שיחה:קינת דוד

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ניתוחים ראשוניים[עריכת קוד מקור]

הייתי רוצה להציע פרוש אלטרנטיבי לפרוש המקובל. דוד היה אמן פוליטי מדרגה ראשונה. ולא איש ציני כמוהו יפספס את ההזדמנות לניצול המצב לטובתו האישית. ולכן יש לי חשד כבד, כי בפניה הראשונה לקהל, הנאום יהיה דומה יותר לסגנון של "עכשיו אני כי ההוא הלך" מאשר פיוט כואב. כך שאם מתעלמים מהקישוטים הפיוטיים נשאר לנו כתב מינוי עצמי של דוד. אני מתבטא כאן בלשון חופשית ואשמח לתגובות, הארות והערות כדי להעשיר את הערך.


את הקינה לא מתחיל דוד במילים הצבי ישראל... אלא במילים "וַיֹּאמֶר לְלַמֵּד בְּנֵי־יְהוּדָה קָשֶׁת; הִנֵּה כְתוּבָה עַל־סֵפֶר הַיָּשָׁר" דוד מביא כאן ציטוט מספר הישר (שלא שרד את הזמן). ציטוט זה מתיחס לשבטו של דוד וליכולתם ללחום. הנה כך פותח דוד את הקינה כמעמיד את כוחו מול אוזלת יד שאול במלחמה. מעניין לציין כי הציטוט השני הידוע מספר הישר מתייחס ליהושע (שמש בגבעון דום...) שהוא מצאצאי שבט אפרים שגם הוא טען למלוכה בזמנו.

- הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל, אֵיךְ נָפְלוּ גִּבּוֹרִים? (הלו זה דוד שרק בלחץ סרני פלשתים נסוג מהקרב. ואם לא היה כך היה במו ידיו משסף את שאול ויהונתן במו ידיו)


- אַל-תַּגִּידוּ בְגַת, אַל-תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצוֹת אַשְׁקְלוֹן,פֶּן-תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים, פֶּן-תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים.

ומי כדוד ששהה מספר שנים תחת מלכות אכיש יודע את החגיגות של בנות פלשתים שכבר החלו עם בוא החוזרים מהמלחמה.


- הֲרֵי בָגִּלְבּוֹעַ אַל-טַל וְאַל-מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְּרוּמוֹת

דוד מכיר היטב את הארץ בכלל זה את הגלבוע. ומכאן הלגלוג בחלקים הגבוהים של ההר, נובעים מעיינות שכבה, המקבלים את מימיהם מגשמי ההר, 400 -500 מ"מ בשנה: עין שאול, עין נורית ועין הסמל. לרגלי ההר נובעים קבוצת מעיינות שופעים יותר: עין יזרעאל, מעיין חרוד, עין שוקק, ועין עמל בגן השלושה (הסחנה). מעיינות אלה מקבלים את מימיהם מאקוויפר ההר, מאגן היקוות של צפון השומרון. ההר שופע ירק מדי שנה באופן מעורר קינאה.

וודאי לדוד שקללה זאת לא תתגשם. כאילו לגלג הגלבוע על מות שאול ויהונתן ואומר "אף על פי כן אני פורח בהדרי"


- כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים, מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן ("בלי משיח בשמן" אם מגן שאול אינו משוח בשמן (ודוד כן) מה היא הגאולה אם לא גאולת הגיבור דוד)


- מִדַּם חֲלָלִים מֵחֵלֶב גִּבּוֹרִים, קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן לֹא נָשׂוֹג אָחוֹר וְחֶרֶב שָׁאוּל לֹא תָּשׁוּב רֵיקָם. (טוב, פה זה מתחיל להיות ממש מגעיל. "חרב שאול לא תשוב ריקם"? ודוד מכיר את סיפור הנער העמלקי שסרב לנעוץ את החרב בשאול והתאבדות שאול אח"כ. ואת זה הוא מזכיר תוך אזכור קל למשחק יהונתן ונערו כשעזרו לדוד הנמלט משאול.)


- שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם, וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ - נא לתקן בטקסט את הפסיק שבא לציין את מקום האתנחתא. זאת שגיאה ידועה וקריטית.- (ומה נאהב כל כך בשאול? שמואל ודוד מלגלגים עליו כל הזמן. כשמת יהונתן לא שוכח דוד לחבר אותו לאביו הנלעג.)


- מִנְשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ (האם למנוסתם הלא מוצלחת על הגלבוע מכוון דוד?)


- בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל-שָׁאוּל בְּכֶינָה הַמַּלְבִּשְׁכֶם שָׁנִי עִם-עֲדָנִים, מַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב עַל לבוּשְׁכֶן. (הפנייה לבנות ישראל (כהקבלה לבנות גת ואשקלון) מעניינת כי אלו אותם בנות ישראל שהיללו את דוד פי עשר משאול וחיבתם לדוד ידועה (הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו..). ואם לשלל מלחמה התכוון דוד הרי יש כאן אזכור לשלל העמלקי שנאסר על העם.)


- אֵיךְ נָפְלוּ גִבֹּרִים בְּתוֹךְ הַמִּלְחָמָה, (דמעות תנין מפוארות של מי שחושב שיש לו עסק עם מלך לא יוצלח. אולי אנחת רווחה שהתמזל מזלו ולא בידי דוד נפל שאול.)


- יְהוֹנָתָן עַל-בָּמוֹתֶיךָ חָלָל צַר-לִי עָלֶיךָ אָחִי יְהוֹנָתָן, נָעַמְתָּ לִי מְאֹד נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים (ואולי כשדוד אומר מילים אלו הוא כבר מתכנן את ההתחמקות משבועתו ליהונתן לגבי מפיבושת בנו שאת רכושו הוא מחלק עם ציבא עבדו של מפיבושת.)


- אֵיךְ נָפְלוּ גִּבּוֹרִים וַיֹּאבְדוּ כְּלֵי מִלְחָמָה? (האם יש פה ניסיון השוואה בין מות שאול וביתו לאבדן חרב ומגן שמעולם לא חסרו לדוד?)

אשמח לתגובות


אתה מדבר כאילו דוד רץ בבחירות הקרובות, או לפחות לאיזה פריימריז.

TFighterPilot - שיחה 18:49, 6 בינואר 2009 (IST)[תגובה]

תשובתי לך:

זה בהחלט הרעיון המוביל

--5.29.241.92 11:42, 16 ביולי 2015 (IDT)[תגובה]

85.64.157.34 23:42, 27 בספטמבר 2009 (IST)[תגובה]

נטיותיו המיניות[עריכת קוד מקור]

לגבי האהבה בין דוד ליהונתן, תמוה מאוד הפירוש כאילו מדובר בנטיות מיניות של דוד המלך. מי שקורא בהמשך הכתוב בספר מלכים על מעלליו של דוד המלך לא יכול שלדלג על העובדה שהייתה לו משיכה עזה לנשים, ואפילו כשהוא היה על ערש דווי, גוסס במיתתו הוא ביקש שיביאו לו "סוכנת" בתולה. (שבסופו של דבר אינו שוכבת עימו, אבל היא בהחלט מטפלת בו ומרגיעה אותו). הפירוש לגבי נטיותיו של דוד כלפי יהונתן מאוד תמוהות בעייני, וחבל שגורמים שונים מנסים לעוות את המציאות שבה כתובה התנ"ך: דוד ויהונתן היו חברי אמת, והייתה בינהם אהבה עזה. אבל לא כל אהבה חייבת להיבטא מבחינה מינית, זה פשוט אבסורד. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

תגובה לאלמוני: אתה יודע מה תמוה? שמכל המעללים אותם עשה דוד (רֶצח 200 פלישתים, כדי להבהיר טיעון; ניאוף עם אשת איש - בעודה נשואה ואחר כך שליחת בעלה אל מותו, בנוסף למעשי הרצח הנוספים הרַבִּים כל כך, שכידוע - בגינם הוא גם לא זכה להקים את בית המקדש).
...ומכל אותם מעללים - הדבר שמפריע לך הוא שדוד אהב, אולי, לא רק נשים. (אגב, אין ספק שדוד אהב הרבה נשים. כידוע, מדובר בקו רצף ואין בכך שום סתירה).
כותבי התנ"ך ידעו היטב לנסֵח. אם הם היו רוצים שלא להשאיר כלל מקום לְסָפֵק, ולומר שלא היה כאן שום דבר מיני - הם היו עושים זאת. (ראה מלכים א, פרק א, פסוק 4).
אני אישית הייתי יותר מודאג יותר מהשאלה, אם גבר שהוא נואף ורוצח יכול להיות מלך.
ומצד שני דווקא הייתי זוקף לזכותו את העובדה שהיה צד אחד בחייו שלא היה כרוך בעבירות כמו ניאוף עם אשת איש ורצח, אלא באהבה טהורה. צד אנושי. ונראה שגם כותבי התנ"ך, בחוכמתם, השאירו זאת מספיק מעורפל במקום לבטל או להכחיש. וד"ל.
בברכה, דני. Danny-wשיחה 09:20, 4 ביולי 2012 (IDT)[תגובה]

