שיחה:שבת

ארכיונים

1. ארכיון 1

משימות לביצוע
על פי #הערות מרשימת ההמתנה: הרחבת ההתייחסות לזרמים אחרים ביהדות להוסיף התייחסות לשבת בתרבות, בספרות (סיפורי עגנון ואחרים), ובאמנות (ציורי שגל ואחרים), וכן במוזיקה היהודית לשקול את פיצול הערך והעברת הטקסט העוסק במצוות השבת לערך מורחב נפרד (תוך השארת חלק נכבד בערך זה)

שמירת שבת על פי ההלכה

תיקנתי שיבוש בקטע. היה כתוב שבשבת אסורה מלאכה וכן איסורים נוספים, כמו תחום שבת, הוצאה מרשות לרשות והבערה. שתי האחרונות הן אבות מלאכה לכל דבר, ולכן מחקתי אותם. במקומם הוספתי איסורים אחרים מדרבנן. בנילה - שיחה 14:42, 7 בדצמבר 2009 (IST)

אחד העם לא המציא את הרעיון שהשבת שמרה על היהודים יותר משהם שמרו עליה

הנה ציטוט מויקיטקסט מהכוזרי מאמר שלישי סימן י':

"אמר הכוזרי כבר חשבתי בענינכם, וראיתי שיש לאלהים סוד בהשאירכם, ושהוא שם השבתות והמועדים מהגדול שבסבות בהשאיר (נ"א להשאיר) תארכם והדרכם, כי האומות היו מחלקות אתכם לעבדים בעבור בינתכם וזוך דעתכם, והיו משימים אתכם עד (נ"א עוד, וא"ל עם) אנשי המלחמה, לולא אלה העתים שאתם שומרים אותה השמירה הזאת המעולה מפני שהם מאת האלהים ולעילות חזקות, כמו זכר מעשה בראשית, זכר ליציאת מצרים, זכר למתן תורה, וכלם ענינים אלהיים אתם מוזהרים בשמירתם.

ולולא הם לא היה אחד מכם לובש בגד נקי, ולא היה לכם קבוץ לזכרון תורתכם מפני שפלות נפשכם בהתמדת הגלות עליכם.

ולולא הם לא הייתם מתנעמים יום אחד באורך ימיכם, וכבר היה לכם בזה ששית ימיכם מנוחת הגוף ומנוחת הנפש (נ"א אשר) אין השרים יכולים עליה, מפני שנפשותם אינם מתישבות ביום מנוחתם, כי אם יצטרכו ביום ההוא ליגיעה ותנועה, היו נעים ויגעים, ואין נפשותם במנוחה שלמה. ולולא הם היה כל יגיעכם לזולתכם, מפני שהוא מזומן לשלל,

אם כן הוצאתכם בהם ריוח לכם בעולם הזה ולעולם הבא, שההוצאה בהם לשם שמים:" ובתרגום אבן שמואל (ככל הזכור לי) הוא שינה את הגירסה לגירסה של אחד העם וציטוט מדויק של הפתגם!!

לא נראה לי שזה ראוי לתת את הזכות יוצרים על הרעיון לאחד העם - כאשר ברור שהרעיון יש לו היסטוריה בספרים היהודים הדתיים. כיוון שאין לי לשון ווקיפדית סינטטית ואנציקלופדית אבקש שוויקפד אחר ישתדל לתקן את המעוות.'
יישר כח!! ―דתי ציוני (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הערות לפסקת הפתיחה

1. מה הכוונה שהשבת היא "המועד הראשון בשבעת המועדים הגדולים"? במה היא ראשונה ולמה להגדיר את המועדים הללו כ"גדולים"?
2. מניין שהשבת "מסמלת ביהדות את השלמות שבבריאה וחירותה"? Nachy (גוונא) • שיחה 22:29, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

לגבי המועדים הגדולים - אלו המועדים דאורייתא - לחץ על הקישור והוא יוביל אותך לפיסקה המתאימה המפרשת זאת.

לגבי שלמות הבריאה וחירותה - הדבר מבוהר בערך - יום השבת זהו היום בו הושלמה הבריאה והיום בו שבת האל ממלאכתו וכל הבריאה נחה, לפי היהדות טעם זה של שלמות וחירות עדיין נותר ביום השבת...

זהו פתיח וכלל הנאמר בו מבוהר בהרחבה בהמשך. לגבי המועדים אולי בגלל שמדובר בקישור ראוי בהאמת להוסיף הבהרה בסוגריים. האם אתה חושב שגם לגבי עניין השלמות והחירות? כי זה די כתוב במשפט העוקב. תודה Dalila - שיחה 22:41, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

תודה על תשובתך.

הביטוי "המועדים הגדולים" הוא ביטוי שאיני מכיר. אני לא חושב שמתאים להשתמש בו.

נניח ש"שלמות" הבנתי (למרות שיש צורך להבהיר את זה יותר); מדוע "חירות"? Nachy (גוונא) • שיחה 22:45, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

אתה לא באמת שואל אותי ? כל עניין השבת הוא חירות הברואים. המצווה הראשונה הזו היא עיקר ביהדות בשל רעיון החירות, השיוויון, השחרור של הכל, מעבדות ומענייני היומיום ומצער, ניסיון להטעימנו טעם של הרמוניה ושלווה, השבת דומה לישיבה בגן העדן... לגבי המועדים הגדולים הוספתי את השם ההלכתי. Dalila - שיחה 22:53, 27 באוגוסט 2011 (IDT)

על כל פנים, ניסחתי שוב. Dalila - שיחה 13:21, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

