שיחה:צמיחה כלכלית

עריכה מחדש של מספר טעויות בערך

1)תיקון הנתונים הלא מבוססים (נתתי זמן למשתמש שכתב אותם לבסס והוא לא ביסס אמפירית) :" עצם יכולתו של מושג הצמיחה לתאר נאמנה את מצבו האמיתי של המשק; כך למשל, מנתונים שפורסמו על ידי ממשלת בריטניה, ההתחממות הגלובאלית גובה מחיר אסטרונומי של 7,000 מיליארד דולר בשנה - שווה ערך לכ-10% מהתוצר של העולם כולו" וקישור לערך "טרגדיה של נחלת הכלל שהורחב על רבות בויקיפדיה"

2) מחיקת הטענה המגוכחת ושקרית "לפי התפישה הניאו ליברליזם, על אף נטייתה של הצמיחה להועיל יותר לשכבות העשירות יותר" שלחלוטין סותרת את העמדה של 99% מהכלכלנים הניאו קלאסים ואף את הממצעים האמפירים של הירידה החדה ביותר בעוני העולמי במאה ה20 בשנות ה70 כתוצאה מליברליזציה של הרפובליקה העממית של סין .

3)"מאידך, יאמרו הכלכלנים השמרניים יותר, כי הצמיחה היא האינדיקציה הטובה ביותר, גם אם לא מושלמת, למצב המשק." תיקון ל "מרבית הכלכלנים" כי גם כלכלנים מרקסיסטים רואים בצמיחה את האינדקטור הטוב ביותר ולא רק קיינסיאנים,ניאו ליברלים,ליברלים קלאסים וכו הם רק לא מסכימים אך צריך להגיע לאותה צמיחה .

4)תיקון הכשל הלוגי המתבסס על ההנחה שידועה מזמן שהיא שגויה שכלכלה היא משחק סכום אפס והפניה במקום לעלייה במדד ג'יני ולערך משחק סכום אפס שמקושר לטענה כי הגידול בפערים הוא שלילי כתוצאה מאותה תפיסה .

למרות ההטפה הדתית של פנאטים ,ויקיפדיה תמשיך להיות אינציקלופדיה אובייקטיבית שמתבססת על ראיות אמפיריות ולא על דעות וכשלים לוגים,ואני אלחם שהערך ייכתבו לפי ראיות אמפיריות ולא לפי כשלים לוגים של מטיפים דתיים בן אם הם יהודים,מוסלמים,בריאתנים,קומוניסטים או תומכים של איין ראנד.

lioness

21:51, 20 בינואר 2015 (IST)21:51, 20 בינואר 2015 (IST)Lioness - שיחה

כשלים לוגים וטענות לא מבוססות

הערך מלא בכשלים לוגים וטענות לא מבוססות שדרושות שיפור . ראה דוגמאות : 1) "צמיחה של מאות אחוזים במשק הסובייטי בתוכנית החומש הראשונה, או צמיחה בשיעור דו ספרתי בסין בשנים האחרונות " (שגוי לחלוטין ולא מבוסס על שום נתון אמפירי )

2)"המחיר החברתי של הצמיחה הגבוהה, מחיר שהתברר כגבוה למדי עם התרחבות תופעת העוני בישראל בשנים האחרונות " - כשל לוגי שמניח הנחה סמויה שאינה מבוססת כלל על קשר כלשהו בן צמיחה גבוה לבן עוני .

3)" לפי התפישה הניאו ליברלית, על אף נטייתה של הצמיחה להועיל יותר לשכבות העשירות יותר" - זה ממש לא התפיסה הניאו ליברלית ,לפי התפיסה הניאו ליברלית הצמיחה מועילה לעניים לא פחות ולפעמים אף יותר מלשכבות החזקות.

4)"ההתחממות הגלובאלית גובה מחיר אסטרונומי של 7,000 מיליארד דולר בשנה - שווה ערך לכ-10% מהתוצר של העולם כולו" על סמך מה ? על סמך מי ? אין שום ביסוס לנתונים האלה !