ההר היה יבש - הר הקללה.[עריכת קוד מקור]

צר לי אך הכותב טועה בדבריו לגבי היות ההר ירוק ורענן. הרי הגלבוע היו כמעט ללא עצים כשהגיעו ראשוני הציונות לארץ. כל העצים על ההר הם נטיעה ישראלית חדשה! בלט במיוחד הר אחד שהיה יבש ושומם מהאחרים - ולכן נקרא הר שאול, או כפי שנקרא בפי ראשוני העמק במשך 50 שנה - "הר הקללה". 212.235.120.58 15:06, 1 במרץ 2013 (IST)[תגובה]


תשובתי לך:

אכן מה שראו הציונים הוא "הר הקללה".

אך לא תמיד כך היו הדברים במהלך ההיסטוריה הידועה.

די בתרבות החומר של הגתות על ההר המעידות ביחד עם שלושת המעיינות שעל ההר על פריון.

הרס החורש והחקלאות מימי דוד ידוע לא רק בגלבוע.

וגם במקורות הכתובים מצאנו על פוריות האזור.

ואעפ"כ לא הייתי פוסל מאמר שלם על עובדה אחת (נכונה או לא)

--5.29.241.92 11:34, 16 ביולי 2015 (IDT)[תגובה]

איחוד הערך קינת דוד על שאול עם הערך קינת דוד[עריכת קוד מקור]

הועבר מדף השיחה של הערך קינת דוד על שאול

תבנית האיחוד הוצבה על ידי Hanay. גם אני בעד איחוד של שני הערכים. עם זאת, יש לבצע את האיחוד בזהירות, על מנת לא לאבד את המידע החשוב שנמצא בשניהם. ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 13:58, 21 באוגוסט 2013 (IDT)[תגובה]

עובד, חייבים לבצע את האיחוד כי מדובר באותו ערך. הערך הזה נכתב במסגרת מטלה אקדמית באוניברסיטת בר אילן והועלה למרחב הערכים לפני שהוא הושלם. שים לב להיעדר כל קישורים פנימיים. הכותבת פנתה לשני בנושא והסברתי לה שם מה עליה לעשות. הדרך לאחד הוא על ידי מיזוג גרסאות. אני עושה זאת גם במקרים אחרים של ערכים במטלה אקדמית שנכתבים בדף טיוטה. אבל לפני כן יש להשלים את העבודה על הערך. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 14:10, 21 באוגוסט 2013 (IDT)[תגובה]
תודה רבה על ההערות, לעניות דעתי, למעט התמונה, הערך שלי, שעמלתי עליו רבות יכול להחליף את הערך המקורי. מכיוון שאין לי מושג קלוש איך עושים זאת, אשמח ואודה לעזרה (קארן קרן אשכנזי - שיחה 23:44, 21 באוגוסט 2013 (IDT))[תגובה]
חנה שלום, לדאבוני הרב, אני ממש לא מתמצאת במרחב כאן. אני לא מוצאת היכן הסברת לי מה עלי לעשות, אשמח אם תסבירי לי שוב. סליחה ותודה, קארן (קארן קרן אשכנזי - שיחה 23:51, 21 באוגוסט 2013 (IDT))[תגובה]
קארן, מה שחסר בערך הם קישורים פנימיים בין הערך הזה לערכים אחרים הקשורים הכחולים שאת רואה בערכים. חשוב שלכל המושגים יהיה קישור פנימי, ראי הסברים בעזרה:קישורים. הסברתי לך זאת בדף של שני במענה לשאלתך שם. לאחר שתשלימי את העבודה על הערך אני אאחד את הערכים. הכלל בויקיפדיה הוא שלא יוצרים שני ערכים על אותו נושא. זה חשוב להבין כשכותבים ערך בויקיפדיה. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 16:50, 22 באוגוסט 2013 (IDT)[תגובה]

שלום, הוספתי קישורים פנימיים (קארן קרן אשכנזי - שיחה 19:24, 22 באוגוסט 2013 (IDT))[תגובה]

סוף העברה

ערכתי את הערך יצרתי קישורים פנימיים שהיו חסרים ואיחדתי את הערך. הורדתי את תבנית העריכה, אבל הערך דורש עוד עריכה. יש עודף תתי פרקים שיש בהם מילה או שתיים, הערך נבנה כמו מאמר לא מתאים לויקיפדיה. אשמח אם נוספים יערכו. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך 20:53, 22 באוגוסט 2013 (IDT)[תגובה]

תודה רבה ושתהיה שנה טובה, מוצלחת ומשגשגת (קארן קרן אשכנזי - שיחה 21:54, 22 באוגוסט 2013 (IDT))[תגובה]

ללמד בני יהודה קשת[עריכת קוד מקור]

קשה לי מסקנת המפרשים הרואים בפסוק זה מעיין הוראות לימוד לאחר כישלון הקרב.