1. דלילה, "המועדים הגדולים" הוא ביטוי שלא קיים בכלל; לא בהלכה וגם לא מחוצה לה. ככל שאני יודע - אין ביטוי כזה.
2. האם יש לך מקור לכך ש"עניין השבת הוא חירות הברואים"? ההתפייטות של "השיוויון, השחרור של הכל, מעבדות ומענייני היומיום ומצער, ניסיון להטעימנו טעם של הרמוניה ושלווה, השבת דומה לישיבה בגן העדן" לא מתאימה כאן. בכל מקרה, גם אם יהיה מקור כלשהו לזה, לא מדובר באמירה מבוססת דיה כדי שהשבת תוגדר בפסקת הפתיחה כיום שזהו ייעודו.
3. מה פשר המשפט "לפי מסורת ישראל וחז"ל לעד נותר בה טעם חירות ושלימות בראשתית זו"?
4. בפסקת הפתיחה נקבע כי השבת היא המצווה הראשונה שניתנה לאדם, בהתבסס על כך ש"פרו ורבו" על פי פשט הכתוב אינו מצווה. אני לא מקבל את זה; בהתאם לאותו פשט הכתוב, גם "ויכולו השמיים והארץ וכל צבאם..." אינו מצווה, והשבת כמצווה מופיעה רק בעשרת הדברות שבספר שמות. Nachy • שיחה 03:07, 31 באוגוסט 2011 (IDT)

הי. 1. משמש, גם אם פחות מוכר ולמעשה שאלתי אותו מאינציקלופדיה העוסקת רק ביהדות והווי יהודי (שבת: "היום השביעי שבשבוע, שהוא יום מנוחה וקדושה לישראל, הראשון בשבעת המועדים הגדולים שבתורה, מסמל השלימות שבבריאה (הדגשה לא שלי), כי בו כילה ד' את כל מלאכתו...(ציטוט), יום מנוחה מוחלט לכל היקום: (ציטוט). הצדק הסוציאלי כרוך ביום המנוחה... השבת היא מצווה ראשונה שניתנה לו לאדם, ביום היבראו, וקשורה באמונת הייחוד של ימי בראשית... " ). בכל אופן, כפי שכבר כתבתי, ניסחתי את הפיסקה מחדש לפי הערתך.

2. יש כמה מקורות וקישורים בערך והעניין מובהר בערך

3. כפשוטו וכנ"ל - יש כמה מקורות וקישורים בערך והעניין מובהר בחינת דרש ומעט סוד בהמשך.

4. הפשט הזה אינו שלי. הוא של רש"י ושל כותבי הגמרא.

כל מה שכתבתי, וככל הידוע לי כל שנכתב לפני, הוא ידע מבוסס ואמיתי (מבחינת היהדות הרבנית). זוהי מחשבת היהדות המקובלת והכתובה. אין כאן עניין לניתוח לפי הגיוני או הגיונך, ל'אני לא מקבל את זה'. גם אני קוראת ומבינה את התורה בשונה מחכמי חז"ל או רש"י ואחרים, אבל אין זה רלוונטי לערך. אם תוכל לנסח את דבריך כשאלות או הצעות לדיוק בניסוח או לשיפרו ייקל עלי להתייחס אליהן.

דבר נוסף, הפתיח הוא פתיח, סביר להניח שיאמרו בו דברים כלליים המובהרים לעומקם בהמשך. כלל הדברים שהעלת אכן מבוהרים כך בהמשך. ובאשר לפיוטיות זה עניין של טעם. אני מוצאת שמשפט זה דווקא ממצה את תפיסת הדת את השבת. הדת מאד פיוטית ורוחנית - שבת שלום, עונג ושעשועים, קודש.... הרמוניה.. אפשר לנסח אחרת אבל בהחלט לא מומלץ להשמיט את הרעיונות הגלומים בה - זה עניין מהותי. Dalila - שיחה 03:52, 31 באוגוסט 2011 (IDT)

לעניין "המצווה הראשונה", מסכים עם נחי. בטקסט "ויכלו..." לא מוזכר בשום מקום ציווי, אלא תיאור. (עצם העובדה שיום מתברך ומתקדש לא הופכת אותו למצווה) לא מספיק פה הסבר למה פרו ורבו לא, צריך גם למה שבת כן. וכמובן שהעובדה שבספר החינוך פרו ורבו נספרת כמצווה אבל שבת לא, לא מתייצבת לטובתך. שדדשכ • שיחה • פורטל שבת זקוק לכם. בואו לעזור! א' באלול ה'תשע"א • 05:21, 31 באוגוסט 2011 (IDT)

בוקר טוב. עמלתי קשות על ניסוח מחודש בעקבות ההערה של נחי. שתבינו אני רואה כמעט בכל הערה ברכה, יש שהן מפרות ונושאות פרי. אנא קראו את הניסוח החדש, בתוספת הציטוטים המכובדים ('המתייצבים לטובתי'). (להבנתי, ספר החינוך מבהיר כי המצווה היא לדורות - לעתיד - ז"א, גם כן לא רואה בה מצווה שניתנה ראשונה לאדם הראשון - וחולק על רש"י ואחרים רק בהתייחס לקביעתם שעניין המצווה נלמד רק מנח. ובעניין השבת, ספר החינוך אינו מציג את המצוות לפי הינתנן לאדם, אלא לפי פרשיות השבוע, וכמובן כפלי ההתייחסויות למצוות מאפשרות כמה וכמה סדרים, שכידוע לנו אכן קיימים - ויש שאף אצל אותו מחבר). ולעניין השאלה הנוספת שהעלת כעת שדדשכ (שאני מקווה שלא אצטרך להרחיב בעניינה כי אנו הופכים את הערך למדרש ארוך ביותר וחורגים ממתכונת אינציקלופדית המסתמכת על מקורות): עניין ראשוניותה של השבת כמצווה הוא עמוק יותר, כפי שניסיתי להבהיר בהערה, הוא קשור בייחוד ימי בראשית. השבת היא המצווה הראשונה כי מרגע ששבת האל ממלאכה, תם מעשה היצירה הראשוני ועימו ייחוד ימי בראשית, ומכאן והלאה אין עוד זהות הטבע והציווי שביצירה, מדובר ברצון האל כתביעה מן האדם בעל היכולות המושכלות לגבור על טבעו הגופני ואף לצאת כנגדו, למשל לא להוליד ילדים (זו גם הסיבה שהופעתיה המאוחרות של מצוות פרו ורבו היא מצווה ולא הטבעת כוח תולדה/טבע באדם כבעת הבריאה). Dalila - שיחה 06:46, 31 באוגוסט 2011 (IDT)