לא אכפת לי מה העמדה של מי שערך את הערך לאחרונה ,אכפת לי מעובדות ולוגיקה שאינה מלאה בכשלים וטענות שווא ולכן הערך הזה חייב להערך מחדש כך שיתאים לתצפיות האמפיריות בדומה לכך שלא ייתכן שבערך על האבולוציה יטען טענות שקריות בנוגע לאבולוציה שאינם מבוססות אמפירית .

lioness

22:14, 14 בינואר 2015 (IST)~

שאלה

חסר לי פה, כמו גם במדורים הכלכליים, החלק החשוב ביותר בער על צמיחה, מהי בדיוק הצמיחה, כלומר לא מה מועדד אותה אלה, מה מודדים כשמודדים צמיחה, האם צמיחה היא סכום השווי של כל העסקאות שנעשו במדינה מסוימת יחסית לשנה שעברה, או כל המוצרים והשרותים שנקנו? האם היא דומה באופון החישוב שלה למע"מ?או שזה ממשהו אחר לדוגמא יחס יבוא יצוא, שווי משכורות, וכו' נעם בהט 16:51, 5 יולי 2006 (IDT)

אתה צודק לחלוטין!האמת שרק התחלתי לעבוד על הערך לא מזמן, ואני אמשיך, כמו גם אחרים אני מקווה. בהחלט יש מה להוסיף.

לגבי השאלה שלך- זה נכון שהמדורים הכלכליים, גם אלה של היומונים שלכאורה מיועדים לכלל העם, מובנים רק בשני העמודים הראשונים שלהם, אם בכלל, לאדם שאינו מתעסק בכלכלה.

אני אוסף את זה בערך, אבל אומר לך בפשטות כעת, כי הצמיחה היא נתון כמעט פיקטיבי בעיני. למה פיקטיבי? כי הוא אמור לייצג, ככה בספרה אחת עם הסימן הזה % ליד, את כלל הפעילות במשק. ומדובר בהמון פעילות. אינספור ענפי כלכליים נכנסים תחת גג אחד. עכשיו למה זה בעייתי? בגלל שקח דוגמה בשנים של המיתון, תחילת האינתיפאדה. הייצוא הצבאי, למשל, הקריע שחקים לחלוטין, וממש היה אחד העוגנים הכלכליים שעזרו לשמר על אי איזו יציבות במשק שלנו, בזמן שענפים אחרים היו במצב הפוך לחלוטין- אני לא צריך לספר לך על התיירות למשל. אבל בכל זאת, זה כן נתון משמעותי, כי- ועכשיו סופסוף אני אענה לך על השאלה שלך- הצמיחה מספרת את הסיפור הגדול של כל הכלכלה. זה מושג שקיים רק בהקשר רחב (אפשר לדבר על הצמיחה בהקשרים צרים יותר- למשל רק על הצמיחה במגזר העסקי, אבל עדיין מדובר בעניין רחב), בדרך כלל משתמשים בו כשמדברים על משק של המדינה כולה. והצמיחה, בסך הכל, היא הגידול בנכסים אם תרצה שיוצרו על ידי המשק כולו בעת המדוברת (בדרך כלל- שנה או רבעון).

גם אני אשמח להרחבה - חסר עוד מידע רב בערך. כמו כן, חושב להדגיש את ההבדל בין צמיחה של מדינות מפותחות לבין מדינות מתפתחות. מן הסתם ככל שמדינה חלשה יותר כלכלית, כך קל יותר להגיע לצמיחה גדולה יותר והיקף הפעולות שצריך לעשות כדי להגיע ל-5% צמיחה נמוך משמעותי מאשר ההיקף שצריך לעשות במדינה מפותחת. כמו כן הפסקה על ישראל כרגע נראית רע מאד כי מתייחסת רק ל-5 שנים האחרונות ובשטחיות מרובה ועדיף אולי כבר בלי זה. אסף 17:25, 5 יולי 2006 (IDT).

שימו לב למה שכתבתי

ציינתי בפירוש, בפסקה על ישראל, כי הצמיחה כאן, הנחשבת לגבוהה, נחשבת לכזו רק במושגים מערביים. כפי שציינת- אין דין צמיחה של 5% במדינה מפותחת כדין צמיחה דומה במדינה מתפתחת.

שיפורים בערך!

