שיחה:צבא אנדרס

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

צבא אנדרס[עריכת קוד מקור]

מעננין מאוד

לפי עדויות ששמעתי מדודי חייל ופרח קצונה בצבא אנדרס חלק מן הפלוגות הגיע מרוסיה לטהרן אחר כך לקירקוק ומשם לקהיר ואז ליזראל.

הפלוגות הראשונות הגיעו ארצה בשנת 1942 ואז ערקו וחלקם התחבאו בבית השיטה. (יש ברשותי תמונות ומסמכים שהועברו למוזיאון עתלית שכן חיילי צבא אנדרס היהודיים הנם מונצחים שם בכרטסות אישיות).

המשטרה הבריטית חיפשה אחר עריקים יהודים מתוך המניע של מניעת השתקעותם כאן בארץ.

צבא אנדרס השתתף בקרב מונטה קסינו וסבל מאבדות קשות ביותר שם.

אחד מן הקצינים בצבא אנדרס הוא יעקב קפלן לימים מושל חיפה והגליל ונספח צה"ל בדאלס טקסס ארה"ב השתחרר בדרגת תת אלוף ונתמנה כמנהל מקרקעי ישראל.

ועוד הערה והארה, עם הבחרו של מנחם בגין המנוח לרשות ממשלת ישראל, בגין שהיה פרח קצונה בצבא אנדרס קיבל דרגת אלוף משנה של כבוד ממשלת פולין.

יהודים מצבא אנדרס ערקו מעיראק לארץ ישראל[עריכת קוד מקור]

http://www.daat.ac.il/daat/history/tkufot/hayalav-2.htm חקרתי קצת בעקבות הסטוריה של אבי, שהגיע לארץ ב 1942 מעיראק, כעריק, על פי ספורו. הכתוב כאן בויקיפדיה תחת הערך צבא אנדרס, לא מזכיר עובדות אלה, של עריקת יהודים מצבא אנדרס מעיראק. בקישור שהבאתי יש פירוט בעניין זה. כדאי להשלים.

תאור העריקים כמעפילים[עריכת קוד מקור]

נעשה בערך שימוש לא מקובל במושג 'מעפילים'. בהגדרה מעפילים הם מי שניסו (בין אם הצליחו ובין אם לא) להסתנן לארץ ישראל בגלל שלא היה בידם אישור עלייה ("סרטיפיקאט" בלשון אותם ימים) מהבריטים. הגדרה אחרת, למעשה חופפת, היא מי שניסה להכנס לארץ במסגרת ההעפלה המאורגנת ('מפעל ההעפלה'). העריקים מצבא אנדרס לא מתאימים להגדרות אלו; בהתאם, גם לא נהוג בשום מקום, למיטב ידיעתי, למנות אותם במספר המעפילים של מפעל ההעפלה (המוערך בכ- 122,000).

צבי בן-צור - שיחה 20:26, 13 בנובמבר 2020 (IST)[תגובה]

ניסחתי מחדש. גילגמש שיחה 21:04, 13 בנובמבר 2020 (IST)[תגובה]