שיחה:קפיטליזם

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה הוצע בעבר כמועמד להכללה ברשימת הערכים המומלצים
ערך זה הוצע בעבר כמועמד להכללה ברשימת הערכים המומלצים
דיון


אתם יודעים[עריכת קוד מקור]

אתם יודעים שבגרמניה הנאצית היה קפיטליזם? רולאנדו 20:46, 25 ביולי 2007 (IDT)[תגובה]

זה פשוט לא נכון. בקפיטליזם אין עבודות כפייה, ובקפיטזלים אידאלי הממשלה לא מתערבת בשוק. האזרח דרור 21:44, 25 ביולי 2007 (IDT)[תגובה]

ההגדרה של דרור ל"עבודה בכפייה" (ויקימילון: Work which one is compelled to perform against one's will) מאד צרה אני חייב לציין (שלא לדבר על האידאליזם שהוא פרידמני בלבד), עם זאת, לא יהיה זה נכון להגיד שהפאשיזם קפיטליסטי- הוא אלא תוצר הלווי המגונה שלו. ראה "סלבוי ז'יז'ק - ברוכים הבאים למדבר של הממשי!

-וכן, כל החלק שמוקדש ל"ביקורת" נגוע באישי קש על ימין ו(בעיקר)על שמאל. -YavinArba


קראתי את הכל. סה"כ עבודה טובה מבחינת תוכן אבל מאוד לא נטרלית. מה שצרם הכי הרבה היה שבכל המקומות שבהם עלו טיעונים נגד הקפיטליזם (למשל - "זכויות פוליטיות וזכויות אזרח" "ניעות כלכלית" "הטיה צרכנית" "חלוקת הכנסות" וכו') תמיד ניתנה המילה האחרונה והמסכמת למצדדי השיטה הקפיטליסטית.

מלבד זאת, עוד כמה נקודות:

"ביקורת חריפה עוד יותר הוטחה בקפיטליזם מחוגים סוציאליסטיים. טענות אלו אפשר למיין לשלושה סוגים עיקריים:" ושלושת הדוגמאות שבאות אחר כך מדברות בפירוש על קומוניזם ולא על סוציאליזם:

"עד שלא יתקיים מצב של שוויון מלא בין בני האדם, אין טעם להעניק חופש לאף גורם, ויש להעביר את הזכות להחליט מ"בעלי ההון" לקבוצת המיעוט האינטלקטואלי והמומחים מתוכה, כדי שתיצור שוויון זה ותחליט עבור האזרחים נטולי היכולת לבחור מה רצוי עבורם" - זה באמת מה שסוציאליזם אומר? ביטול החופש?

"בשווקים לא קפיטליסטיים, הכניסה למשבר דומה בדרך כלל שכן אירוע משברי פוגע באופן דומה בכל משטר כלכלי, אך היציאה ממנו ארוכה ואיטית הרבה יותר." - אין סימוכים. הייתי מניח שהכניסה למשבר במדינה לא קפיטליסטית יותר איטית בגלל הריכוזיות הממשלתית.


אני לא עומד לעשות שינויים, כי אני לא רוצה להרוס, אבל אם העורך הראשון של הטקסט יסתכל על ההערות שלי אולי הוא יכול להכניס כמה שינויים בעצמו.

Spitzer7 02:05, 6 בספטמבר 2007 (IDT)[תגובה]

אם אפשר להוסיף עוד משהו שצרם לי: "לפי המרקסיזם, יש להשליט דיקטטורה לזמן ממושך, עד שאנשים ייגמלו מתודעתם הכוזבת ויזכו להארה והכרה בכך שהחירות האמיתית קיימת דווקא בהיעדר קניין פרטי." יש לציין, שדיקטטורה פרולטרית אינה בהכרח (ויגידו המרקסיסטים של היום, שאין היא אף רצויה) דיקטטורה פר- סה, אלא ריכוז הכוח אצל הפרולטריון בצורה דמוקרטית (מה שקורה באופן טבעי, שהרי הם הרוב). דבר נוסף, אני הייתי כותב "דווקא בהעדר אמצעי יצור פרטיים", המרקסיזם לא שולל את הנעליים שלך, אם עבדת וקנית אותן.

סליחה, אבל[עריכת קוד מקור]

חיפשתי וחיפשתי חלק שעוסק בחסרונות השיטה הקפיטליסטית ללא ביטולן של טענות אלו בפסקה שמתחת, האם כל שיטה ואידיאולוגיה זוכה בויקיפדיה לפריבילגיית ביטול הטענות נגדה? איפה הניטרליות?

ומדוע אתה מר אנונימי חושב כך? אם תקרא טוב תראה כי בערך ישנה גם ביקורת. ומשהו אישי: איזה טענות אתה היית כותב נגד קפיטליזם? איש מהקריות * שיחה 18:56, 5 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

חלק מהטענות המועלות הן ענייניות ונכונות מאוד. אבל מוצגות כשוללות זכויות אדם. אין קשר בין הטענה שהקפיטליזם שולל מהעני שבחברה את חירותו לפסילת ערך החירות. כל המאמר באופן כללי מאוד סובייקטיבי וכפי שנאמר נוטה באופן ברור לכיוון פרו-קפיטליסטי. יש לומר שתנועות אנטי-קפיטליסטיות הן לאו דווקא קומוניסטיות אנרכיסטיות או פאשיסטיות. קיימות היום תנועות רחבות של מתנגדים לקפיטלזים אינטלקטואלים ודמוקרטים. הטיעונים נגד הקפיטליזם לאו דווקא באים להצדיק פגיעה בזכויות אדם ואזרח כמו בתנועות שהזכרתי. הייתי שמח לראות הסבר על העבדות המודרנית שהיא תוצאה ישירה של הקפיטליזם במדינות העולם השלישי. כמו כן הדילמות הערכיות בנוגע לזכויות האדם שמקבלות משמעות חדשה בתפיסת העולם הקפיטליסטית כמו הזכות לשווין והזכות לחירות. [משתמש: Yoav H-S]. דצמבר 2008.

תרחיב - על מה אתה מדבר. ‏Gridge ۩ שיחה 00:44, 20 באוגוסט 2009 (IDT).[תגובה]

שאלה: הערך כולל הרבה מאוד קביעות, ובמיוחד קביעות הטוענות להכריע במחלוקות בין טענות שונות - וכל זאת כמעט ללא ציון של מקורות. לא רציתי להוסיף עשרות תבניות מקור, אבל נראה לי שיש כאן בהחלט בעיה. מה עושים? האם מוחקים, האם משפרים? האם מי שכתב/ו יכולים להוסיף מקורות?