הרחבת הנושא הישראלי, והדגשת ההבדל בין הצמיחה במדינות המפותחות והמתפתחות- כפי שהיטבתם להעיר. גם כן הוספתי נושא חשוב ביותר בעיני, שהוא הרקע ההיסטורי- כיצד קשור מושג הצמיחה אל השינויים הכלליים שאירעו בעולם. בעניין זה יש בהחלט מקום לתוספת באשר להתפתחות המושג עצמו. אשמח לתגובות ספי הורביץ 14:02, 8 יולי 2006 (IDT)

הערך כתוב מתוך ראיית עולם ליברלית-קפיטליסטית. ראוי היה א. אם לא היה מציג עמדות העומדות במחלוקת כעמדות אובייקאטיביות עובדתיות ב. אם היה מציג תיאוריות אחרות. (Eviv 17:47, 8 יולי 2006 (IDT))

אני אעבור עליו ואחזיר לך תשובה עד מחר בערב. בכלליות ההרחבה נראית בכיוון הנכון ושמחתי לראות אותה. בברכה, אסף 19:40, 8 יולי 2006 (IDT).

בעניין ההיסטורי- תיארת את ההליך הכלכלי ההיסטורי, ואז הוספת משפט מתי המונח הופיע. לא כל כך מובן מה הקשר בין התיאור ההיסטורי למשפט האחרון.(Eviv 19:47, 8 יולי 2006 (IDT))

אביב, הסרתי את הקישור שנתת, כי הערך הוא ערך כללי-תיאורטי וזה לא מתאים להתחיל להכניס לפה פסקי דין ישראליים או דעות של ארגונים קטנים בישראל שטוענים כך או כך בהקשר ספציפי. בערך כזה יש להביא דעות כלכלנים ידועים ותיאורטים בכלל העולם (לכל הדעות ולכל הזרמים) ולא קישורים כמו שנתת - אין לי התנגדות לדיעה שהוצגה (אשר מפורטת בהרחבה), אלא לקישור עצמו בערך כזה. בברכה, אסף 20:22, 8 יולי 2006 (IDT).

אוקי, אתה צודק בחלק מהדברים למרות שאני חושב שיש לתת אפשרות להפנות לתיאוריות שונות ולא בהכרח ל"סלב-כלכלנים".(Eviv 02:12, 9 יולי 2006 (IDT))

eviv- אתה טועה ומטעה

תפישת עולמי הינה סוציאליסטית ביותר. כתיבת המאמר נעשתה, ברמת האפשר, ממקום הוגן ובלתי משוחד. חבר שקרא את הערך, דוקא טען את הטענה ההפוכה (שאיני מסכים אף איתה), כאילו הערך כתוב מראייה סוציאליסטית מדי. אני מבקש שתבדוק את עצמך לפני שאתה טוען טענות סרק, ולכל הפחות נמק ובסס את טענותיך. אחרת הן חסרות חשיבות.

צמיחה כלכלית זה מושג שיש לו הרבה פרשנויות כי כל גישה כלכלית מפרשת אותו אחרת ומגדירה אחרת. הדוג' הכי קטנה זה עניין התל"ג- לא כולם מקבלים אותו כמדד ובטח שלא כולם מקבלים את הדברים שהתלג מודד כמאפייני צמיחה. לא אמרתי שאתה מחזיק בדעות כאלה או אחרות אמרתי שהערך מבטא גישה מסויימת ומציג אותה כיחידה למרות שיש כמה גישות ודעות. בברכת שהסוציאליזם ינצח. והערה קטנה...אנא חתום בסוף ההודעות שלך על ידי 4 פעמים ~ (Eviv 21:11, 9 יולי 2006 (IDT))

עריכה

הכנסתי שינויים לא מעטים בערך, אך עדיין אינני מרוצה ממנו, ואני מקווה שמישהו שבקי בנושא יעבור על הערך וישפרו. כדי שלא להיות באוויר אביא כמה דוגמאות ספציפיות:

• המשק לפני המהפכה התעשייתית מתואר "ללא ייצוא ובלא קיום של פעילות עסקית". האמנם? למיטב ידיעתי מסחר מפותח בין מדינות התקיים גם אלפיים שנה לפני המהפכה התעשייתית.
• "צמיחה של מאות אחוזים במשק הסובייטי בתוכנית החומש הראשונה" - האמנם? סטלין כבר מת, חברים, ומותר לספר את האמת בלי לחשוש מביקור בסיביר.
• "פעולות תיעוש יובילו בדרך כלל ליצירת מקומות עבודה רבים, שלרוב אף אינם דורשים השכלה או הכשרה מיוחדת" - כבר עשרות שנים שהמשפט איננו נכון. תיעוש בימינו כרוך בהשקעה מסיבית של הון, תוך יצירת מקומות עבודה מעטים יחסית להיקף ההשקעה, ודורש השכלה והכשרה מיוחדים ביותר.
• "שאלת המחיר החברתי של הצמיחה הגבוהה" - האם יש הוכחה כלשהי לסיסמה זו? האם צמיחה שלילית מועילה לשכבות החלשות? האם המחיר החברתי נובע מהצמיחה הגבוהה? דוד שי 07:25, 9 יולי 2006 (IDT)