לפי חלק מהמפרשים מטרת שאול הייתה להסיט את הקרב מהעמק אל הגלבוע .

וזאת, כדי לבטל את יתרון המרכבות במרקם הסלעי. ובכך להעניק יתרון לחרב ולהפתעה.

התכנית נכשלה כי שאול לא היה יכול (פיזית, נפשית, פוליטית...) לנצח על התמרון המתוכנן.

אך כללי הקשת, מעבר לתפקידם הרגיל, לא היה משקל רב באופן יחסי.

אם כך מה הוראה זו עוזרת?

--5.29.241.92 11:50, 16 ביולי 2015 (IDT)[תגובה]

"אהבת נשים"[עריכת קוד מקור]

היה ידוע לי מזה זמן רב שכמה תמהונים, לא כל כך תמימים, עשו מטעמים מהפסוק: "נפלאתה אהבתך מאהבת נשים", באומרם: דוד היה הומו!

חשבתי שאין צורך להתווכח על לשון הפסוק, שהוא משל ספרותי בלבד, אלא ללכת להוכחה הברורה על 'סטרייטו' של דוד, בעובדת היותו נשוי ל-18 נשים שמאד אהב, ובראשן, כמובן, בת שבע.

אבל לאחרונה, זכיתי לשמוע שיעור מהרב מנשה וינר מישיבת מעלות שנתן הסבר ברור גם ללשון הפשט של הפסוק, ודחה בבוז את ה-"פירושים" של התמהונים. בשיעור הזה, הוא ציטט מדרש, לצערי אינני זוכר את מקורו, אבל ההסבר כבר מדבר בעד עצמו:

המדרש מבאר שלא מדובר באהבת נטייה הפוכה, אלא בכך שהוא מעדיף את אהבתו של יונתן כלפיו, בעבור שהוא ייחס את הצלחתו לאלוהים (בדברי ההגנה שלו על דוד לפני שאול): ”ויך (דוד) את הפלישתי, ויעש ה' תשועה גדולה לכל ישראל (פרק י"ט פסוק ה')”, וכך שכנע את שאול שלא לרדוף אותו; ודוחה את אהבת הנשים המשוררות ששרו: ”הכה שאול באלפיו ודוד בריבבותיו (פרק י"ח פסוק ז')”, וכך גרמו לקנאה ולשנאה הגדולה של שאול כלפיו.

יאיר הנווט - שיחה 12:31, 2 בדצמבר 2015 (IST)[תגובה]

אני מקווה שברור לך שכל הפרשנויות של הרבנים השונים הם הפרשנויות שלהם ולא מגיעים ממקור אחד, אם זה לא היה כך, הרי כולם היו אומרים אותו דבר. אין סיבה להעדיף פרשנות דתית, על פרשנות אחרת, זאת לא אנציקלופדיה דתית והיא מיועדת לכולם, דתיים וחילוניים. דוד המלך עשה בחייו דברים נוראים, כמו הסיפור עם אוריה החתי, וגם כאן פרשנויות דתיות שונות ניסו להכשיר את מעשיו בהסברים כל כך מאולצים בלתי סבירים, כי לא יכלו לסבול את הרעיון שדוד המלך היה בשר ודם, עשה דברים טובים וגם דברים נוראיים. אין לאף אחד מושג מה היו טיב קשריו של דוד עם יהונתן, כי התנ"ך לא אומר זאת במפורש. ולכן יש מקום לפרשנויות שונות. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 15:51, 2 בדצמבר 2015 (IST)[תגובה]
אני אאמין לזה שיש מקום לפרשניות שונות כשלא יבטלו לי את עריכת הפסקה הזאת. יאיר הנווט - שיחה 19:20, 2 בדצמבר 2015 (IST)[תגובה]
ראיתי שכתב "המדרש מציין" ולא נתת כל מקור, היכן המדרש הזה כתוב, מיהו הדורש אותו? חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 19:33, 2 בדצמבר 2015 (IST)[תגובה]