כמה דוגמאות:

  • מתאם דומה בין רמת חיים ומידת הקפיטליסטיות של מדינה ניתן לגלות גם בנתונים אחרים. לדוגמה, ישנו מתאם מובהק בין תוחלת החיים ומידת הקפיטליסטיות של מדינה....
  • פירוק מסגרות מסורתיות זה ו"אטומיזציה" של החברה עוררו ביקורת חריפה על הקפיטליזם מצד אנשי דת...
  • במובנים רבים ניתן לומר כי ישנו מתאם כמעט מלא בין מידת הקפיטליסטיות של מדינה למידת הדמוקרטיות שלה. (יש קישור אבל לאתר הכללי ולא לנתונים עצמם).
  • התשובה לטיעון זה באה בדרך כלל באמצעות הצבעה על כך שהביקורת מתעלמת מהבדלים בין מוצרים ומפריזה בכוחו של הפרסום לשכנע אנשים לצרוך מוצר שאין להם צורך בו...
  • בחינה של חלוקת ההכנסות בחברות שונות, בעלות מידה שונה של משטר קפיטליסטי, אינה נותנת חיזוק לטענה העובדתית שבשורש טיעון זה. בממוצע עולמי, נהנה העשירון התחתון מבחינת הכנסה מ-2.26 אחוז מכלל ההכנסות... (בנוסף, הקישור בהמשך מוביל למידע מעט שונה מהמצופה)
  • היום, מקובלת יותר הדיעה כי שווקים קפיטליסטיים אינם נוטים יותר משווקים אחרים לחוות משברים, אך התנהגותם בעת משבר שונה....

יונתן ש. - שיחה 19:04, 16 באוגוסט 2009 (IDT)[תגובה]

אני אנסה להשיג את הכותב. ‏Gridge ۩ שיחה 20:36, 19 באוגוסט 2009 (IDT).[תגובה]
השגתי את הכותב, העניין בטיפול. ‏Gridge ۩ שיחה 20:05, 1 בספטמבר 2009 (IDT).[תגובה]
הבעיה היא אצל הכותב. הודעה מאוד דומה לזאת כתבתי בערך אחר שהכותב כתב בזמנו, שהראתה את חוסר האיזון וחוסר האובייקטיביות הקיצוניים שמאפיינים את הכתיבה המנוסחת היטב שלו שלו. ראו את ההודעה שכתבתי אז, ותראו שזה בדיוק אותו דבר. הערך הזה מקולקל מיסודו, ולא יאומן שערך כזה הפך לערך מומלץ. Odonian00:13, 2 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
יש פה באמת מספר בעיות, לדעתי - הערך מכיל דעות ולא רק עובדות, וכדי להראות כי הדעות הן דווקא כן עובדות, הערך מכיל גם מחקר מקורי. אני חושב שנדרשת פה עבודה רבה לתיקון הבעיות, ומכיוון שכותב הערך אינו פעיל כאן מזה זמן, לצערי קשה לראות כרגע כיצד ומתי הבעיות יתוקנו. אני מציע ראשית כל לפתוח בהליך הסרת המלצה, וכנראה שצריך גם לתייג את הערך לשכתוב. ‏odedee שיחה 00:23, 2 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
עודדי, אתה יכול להתחיל בהליך הסרת המלצה. אשר לבעייתיות בערך - יונתן הצביע על מחסור במקורות, אך בעיה זו קיימת בערכים חשובים רבים בוויקיפדיה (ובהם "סוציאליזם", "קומוניזם" ואחרים) ואני לא ראיתי איש מקשט אותם בתבניות מקור או מוסיף להם תבניות שכתוב. יואב כתב שלא ברור כיצד הערך נבחר כמומלץ, אך ברור עוד פחות כיצד היעדרותו של כותב מביאה לשינוי כה דרסטי מהכתרה כמומלץ לטענה שהערך דורש שכתוב. דפי הארכיון הרבים מעידים שהערך לא מצא חן בעיניהם של עורכים רבים גם קודם, אך נראה כי אף בעיה לא הייתה חמורה מספיק אפילו כדי לבטל את המלצתו. מה שאני מציע הוא שתבוטל ההכרה בערך כמומלץ, אך שיינתן פרק זמן נוסף לענות על הבעיה שהוצגה כאן (מחסור במקורות), ונראה איך מתקדמים משם. אולי אף ניתן יהיה לגייס ויקיפד נעדר אג'נדה ובעל ידע בכלכלה (מגיסטר?) כדי שיתרום לערך. מוקדם מדי בשביל תבניות שכתוב. ‏Gridge ۩ שיחה 15:18, 2 באוקטובר 2009 (IST).[תגובה]


העניין הופנה לתשומת ליבי, ושילבתי מקורות לכל העניינים שהועלו על הפרק. לכתיבת ערך כזה רצוי אדם שאין לו דעה בנושא (מאחר שקשה למצוא כזה, הדרישה רצויה אך לא הכרחית); ושמבין בנושא (היסטוריה של המחשבה הכלכלית -- דרישה זו הכרחית). אני מוצא שיש טעם לפגם בכך שכותבים (דומני ש"אודוניאן" ו"יונתן שחם" כתבו כאן) מחווים דעה נחרצת, שאינה מבוססת, ככל שידיעתי משגת, על ידע הולם לפי דרישה ב' שלעיל. אני עשוי לטעות, כמובן, ובוודאי יש טעויות רבות, חוסרים רבים ועודפים מיותרים גם בערך זה -- אין זה מועיל או הולם בהבעת דעה, שמתוכנה עולה כי הכותב אינו מרוצה במידת הקיצון מתוכנו של הערך. זה, בערך, היה טיב דיוני עם מר "אודוניאן" לפני מספר שנים, כשבנקודת הקצה של הדיון יכולתי להפיק מרוב המלל רק את הידיעה כי מר "אודוניאן" אינו מרוצה, אך לא צוינה סתירה אחת בתוכן הערך עצמו. אי שביעות רצון, גם של חבר מכובד בקהילת הכותבים (ומר "אודוניאן" הוא אדם מכובד, אין לי כלל ספק בכך), אינה טיעון.

ככלל, אין הרבה תועלת (ובוודאי שהאיכות אינה יוצאת נשכרת) מטיעונים גלובליים וכלליים כאלו. אם מישהו סבור כי אמירה מסוימת בערך שגויה, לקויה או דורשת תוספת או הסרה, ייכבד ויבחן את הנושא לעומק, יביא מקורות ויאזן את הכתוב. הדבקת תוויות "לשכתוב" היא פתרון עצל, שמנסה להחיל את תפישותיו של הכותב, בלי שזה יידרש להתייגע במלאכה האפורה של קריאת ספרים ומאמרים בנושא והבאת תימוכין של ממש לדעתו. מר "אודוניאן" וכמוהו מר "יונתן שחם" שניהם אנשים מכובדים, אבל טענות "שמיכה" כאלו אינן מכובדות לדעתי.