לנקודה האחרונה:

1. כאשר יש צמיחה לפי מחקרים ישראלים העשירים מקבלים את מה שהיא נותנת בעוד העשירונים הנמוכים נשארים כמו שהם. ועל כן הפער יותר גדול דבר שכן מהווה מחיר חברתי.
2. כיום רוב הצורה בה "מייעלים" את המשק היא על ידי הפחתת עזרה לשכבות המוחלשות. דבר שגם מהווה מחיר חברתי. (Eviv 21:36, 9 יולי 2006 (IDT))

אפשר למצוא חומר נוסף פה.(Eviv 21:47, 9 יולי 2006 (IDT))

אינני מקבל את הקביעה "רוב הצורה בה מייעלים את המשק היא על ידי הפחתת עזרה לשכבות המוחלשות", ובוודאי שאינני רואה את הקישור הזה כמחויב המציאות. בתקופת כהונתו של בנימין נתניהו כשר אוצר, היו צעדים שפגעו בשכבות החלשות, אך לדעתי לא אלה הביאו לצמיחה, אלא צעדים מהותיים יותר, כהפחתת המע"מ, הורדת נטל מס ההכנסה (צעד שמיטיב עם העשירים, אבל אינו פוגע בעניים), רפורמה בשוק ההון, והתורם החשוב מכל לצמיחה - רגיעה יחסית באינתיפדה.

המחקרים שטוענים כי פירות הצמיחה הולכים רק לעשירים אינם שווים את הנייר שעליו הם מודפסים. ייתכן שהפער גדל, כי חלק גדול יותר מפירות הצמיחה הולך לעשירים, אך באופן מוחלט גם לעניים יש יותר, וזה מה שחשוב. דוד שי 23:12, 9 יולי 2006 (IDT)

כאשר מדינה מצמצמת את מיסיה ומכך גם את פעולותיה נוצר מצב בו המדינה פחות ופחות מתערבת ועוזרת לציבור דבר שפוגע בשכבות החלשות. לדוגמה כאשר המדינה לוקחת פחות מיסים היא תתן פחות לתקציב החינוך למשל. ילדי עשירים יקבלו את ההשכלה ואילו ילדי עניים יתקשו או לא ישיגו את ההשכלה.

נכון לא בהכרח המשפט הזה נכון. אם המדינה מצאה מצבורי נפט או המציאה מכונה חדישה שמייעלת את התעשייה בצורה קיצונית אז אין פה משהו על חשבון הענים אך לרוב כיום המדינות מחזיקות בדיעה שצריכים "לייעל" בצורה המוצגת למעלה. מה שכן נכון לומר זה להפריך מעט את הטענות שבאות ואומרות שאם יש צמיחה כלכלית כל האנשים מרוויחים ממנה.(Eviv 17:57, 10 יולי 2006 (IDT))

"צעד שמיטיב עם העשירים, אבל אינו פוגע בעניים"??

סלח לי מר שי, אבל אתה קל דעת, אם לשפוט על פי דבריך. העניין פשוט ביותר- למדינה יש קופה מסוימת. "עוגה" כמו שאוהבים לכנות את זה. ואת העוגה הזאת אופים ברובה על ידי מיסים. הכסף ש"נחסך" "בזכות" הורדת מס ההכנסה, הוא גם כסף ש"נחסך" מדמי אבטלה, קצבאות נכות וזקנה, תקציב החינוך, סל התרופות, ועוד כל מיני פרוייקטים "בזבניים". אם כך חציה הראשון של הקביעה הביזארית שלך אכן מדויק, אבל חלקה השני (על אף השעשוע שהוא מעורר בי כשאני חושב על כך שכתבת אותו בנימה רצינית) הוא לעג לרש, לעג לרש לשמו. ספי הורביץ 03:50, 10 יולי 2006 (IDT)

