שיחה:קטורת הסמים
עפ"י "פיטום הקטורת" כאן] בורית כרשינה ויין קפרסין הם לא חלק מ 11 הסממנים. John Doe 06:11, 18 פבר' 2005 (UTC)
- נכון, זה רק המור, לבונה ושאר הסממנים שכתובים ב-11 מתן
צריך לשנות את השם[עריכת קוד מקור]
השם כללי מדי עבור הערך שמדבר על הקטורת במקדש.--Berger 22:13, 22 מאי 2005 (UTC)
הקישורים "צרי" (מס' 1) ו"מור" (מס' 5) מפנים לאותו ערך.
האם הכהן הגדול נכנס לקדש הקדשים רק פעם בשנה?[עריכת קוד מקור]
מחקתי את המשפט, שכניסת הכה"ג להקטרת הקטורת היתה הפעם היחידה בשנה שהוא נכנס לקדש הקדשים, כי הוא נכנס עוד שלש פעמים, להזות מדם הפר, להזות מדם השעיר, ולהוציא את הכף והמחתה (אם כי כל הכניסות היו ביום הכיפורים).
משוב מ-07 בספטמבר 2011[עריכת קוד מקור]
בויקרא י' כתוב שנדב ואביהוא הקריבו אש זרה ולא קטורת זרה , כפי שכתוב כאן תחת הכותרת "שימוש בקטורת בזמן המקרא".
וַיִּקְחוּ בְנֵי-אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי... אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם.
מהי אש זרה? על כך חלוקים המפרשים. פירוש מרתק לסיפור נדב ואביהו מצוי בספר שפורסם לאחרונה שם מוצע כי אש זרה היא אש שהובערה בזר של מזבח הקטורת ולא במקום המיועד. 85.65.46.86 23:47, 7 בספטמבר 2011 (IDT)
לתקן את הקישורים[עריכת קוד מקור]
הסם קושט שבקטורת, מפנה לערך אננס, יתכן שמדובר במין תבלין הדומה לאגוז מוסקט המכונה בעברית של ימינו: קושת, כדאי לבדוק זאת מאחר והקישור לאננס הוא מגוחך ביותר. כן הניסוח בתחילת הערך בו כתוב כי הסממנים הם בשמים גם לא מושלם וכדאי לחשוב על הגדרה אחרת כגון תבלינים או אבקות או אולי בשמנים, ובטח שלא לקשר לערך בשמים המגדיר בשמים כנוזל ריחני. Ludwig - שיחה 22:51, 27 בינואר 2012 (IST)
ורדים / מי ורדים[עריכת קוד מקור]
האם לא השתמשו גם בורדים ? כיפת הירדן ? מי-נהר - שיחה 04:37, 13 במאי 2012 (IDT)
משוב מ-8 באפריל 2014[עריכת קוד מקור]
מציע לכם לרענן בפרק נפרד ברוח הדברים הבאים:
סודה של הקטורת פורסם: 08/04/14 13:14על ידי משה אהרון באתר זה פורסם זה מכבר מאמר יפה עד מאד בדבר סגולותיה ומהותה של הקטורת על פי המסורת. והתלבטנו מאד אם ראויים אנו בכלל להגיב או להעלות את הגיגנו ברשימה נפרדת [שלא להעיב חלילה על ההרמוניה המורשתית שרוב הקוראים וודאי אמונים עליה יותר]. אם כן מהו סודה של הקטורת. ראשית דומה ששורש שמה מורכב משניים שהם גם שני ביטוייה הפונקציונליים: עשן המתמר למעלה בבחינת "קיטור" וגם ענן בדמות מסך מבדיל ומפריד בבחינת : "רת" סיומת האופיינית למסכים וחציצות [ראה גם פרוכת ועוד.] הנה אם כן, הקטורת גם יוצרת קשר ישיר של קיטור ועשן לשמיים וגם במרחב הארצי האופקי יוצרת היא מסך המבדיל בין השכינה. ובין בני האדם ובעיקר מעשיהם ובמקרה זה פולחן הקורבנות. וכמו גם בעת ובעונה מאפשרת את הקרבה הכי אפשרית בין אלוהים ואדם אם כן ,הקטורת היא הכח העתידי המבטיח והמוביל ואשר גם מינה וביה שמש כבר מהרגע הראשון כיסוד מנטרל וכאנטיתיזה לפולחן הקורבנות. [ולא כהשלמה כפי שנוטים לחשוב] כאילו השכינה אומרת כל הקורבנות לא נועדו