אורי רדלר - שיחה 19:33, 2 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]

אני מבקש שלא לייחס לי דברים שלא אמרתי. טענתי שאין מקורות שהערך מפנה אליהם ולא טענתי שהכותב לא יודע על מה הוא מדבר.
כישתפנה לי זמן אשמח לעבור על כל ההפניות שנוספו.
חג שמח, יונתן ש. - שיחה 15:25, 3 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
אתה יכול להמשיך להגיד שלא סתרתי אף טענה ספציפית מתוכן הערך, ואני יכול להמשיך להגיד שאתה צודק. אני גם אמשיך להודות שאני לא האדם המתאים לעשות זאת, עקב חוסר רקע בהיסטוריה של המחשבה הכלכלית, וחוסר זמן להשקיע בזה. אני רק חשפתי את העובדה שכתבת מנקודת מבט סובייקטיבית לחלוטין, ושנקודת המבט שלך השפיעה על תוכנו של הערך (האמת שיונתן עשה זאת, אני רק הראתי שסגנון כתיבה זה ממשיך בעקביות גם בערכים אחרים שכתבת). לשמחתי, אני לא היחידי ששם לב לזה. עשיתי זאת בשביל להזהיר את הקוראים מלהסתמך על הערך הזה כמקור מהימן לידע על קפיטליזם. זה ברור כשמש, גם לויקיפדים ותיקים ומכובדים ממני שהערך הזה לא אובייקטיבי בעליל. לכן גם אם לא סתרנו טענות ספציפיות, הוכחנו שיש חשד מאוד גבוה שהערך לא אמין, לא מדוייק, ולא נייטרלי, ומאחר ויש הסכמה כזאת בקרב ויקיפדים רבים, יש לשים תבנית שכתוב, ולחכות לויקיפד שתומך בצורה פחות קיצונית בקפיטליזם לשכתב את הערך. Odonian00:23, 3 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]

עוד דוגמה להטעיה. הערך מציין כל מיני מתאמים בין קפיטליזם, לתוחלת חיים, לדמוקרטיה, גובה הכנסה וכו', וכמובן שמדינות קפיטליסטיות מנצחות בהכל. עכשיו לא רק שאפשר למצוא מתאם בין כל דבר לכל דבר, וזה לא מדד לכלום (יש מדד בין מידת נעליים לאינטליגנציה, ידעתם?), זו גם הטעייה להשוות מדינות קפיטליסטיות למדינות עולם שלישי (לא ברור איזו מדינות הושוו על פי המקור, אבל אני מניח שמדינות עולם שלישי היו חלק מההשוואה, והשוואה רק להן היא הטעייה), מאחר ויכול להיות אלף סיבות אחרות להבדלים האלה מלבד הקפיטליזם. אי אפשר לבודד את המשתנה של קפיטליזם, וכמובן שזה בטח לא מוכיח סיבתיות. שנית, ע"פ דו"ח ההתפתחות האנושי של האו"ם שיצא ב-2004 (מכיוון שלוקח שנתיים לאסוף את הנתונים הדו"ח תקף לשנת 2002) תוחלת החיים, התמ"ג לנפש, אחוזי האבטלה, אחוזי העוני היחסי, מדד ג'יני לאי-שיוויון, ידיעת קרוא וכתוב, ידיעת קרוא וכתוב פונקציונלית (שימוש ראוי והולם ביכולת זו מעבר לידיעה בסיסית של קרוא וכתוב), הפערים בין העשירון העליון לתחתון, שיעור תמותת התינוקות, שיעור תמותת הנשים היולדות, מספר מקרי מחלת השחפת (מחלה זו נחשבת למחלה של העולם השלישי ואמורה לא להופיע במדינות מפותחות, משום כך היא מופיעה כסמן לבדיקת מערך הרפואה במדינה נתונה), אחוזי האוכלוסיה שלה גישה קבועה לתנאי תברואה ראויים, אחוזי האוכלוסיה שלה גישה קבועה למקורות מים ראויים ומיקום במדד ההתפתחות האנושי של האו"ם (שבודק תוחלת חיים, תמ"ג לנפש, רמת בריאות ורמת חינוך), מראים שרמת החיים במדינות הרווחה גבוהה מרמת החיים במדינות הקפיטליסטיות - כך שאם ההשוואה תהיה למדינות רווחה, נראה את המדינות הקפיטליסטיות מפסידות בכל תחום כמעט, אבל זה כמובן מושמט מהערך. הערך גם מבטל את ההשוואה הזאת מלכתחילה, בטענה שכביכול המדינות האלה הן כבר לא מדינות רווחה, למרות שאפשר למצוא הבדלים מובהקים בין מדינות רווחה למדינות קפיטליסטיות. Odonian10:08, 3 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]

  • הפסקה שמחקתי עכשיו הייתה מבוססת על נתונים של ארגון פרייזר, שידוע כארגון שמרני וליברטני (ימין כלכלי קיצוני), והפרשנות שניתנה בפיסקה (שההבדל בין מדינות רווחה למדינות קפיטליסטיות מאוד מטושטש וכבר אי אפשר להבדיל ביניהן) היה מנוסח כעובדה. בנוסף לכך, כל המקורות שנוספו תחת הכותרת "צמיחה כלכלית ורמת חיים גבוהה", שמראות על מתאם בין רמת חיים גבוהה לקפיטליזם, מבוססות על דו"ח של אותו ארגון שמרני ימני כלכלי קיצוני. כלומר, הוספת המקורות לא שיפרה את הערך, אלא רק הוכיחה שמקורות של הכותב, כמו הערך כולו, גם הם לא נייטרליים. Odonian00:19, 4 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
אודוניאן, בכל הכבוד המתבקש, אנא הפסק לבצע עריכות מיותרות, שכל עניינן לחרחר מדון. עניינית:
  • אם אתה סבור שאין מקום לראות בשווייץ מדינה השייכת לקטגורית ה"יותר קפיטליסטיות" אתה מוזמן לקבע "דרוש מקור" ומקורות כאלו יסופקו.
  • הערכותיך לגבי עמדותיו של מוסד פרייז'ר אינן ממין העניין. בוויקיפדיה התקיימו דיונים ארוכים (על רקע אתר "נקבה") ומהם עלה בבירור כי דעת הקהילה היא כי אין לשפוט מקור על פי מידת ההטייה המיוחסת לו, אלא רק על פי איכות הנתונים כשלעצמם. אתה יכול לבקש מקורות נוספים, אבל אם אין לך מידע ברור המצביע על כך שהמחקרים של המכון לוקים מבחינה אקדמית, אינך יכול לבצע פעולות כאלו (במיוחד כשהחלופה שלך היא כתיבת דעתך האישית בנושא, כפי שניתן להתרשם מדבריך לעיל). אם אתה רוצה להביא נתונים אחרים, השאובים ממקורות מוכרים אקדמית וכתובים על־ידי מומחים בתחום, אתה מוזמן לעשות זאת, אבל אם אין לך, אנא הימנע מעריכה (במיוחד כשאתה אומר במפורש שאינך בקי בתחום).
  • התייחסתי לדבריך כאן כלדרישת מקורות ואספקם בהקדם. אורי רדלר - שיחה 01:29, 5 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]