ראשית, אבקשך לא לכתוב את מילת הגנאי "נטיות הפוכות", הפוגעת בי, כשם שאינך רוצה שאכתוב "דוס", או בכינויים אחרים. (חסכתי בכינויים הקשים יותר שהיה אפשר לכתוב כאן).
שנית, נושא הקשר בין דוד ליהונתן נדון באופן ציבורי, על ידי דתיים וחילונים, כבר זמן רב. אף יש עליו ערך נפרד בוויקיפדיה: דוד ויהונתן, וערך גדול יותר בוויקיאנגלית David and Jonathan.
שנינו לא היינו שם, בתוך מיטתו של דוד, וכשם שהפרשנים החילונים לא היו שם, גם הפרשנים הדתיים לא. כך שאין לנו יכולת "לדעת" אם דוד היה ביסקסואל (אף אחד לא טען שהוא היה רק הומו) או לא. יש פרשנים (לרוב חילונים, נכון), הסבורים שניתן לפרש את הקשר בין דוד ליונתן כרומנטי. הנה רק שניים לדוגמה:
Martti Nissinen, Homoeroticism in the Biblical World, Minneapolis, 1998
Jonathan Loved David: Homosexuality in Biblical Times (ISBN 0-664-24185-9) by Tom M. Horner, Ph.D. (pgs 15-39)
בדבריך למעלה הגדרת את הפרשנים הסבורים שניתן לפרש את יחסי דוד ויונתן כיחסים רומנטיים - כ"תמהונים". אני מאמין שהם לא תמהוניים יותר, וגם לא פחות, מאחרים שמניחים עור פרה מתה, צבוע בשחור, על ידם השמאלית ועל ראשם כל בוקר. הם "תמהונים" רק כי אינך מסכים עמם, וזו לא סיבה טובה דיה.
ובכל מקרה, לנושא זה מוקדש כבר ערך נפרד בוויקיפדיה: דוד ויהונתן. אני לא באתי לוויקיפדיה להתווכח, ולדעתי אין בכך טעם. זה נושא אחד מתוך רבים שיש בו אי הסכמה. אבל אם אתה מתעקש להמשיך ולדון בסוגיה, אז אולי כדאי לעשות זאת בערך שכבר מוקדש לסוגיה. גם שם, כאמור, תוך התחשבות בכל הדיעות, ולא רק בדיעות דתיות. בברכה, דני. Danny-wשיחה 00:15, 3 בדצמבר 2015 (IST)[תגובה]

