שיחה:רבי אבהו

קיסרין

ע"פ אחד המדרשים על רבי אליעזר מובא שהלך לרבו או שתלמידו הלך אליו(אני אינני זוכר) שמה כתוב שהלך לקיסריה ויש אומרים לקיסרין משמע, דקיסרין היא לא קיסריה על החתום בברררכה... פמס! - שיחה 20:31, 23 בפברואר 2010 (IST)

שלום לך! קיסריה היא קיסרין, קיימים כמה מקורות לכך: במאמר היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת האמוראים מוזכר בסוגריים שקיסריה היא קיסרין. כך גם בערך קיסריה באנציקלופדיה דעת.

לגבי המדרש שהזכרת, מדובר בתלמוד הירושלמי (מסכת סוטה, פרק ז', הלכה א') בו כתוב: "רבי לוי בר חיתה אזל לקיסרין, שמע קלון קריין שמע אלוניסתין" (בעברית: רבי לוי בר חיתא הלך לקיסריה, ושמע קולות שקוראים את קריאת שמע בשפה היוונית). התלמוד בדיוק מדבר שם אודות השפה שדיברו אז בעיר - ארמית, ובהגייה של שפה זו כך קראו לעיר. גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 20:45, 23 בפברואר 2010 (IST)

כך גם לדוגמה המדרש אומר על 'רבי אבהו דקיסרין' שהוא הוא 'רבי אבהו דקיסרי' (מדרש זוטא, קהלת, פרשה ז').

בנוסף שני המדרשים המשווים בין ירושלים וקיסריה, פעם אחת משווים בין ירושלים ל'קיסרי' (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ו', א') ופעם אחרת בין ירושלים ל'קיסרין' (מדרש איכה רבה, פרשה א'), כך שנראה שהאיות של שם העיר היה גמיש. גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 20:50, 23 בפברואר 2010 (IST)

גוונא, דומני שלא פירשת נכון את ההערה ולכן תשובתך איננה מספקת, למרות שהיא נכונה בעיקרה. כוונתו לתלמוד בבלי מסכת סוכה דף כז עמוד ב: "תנו רבנן: מעשה ברבי אליעזר ששבת בגליל העליון בסוכתו של יוחנן ברבי אלעאי בקיסרי ואמרי לה בקיסריון, והגיע חמה לסוכה...", מכאן משתמע שקיסרי איננה קיסרין/קיסריון. וכבר העיר על כך בעל כפתור ופרח פרק יא: "ועל כרחיך קסרי אינה קסריון, וכמו שנראה הענין דסוף מסכת אהלות לקמן (כוונתו למשנה בסוף אהלות על טהרת העיר קיסרי). וכן מההיא דפרק הישן: מעשה ברבי אליעזר ששבת בסוכתו של רבי יוחנן ב"ר אלעאי בקסרי ואמרי לה בקסריון". אבל ההוכחה אינה מוחלטת: א. אפשר ש"אמרי לה" הם גירסה אחרת לשם אותה עיר עצמה, ולא שלפי גרסתם זוהי עיר אחרת. ב. היו בא"י לפחות שני קיסרין, ובתוואי של הגבול הצפוני של עולי בבל מוזכר "תרנגולא עילאה דקיסריון" (ירושלמי שביעית פ"ו ה"א), וקיסריון זו מזוהה באזור הבניאס (ע"פ פירושו של פרופ' יהודה פליקס ז"ל). באותה ברייתא עצמה, על פי הנוסח בתוספתא בשביעית ד,יא, מוזכרים שני אתרים: קיסרין באזור מישור החוף הצפוני וקיסרין באזור מקורות הירדן. המקור בסוכה מדבר במפורש על הגליל העליון, כך שאין ספק ששני השמות בגמרא שם, קיסרי וקיסרין, מתייחסים לעיר הצפונית. בקיצור: אכן יש שני "קיסרי" או "קיסרין", אבל שתיהן נקראו לחילופין כך או כך. עזר - שיחה 01:09, 26 בפברואר 2010 (IST)

מעניין, לא נתקלתי בזה אף'פם.

לגבי האפשרות הראשונה שאתה מעלה - היא אכן מתבקשת מאליה. לגבי השנייה - לא הבנתי מאיפה אתה מסיק שהיו שתי ערים נפרדות. עיינתי בתופתא שאתה מפנה אליה, והגעתי לפסקה "פירות שביעית שבאו לארץ אין מוכרין אותם לא במדה ולא במשקל ולא במנין אלא הרי הן כפירות הארץ." שמא טעית בציון המקור? גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 08:21, 26 בפברואר 2010 (IST)

עיין בהלכה ה במקום בהלכה יא. יש לתוספתא שני מיספורים: במהדורה הנפוצה בש"ס וילנא זוהי הלכה ה', ואילו במהדורת ליברמן, וממנה בפרויקט השו"ת, זוהי הלכה יא. זו לא ההוכחה היחידה לקיומן של שני "קיסרין", וקיימים איזכורים רבים של העיר הצפונית. עזר - שיחה 09:29, 26 בפברואר 2010 (IST)

כך או כך, הערך אינו עקבי בעניין זה ויש לתקנו. מועדים לשמחה, ינבושד • שיחה • כ"א בתשרי ה'תשע"א.

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

האריה טרף את העגל שנותר ולא את הכוליא ע"ש היטב בגמרא דווח על ידי: אברהם לוי 2A01:6500:A039:3B85:5FD:A748:ADB:4854 16:27, 29 ביוני 2020 (IDT)

יכול להתפרש לשני כיוונים. שישאר כך. חידקל - שיחה 16:21, 3 ביולי 2020 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (יוני 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ברבי אבהו שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• https://faculty.biu.ac.il/~barilm/articles/publications/publications0001.html נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20141210172853/https://faculty.biu.ac.il/~barilm/articles/publications/publications0001.html לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 15:31, 2 ביוני 2023 (IDT)