אתה קובע, על בסיס הנתונים שמידת החופש הכלכלי במדינות הסוציאל-דמוקרטיות גדלה בשנים האחרונות, שההבדל בין מדינות קפיטליסטיות לסוציאל-דמוקרטיות "נשחק במידה לא מבוטלת". אבל אתה לא מבין שלמרות הצגת הנתונים האלה, זו פרשנות אישית, ורבים עדיין רואים הבדלים ברורים בין ארצות הברית, הונג-קונג לשוודיה, נורבגיה, דנמרק והולנד. גם אם רמת החופש הכלכלי עלתה, זה עדיין לא אומר שאין הבדל, וזה פרשנות אישית שלך, המבוססת על נתון אחד בלבד לגבי חופש כלכלי. מה עם זכות התאגדות? מה עם מימון שכר לימוד? מה עם רשתות בטחון לחלשים? מה עם זכויות עובדים? אתה מתעלם מכל אלו, ונותן פרשנות אישית, וזה פשוט לא מקובל. Odonian09:12, 5 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]


אודוניאן, אני שמח על התוספות שהוספת לערך ועל השינויים. אין ספק כי אתה מצביע על חוסרים וליקויים בערך אך, לצערי, בחינה שלהם מעלה כי התוספות נסמכות על נתונים הסותרים את טיעוניך, או שהן מכניסות בלבול ואי בהירות.

  1. הערך קבע כי אימוץ אלמנטים של מדיניות רווחה במדינות היותר קפיטליסטיות, לצד אימוץ מדיניות קפיטליסטית יותר במדינות רווחה, "שחקו במידה לא מבוטלת את תקפות ההבחנה" בין מדינות קפיטליסטיות יותר למדינות רווחה. את הניסוח הזה שינית למשפט חסר המובן הבא "נתונים אלו, יחד עם נתונים המצביעים על התקרבות בין המדינות ה"יותר קפיטליסטיות" ל"מדינות הרווחה" בתחומים שונים, מעידים על התקרבות מסויימת של מדינות הרווחה לעבר מדיניות קפיטליסטית" -- החלק הראשון שלו מדבר על התקרבות דו כיוונית, והחלק השני מדבר על התקרבות חד כיוונית -- המשפט הפך חסר מובן.
  2. הוספת קביעה שבמדינות רווחה ההוצאה החברתית גדולה יותר, כאחוז מן התמג "בכל מדינות הרווחה לעומת המדינות הקפיטליסטיות" לעומת המדינות הקפיטליסטיות, והפנית לטבלת אקסל הסותרת את טיעונך: ההוצאה לצרכים חברתיים נטו בארצות הברית, לפי טבלה זו, גבוהה מזו שבנורווגיה, הולנד, פינלנד ודנמרק (ר' סעיף 13 בטבלה). למעוניינים, המקור אליו הפנה אודוניאן נמצא כאן.
  3. טענת כי חופשות לידה בתשלום הן נוהג המבחין בין מדינות קפיטליסטיות יותר לקפיטליסטיות פחות, כל זאת על־פי כתבה ב-Ynet. אבל הנתון הזה, ספציפית, הוא מבחין חלש (חופשת הלידה בבולגריה או באוקראינה ארוכה יותר, בשכר מלא, מהחופשה בנורווגיה; החופשה באיסלנד קצרה ובשכר נמוך יותר מבישראל או באירלנד, וכן הלאה). הנתון הזה קשור לדברים רבים, אך הוא מבחין ייחודי רק ביחס לארצות הברית. (נתונים מכאן). דומה כי הנימוקים העיקריים לחופשת לידה ולאורכה קשורים לדברים רבים, אך לא למידת הרווחתנות של מדינה. למעשה, טיעונך נסמך על השוואה בין נורווגיה/שוודיה לארצות הברית/אוסטרליה. קשה לקבלו, לפיכך.
  4. הנתון השלישי שהבאת הוא של שכר הלימוד, וגם נתון זה הוא מבחין חלש. בחינת ההוצאה לחינוך כאחוז מכלל הוצאות הממשלה מעלה כי בהונג קונג ההוצאה מכלל תקציב הממשלה גדולה מבכל מדינות סקנדינביה, ואילו ההוצאה בארצות הברית היא בשיעור העולה על דנמרק ושוודיה וקרוב מאוד לזה שבנורווגיה. נתונים יש כאן.

מאחר שהנקודות שהעלית אינן נכונות, שיניתי את התוספת פעם נוספת. אורי רדלר - שיחה 23:05, 6 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]

הצבעה על הסרת/השארת ההמלצה[עריכת קוד מקור]

הצבעה על הסרת/השארת ההמלצה מתקיימת כאן. לעיון הויקיפדים. ‏Danny-w00:34, 3 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]

למה הדיון על הסרת ההרשאה מוסר בעצם, ואין לאף אחד אפשרות לראות מדוע הוסרה ההמלצה? Odonian19:22, 8 ביולי 2010 (IDT)[תגובה]
הוא לא, ראה את הקישור בראש הדף שמוביל לשיחה:קפיטליזם/הצעת הוספה למומלצים. דורית 19:24, 8 ביולי 2010 (IDT)[תגובה]
אה, אוקיי. רק שאין לאף אחד דרך לדעת שהקישור הזה מוביל גם לדיון על הסרת ההמלצה, ולא רק לדיון על הוספת ההמלצה. Odonian19:41, 8 ביולי 2010 (IDT)[תגובה]
הבנתי זאת, לכן הוספתי את הקישור הישיר בהודעתי הקודמת. אני מקווה שהוא יועיל לאחרים בעלי תהייה דומה. דורית 19:50, 8 ביולי 2010 (IDT)[תגובה]

הסרת הקישור לברודל[עריכת קוד מקור]

שלום,

הקישור בפסקה העוסקת בהגדרות הקפיטליזם שהוביל לדף על תפיסתו של ברודל הוסר. המסיר כתב בהערת העריכה "לא גישה להגדרה אלא משהו אחר". היות שברודל מספק הגדרה לקפיטליזם, גם אם פחות מקובלת, אך שהחלט יש בה חפיפה לחלקים שונים בהגדרות האחרות של קפיטליזם - אני לא רואה סיבה להסיר את הקישור. אך אשמח להסברים.