לא היה לי שמץ של מושג שאתה יכול להיפגע מהמושג, שאני הבנתי אותו כמושג הרשמי לתיאור הדבר הזה, וזה גם שם הערך בויקיפדיה שעוסק בו: נטיות הפוכות. לא סתם אני קורא לאותם אנשים שעושים מטעמים מקינת דוד "תמהונים", מפני שכך ראוי לקרוא למי שבא לתנ"ך וקובע כל מיני קביעות הזויות, בלי להבין כלל את הרקע והדרך שבה נכתבו הדברים. בשביל להבין את זה, צריך לעבור על אלפי ספרים שנכתבו לאורך אלפי שנים, ועדיין, אי אפשר ללמוד את התורה על רגל אחת (כפי שחשב לעשות אותו גר שבא לפני שמאי). הקטע המצחיק הוא שאף אחד לא זלזל בך, ובחבר מרעיך. אתה זה שבא בטענות על דוד ויונתן כדי לשאוב לגיטימציה מהמקום האחרון שייתן אותה, תוך זלזול בוטה בו, ובכל מי שנוהגים על פיו (כל כולו, ולא רק מה שנוח). ואז אתה עוד מוסיף, ומזלזל באלה שמניחים תפילין, כאילו כדי להראות שאתה יותר חכם מהם, וממילא גם 'הפירוש' שלך לקינת דוד יותר חכם. על זה יש לי רק דבר אחד להגיד: "צר לי עליך אחי"... יאיר הנווט - שיחה 11:04, 3 בדצמבר 2015 (IST)[תגובה]
בערך נטיות הפוכות. יש הסבר על המושג, ואם היית קורא אותו היית רואה שהוא כבר לא בשימוש. חבל שבחרת להשתמש בו. אתה חוזר שוב וקורא לאנשים שלא חושבים כמוך "תמהוניים" . צר לי עליך אחי.. שאינך מסוגל לראות קצת יותר. ראיתי גם שהתעלמת מכך שציינתי שדברי פרשנים הם רק דברי פרשנים, בנוסף הם מתמחים רק בפירוש הדתי . ואולי בגלל שהם רק עוסקים בזה, הם לא מסוגלים או לא מעזים לראות קצת מעבר. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 11:48, 3 בדצמבר 2015 (IST)[תגובה]
"מתמחים רק בפירוש הדתי... לא מסוגלים לראות קצת מעבר". את לא מכירה הרבה פרשנים, נכון? יאיר הנווט - שיחה 18:27, 3 בדצמבר 2015 (IST)[תגובה]
"שבעים פנים לתורה", מדוע אתה מבקש לצמצמם ל-69? דוד שי - שיחה 19:14, 3 בדצמבר 2015 (IST)[תגובה]
יש לי שיעור שלם על זה בשביל לענות לתמהונים (בבקשה אל תפגעו) שמשתמשים באמרה הזאת בחושבם שכל פירוש הוא מקובל. אבל בקצרה אומר שיש כללים ברורים מתי, איך וכיצד לפרש. לדוגמה: י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן 'פג תוקפם' עם חתימת התלמוד, ואף אחד לא רשאי להוסיף פירוש למצוות ואיסורים אפילו באחת מ-13 המידות. כנ"ל לגבי הציווי "לא תוסיף ולא תגרע ממנו". רבי יהודה הלוי קבע שרק לשכת הגזית בבית המקדש רשאית לחדש ולקבוע תקנות, והיא היחידה שהייתה מוחרגת מהכלל הזה. בנוגע ל-70, אקצר ואומר שזה נוגע רק לפירושים שלא סותרים את התורה עצמה, ומקבלים את כל כלליה (וזה היתרון הקטנטן שתמיד יהיה לדוסים הפרימיטיבים - בכל מה שקשור לתורה וליהדות, ידם על העליונה מהאורחים שבאים להטיף). בברכת שבת שלום וחג חנוכה שמח! יאיר הנווט - שיחה 15:03, 4 בדצמבר 2015 (IST)[תגובה]
אתה משתמש בביטוי פוגעני תמהוניים ואומר בבקשה אל תפגעו (הכסת"ח הזה לא עובד). אני מבינה שיצרך גובר עליך וקשה לך לנהל דיון ענייני. אני מציעה שתזכור זאת ביום כיפור כשתבקש סליחה, זכור שעברות בין אדם לבין חברו--אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו. אני ממליצה לך ללמוד לנהל דיון ענייני. ועד שלא תעשה זאת, אין בכוונתי לדון אתך יותר. חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 15:10, 4 בדצמבר 2015 (IST)[תגובה]
אני רואה שיש קצר בתקשורת בינינו, וחבל, כי אני שמח לענות כאן על כל טענה לגוף העניין. לא חשבתי שאצטרך להתמודד עם טענות על הביטויים. אז אני שוב אבהיר שכשאני למדתי על המושג "תמהוני", למדתי שמשמעותו תמהה, כלומר מהורהר. חשבתי על האפשרות שתבינו את זה לא נכון, ולכן ביקשתי שלא תיפגעו, כשם שאני משתדל לא להיפגע כשעושים מה שעושים למה שקרוב לליבי. זה קל להגיד שאתה נפגע מביטוי, אבל כפי שאמרתי, פגיעה מתבטאת לא רק בשפה ובביטויים, אלא גם בעשיית מטעמים מהתנ"ך (לפחות זה ביטוי שעדיין אף אחד לא נפגע ממנו). יתרה מכך - כל הביטויים אף פעם לא כוונו ישירות לשותפים לשיח הזה, אלא השותפים ייחסו אותם לעצמם. אני עדיין חושב שהשתמשתי בשפה מאד נקייה וגם עניתי על הטענות לגוף העניין, אבל עדיין אני מתנצל ממי שבכל זאת נפגע. יאיר הנווט - שיחה 20:15, 5 בדצמבר 2015 (IST)[תגובה]

איננה קללה אלא הצגת עובדה על מצב היובש בהרים אלו[עריכת קוד מקור]

הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ, אַל-טַל וְאַל-מָטָר עֲלֵיכֶם--וּשְׂדֵי תְרוּמֹת איננה קללה אלא הצגת עובדה על מצב היובש בהרים אלו. מבחינה מטאורולוגית, זרם אויר לח המגיע מכוון הים, עולה עם ההר ומאבד 2 מעלות בעליה של כל 300 מטר. התקררות האויר גורמת להצמדות פרודות המים (הלחות) שבאויר עד כדי היווצרות טיפה והפרשתה. זהו הדשם. עם ירידת זרם האויר במורד ההר, האויר מתחמם ב 3 מעלות כל 300 מטר מה שמונע היווצרות טיפות גשם. מטאורולוגיה הזו היתה גם בתקופת דויד, ההרים היו יבשים, לא ירד בהם גשם ולכן דויד הציג את העובדה הקיימת כהר חסר כל ערך ללא גידולים שלא יורד בו לא טל ולא מטר. 192.117.240.48 17:09, 12 במרץ 2017 (IST)[תגובה]

