שיחה:פשעים ועבירות קלות

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אני מעביר לכאן מספר פסקאות כיוון שהן מהוות מחקר ראשוני:

העברה מהערך:

המסר הוא ברור - החזק, הבריון, האדם הפועל ללא מעצורים מוסריים, ישגשג. מי שנותן למעצור מוסרי לעמוד בדרכו - ייפגע. הרב יאבד את מאור עיניו. קליף הרגיש והמתייסר יאבד את הבחורה לטובת לסטר הרעשן והגס, ורוזנטל אשר בחר במודע בדרך הרעה, משגשג אל מול הריסות חייהם של הגיבורים ה"חיוביים". השאלה הנצחית, שאלת השכר והעונש, נותרת כאן ללא תשובה. הסרט זועק את המשבר בו מצוי וודי אלן היוצר והאדם, אשר תמיד היה הומניסט, מוסרי ואף רגשני. הסרט הוא בין היהודיים שבסרטיו של אלן. לא רק מבחינה חיצונית (הסרט כולל תיאור של סדר פסח ושל חתונה יהודית), או בגלל היהדות הבולטת של גיבוריו (הנושאים שמות כ"רוזנטל", "לוי" ו"סטרן" ) אלא בגלל בחירתו של הנושא, השאלות היהודיות מאוד שמעלה הסרט, וחיפוש התשובות להן במסורת היהודית (חיפוש שדינו להיכשל, לפי אלן).
ייתכן שהמסר של הסרט חבוי בדבריו של הפרופסור לוי:
"כולנו מתעמתים במהלך חיינו עם החלטות מעציבות, בחירות מוסריות. חלק מהן הן בקנה מידה גדול, אך רובן החלטות קטנות. אנו מגדירים את עצמנו על פי הבחירות שעשינו. אנחנו, למעשה, הסך הכולל של בחירותינו. האירועים מתרחשים באופן כה בלתי צפוי, כה בלתי הוגן, ונראה כי האושר האנושי אינו כלול בתוכניתו של הבורא. רק אנו, ביכולתנו לאהוב, נותנים משמעות ליקום אדיש. ועדיין, רוב האנשים ניחנו ביכולת להמשיך ולנסות, ואפילו לנסות למצוא אושר מדברים פשוטים, כמו המשפחה שלהם, עבודתם, והתקווה שדורות עתידיים יבינו יותר מאתנו".
את הספק במסר זה מבטא אלן בחריפות, כאשר הפרופסור לוי, ניצול השואה, האופטימיסט וההומניסט, מתאבד בקפיצה מחלון. ביצירתו של אלן, זוהי אחת ההתייחסויות היחידות אל השואה, על אף שסרטים רבים שיצר מתרחשים בשנות הארבעים. אין זה מקרה שהתייחסות זו הינה דווקא בסרט זה.

סיום העברה מהערך:

אם יימצא מקור לדברים אפשר להחזירם לגוף הערך. יוסאריאןשיחה 20:49, 17 בדצמבר 2008 (IST)[תגובה]