למען הסדר הטוב, אני מפנה את המסיר בדף השיחה שלו להערה כאן, ואם לא תתקבל תגובה תוך שבוע אחזיר את הקישור.

יונתן ש. - שיחה 19:52, 5 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

הסרתי את הפסקה שכן היא באה אחרי שלוש פסקאות המגדירות "גישות להגדרת חברה קפיטליסטית". לברודל תיאוריה לגבי התפתחותו של הקפיטליזם, אך הגדרתו אינה מציעה שום אלמנט מיוחד ושונה מזה המרקסיסטי. מקומו של ברודל - והוא מקום נכבד, בפרק (שאינו קיים) העוסק בהתפתחות ההיסטורית של השיטה הקפיטליסטית ובהיסטוריוגרפיה של תפישות העוסקות בכוח, במבני כוח ובדינמיקה של כוח בהיסטוריה. למקום בו הפסקה הוספה אין לה קשר.  הייתשלהדוס - שיחה 00:49, 6 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
למיטה הבנתי אכן יש לברודל חידוש משמעותי על פני מארקס והוא בהגדרת שני מאפיינים של הקפטליזם שאינם קיימים אצל מארקס: המסחר בזמן (פיתו שוק אשראי, סחר בחוזים עתידיים ואופציות וכו') ופיתוחו של השוק הסגור (או שוק הנגד privte market אם אני זוכר נכון את המונח בו הוא משתמש). אי לכך גישתו מתבדלת מזו של מארקס, מה גם שהיא כלל אינה עוסקת בשאלה המעמדית שעבור מארקס היא קרדינלית (וגם לא בנושאים של אידאולוגיה/תודעה כוזבת). עוד עניין שעבור ברודל יחסי מרכז-פריפריה הם מהותיים להגדרת הקפיטליזם, ובמרקסיזם הם נגזרים היסטוריים של קיומו. לפיכך לא נראה לי שאזכורו כמי שהציע דרך נוספת להגדרה הקפיטליזם מטעה את הקורא או מוסיף מידע שלא לצורך. יונתן ש. - שיחה 02:24, 6 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
אני חושב שאתה טועה וההבדלים נוגעים לא לליבת הדברים אלא לעניין אחר. הערך מגדיר שלושה מאפיינים של המערכת הכלכלית והחברתית הקפיטליסטית: א) בעלות פרטית על הקניין; ב) פעולה רציונלית; ג) הגבלת שימוש באלימות וכוח המדינה - הגישות השונות המתוארות בערך מתייחסות לשלוש נקודות מרכזיות אלו. כפי שתוכל לשים לב, בהגדרת הקפיטליזם של מרקס, כפי שהיא מופיעה בערך, אין כל נגיעה בסוגיה המעמדית. בהחלט אפשרי שצריך לפתח חלק העוסק בהיסטוריה של הקפיטליזם ובתיאוריות לגבי ההיסטוריה של הקפיטליזם - אבל הדוגמאות שאתה מביא אינן נוגעות להגדרה אלא למאפיינים ההיסטוריים של קפיטליזם לפי תפישתו של ברודל. אם אתה רוצה, אתה יכול להתחיל ביצירת מתווה של החלק ההיסטורי, אבל לי נראה שהוספת "זנב" (כפי שהוסף קודם) שלא מתקשר לשום דבר לפניו או אחריו אינו מוסיף אלא גורע. הייתשלהדוס - שיחה 02:55, 6 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
עכשיו אני מבין יותר טוב למה התכוונת. אני לא בטוח שההבחנה שאתה עושה היא זו שלדעתי נכון לעקוב אחריה, אבל אני מסכים שהיא מעוגנת במבנה הערך כפי שהוא קיים כיום ולכן אין טעם לעשות חלוקה שונה דווקא בפסקה הזו (אלא אם משנים את כלל הערך, אך לא לשם כך התכנסנו).
היות שנראה לי שיש הסכמה ביננו כי התחום שציינת כהיסטוריה של הקפיטליזם ותיאוריות לגבי ההיסטוריה של הקפיטליזם חסר בערך, ונראה לי ששנינו מסכים שכדאי שהוא ייכתב גם אם לא ע"י מי משנינו - מציע להוסיף פסקה קצרה (לא יודע באיזה מעמד בעץ הערך) בנושא ולשים לה תבנית הרחבה. נראה לי שהיא צריכה להכיל קישורים לברודל, מרקס, פרידמן והאייק לפחות. מה אתה אומר? יונתן ש. - שיחה 14:43, 6 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]


אישית, אני מעדיף קודם כל "לנפח" ואחר כך "להרזות" - כלומר, ליצור את כל התוכן של ההיסטוריה בתוך הערך הראשי ורק אז למצות ממנו את העיקר לפסקת היסטוריה עם הרחבה. אבל אלו חילוקי דיעות הנוגעים לשיטת עבודה ולכן לא ממש משמעותיים.

לגבי מי שצריך להיכלל בזה - אני חושב שלעניין זה אשטון, האייק, האט, דה ז'ובנל, מרקס, שומפטר, זומברט, ברנט, ההאמונדים, גלבריית', פולאני, ובלן - כולם יכולים לשמש נבחרת בסיסית טובה להגות ולרעיונות לגבי התפתחות הקפיטליזם מבחינה היסטורית. הייתשלהדוס - שיחה 23:56, 9 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

מה היא "דרך החיים הקפיטליסטית"?[עריכת קוד מקור]

המופיעה בערך בפסקה לגבי הטייה צרכנית.