הצעת הוספה למומלצים[עריכת קוד מקור]

ערך זה מועמד להמלצה או להסרת המלצה. מומלץ להיעזר בקריטריונים כדי לבחון את הערך. הנכם מוזמנים להעיר ולהגיב בדיון זה ולבקר מועמדים נוספים.

דיון[עריכת קוד מקור]

ערך חשוב אודות קינה מקראית מפורסמת. הערך הוא פרי עמלם של כותבים רבים, אך משתמשת:קארן קרן אשכנזי בולטת ברשימת הכותבים עם התרומה הגדולה ביותר לערך זה. לצערי, הפסיקה את פעילותה הקבועה בוויקיפדיה העברית. שלחתי מייל עם פרטי הדיון למשתמשת כדי להודיע על פתיחחת הדיון. גילגמש שיחה 06:25, 15 במרץ 2017 (IST)[תגובה]

ניכר שנעשתה פה עבודה רצינית. הערך מבוסס על מגוון מקורות איכותיים, כמעט כולם מחקריים, וזה בהחלט בסיס טוב מאוד. אבל בערך ברמה גבוהה נדרשת אינטגרציה מלאה של המקורות השונים למכלול קוהרנטי, תמציתי ובהיר; צריך גם לדעת לסנן או לתת ייצוג מופחת לחומרים שללא ספק יש בהם עניין, אבל מטבעם פחות מתאימים להצגה בערך אנציקלופדי. זו משימה מורכבת, ואני לא בטוח שהערך עומד בה בהצלחה. אכתוב ביקורת מפורטת יותר בהמשך. ראובן מ. - שיחה 12:01, 15 במרץ 2017 (IST)[תגובה]
תודה על ההתייחסות. אתייג גם את משתמש:Hayden Von Feldheim. גילגמש שיחה 06:47, 16 במרץ 2017 (IST)[תגובה]
דעתי כראובן מ.; יש כאן אוסף של פרשנויות ונושאים, שלא מגובש לכדי ערך שלם המכיל את המידע בצורה בהירה וקוהרנטית. Tmima5 - שיחה 15:48, 2 באפריל 2017 (IDT)[תגובה]
עדיין לא. הערך חסר. פסוק כ"ו ("...הנאהבים והנעימים/ נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים") זכה לאזכורים שונים, כולל בכנסת ישראל בנאומה המפורסם של יעל דיין, וכן בכתובים רבים, כסימן לקיומה של הומוסקסואליות (או ביסקסואליות) בתנ"ך, ואף אצל מלך ישראל דויד, מאבות האומה. אמנם יש המתנגדים לפירוש זה, בעיקר מקרב הדתיים האורתודוכסים. אך עצם קיומו של הדיון הוא עובדה אנציקלופדית, שיש לאזכר בצורה ברורה ומפורשת בערך האנציקלופדי. עד שהנושא לא יוזכר בצורה מסודרת, הערך חסר, ואין מקום להעלותו למומלצות. הוויקיפדים מוזמנים להרחיב את הפיסקה שם. בברכה, דני Danny-wשיחה 16:04, 2 באפריל 2017 (IDT)[תגובה]
אני מציעה פרק בשם קינת דוד בתרבות, ושם אפשר יהיה להתייחס גם לנושא שדני העלה. חנה Hanayשיחהעבירות שבין אדם לחברו - אין יום הכיפורים מכפר 18:33, 2 באפריל 2017 (IDT)[תגובה]