גישתך רואה את הפעילות הכלכלית כמשחק סכום אפס: מה שהעשירים מקבלים נלקח בהכרח מהעניים, ואם המדינה מורידה מסים, זה בהכרח תוצאה של קיצוץ בקצבאות. אלא שצמיחה, על-פי הגדרתה, איננה משחק סכום אפס. למה לבזבז זמן רב בתאוריות, כשהעובדות מונחות לפנינו: הפחתת המע"מ לפני עשרה ימים לא לוותה בשום קיצוץ בנושאים שמנית, היא באה כתוצאה מעודפי כספים בתקציב, עודפים שנבעו מגידול בגביית המסים (אל תדאג, לא מהעניים גבו מסים אלה). אחד הדברים המשעשעים ביותר שליוו צעד זה הוא הטענה שהצעד מיטיב עם העשירים יותר משהוא מיטיב עם העניים, טענה שבאה לאחר שטענה זהה הושמעה כנגד העלאת המע"מ.

עכשיו, במקום לבזבז זמן בדיונים בדפי שיחה, כדאי להשקיע בשיפור הערך, שבפי שהערתי לעיל זקוק לשיפור מהותי (ואל תיקח זאת כתקיפה אישית - כל מה שכתבת עד כה טוב ויפה, אבל אני רוצה יותר). דוד שי 07:06, 10 יולי 2006 (IDT)

תודה. בהחלט כדאי לשפר את הערך, אשמח לשיפורים מצדך או מצד חברים אחרים, וגם להעלאת נושאים שחסרים בערך, או כאלה שדורשים הרחבה. ספי הורביץ 16:35, 10 יולי 2006 (IDT)

בלבול מושגים

בערך נכתב : "פעמים רבות חתירה זו לעבר הגדלת הצמיחה תכלול פעולות קפיטליסטיות מובהקות כמו הקטנת מסים, הקטנת קצבאות, חיזוק המעסיקים על פני העובדים, או הענקת הטבות למשקיעים ולבעלי הון."

הענקת הטבות למשקיעים ולבעלי הון, וחיזוק מעסיקים על פני עובדים אינן פעולות קפיטליסטיות. בשיטה הקפיטליסטית המדינה לא מחלקת הטבות. לא לעניים ולא לעשירים. כמו כן, המדינה לא מתערבת ביחסים בין מעסיקים לעובדים, ולכן לא יכולה לחזק או להחליש אף צד.

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.yesod.net/yesod/archives/2004/09/_3.html
  • In צמיחה כלכלית on 2013-09-13 05:26:35, HTTP Redirect Loop: [1] -> [2]
  • In צמיחה כלכלית on 2013-09-16 01:08:10, HTTP Redirect Loop: [3] -> [4]
  • In צמיחה כלכלית on 2013-09-25 15:59:02, HTTP Redirect Loop: [5] -> [6]

--Matanyabot - שיחה 18:59, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

מלחמת עריכה

Archwayh + Lioness: נא דונו כאן במחלוקות שבינכם. אני לא רוצה לחסום את הערך בגלל ויכוח מקומי. • חבר לחיים - אמצו כלב! ‏Ori‏ • PTT‏ 23:17, 14 בינואר 2015 (IST)

כשלראשונה הבחנתי בהשחתה, המשתמש הנ"ל מחק מלל לא קטן מהערך, ולכן הוא שוחזר. כעת הוא מעתקש על הוספת תבנית (דרוש מקור) בכל פינה בטקסט, וזה מכער אותו. הערך היה יציב לפני שהוא הגיע. בהחלט אין לי רצון להכנס למלחמות עריכה. אבל שלא ימחק דברים. Archwayh - שיחה 23:30, 14 בינואר 2015 (IST)

חלק מהטענות בערך נשמעות לא מבוססות. ייתכן כי הן אידיאולוגיות בעיקרן ולא אמפיריות. לדעתי יש להוסיף מקורות או לערוך. Keleti - שיחה 23:37, 14 בינואר 2015 (IST)