הכוונה היא לסגנון החיים המודרני - להיצע הרב של המוצרים בשוק ולנוהג לשלם עבור מוצרים שפעם הסתדרו בלעדיהם. המרדף אחר היופי והעושר, הפינוקים המזהמים כמו מיזוג אוויר ורכבים פרטיים, הצריכה המוגברת של אנרגיה, מים ובשר. גם לעשות מקלחת של 10 דקות זה חלק מדרך החיים הקפיטליסטית. הרומנטיקנים רואים לנגד עיניהם מציאות חיים פשוטה יותר שהייתה ואינה. ילדים שמשחקים מחבואים ולא דבוקים למסך הטלוויזיה (והמחשב כיום), פגישות רומנטיות שנערכות בחיק הטבע ולא בבית קפה, האכלת יונים בכיכר הכפר (טוב, אני נסחף). לא "זמן זה כסף", לא סלבס, לא גירושים, לא פרוזק ולא עוד הרבה דברים שמסמלים עבורם את העידן המודרני. ‏Gridge ۩ שיחה 03:11, 7 בדצמבר 2010 (IST).[תגובה]

משוב מ-22 במרץ 2013[עריכת קוד מקור]

היהדות היא מזכירה את הקפטליזם אך יש לה צד קטן שמזכיר את הציוסליזם בארץ ישראל בזמננו לרב גדולי הדר אסור לותר על שום שעל מארץ ישראל הקדושה [כמו הימין השלם[שמכנים אותו קיצוני] במישפט ההלכה אומרת יש דברים שחיבים אפילו מיתה [פעם ה70 שנה זה מוגזם פחות מזה הבית דין חשוד על רצח]אך יש דברים שעדיף לעשות בוררות בוררות לעשות [בין הקפטליזם לליברל ולצוסליזם]וגם לקפטליזם אסור לשופט ולשוטר להגזים בענישה או בטיפול [אפשר לקחת את דברי בערבון מוגבל וללכת לישאול שאלת רב שמבין בהיסטוריה ופוליטיקה ויש בה ]אך אסור לישפוט יהודי בבית דין של גוים או חילוני אלא אם כן מדובר בבא מסוכן נוסע על 160 אלים מאד שמרביץ חזק ויותר מידי ברציפות[3 ימים ביחד] ויכול ליגרום לרצח במ וכדומה] 93.172.124.137 16:13, 22 במרץ 2013 (IST)[תגובה]


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 19:54, 17 ביוני 2013 (IDT)[תגובה]

קפיטליזם, האמנם?[עריכת קוד מקור]

באופן כללי, הערך הזה, כמו הערכים הקשורים "אנטי קפיטליזם" ו"המערכת החברתית הקפיטליסטית" מוטים לטובת הצגת הקפיטליזם כ"מצב הטבע" ו"סדר העולם הנכון".אמנם, נכון הוא שמרבית העולם נמצאת כעת תחת מדיניות קפיטליסטית, אבל אין זה אומר שזה היה המצב תמיד או שכך יהיה.

ערך אנציקולפדי צריך לתת ביטוי הולם לתפיסות מחקריות שונות, ולא רק לעקרונות ליברטריאנים או ניאו ליברליים. ברגע אין שום שיקוף אמיתי לתיאוריות ביקורתיות, או ייצוג הולם לחלופות. כך למשל ההגדרה שיש תיאוריות "אנטי קפיטליסטיות" היא הבניה המנסה להציג את הקפיטליזם כמצב הטבעי שכל השאר מתיחסים אליו, ולא היא. הכנסתי מספר שינויים לאורך הטקסט שמנסים לתת מידה סבירה של אוביקטיביות. חדקרן - שיחה 14:15, 1 במאי 2014 (IDT)[תגובה]

חוסר אובייקטיביות[עריכת קוד מקור]

הערך כתוב הצורה לא אובייקטיבית, שהוא נוטה לצדד בצורה מובהקת בעמדה הפרו-קפיטליסטית, ומנגד להקטין את עמדות הנגד ולסתור אותם בשיטיות 84.228.47.161 18:54, 14 במאי 2015 (IDT)[תגובה]


קפיטליזם בה' הידיעה[עריכת קוד מקור]

אין דעה אחת חד משמעית שמסכימה מהו קפיטליזם ומה הוא צריך להיות. המושג נולד בכלל בתחילת המאה, עם תכנים שונים. אי אפשר לקדש את האייק דווקא, ולא את סומבארט. אי אפשר להתעלם מהזרם שרואה בליברלים מצפון מוסרי ולהגדיר את התאוריה הקפיטליסטית כתיאור בלבד. כמו כן אשמח לדיון ולא למחיקה חד צדדית כמו שנעשתה על ידי MeUser42 חדקרן - שיחה 08:52, 12 ביוני 2015 (IDT)[תגובה]

עוד הטייה שמאלנית. מה חדש בויקיפדיה?[עריכת קוד מקור]

מדוע ב"תורות שאינן מבוססות על קפיטליזם" - לא רשום בפשטות "קומוניזם". מה שכל ילד מכיר. ? (למרות שיש סוציאליזם יש לכתוב גם "קומוניזם" בנפרד). דבר שני, למה רשום "נציונל סוציאליזם" ולא פשוט "נאציזם". ? ושוב, מניסיוני, נא לענות תשובות רלוונטיות וענייניות בלבד.

עכשיו בכלל מחקו קומוניזם ונאציזם מתאוריות אנטי- קפיטליסטיות. כחלק מהשתלטות השמאל הקיצוני על ויקיפדיה. אויש, נו.

מזמין אותך לנשום אין "השתלטות" של אף אחד על ויקיפדיה. יש עורכים שמטים את ויקיפדיה שמאלה באספקטים מסוימים. יש עורכים שמטים את ויקיפדיה ימינה באספקטים מסוימים. רוב העורכים שואפים בסך הכל לנייטרליות ולכן המיזם הזה עובד טוב. מה שכן, ויקיפדיה מנוטרת, והמידע עלול היה למצוא עצמו משוחזר מסיבות טכניות, אז ערכתי את המידע כך שיתאים יותר לשאר הפרק. לדעתי תוספת חשובה, ותודה לך עליה. איש השום (Theshumai) - שיחה 14:51, 22 ביולי 2019 (IDT)[תגובה]

הצעת הגדרה חדשה.[עריכת קוד מקור]

התחלת הערך כתובה בעברית צחה אך נטולת מקורות. אני מציעה הגדרה חדשה למונח, יותר אנציקלופדית. אשמח לשמוע מה דעתכם (המנומסת והמנומקת):

קפיטליזם הינה מערכת כלכלית בה כל או רוב אמצעי הייצור נמצאים ומופעלים בבעלות פרטית או בבעלות של חברות מסחריות. השקעת ההון והייצור, ההפצה והמחירים של המוצרים (סחורות ושרותים) נקבעים בעיקר על ידי תחרות בשוק חופשי ולא על ידי המדינה. אמצעי הייצור בדרך כלל מופעלים לצורך הפקת רווחים וצבירת הון. [1][2][3]. Sima shimony (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמה 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