──────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────── באותו הקשר, אני מפנה אתכם לדיונים הקודמים בדף שיחה זה (ראו למעלה). הדיונים מראים כי הנושא מעסיק גם גורמים דתיים. ראו שם. מעניין לראות, שמכל המעללים אותם עשה דוד (רֶצח 200 פלישתים, כדי להבהיר טיעון; ניאוף עם אשת איש - בעודה נשואה ואחר כך שליחת בעלה אל מותו, בנוסף למעשי הרצח הנוספים הרַבִּים כל כך, שכידוע - בגינם הוא גם לא זכה להקים את בית המקדש), ועוד;
...שמכל אותם מעללים - הדבר שמפריע לאותם דתיים הוא שדוד אהב, אולי, לא רק נשים. (אגב, אין ספק שדוד אהב הרבה נשים. הרי אין בכך שום סתירה).
כותבי התנ"ך ידעו היטב לנסֵח. אם הם היו רוצים שלא להשאיר כלל מקום לְסָפֵק, ולומר שלא היה כאן שום דבר מיני - הם היו עושים זאת. (ראו מלכים א, פרק א, פסוק 4).
אני אישית הייתי יותר מוטרד יותר מהשאלה, אם גבר שהוא נואף ורוצח, ראוי להיות מלך. אבל אולי זה רק אני. :-)
למעשה, דווקא הייתי זוקף לזכותו של דוד, את העובדה שהיה צד אחד בחייו שלא היה כרוך בעבירות של פגיעה באחרים, אלימות ורצח, אלא באהבה טהורה. צד אנושי. ונראה שגם כותבי התנ"ך, בחוכמתם, השאירו זאת מספיק מעורפל במקום לבטל או להכחיש. וד"ל. גם אם ייכתב ערך נפרד על קינת דוד בתרבות (מה שנראה לי לא נחוץ, אם מטרתו היחידה היא להרחיק את השד הלהט"בי מהערך...), עדיין יהיה צורך בפיסקה, ולו גם קצרה, בערך זה, המאזכרת את הנושא. עד כתיבתה, הערך האנציקלופדי עדיין חסר. בברכה, דני. Danny-wשיחה 09:21, 3 באפריל 2017 (IDT)[תגובה]

ראובן מ., אנו מחכים לביקורת המנומקת שלך. גם אם הערך לא יעבור להצבעה בשלב זה, הביקורת תסייע לשיפור עתידי. גילגמש שיחה 13:01, 15 באפריל 2017 (IDT)[תגובה]
מצטער אני בחצי חופשת ויקי ואין לי כוחות לזה כרגע. ראובן מ. - שיחה 19:01, 15 באפריל 2017 (IDT)[תגובה]

במצב הנוכחי לאור הדיון יש להוריד, למרבה הצער, את הערך מרשימת ההמתנה. אני מקווה שהוא ישופר ויגיע לסטטוס מומלץ בעתיד. גילגמש שיחה 07:08, 16 באפריל 2017 (IDT)[תגובה]


סליחה, אבל לא הבנתי את הפסקה "דוד אומר ללמד את בני יהודה קשת כי יהונתן היה מבני יהודה". האם יש כאן טעות כל שהיא?[עריכת קוד מקור]

--77.138.165.159 22:43, 28 באוקטובר 2017 (IDT)[תגובה]

תודה, מחקתי את המשפט השגוי והתמוה. פרינציפ - שיחה 03:17, 29 באוקטובר 2017 (IST)[תגובה]

משוב מ-25 בדצמבר 2017[עריכת קוד מקור]

לדעתי הפרשנות על היחסים ההומסקסואלים היא מוטעית, וראוי שתורידו אותה 81.218.57.61 09:21, 25 בדצמבר 2017 (IST)[תגובה]

דיווח שאורכב ב-17 במאי 2019[עריכת קוד מקור]

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: טופל

שלום רב, לא קיימות גזרות שנקראות נל"א ונל"פ. השורש הוא פלא בבנין נפעל

יש גזרת נל"א וגזרת נל"ה, אבל הניתוח הבלשני הזה מיותר, הסרתי אותו. דוד שי - שיחה 06:45, 16 במאי 2019 (IDT)[תגובה]

הערך נגוע בפירושים דרשניים אך חסר ביטויים מחקריים.[עריכת קוד מקור]

לדוגמא

1. "אמצעות הקינה ביטא דוד את היגון, העצב והצער שחש לנוכח מותם של שאול ויהונתן ואת סערת הרגשות שהתחוללה בו" האומנם?

2. "תחילת הקינה פונה דוד אל "הצבי ישראל"" לא כך נפתח הפרק.

3. קיימות הרבה התייחסויות של מפרשים אורטודוקסים דתיים אך אין התייחסות מחקרית על הממלכות הווסליות ישראל/יהודה. הדואלית התנ"כית כלפי דוד. מיקום הקרב ברצף ההיסטורי...

נקווה שתלמידי תנ"ך לא יינסו להיעזר בערך כמו שהוא.

--37.142.3.165 12:26, 14 ביולי 2020 (IDT)[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בקינת דוד שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 22:14, 22 בנובמבר 2022 (IST)[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (יולי 2023)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בקינת דוד שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 22:38, 2 ביולי 2023 (IDT)[תגובה]