הי חברה. אני מחכה להתייחסותכם. כמה ויקיפדים תרמו לעריכת והגהת הערך בימים האחרונים וחשבתי שזה זמן מתאים להציעו כמומלץ (איני מזהה בו פגמים כעת ושיפורו מכאן והלאה לדעתי הוא רק עניין של הרחבה). אשמח לדעת כי הפיסקה הראשונה (שנערכה לפי הערותכם) ויתר הפסקאות ראויים בעיניכם לפני שנעשה זאת. תודה. Dalila - שיחה 14:08, 1 בספטמבר 2011 (IDT)

יש משהו מאוד אנרכרוניסטי בציון העונש למחלל שבת בתורה, בעולם שבו דברים כאלה חלפו מן העולם. ―132.66.30.176 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תמונות

תגידו לא כפת לכם שאסדר לכם את התמונות כראות עיניי, זאת אומרת שתהיה תמונה אחרי תמונה, בלי רווחים ושכולן יהיו באותו הגודל, כך לי זה נראה יותר טוב. ואדאג לזה שאסדר את התמונות כך שליד כל פרק תהיה התמונה המתאימה לו. --כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר אַ גוּטֶען וואַך 16:37, 4 בספטמבר 2011 (IDT)

אני מתנגדת. גודל התמונות מותאם לגודל הפרטים שבתוכן, והמיקום נקבע לפי הטקסט. לא הבנתי איך "תהיה תמונה אחרי תמונה" אבל "ליד כל פרק תהיה התמונה המתאימה לו"... -- ענבל • ו' באלול ה'תשע"א • 19:15, 4 בספטמבר 2011 (IDT)

ראי כאן --כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר אַ גוּטֶען וואַך 23:23, 4 בספטמבר 2011 (IDT)

ליד הפרק על הקריות יש תמונה של בית מדרש בעלז שנמצא בקריית בעלז וליד הפרק על המסחר יש תמונה של כיכר השבת, המרכז המסחרי של החרדים בירושלים. וכן בפרק ההפגנות יש תמונה של הצתת פחי אשפה וכ'.. --כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר אַ גוּטֶען וואַך 23:25, 4 בספטמבר 2011 (IDT)

לי אין בעיה שתנסה לסדר טוב יותר את התמונות. ונגיב לאחר מכן, אם לא ישתדר לנו. דבר נוסף: היום החזרתי את תמונת 'הזיז, שור הבר והלויתן'. לא הבנתי למה הסירו אותה. אני אישית מאד אוהבת אותה ומייחסת לה חשיבות, (בנוסף לרלוונטיות לערך) כי היא מציגה דברים שלרוב אינם ידועים למי שאינו עוסק בלימוד הגמרא או חי בקהילה דתית. אם אתם רואים צורך להסירה שוב, עשו זאת, אך אשמח לקבל הסבר לכך. Dalila - שיחה 22:37, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

הערך שהבאת לדוגמא הרבה יותר קצר והפרקים בו שווים פחות או יותר באורכם, כך שקל לסדר את התמונות בהתאם לטקסט. הערך הזה הרבה יותר מורכב ודרוש לו עיצוב יותר דינאמי. אני הסרתי את תמונת "הזיז, שור הבר והלויתן" מאחר שהיא נוגעת לעניין שולי למדי ולא מוסיפה שום ערך לטקסט. -- ענבל • י"ג באלול ה'תשע"א • 22:15, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

הי ענבל. הזיז הלויתן ושור הבר, במסגרת ההבנה שלי, אינם שוליים. הם מקפלים בתוכם את הנסתר. הם חלק מן הידע על השבת. פרט בו נמצא האלוהים/תורת האלוהים. ובבחינת ידע תורני, הם יותר משמעותיים בעיני מצלחת חמין. כרגע לפחות ואולי בעיקר משום שחמין של שבת הוא ידע נפוץ. לגבי חשמל ושבות. הורדת את העריכה שלי בטענה שחשמל הוא ואיסורי מלאכה. העניין הוא שכך גם שבות. וטבעי ונכון לשים את שבות קודם מפני הסיבות שכבר הבאתי, קדימות היסטורית, מוסכמות וספציפיות Dalila - שיחה 03:00, 14 בספטמבר 2011 (IDT)

תמונה שצולמה בשבת מופיעה בערך שבת?

הומור יהודי משובח.

רשימת נושאים להשלמה

• היחס האורתודוקסי כיום להפעלת מכשירי חשמל בשבת, כולל שעוני שבת ומעליות שבת למינהם,

* השבת בזרמי היהדות הנוספים (ביהדות המתקדמת וביהדות המסורתית (קונסרבטיבית).).

• איפיון השבת הישראלית החילונית (למשל קבלת השבת הקיבוצית, אירועי תרבות, טיולי שבת), : (הורחב חלקית. יש לפרט על קבלת שבת חילונית הנובעת (בין השאר) מקבלת השהת הקיבוצית).

* השבת בתרבות, בספרות, באמנות ובמוזיקה היהודית (כולל הישראלית החילונית) - מקורות: [1], הספר 'היום השביעי: יוצרים ישראלים כותבים על השבת שלהם'/עורכים מיריק גרזי, בארי צימרמן

* השבת בצה"ל - מקורות: [2] [3] [4] [5]

• תחבורה ציבורית בשבת ומאבקי השבת - תמצות הערכים המרחיבים הקיימים בויקי, 'השבת במדינת ישראל'/אליעזר שביד מתוך 'היום השביעי'

החזרת קישור לבלוג 'על מקרא הוראה וחינוך' מטעמי אמינות ורלוונטיות

שלום אני מרשה לעצמי להחזיר את הקישור לבלוג שהוסיף אחד מעורכי ויקי והורד על ידי עורך אחר. כעצתו של אלון אני מביאה פה את הדיון בעניין:

הי אלון, הורדת קישור לבלוג 'על מקרא הוראה וחינוך' מהערך שבת בטענה שלא מפרסמים בלוגים. הייתי רוצה להביא לתשומת ליבך את הדברים הבאים:
"'על מקרא הוראה וחינוך' הוא בלוג שיתופי שנוסד ומנוהל על ידי ד"ר לאה מזור (החוג למקרא ותכנית 'רביבים - תכנית מצטיינים להכשרת מורים למדעי היהדות', האוניברסיטה העברית בירושלים, ומכון 'כרם' להכשרת מורים). ד"ר מזור פרסמה מחקרים על תרגום השבעים לספר יהושע, על אמונת המקרא וספרותו ועל מעמד המקרא בחינוך ובחברה הישראלית. היא פעילה במערכת החינוך בישראל: חברת הועדה לתכנית הלימודים החדשה במקרא, מרצה בהשתלמויות מורים רבות וגם לקהל המשכיל הרחב. הבלוג נועד לאפשר שיח בתחום רחב הידים של המקרא, מחקרו, הוראתו, ומעמדו בחברה הישראלית ובעולם. 'על מקרא הוראה וחינוך' הוא מרחב להצגת מחשבותיהם של תלמידי ובוגרי תכנית 'רביבים' בנושאים מקראיים וחינוכיים, לביטוי חוויותיהם כמורים לתנ“ך וכמחנכים, ואף בימה ליצירתם הרוחנית המקורית בנושאים כלליים. הוא פתוח גם להוגים צעירים ממסגרות אחרות. להעשרת השיח כולל הבלוג גם חיבורים של אישים בולטים באקדמיה ובמערכת החינוך בישראל. האתר מתפתח בלי הרף למען העשיר את גולשיו." - אודות הבלוג, בבלוג עצמו.

הבלוג אינו סתם חוות דעת של גולשים אלא כתב עת של מוסדות וחוקרים מכובדים העוסקים בחקר המקרא ומדעי היהדות. אשמח אם תחזיר את הקישור. אם בויקי קיימת איזשהי תקנה הקובעת שאין מביאים כמקורות או חומר קריאה בלוגים אזי יש לשנותה. בימינו בלוגים הם דרך מכובדת ביותר להביא דברים לידי פרסום בלא להמתין שנים לפרסומם בכתבי העת הספורים הקיימים בכל תחום, ועל כן, ממש כמו ויקי הינם מבורכים ביותר. Dalila - שיחה 13:43, 30 בספטמבר 2011 (IDT)

שבת שלום. הסרתי את הקישור מכיוון שכך מקובל כאן. אינני מומחה בתחום ואני מציע שאת הדברים שכתבת תעבירי לדף השיחה של הערך לחוו"ד של משתמשים נוספים.--כ.אלון - שיחה 18:02, 30 בספטמבר 2011 (IDT)

שבת מבורכת :) ושבוע טוב... אפעל לפי עצתך. תודה Dalila - שיחה 15:05, 1 באוקטובר 2011 (IDT)

מרשימת ההמתנה

שבוע טוב ויקיפדים יקרים, אנו רוצים להציע ולהפוך את הערך שבת לערך מומלץ ומקווים שתתמכו בנו. הערך הורחב ושופר בשבועות האחרונים כחלק מ מייזם שבת ומועדי ישראל שיעדו גם פתיחת פורטל: שבת ומועדי ישראל. אני נטלתי חלק במלאכה זו. נשמח להתייחסותכם Dalila - שיחה 15:28, 4 בספטמבר 2011 (IDT)

הערך נכתב מנקודת ראות יהודית אורתודוכסית. הוא אינו מזכיר נושאים רבים, כגון שמירת השבת ביהדות הרפורמית והקונסרבטיבית. רחוק מאוד מלהיות מומלץ ודורש עבודה רבה נוספת על מנת להסיר הטיות. הטיה לדוגמה - העובדה שהפיסקה "השבת ומקבילותיה בתרבות העולם" נפתחת במשפט - "קדושתה של השבת נתפסה על ידי חז"ל כקבועה מאז בריאת העולם, בשונה מקדושת החגים, החלה עליהם לפי קביעת בית דין אנושי, המכריז על ראש החודש, ממנו נגזרים שאר התאריכים." פומפריפוזה - שיחה 06:02, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

או קיי, אני מבינה את הטענה הכללית. ואשמח לשמוע מה אינו מתיישב עם אילו ואיזה סעיף ממצוות השבת ומנהגי השבת אינו מקובל על הזרמים שהזכרת. כתגובה ראשונית אומר שאינני חושבת שמדובר בהטיה, אולי צריך להוסיף התייחסות לזרמים אלו. ואשמח לקבל ממך כל מידע/הפניה בעניין לשם השלמתו. לגבי משפט זה של חז"ל, אני חושבת שהרעיון הראשוני והעמוק שמבחין את השבת היהודית מכל יום 'שבת' [שבתון או יום שביעי] אחר - מסופוטמי, חילוני או אחר, אינו זר לאף זרם יהודי ואין זה משנה אם אני מביאה אותו בציטוט חז"ל - לך לביתא ישראל שעד לא מזמן לא הכירו את חז"ל ותראה שזה כך גם מבחינתם. העניין שכל שבעה ימים אנו שבים אל אותה שבת בראשית והמחזוריות הזו נקבעה על ידי האל ולא על ידי בני אדם היא בעלת מעמד של אמת ועובדה ביהדות, לא פירוש. Dalila - שיחה 06:32, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

אז שני דברים - זה לא "הזרמים שהזכרת" אלא מיליוני יהודים טובים ושומרי מצוות, שלהם מנהגים וכללים חשובים הנוגעים לשבת, וההתעלמות מהם היא הטייה. ואם אינך רואה את ההטייה במשפט שהבאתי ובהקשר שלו, וטוענת שקביעת השבת על ידי האל היא 'אמת ועובדה', ואינך רואה בעייה בכך שקביעה זו נמצאת בראש פרק העוסק בשבת בתרבויות העולם, ייתכן ועלייך להשאיר את מלאכת הסרת ההטיות למישהו אחר. בעיני זו הטייה ברורה, ויש כמוה רבות מאוד בערך. פומפריפוזה - שיחה 06:40, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