אני בעד השינוי. הפתיח הזה מעט קצר לערך, ואולי יש מקום להוסיף פסקה נוספת, אבל בתור הפסקה הראשונה אני בעד להחליף את הקיימת במה שהצעת, בתור התחלה. איש השום (Theshumai) - שיחה 01:17, 16 באוקטובר 2019 (IDT)[תגובה]
תודה רבה על תשובתך איש השום (Theshumai). זה רק משפט התחלתי ראשון. הוספתי כאן הגדרה מהאקדמיה ללשון העברית. ודאי יהיו המשך והרחבה כראוי, אבל חשוב שיהיו סימוכין סבירים. ההצעה המעודכנת:
קפיטליזם הינה מערכת כלכלית בה כל או רוב אמצעי הייצור נמצאים ומופעלים בבעלות פרטית או בבעלות של חברות מסחריות. השקעת ההון והייצור, ההפצה והמחירים של המוצרים (סחורות ושרותים) נקבעים בעיקר על ידי תחרות בשוק חופשי ולא על ידי המדינה. אמצעי הייצור בדרך כלל מופעלים לצורך הפקת רווחים וצבירת הון.[4][5][6].
באתר של האקדמיה ללשון העברית מוצע לקפיטליזם המונח רכושנות [7].
בשפה האנגלית הופיע המונח לראשונה בשנת 1854 והוא מתאר מצב של בעלות על הון. ב-1872 הוא הופיע כ"מערכת פוליטית או כלכלית המעודדת קפיטליסטים". המונח שימש בשיח הסוציאליסטי ותיאר "ריכוז של הון בידי מעטים". קפיטל לפי מקור זה הוא עושר שמייצר יותר עושר. קפיטליזם היא מערכת שמסדירה את התהליך הזה. משמעות זו התחזקה לאורך המחצית השנייה של המאה ה-19, עם התפתחות הייצור והמסחר העולמי בידי חברות פרטיות שחיפשו רווחים באמצעות העסקה של עובדי כפיים תמורת תשלום משכורת[8].
Sima shimony - שיחה 10:39, 18 באוקטובר 2019 (IDT)[תגובה]
תודה על ההצעות - לדעתי כל מה שעוסק בהתפתחות המונח כדאי להכניס בעיקר לפרק קפיטליזם#אטימולוגיה, ובהתאם לכך לדעתי כדאי שפרק הפתיח יתאר בעיקר את המצב כיום ואת התהליך כולו רק ממש בקצרה. מה דעתך על האפשרות הזו (אפשר לדייק את הפסקה האחרונה שהצעתי, ההצעה שלי היא יותר לגבי המבנה של הפתיח):
קפיטליזם (בעברית נקראת גם רכושנות[9].) הינה מערכת כלכלית בה כל או רוב אמצעי הייצור נמצאים ומופעלים בבעלות פרטית או בבעלות של חברות מסחריות. השקעת ההון והייצור, ההפצה והמחירים של המוצרים (סחורות ושרותים) נקבעים בעיקר על ידי תחרות בשוק חופשי ולא על ידי המדינה. אמצעי הייצור בדרך כלל מופעלים לצורך הפקת [[רווח|רווחים].[10][11][12]
מושג הקפיטליזם קיבל לאורך ההיסטוריה מספר הגדרות שונות, השמות דגש על נדבכים שונים. במקור, תוארה כ"מצב של בעלות על הון", כאשר משמעות המילה "הון" היא עושר שמייצר יותר עושר. החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19, התחזקה התפיסה של הקפיטליזם כמערכת המודרנית העולמית של ארגון הייצור והמסחר בידי מיזמים פרטיים חופשיים שחותרים להגדלת רווחים והון באמצעות העסקה של עובדים תמורת תשלום משכורת.[13]
לאורך ההיסטוריה המודרנית, ובמיוחד בימינו, ישנו מגוון רחב של משטרים חברתיים כלכליים המכנים את עצמם "קפיטליסטים", הנבדלים זה מזה בעוצמת חשיבות עקרון זכות הקניין, ובמקומה של הממשלה כפעילה בשוק ואחראית ליחידים. ישנן גישות בולטות הרואות במשטר הקפיטליסטי מימוש של רעיונות מתחום ההגות הליברלית.
איש השום (Theshumai) - שיחה 15:14, 19 באוקטובר 2019 (IDT)[תגובה]
איש השום (Theshumai) תודה. התיקון מקובל עלי. האם הוא מספיק ארוך? כרגע אין לי הרחבה נוספת.תרצה להכניסו לדף?Sima shimony - שיחה 19:24, 19 באוקטובר 2019 (IDT)[תגובה]
Sima shimony, כבר עכשיו זה שיפור של מה שהיה לדעתי, ולכן הוספתי את זה לערך (בהתחשב בזה ששנינו בעד ושאין מתנגדים). אין לי רעיון להרחבה כרגע (חבל - קראתי את הערך במלואו לפני כמה חודשים - זו הייתה יכול להיות הזדמנות טובה לכתוב פתיח אם הייתי חושב על זה). בכל אופן, להרחיב את הפתיח תמיד אפשר בהמשך. איש השום (Theshumai) - שיחה 21:47, 19 באוקטובר 2019 (IDT)[תגובה]
איש השום (Theshumai) תודה! נראה לי שעשינו מעשה טוב. היה כיף. Sima shimony - שיחה 01:34, 21 באוקטובר 2019 (IDT)[תגובה]
Sima shimony איש השום (Theshumai) - שיחה 23:45, 23 באוקטובר 2019 (IDT)[תגובה]

ההגדרה החדשה פשטנית מידי לדעתי והקודמת עדיפה על אף המחסור במקורות. AdamK11 - שיחה 14:57, 3 בדצמבר 2019 (IST)[תגובה]

היי AdamK11, אני מתנגד להחזיר למה שהיה - לדעתי מה שעכשיו עדיף מכמה סיבות, אבל אולי במקום להחליף את הפתיח הנוכחי, עדיין אפשר לשפר אותו. רוצה להציע תוספת/שינוי שלדעתך נחוצים? איש השום (Theshumai) - שיחה 15:39, 3 בדצמבר 2019 (IST)[תגובה]
מצטרפת לדעתך, איש השום (Theshumai). אני בהחלט מבינה את הטענה כי ההגדרה הנוכחית לא מעמיקה מספיק, אבל ויקיפדיה איננה מקום לפרסום מחקר ראשוני. ועל כן, AdamK11, יהיה מאוד מועיל אם תרחיב ותעמיק את ההגדרה, תוך הסתמכות על מקורות מידע איכותיים. Sima shimony - שיחה 23:36, 3 בדצמבר 2019 (IST)[תגובה]

הערך פרו-קפיטליסטי בצורה לא אובייקטיבית[עריכת קוד מקור]

הערך פרו-קפיטליסטי בצורה לא אובייקטיבית.

