (IST)

כאמור, אתה יכול להחזיר את מנהג השופר. אבל לא תוכל להימנע מאזכור שני המנהגים השונים ומבעיית הנוסח אצל הראשונים השונים. בברכה. ארדף - שיחה 23:38, 24 בפברואר 2011 (IST)

אין בידיי מקורות לדיון מושכל בנוגע למנהג, ואני בספק גדול אם ראוי להרחיב על כך בערך הזה ולא בערכים כמו תקיעת שופר או חודש אלול. אני חושב שהמשפט שכתבתי היה מדוייק ושהוא הוסיף לערך, אם כי כמובן שהערך יחזיק מעמד גם בלעדיו. אני את שלי עשיתי. אני-ואתה • שיחה 15:11, 25 בפברואר 2011 (IST)

החזרתי את המנהג לגוף הערך תוך כדי הפנייה לדיון בסעיף הנוכחי. אלי לייטנר - שיחה 12:50, 25 בספטמבר 2012 (IST)

שיכתוב

הרד"ל במבוא לפירושו, מרחיב בראיות ברורות בצורה מחקרית ומוכיח כי הפדר"א הוא אכן קדום כעמדת המסורת היהודית, ומעמיד בצל את הדעה שהוא ספר מאוחר יותר כדעת צונץ וחבריו, יש להביא את דבריו בהרחבה ראויה, ולעדכן את פסקאות הערך בהתאם. טיפוסי - שו"ת 14:33, 7 במרץ 2011 (IST)

טיפוסי, דעת הרד"ל (הדחויה במחקר) הובאה כראוי לה. הלל • שיחה • א' באדר ב' ה'תשע"א • 16:33, 7 במרץ 2011 (IST)

הללג, הערך לא מביא או מתייחס לכל אחת מטענותיו והוכחותיו של רד"ל, לעומת זאת הוא מייחס משקל עצום לראיות נסיבתיות המושתתות על דעות קדומות של אסכולת חוקרים משכילים, ומכאן הצורך לעדכן ולשכתב, מומלץ לכל אחד בינתיים לקרוא את הקדמתו של הרד"ל, כדי לשאוב את המידע החסר בערך משם, ועוד חזון למועד. טיפוסי - שו"ת 16:40, 7 במרץ 2011 (IST)

מומלץ לך לקרוא את כלל המחקרים שנכתבו לפני רד"ל ואחריו. אם אתה משתכנע מתירוציו, סבבה. אבל הערך אינו יכול לשקף כמקובלת דעה דחויה במחקר. הלל • שיחה • ב' באדר ב' ה'תשע"א • 18:30, 7 במרץ 2011 (IST)

מה שהצבעתי עליו הוא ההתעלמות בערך, מדעתו וראיותיו של הרד"ל, כמו גם התייחסות החולקים עליו עליהן, ואגב, כלל לא ברור מדוע הגיגיו של צונץ נחשבים ל"מחקר" יותר או פחות, מאשר ראיותיו של רד"ל, אל לנו להכריע מי צודק במחלוקת, ובוודאי שלא להעלים ראיות משום צד. טיפוסי - שו"ת 18:39, 7 במרץ 2011 (IST)

"מאז צונץ"

משתמש אלמוני מחק את המילים האלה ובמקומם הוא מנסח "אלא" (ראו גרסאות אחרונות). מאחר שקיבלתי על עצמי שלא להיכנס למלחמות עריכה איני משנה. אבל צונץ היה הראשון שעמד על האופי הפסיאודואפיגרפי של החיבור ולפניו היה מקובל לראות את החיבור כיצירה תנאית. ארדף - שיחה 20:59, 16 במרץ 2011 (IST)

האם ייתכן בעיניך שהרמב"ם סבר שהוא לרבי אליעזר התנא? זה פשוט לא ייתכן. 93.172.161.241 22:05, 26 ביוני 2011 (IDT)

לא רק הרמב"ם סבר כך אלא גם ראשונים רבים אחרים. ומאחר שיש לי נגישות לעבודת הדוקטור של טרייטל הריני מעתיק כאן הערת שוליים מעבודתו העוסקת בנושא זה:

להלן דבריהם של כמה מחכמי מזרח ומערב הסבורים כך: א) ספר הכוזרי, מאמר שלישי אות סה (עמ' קמד): 'רבן יוחנן בן זכאי... ומתלמידיו – ר' אליעזר בן הורקנוס, בעל פרקי ר' אליעזר המפורסמים'. שם מאמר רביעי אות כט (עמ' קצ): 'ועוד נשאר בידינו ספר העוסק בחכמה הזאת במיוחד הוא הספר הנקרא בשם פרקי ר' אליעזר.... ומחבר הספר הזה מחכמי המשנה המפורסמים'. ב) הרמב"ם במורה נבוכים ח"ב ראש פרק כו עמ' רכא כותב: 'ראיתי לר' אליעזר הגדול דברים בפרקים המפורסמים הידועים בשם פרקי ר' אליעזר...'. הוא דן בדברים ובסוף הפרק (עמ' רכב טור ב) מציין לדברי ר' אליעזר בבר"ר יב יא (מהדורת תיאודור-אלבק, עמ' 109) והוא מפרש את שני המקומות זה לאור זה: '... ובאר בפרקיו נקודה נוספת זו'. ג) רמב"ן מצטט פעמים אחדות מהחיבור ומייחסו לר' אליעזר הגדול (בראשית א 8; א 20; ו 4 ועוד). ד) ר' בחיי בר אשר בפירושו לפרקי אבות ב י עמ' תקסג-תקסד: 'ר' אליעזר בן הורקנס בור סיד והוא שחבר הפרקים הנקראים פרקי רבי אליעזר ושם הראה גודל חכמתו הרחבה'. ה) ילקוט שמעוני מלכים ב רמז רלג מביא את דברי הבבלי סנהדרין מז ע"א על הכתוב (מל"ב יג 21) ויהי הם קוברים איש שאותו האיש רשע היה, והוא מסמיך לו את דברי פדר"א החולק על כך וסבור שאותו האיש היה צדיק, כך: 'מילתא דרבי אליעזר עבידא פליגא דאמר רבי עזריה תדע לך כח הצדקה משלום בן תקוה....' ראה דברי רד"ל בפרק לג, עמ' רפג סוף הע' סו, וכן דבריו בקונטרס המבוא שלו עמ' כז ד"ה ובירושלמי, וראה גם דברי שילוני במהדורת מוסד הרב קוק המציין שדרכו של בעל הילקוט 'להשתמש במטבע לשון זה כשבא לציין על מדרשים חלוקים'. ו) בעל הרוקח בהקדמה לחיבורו עמ' א כותב: 'כל אדם צריך לרשום שמו בספרו כמה ... ופרקים דרבי אליעזר מתחילין מי ימלל גבורת ה' כמה אליעזר בן הורקנוס'. מסורת זו מושרשת עמוק אצל חכמי ימי הביניים. זוהי אפוא הסיבה היחידה לכך שהפרשן הגדול רד"ל, שהכיר את החיבור לאורכו, לרוחבו ולעומקו יותר מכל קודמיו, מתאמץ כה רבות לקיים דעה זו. אבל היו גם מי שפקפקו בייחוס זה: ר' יהודה ברצלוני בפירושו לספר יצירה כותב בעמ' 232: 'ואמור נמי באגדתא בפירקי דאיכתיבו על שם ר' אליעזר...'. ושם בעמ' 238: 'והיינו דתני בפירקי דמתקרו על שם ר' אליעזר'. לדעת המהדיר (עמ' 327): '... מלשון זה נראה כי דעת הר"י ברצלוני שהפרקים אינם לר' אליעזר'. אבל השווה את ההתנסחות הקרובה של הרמב"ם (לעיל). צונץ, הדרשות בישראל, עמ' 421 הע' 33, מציין לדבריו של זכות, ספר היוחסין ערך רבי אליעזר [!] הקפר (עמ' 56 טור ב) על החיבור: 'כי כבר ידוע שאע"פ שהוא מכונה לר' אליעזר האחרונים עשו פרקיו כמו הזוהר המכונה לר' שמעון'. אבל שורות ספורות לאחר מכן כותב זכות עצמו : 'רבי אליעזר הגדול בן הורקנוס הוא גם כן תלמיד הגדול של ריב"ז והוא עשה פרקי רבי ר' (!) אליעזר'! אבל ייתכן שזכות נתכוון לומר שהחיבור נעשה על פי תורתו של ר' אליעזר בידי תלמידיו.