איש יקר הזרמים שהזכרת אינם לא דתיים, לא כשרים או פחותים בעיני - כלל לא. ולכן קיבלתי מיד כי יש להרחיב. רק בעניין משפט חז"ל איני מסכימה ואנסח שוב: ככל הידוע לי אין הבדל בנוגע לסיפור בראשית וקביעת השבת בידי האל ולא בידי בית דין אנושי, בין זרם זה לאחר. לכך התכוונתי. ולאור כך אני חוזרת ואומרת, לדעתי מדובר בחסר ולא בהטייה. אינני חושבת שצריך למחוק משהו, אך בהחלט מבינה מהערתך שיש להוסיף את נקודות המבט והבחירות של השבטים היהודים האחרים. בעניין מקבילותיה של השבת בעולם, הערך עוסק ספציפית ביום השבת היהודי ולכן, שוב, אינני רואה פגם לפתוח בייחודו הראשון והבולט של השבת היהודי. מה גם שהוא קשור לעניין היום השביעי בלוח המסופוטמי, שהוא תלוי כוכבים ומזלות ובית דין אנושי (או אסטרולוג)... ועל כן, המפגש בין היהודי והמסופוטמי הם חלק מרכזי בעניין. ועוד לאור דיוננו זה, אני רואה שיש לשכתב את הקטע ולבנות אותו כך שעניין זה יהיה בהיר יותר וייתיישב טוב יותר עם הנושא (ואיזכור חז"ל נעדנו ונשימו במקומו - כמקור, לדבר המשותף לכלל היהודים. לי יש סקרנות לגבי ההבדלים שאתה מדבר עליהם. הייתי רוצה לדעת עוד יותר על השבת, ובבוודאי בוודאי שאשמח אם מישהו בקיע בעניין יעמול על כך Dalila - שיחה 07:04, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

בנוסף על הערת פומפריפוזה בולטים לי בחסרונם הנושאים הבאים: היחס האורתודוקסי כיום להפעלת מכשירי חשמל בשבת, כולל שעוני שבת ומעליות שבת למינהם, איפיון השבת הישראלית החילונית (למשל קבלת השבת הקיבוצית, אירועי תרבות, טיולי שבת), השבת בתרבות, בספרות, באמנות ובמוזיקה היהודית (כולל הישראלית החילונית), השבת בצה"ל, תחבורה ציבורית בשבת ומאבקי השבת. ובקיצור - השבת היא לא רק חג ומועד הלכתי, היא גם תופעה תרבותית וחברתית. H. sapiens - שיחה 22:17, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

תודה, אוסיף גם זאת לרשימת התיקונים. Dalila - שיחה 22:22, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

נראה שהערך בבנייה. בפיסקה "השבת ביהדות הרפורמית" קיימת תווית "בעבודה". ערך אינו יכול להיות בהמתנה למומלצות כאשר הוא עדיין בשלבי כתיבה. Danny-w • שיחה 22:26, 6 בספטמבר 2011 (IDT)

זו היענות להערות הניתנות פה. חלק מההליך שויקי מציעה: "כשלב ראשון להמלצה על ערך או להסרת המלצה קיימת יש להציגו בדף זה, וזאת על מנת לתת תקופה בת שבוע לוויקיפדים כדי לערוך שיפורים בערך ולהעיר עליו הערות בדף השיחה שלו. הערכים יוצגו במשך כשבוע, ללא דיון והצבעה כאן, אך ניתן ואף רצוי להעיר הערות בדף השיחה של הערכים." Dalila - שיחה 23:24, 6 בספטמבר 2011 (IDT)

אגב הפיסקה הורדה - כדי לא להפריד את מנהגי הקהילות הרפורמיות ולשמור על אופיו המקיף של הערך. מקווה שבעתיד יכתב ערך מנהגי שבת ביהדות הרפורמית כפי שנעשה לגבי החסידות: מנהגי שבת בתנועת החסידות. Dalila - שיחה 00:13, 7 בספטמבר 2011 (IDT)

עלו נושאים רבים בעת השהייה בהמתנה, וניתן להם מענה. הערך כעת לא יציב, ואין זה הזמן להצבעה. יש לתת מענה לכל הנושאים לאט לאט, ולבקש חוות דעת מהמבקרים לאחר מכן, ואז ניתן יהיה לעבור לשלב הבא בהליך ההמלצה. תומר - שיחה 14:58, 3 באוקטובר 2011 (IST)

מתאים. נדרשות עוד כמה השלמות ונראה שייקח זמן להשלימן. תודה. Dalila - שיחה 01:46, 5 באוקטובר 2011 (IST)

מצוות השבת כמצווה ראשונה בה נצטווה האדם

מתוך הערך: "לפי היהדות, זוהי המצווה הראשונה שניתנה לאדם, ביום היבראו". מה המקור לכך שאדם הראשון נצטווה על שבת? אמת שיום השבת התקדש עוד בבריאה, כפי שמפורש בפרשת 'ויכולו', אך מה המקור לכך שאדם הראשון נצטווה עליה, ומה המשמעות המעשית של ציווי זה? נת- ה- - שיחה 13:49, 17 באוקטובר 2011 (IST)

המקור שלי הוא ד"ר יום טוב לוינסקי. גם קיים דיון פה למעלה בעניין זה (בפיסקה - הערות לפתיח). ובהערות השוליים נידונה הבחנת חכמינו בין מעשה הבריאה האלוהי לציווי האלוהי. אינני בטוחה שאני מבינה לגמרי את השאלה מה המשמעות המעשית של זה. כפי שאני רואה את זה, העניין חשוב ועקרוני ביהדות כי היא טוענת למחזוריות שבועית, החל מימי בראשית, שנקבעה על ידי האל ונשמרה מאי אז. גם על ידי אדם וחווה... מלבד זאת, אני מניחה ש-6 שעות אחרי היבראם, כשגורשו מגן העדן, אדם וחווה נתבקשו כל שבוע לשמור שבת כמצוות האל. Dalila - שיחה 15:37, 17 באוקטובר 2011 (IST)

בעניין דרישות ההבהרה והמקור בפתיח. אני הייתי שמחה שתסיר אותן. כל פסיק מהנאמר בפתיח נידון ומובהר בהמשך. מדוע צריך להעמיס על הפתיח מקורות והבהרות, זה מבוא שאמור לתת מושג כללי ולעורר סקרנות לקריאת הערך בהמשך. וגם כך עמוס ביותר. Dalila - שיחה 15:50, 17 באוקטובר 2011 (IST)