מוזמן ללטש ולטפל בו. אקסינו - שיחה 10:02, 28 במרץ 2022 (IDT)[תגובה]
כן, טיפלתי בזה, מוזמן לבדוק את השינויים. GiladLeef - שיחה 15:53, 28 במרץ 2022 (IDT)[תגובה]

הוספת הפסקה "הביקורת הסוציאליסטית והמרקסיסטית"[עריכת קוד מקור]

כתבתי את פסקה זו מכיוון לפי דעתי חשוב להציג ביקורות על השיטה באופן נרחב יותר, אך ראיתי שהסירו אותה. תוכן הפסקה: "לפי תורות אחרות כגון מרקסיזם, האדם העובד בחברה הקפיטליסטית משועבד, בכך שהוא אינו מגשים את עצמו בפעילותו, אלא נמצא במאבק קיומי מתמיד. מאבק זה מתבטא בכך שעליו להשקיע את זמנו בעבודה בפעילות תכליתית שאת תוצריה הוא אינו מקבל או מכוון ליצור, ובכך שכל מעשיו נועדו לאפשר לו להשיג את מרב הקניין, חומרי או רוחני כדי להגדיל את הנאתו ולהקטין את סבלו בזמן היותו נמצאה במאבק קיומי אינסופי. בכך אין האדם עוסק בעיצוב העולם ובעיצובו שלו באופן מכוון, ולכן אינו מסוגל להגשים את עצמו, ולייצר את עצמו באופן בו הוא שואף להיות. כאמור, בעוד שהמעמד העליון, מעצב את החברה כרצונו. בנוסף, לפי כמה תאוריות סוציאליסטיות, שהאחת המבהירה את הנושא בהדגש רב היא גם כן מרקסיזם, אשר טוענות שבחברה הקפיטליסטית זמן העבודה מורכב משני סוגים: זמן עבודה המשמש לייצור תוצר, עליו העובד מקבל כסף בתמורה לעבודתו, לסיפוק רמת החיים הנוכחית, וזמן עבודה עודף, הזמן שהאדם העובד משקיע בעבודה, ומייצר תוצר, אך לא מקבל תגמול על עבודתו. זמן העבודה העודף נוצר בזכות יעילותם של האמצעים הטכנולוגיים המשתפרים במהרה, המגדילים את פריון העבודה, ובכך מאפשרים לצמצם את זמן העבודה המושקע בייצור התוצר, אותו העובד מייצר כדי לספק את רמת החיים הנוכחית, בלי לצמצם את רמת החיים. למעמד העליון אין אינטרס להפחית את זמן עבודתם של הפועלים למרות גדילת פריון העבודה, מכיוון שדבר זה מייצר להם עושר רב." אני מתכוון להוסיף אותה עכשיו, מכיוון שכרגע יש לה רוב תומך.GiladLeef (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

@GiladLeef, לא מתייחס לתוכן עצמו, אבל איפה בדיוק נמצא הרוב שתומך בהוספה?
זה גוש של מלל שכבר מבחינה סגנונית הוא בעייתי – קשה לקרוא אותו, ואין לו שום מקור (=כרגע הוא בגדר מחקר מקורי). —מקף 17:48, 29 במרץ 2022 (IDT)[תגובה]
הרוב הוא אני ומשתמש אנונימי שביטל את ההורדה של טקסט זה. מבחינה סגנונית הוא בעייתי? אתה יכול לפרט? קשה לקרוא אותו? GiladLeef - שיחה 18:00, 29 במרץ 2022 (IDT)[תגובה]
שחזרתי לגרסה היציבה. יש לתת לדיון להימשך ולא לפעול על פי "רוב" זמני ביותר. מקובל שדיון נמשך כשבוע. הארי (העיתונאי המנטר - שיחה) 20:03, 29 במרץ 2022 (IDT)[תגובה]
לי יש פה עמדה כללית. מתנגד לתוספות ללא מקור + מתנגד לתוספת נרחבת כל כך של הגות אידאליסטית מהמאה ה־19 שלא רלוונטית למושא הערך, הוא הקפיטליזם העדכני של זמננו שהשתנה מאוד מאז מרקס (כבר יש פרק לעמדות מנוגדות והוא מספיק לדעתי. מצד שני, אם יש ביקורת בת זמננו שיש לה מקור איכותי שמגבה אותה, אולי יש לה מקום, אבל צריך לראות מה המקור קודם (ואני לא בוודאות בטוח לאיזה סוג מתייחסת העריכה הרלוונטית, מאחר שאין לה מקור, לכן עמדתי מתוארת באופן כללי). איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 23:09, 29 במרץ 2022 (IDT)[תגובה]
המקורות זה "המניפסט הקומוניסטי" ו-"הקפיטל". GiladLeef - שיחה 10:18, 30 במרץ 2022 (IDT)[תגובה]
לא מתחשבים בעמדתם של משתמשים חסרי זכות הצבעה. למשתמש אנונימי אין זכות הצבעה בהגדרה. גילגמש שיחה 15:48, 1 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]

למשתמש:GiladLeef: יש בערך פסקה "תורות כלכליות המנוגדות לקפיטליזם" ואין צורך להרחיב אותה בערך עצמו. אם הנושא מעניין אותך, אני מציע שתתרגם מאנגלית את הערך Criticism of capitalism במרחב הטיוטה שלך, תוך הקפדה על מקורות. לאחר שתסיים, תבקש מעורכים ותיקים להתייחס לתרגום ולהציע שיפורים בתוכן ובניסוח, ורק לאחר מכן יהיה אפשר להעביר אותו למרחב הערכים. בברכה, -- ‏גבי(שיחה | תרומות) 20:00, 1 באפריל 2022 (IDT)[תגובה]

הקובץ הבא מוויקישיתוף שמשמש בדף הזה או בפריט הוויקינתונים שלו הועמד למחיקה[עריכת קוד מקור]

הקובץ הבא מוויקישיתוף שמשמש בדף הזה או בפריט הוויקינתונים שלו הועמד למחיקה:

להשתתפות בדיון המחיקה יש לעיין בדף הצעת המחיקה. —Community Tech bot - שיחה 06:56, 9 באוקטובר 2022 (IDT)[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בקפיטליזם שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 22:06, 15 באוקטובר 2022 (IDT)[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בקפיטליזם שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 01:23, 23 בנובמבר 2022 (IST)[תגובה]