אלא לצרככם אתם בני האדם אנא הבדילו בינם לביני. שהקרבה המועדפת על השכינה היא דווקא קרבת הקטורת . מכאן גם יובנו שני היסודות הבאים " ראשית לקטורת יש מזבח פנימי קרוב לכפורת והוא מצופה זהב. זהב של מהות וזהב של קרבה לקורבנות מזבח חיצוני מצופה נחושת שכל כולו הוא פונקציה לנחישותם ורצונם וצורכיהם של בני האדם. ודבר נוסף לא בכדי העלאת הקטורת באה כנגד קורבנות התמיד . פעמיים ביום ציוותה התורה גם להקטיר . פעמיים ביום כאילו מבקשת השכינה לומר: עלו בפניי מסך מפני אותם קורבנות . וכי אם בכלל,הקרבה הקרובה יותר לשכינה הינה דווקא באמצעות הקטורת. שהרי גם בלעדיה באותו המקום המוות מסכן את החיים ולא עוד שהואיל והקטורת מסמלת את האור, נכרכה העלתהכאמור פעמיים ביום עם הטבת הנרות והעלתם באור. לבטא בכך גם את סגולתה הפוטנציאלית של הקטורת לעתיד עתה גם יובן מדוע הקטורת היא מרקחת מייצגת של הצמחים שמעלים ניחוח אלטרנטיבי היוצא מפנים הקודש ודווקא כאמור כאנטיתיזה וכדי לנטרל את ניחוח הקורבנות וכאנטיתיזה לקורבנות של דם. [כחלק מהכפרה צווה אהרון להביא טיפות דם לזורקם כנגד הכפורת לבטא גם הניגודיות כאמור] מכאן גם תובן האזהרה לאהרון הכהן שלא לבא לפני הכפורת בלי ענן הקטורת גם כמסך מגן כאמור.וגם לשם מימוש הרעיון שהקרבה הקרובה ביותר האפשרית בין אלוהים ואדם היא דווקא אותה שבאמצעות ענן הקטורת והוא גם שאומר שלמה : "שמן וקטורת ישמח לב" ששמן משחת הכהונה של כהן לא לקורבן כמקור לשמחת הלב אלא דווקא לקטורת שהיא הקטורת גם תוחלת העתיד. והיא אשר גם תחליף את הקורבנות בבית המקדש השלישי . והזוכר ליתן חמישה לצדקה תבואהו ברכה משה אהרון נווה עמל הרצליה 212.199.244.112 14:28, 8 באפריל 2014 (IDT)
משוב מ-28 בינואר 2018[עריכת קוד מקור]
שלום , חסר ואבקש להוסיף שלקטורת הסמים היו מוסיפין יין קפריסין בכמות 3 סאים ן3 קבין סה"כ הכל 29 ליטר נוזל, ניתן לקרוא מסידור פשוט ולהבין. ואם לא היה בנמצא יין קפריסין היו מביאים חמר חיור עתיק{שזהו יין}. מקווה שתעדכנו בברכה יובל yuva.nes26@gmail.com 176.228.158.152 21:38, 29 בינואר 2018 (IST)
אולפנת נגה בית שמש[עריכת קוד מקור]
שלום, נערך על ידי בנות כיתה י אולפנת נגה. צילה1982 - שיחה 10:08, 5 ביוני 2023 (IDT)
דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]
פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]
בערך זה כתוב (תחת כותרת משנה: סדר הקטרת הקטורת): הכהן שזכה בהקטרה נכנס להיכל ביחד עם אוהבו שבא לעזור לו, כשבידו כף שבתוכה בזך מלא במנה של קטורת. הדבר הוא טעות, כי בבזך היה רק חצי מנה.
[מנה הוא המשקל של כל יום, אבל בכל הקטרה הקטירו רק חצי מנה, ולכן בבזך היה רק חצי מנה.]
מקור: ברייתא של הקטרת הקטורת: "מנה בכל יום, פרס בשחרית ופרס בין הערביים". רמב"ם (תמידים ומוספים ג ב): כמה מקטירין ממנה בכל יום משקל מאה דינרין חמשים בבוקר וחמשים בין הערבים.
דווח על ידי: י.ל. 2A01:6500:A041:DB9B:8870:1993:26F:7E38 16:23, 4 בדצמבר 2023 (IST)
- אכן, טופל כבר. הימן האזרחי • שיחה • כ"ב בכסלו ה'תשפ"ד • 22:02, 4 בדצמבר 2023 (IST)