כמו שכתבת בסוף דבריך הראשונים - מניין לך ש"אדם וחווה נתבקשו כל שבוע לשמור שבת כמצוות האל"? שבת אינה מנויה בין 7 מצוות בני נח (להפך, "בן נח ששבת - חייב מיתה"), ומדוע לחשוב שאדם וחווה נצטוו על כך? דרישת המקורות וההבהרות הינה זמנית, להערכתי אפשר לכסות אותה תוך כמה ימים. כבודו של ד"ר לוינסקי במקומו מונח, אבל לא היו לו מקורות שאינם זמינים לנו, ולהפך, ישנם מקורות הפוכים לגבי חיוב שבת טרם יציאת מצריים. נת- ה- - שיחה 17:09, 17 באוקטובר 2011 (IST)

בעניין אדם וחווה, זו גזירה שלי (יום טוב אינו מפתח את הדיון בכך) - זו המשמעות של מצווה ביהדות. ההסבר של חכמינו לשאלה למה לחשוב כי אדם וחווה נצטוו לשמור שבת היא כי זו המצווה הראשונה שניתנה - כי היא באה אחר השלמת הבריאה, ולכן מעמדה הוא של תביעת האל מברואיו - מצווה שיוכל לקיימה או לא לקיימה, מתוך בחירה. (וידוע שאדם חטא חטא יחיד.) לגבי מילתו של יום-טוב, היא נחשבת בעיני מאד, יותר משל רבים אחרים, כי הוא חוקר מוכר ומקיף, ואת המקורות שעמדו לרשותו בכתיבת האינציקלופדיה העוסקת בהווי ומסורת יהודית, איני חושבת שאף בסוף ימיי יצא לי לעיין בכולם, כי איני מקדישה את חיי לחקר היהדות כמותו. ובעניין מקורות הפוכים. יש לקרוא את הדברים בדקדקנות. החכמים טרחו להציג את צורת המיון שלהם (כך שיש כמה - ולא תמיד הם מוצגות לפי סדר מסירתן - ספר החינוך למשל ממיינן לפי פרשיות), וגם טרחו להבדיל בין מצווה לדורות למצווה שניתנה לאדם ספציפי. בעניין נוח. ידוע שהמצוות שניתנו לנוח הינן ייחודיות, יותר בגדר מצוות שניתנו לאומות העולם ולא ליהודים בפרט (אמר ר' יוחנן משום רשב"י: כל המצוות שנתן הקב"ה לישראל, נתן להם בפרהסיה, חוץ משבת שנתן להם בצנעא, שנאמר: 'ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם'. ). אדם נחשב ליהודי וגדולתו הרוחנית גבוהה ביותר. היהדות מייחסת לו הכרה של כל התורה ומצוותיה, כולל העתיד. למשל, נאמר כי הוא ויתר על 70 שנה משנות חייו, כדי להעניקם לדויד. יציאת מצרים באה אחר אברהם, יצחק ויעקב, האם תהית אי פעם אם הם שמרו את השבת? גם הם כאדם הכירו את כלל מצוות האל, למרות שהתורה אינה מפרטת זאת. וניתן למצוא אצל חז"ל ומאוחרים יותר דיון בכלל עניינים אלו.

בעניין הדרישה להברות ומקורות בפתיח, ברור שאפשר לכסותם. למשל הוצבה דרישה למקור לגבי לימוד תורה, זה פשוט להכניס בהערה 'יום מקרא קודש' ומראה מקום מהתנ"ך, כמופיע בהמשך בערך. אבל למה לעשות זאת ולא לפתות את הקורא לצלול לתוך הערך? הכל מפורט בהמשך. בנוסף, זה יוצר סרבול וכפל, וכתיבת מבוא אינה צריכה להיעשות כך. Dalila - שיחה 21:21, 17 באוקטובר 2011 (IST)

אם כך דעתך כי שבת ניתנה כבר בבריאת העולם לאדם וחווה הינה מחקר מקורי, וככזה לא ניתן להביאו בערך. גם קיום מצוות על ידי אבות האומה הינו דבר שנתון במחלוקת (לדוגמא, יעקב שנשא 2 אחיות, עמרם שנשא את דודתו), וקל וחומר לגבי השבת שעליה נאמר שנצטוו בני ישראל עליה במרה (מדבר סיני). גם איסור גיד הנשה מובא בספר בראשית, אך אין זה אומר שנהג אז. להפך, מובא בגמרא כי הציווי עליה חל רק ממעמד הר סיני, ואותו הדבר גם לגבי שבת. נת- ה- - שיחה 21:35, 17 באוקטובר 2011 (IST)

אין פה שום דבר מקורי. כתבתי בצמוד למקורות. זה שציינתי שבעניין אדם וחווה תשובתי הראשונה היתה לפי השגתי, ולא לפי פירוט של לוינסקי, אינה הופכת את דברי למקוריים. בתשובתי הבהרתי היטב מאיזה מקורות נגזר הדבר - פשוט ניסחתי זאת אחרת. וטרחתי לבדוק זאת כדי להבהיר את לוינסקי ולא את השגותיי. בערך יש מראה מקום מדוייקים לעניין מצווה ראשונה. בדברים שאתה מביא יש כניסה לעניינים שונים. אנו דנים בשבת. איני מתכוונת להביא מקורות לדברים שאינם מעניין הערך. המקור - יום-טוב לוינסקי: "שבת... הראשון שבשבעת המועדים הגדולים שבתורה, מסמל השלמות שבבריאה (הדגשה של לוינסקי)... השבת היא מצווה ראשונה שניתנה לו לאדם, ביום היבראו, וקשורה באמונת הייחוד של ימי בראשית. אולם בני ישראל דבקו בה ביותר ושמירתה נקבעה בעשרת הדיברות..." Dalila - שיחה 21:57, 17 באוקטובר 2011 (IST)

דבריו של לוינסקי לפיהם מצות שבת ניתנה לאדם הראשון אינם נתמכים כלל מהמקרא, שם מובא כי אדם הראשון נצטווה אך ורק על עץ הדעת. דברים אלו אפשר להביא בהמשך כדעתו של לוינסקי, אך לא בפתיחה שבה אמורים להיות דברים עקרוניים ומוסכמים, ובטח לא להציג אותם כדבר פשוט ומוסכם כפי שהם מוצגים כעת. נת- ה- - שיחה 22:09, 17 באוקטובר 2011 (IST)