עד כאן הציטוט. בברכה, ארדף (לא מחובר).

עבודת הדוקטור של טרייטל יצאה לאור זה עתה בסדרת עבודות דוקטור נבחרות על ידי האוניברסיטה העברית, החוג לתלמוד והלכה ויד יצחק בן צבי. הציטוט שלעיל מופיע בהע' 4 עמ' 22. אלי לייטנר - שיחה 23:14, 21 באוקטובר 2012 (IST)

מרשימת המתנה להצבעה

מועבר להצבעהברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 18:15, 12 באפריל 2011 (IDT)

ערך מעולה, כתוב היטב ומקיף, שאחראי עליו בעיקר משתמש:ארדף, שהחיבור הוא בתחום התמחותו העיקרית. הלל • שיחה • כ"א באדר א' ה'תשע"א • 22:23, 24 בפברואר 2011 (IST)

מצויין. מקיף, יסודי, רציני - כל המילים הטובות. קלונימוס - שיחה 21:22, 9 במרץ 2011 (IST)

מרתק. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 01:46, 29 במרץ 2011 (IST)

תרגום המיוחס ל

היי, לא נהוג לשים קישור מתוך כותרת, זה נראה מוזר. אני הייתי מוריד את הקישור הזה משם, היות והוא מופיע בפסקא עצמה, על אחת כמה וכמה. ערך משובח, כל הכבוד נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 10:56, 28 באפריל 2011 (IDT)

משוב מ-05 בספטמבר 2011

ערך מושקע, כתוב נהדר, ועושה חשק לדעת עוד. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
109.66.11.126 17:27, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

נא להעביר את ההערה לשוליים

בסוף תת הפרק הלכה ומנהג נוסף לאחרונה המשפט: "על טקס ההבדלה בפרקי דרבי אליעזר ראו קדרי, ברכה ומדרשה." יש להעבירו להערת שוליים.  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
89.138.229.119 01:24, 1 בנובמבר 2016 (IST)

תוקן. תודה. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ וִיקִיפֶּד מְנַקֵּד 02:04, 1 בנובמבר 2016 (IST)

ייחוס לרבי אליעזר הגדול בן יצחק

ראו דבריו של גרשם שלום, "ס' שבילי דירושלם המיוחס לר' יצחק חילו — מזוייף", ציון: מאסף החברה הא״י להיסטוריה ואתנוגרפיה ט, תרצ"ד, עמ' מא–מב (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה). לדבריו, השערתו השגויה של רבי מנחם די לונזאנו, המייחס את הספר "צוואת ר' אליעזר הגדול" לרבי אליעזר הגדול בן יצחק (ראו בערכו), משכה כמה מאנשי חכמת ישראל, ווולף היידנהיים הוסיף על השערת די לוזאנו, וייחס גם את פרד"א לרב המגנצאי בן המאה ה-11 רבי אליעזר הגדול. משם מצאה לה דעה שגויה זו מקום בספרו המזויף של אליקים כרמולי, שהוא מייחס ליצחק חילו. שלום מביא זאת בדרך-אגב, כדי להראות שהספר שהוציא כרמולי אינו אלא זיוף, ולכן איני מוסיף זאת לערך. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 21:43, 17 בפברואר 2020 (IST)

זכרון אהרון

ציינתי אותם מתוך הכרה שמהדורתם והפרושים היא הטובה ביותר ואין זה תוכן פרסומי. המאו"ר - שיחה 14:34, 12 במאי 2021 (IDT)