כמה הערות: כעת הנחש נגלה לעיני כל. כפי שחשבתי, האדם הזה הגיע לכאן למטרה ברורה: הטייה אידאולוגית של הערך. למעט החלק על גדילת העוני בישראל (יש על כך מחלוקת), רובו המוחלט של התוכן מבוסס, ונמצא יציב בערך כבר מספר לא מבוטל של שנים. אף אחד לא חשב לשנותו, וכאמור תוחלת החיים של שגיאות בוקיפדיה אינה רבה. האדם הזה הגיע מקבוצת הפייסבוק שנקראת "התנועה הליברלית החדשה" (קבוצה ליברטריאנית, או לפחות המתיימרת להיות כזו), והוא בדיוק פרסם את הפוסט הזה. וכמובן שלא קללתי אותו, רק ביקשתי שלא ישחית וימחק מלל. Archwayh - שיחה 02:03, 15 בינואר 2015 (IST)

לא עקבתי בדיוק מי מכם ערך איזה עריכות, אך אני לא מסכים שהעריכות החדשות יותר חשודות כאידיאולוגיות רק כי הערך לא נערך זמן רב. לזה קוראים אד אנטיקוויטם. חלק מהטיעונים שלגביהם Lioness הוסיף בקשה למקור אכן דורשים מקור. למשל, זה שצמיחה כלכלית גורמת לעוני - זה לא משהו שמופיע בויקיפדיה האנגלית, זה לא תיאוריה שמקובלת באקדמיה (עד כמה שידוע לי), ומצאתי טענות דומות לה רק באתרי אינטרנט אידיאולוגיים. כנ"ל לגבי המחיר האסטרונומי ההתחממות הגלובלית - זה לא מופיע אפילו בערך התחממות עולמית בפסקה "השפעות כלכליות". שאר דרישות המקור פחות נחוצות לדעתי. Keleti - שיחה 08:56, 15 בינואר 2015 (IST)

לא אמרתי שאני לא ליברל אבל אני לא אידאליסט אלא פרגמטיסט ואמפרציסט ולכן אשנה את דעותי בהתאם לראיות אמפיריות אם הראה הוכחות שאני טועה.אני דן בתנועה כקבוצת דיונים אך לא תומך באיין ראנד או חבר פעיל שם ואין לכך קשר לזה שאני תומך בערכים יותר מבוססים אמפירית כך שטענות שונות לא יהיו מנותקות מהמציאות . אין קשר לאידאולוגיה דרשתי הוספת מקור גם בערכים של כתות שעיוותו את המציאות .

אני ממש לא מונע אידאולוגית לעומתך שכתבת המון טענות מנותקות לחלוטין מהמציאות . אם תקרא את ההודעה שלי בקבוצה או את הביקורת שלי תראה שהיא לחלוטין על החוסר אמפיריות של הטענות וכך שהן שגויות ולא על התפיסה עצמה .

Lioness

15:12, 15 בינואר 2015 (IST)~~

מחקתי את החלקים שהם טעות בוודאות כמו שכלכלנים ניאו קלאסים טוענים שצמיחה מועילה יותר לעשירים או שצמיחה יוצרת עוני . בבקשה תבסס את אותם טענות כי אחרת זה בוודאות שקר. בחיים לא שמעתי כלכלן נאו ליברל שטוען כזה דבר רק סוציאליסטים שטוענים שזה הטענות של כלכלנים בלי ביסוס 15:23, 15 בינואר 2015

Lioness

(IST)15:23, 15 בינואר 2015 (IST)

שימו לב, הטרול התל"חניק ממשיך להשחית ולמחוק מלל מהערך. אין לי בעיה שידרוש מקור לחלק מהטענות, אבל לא שימחק, והוא עודנו מוחק. Archwayh - שיחה 07:05, 21 בינואר 2015 (IST)

קביעה מוטעית בעניין מדד ג'יני

בפסקה האחרונה מתואר המשק הישראלי ככזה שמאופיין ב"העמקת פערים חברתיים ועליה באי שיוויון שבאה לידי ביטוי במדד ג'יני", הקביעות הללו מוטעות ומוטות לחלוטין. מדד ג'יני עמד בשנת 2008 על 0.3853 ובשנת 2014 ירד(!) ל-0.3706. למעשה, כבר כעשור שמדד ג'יני מראה על ירידה סיסטמטית, עשור שמאופיין במדיניות כלכלית קפיטליסטית. לכן, הקביעה לפיה יש עליה באי השיוויון לפי מדד ג'יני, שקרית מיסודה. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
79.176.20.241 21:38, 30 באוגוסט 2016 (IDT)