אפשר הסבר למשמעות הביטוי מסמל השלמות שבבריאה? האם הכוונה 'מסמל השלמת הבריאה' או 'מסמל את הבריאה המושלמת'? נת- ה- - שיחה 22:12, 17 באוקטובר 2011 (IST)

אין זו דעתו האישית של לוינסקי. הספר שלו אינו מחקר מקורי אלא אינציקלופדיה המכנסת ידע המצוי בכתבי הקודש וחכמים ראשונים עד אחרונים.. מההערה בערך, המתייחסת לשאלת המצווה הראשונה ניתן לראות כי כי הדיון הזה ישן למדי ושותפים לו חכמים שונים: ברכת פרו ורבו היא אמנם הראשונה להיזכר בתורה, אך לפי פרשני המקרא, כמצווה ניתנה לראשונה לנח ולא לאדם הראשון. הבחנה זו קשורה בייחוד של ימי בראשית, בהם התקיימה זהות בין מצווה וטבע. כנגזר מייחוד זמנים זה, ברכת פרו ורבו הראשונה, היוותה חלק ממעשה היצירה של האל - הטבעת טבע של האל בברואיו, שבימי בראשית קויימה על ידי הברואים כחלק מתפקודם הטבעי - ועל כן, גם אם הינה המצווה הראשונה בתורה שניתנה לדורות (כהבחנת ספר החינוך), אינה נמנית כמצווה הראשונה שניתנה לאדם - מצווה זו היא השבת, המופיעה בסיום מלאכת הבריאה. תוספות, יבמות סה ב ד"ה ולא: "אף על גב דלאדם הראשון קאמר פרו ורבו, ההוא ברכה בעלמא ולא למצווה." רבנו בחיי: "לפי שחזר לומר 'ויאמר אלקים' יש לפרש כי הברכה הזו היא בפני עצמה, וברכת פריה ורביה ברכה אחרת וכו', ברכה ראשונה היא שברך הכוח הממיר אשר בגוף האדם וכו' ועל ברכה זו אמר 'ויברך אותם אלקים', ברכם בברכת אלקים, כלומר שיהיו בה קיימים נצחיים כאלקים וכו', ברכה שניה היא מצות פריה ורביה." רמב"ן: "זו ברכה ממש, לפיכך כתוב בה 'ויאמר להם אלקים', אבל למעלה כתוב 'ויברך אותם אלקים לאמר', יפרש שהברכה היא המאמר שנתן בהם כוח התולדה לא דבור אחר שיהיו בו מבורכים."

והנה סתם עוד מקור לכך שהשבת העסיקה את האדם הראשון (ושהוא גם שר מזמורים לשבת): "אפשר לבאר את המילים "אשר ברא א-להים לעשות" כ'מצוות עשה' לאדם ולא רק כתיאור השלמת הבריאה. כלומר, השבת לא זו בלבד שהיא מבטאת היעדר פעולה או הימנעות ממנה, אלא מהותה דורשת שיתוף פעולה של האדם. השבת היא נקודת השקה של מעגל הבריאה ומעגל מעשה האדם. ה' ברא את העולם בששת ימי המעשה ושבת ממלאכתו ביום השביעי. אך כשם שמנוחת הא-ל לא באה בגלל "עייפות" הבורא מבריאת העולם, כך השבת עניינה לא רק החלפת כוחות פיזיים של האדם אלא גם מילוי משאביו הרוחניים, וזאת היא 'מצוות העשה' המבוטאת במלים "אֲשֶׁר בָּרָא אֱ‑לֹהִים לַעֲשׂוֹת". בהכנסת תכנים רוחניים-נפשיים לשבת נהיה האדם שותף פעיל לשבת ולא רק שותף פאסיבי הנמנע מלחללה. ... (בראשית רבה (וילנא) פרשה כב ד"ה יג ויצא קין):

"ויצא קין מלפני ה'", מהיכן יצא? רבי יודן בשם ר' איבו אמר: הפשיל דברים לאחוריו ויצא, כגונב דעת העליונה... רבי חמא בשם רבי חנינא בר רבי יצחק אמר: יצא שמח, היך מה דאת אמר (שמ' ד): "הנה הוא יוצא לקראתך" וגו', פגע בו אדם הראשון א"ל: מה נעשה בדינך? א"ל: עשיתי תשובה ונתפשרתי. התחיל אדם הראשון מטפח על פניו, אמר: כך היא כחה של תשובה ואני לא הייתי יודע! מיד עמד אדה"ר ואמר: "מזמור שיר ליום השבת" וגו' (תה' צ"ב).

דף שבועי של אוניבסיטת בר אילן

ועוד אחד מדיון בהקבלה בין בניית המקדש לתפקידי האדם הראשון: "האיסור של מלאכת שבת מבוסס על הרעיון של שביתה מבריאת העולם. כשאדם ממלא את התפקיד שניתן לו בבראשית פרק א', ליצור ולשלוט על העולם, עליו להפסיק ביום השביעי ממלאכתו, כמו שעשה בורא העולם. יוצא מזה שאסור לבנות את המשכן בשבת. לעומתו אדם שאינו משנה את העולם אלא בונה קשר אינטימי עם הקב"ה, לפי צו הבריאה בסיפור השני, בבראשית פרק ב', אינו צריך להפסיק ביום השביעי17. משום כך ברור שהכהנים המביאים קרבנות לפני ה' אינם צריכים לשבות בשבת. ניתן אפילו לומר הפוך, שזו גופה קיום של מגמת השבת עצמה, כפי שמובא ב'ראשית חכמה' (שער קדושה תחילת פרק ב'): השבת מחזירה אותנו למצב שלפני הקללה על אדם הראשון, משום כך קיומה השלם של השבת דומה לחיי האדם בגן עדן18. מחוץ לעולם המשכן ועבודתו, יש למיין את פעולות האדם. אם הן שייכות לחיי האדם של בראשית פרק ב' הן אינן מנוגדות לשבת, ואם לבראשית פרק א' - צריך להפסיקן בשבת. הקשר בין בניין ועבודת המקדש לבראשית פרק א' וב' עולה מתוך פשוטו של מקרא, וההרחבה למצוות התורה עולה בעיקר מתוך פרשנות חז"ל לתורה ומהבנתם את המצוות19." מדעת

רואה? אין זה רעיון מקורי או זר והוא מופיע בהקשרים שונים. Dalila - שיחה 22:42, 17 באוקטובר 2011 (IST)

בעניין השלמות שבבריאה. איני חושבת שצריך להקטין זאת. לדעתי כפי שהוא - השלמות שבתוך הבריאה - כהצבעה על כך שלא רק הושלמה מלאכת האל, אלא ששלמות היתה איכותה של המלאכה האלוהית, ובכלל המובנים. Dalila - שיחה 22:49, 17 באוקטובר 2011 (IST)

בכל המקורות שהבאת לא נאמר כי אדם הראשון ניצטווה על שמירת שבת, כפי שמופיע כעת בערך. הובאו מקורות על כך שפרו ורבו אינה מצווה אלא ברכה, ורעיונות מדרשיים על הקשר בין אדם הראשון לשבת, אבל לא הובא כל מקור לכך שאדם הראשון נצטווה על שמירת השבת. אפשר להבין כיצד שבת מעידה על השלמת הבריאה ('כי ששת ימים...'), אבל מה עניין שבת לשלמות הבריאה? נת- ה- - שיחה 23:07, 17 באוקטובר 2011 (IST)

התעייפתי. תצטרך לברר לבדך או בעזרת אחרים מדוע יום טוב לוינסקי מציין כי זו המצווה הראשונה ושהיא קשורה בייחוד הבריאה. ובעניין השלמות - סלח לי, אבל לדעתי הקריאה שלך רזה ביותר ואינה מקיפה אלא פסיק ממה שמייחסת היהדות לשבת ולשלמות האלוהית. Dalila - שיחה 23:17, 17 באוקטובר 2011 (IST)

דבריו של לוינסקי אינם תורה מסיני, אם אינך יכולה להסביר אותם מול שאלות הבהרה, אי אפשר להביא אותם בערך, בוודאי לא כסתמא. נת- ה- - שיחה 23:26, 17 באוקטובר 2011 (IST)

קראתי את הדיון כאן ואני מסכים עם נת.ה לחלוטין. לא הובא כל מקור לטענה שהשבת היא מצווה ראשונה שבתורה. את לוינסקי יש לקחת בפרופורציה, עם כל הכבוד לאנתולוגיות שלו. --בנילה - שיחה 23:49, 17 באוקטובר 2011 (IST)

איני חושבת שאתם מבינים את דבריו של לוינסקי. ייחוד ימי בראשית נידון על ידי חכמים שונים (בעלי התוספות, רמב"ן ואחרים). אלו מבדילים בין המצב של לפני השלמת הבריאה ושלאחר השלמתה. עניין זה די פשוט. פרו ורבו אינו מצווה ראשונה אלא חלק מעיצוב טבע האדם, והשבת הבאה מיד לאחר השלמת הבריאה כבר אינה בבחינת טבע ועל כן מצווה ראשונה. זה הכל. אין בכך כל חידוש מבחינת לוינסקי. והוסיף כי עניין שמירת השבת 'כאדם הראשון', נידון בעוד הקשרים. לעניות דעתי, עניין הראשוניות הזו סמלי ביותר (״כי השבת

דומה כראש האדם"). על כל פנים, תחליטו לפי ראות עיניכם Dalila - שיחה 04:24, 18 באוקטובר 2011 (IST)

לימוד תורה בשבת

מה המקור לכך ש"כבר בתקופת התנ"ך נתפסה כיום של קדושה, עונג, לימוד תורה והתרוממות הנפש"? לדעתי יותק מדוייק לכתוב 'קדושה ורוחניות'. נת- ה- - שיחה 17:16, 17 באוקטובר 2011 (IST)

מפורט בערך. הנה תקציר: עונג - ספר ישעיהו. לימוד תורה - מקרא קודש - ויקרא. התרוממות נפש - "אמר ר' יוחנן משום רשב"י: כל המצוות שנתן הקב"ה לישראל, נתן להם בפרהסיה, חוץ משבת שנתן להם בצנעא, שנאמר: 'ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם'. ומה נתן להם בצנעא? את הנשמה היתרה, דאמר ר' שמעון בן לקיש: נשמה יתירה נותן הקב"ה באדם בערב שבת, ולמוצאי שבת נוטלין אותה הימנו, שנאמר: 'שבת וינפש'. כיון ששבת ונסתימה השבת ווי אבדה נפש" (ביצה טז, א). Dalila - שיחה 21:28, 17 באוקטובר 2011 (IST)

לפי דברייך אני מבין שאת מפרשת את הביטוי 'מקרא קודש' בהקשר של לימוד תורה. ובכן, לדעתי זו הבנה שגויה וחסרת מקור. המובן הפשוט של 'מקרא קודש' הוא לקרוא את היום כקדוש, דבר המכונה מצוות קידוש השבת בדברים. נת- ה- - שיחה 21:31, 17 באוקטובר 2011 (IST)

איני כותבת לפי הבנתי ופירושי העצמיים. נאמר 'מקרא קודש' מלשון קריאה, בכתבי הקודש. איני יכולה להעתיק ספרים לויקי וגם אסורה לעשות זאת. הנה הציטוט מיום טוב: "עוד מימים קדומים קודש יום השבת למקראי קודש: 'ביום השביעי שבתון מקראי קודש' [ויקרא כג ג]." האמת היא שזה ידע נפוץ ביותר. Dalila - שיחה 21:40, 17 באוקטובר 2011 (IST)

אבל אף אחד לא פירש את זה במובן של לימוד תורה וקריאה בכתבי הקודש, זו פרשנות מקורית ומפתיעה שלך לעצם הביטוי, ואת תולה זאת בלוינסקי ללא כל ראיה. נ.ב. מותר להעתיק ציטוטים במסגרת שימוש הוגן. נת- ה- - שיחה 22:06, 17 באוקטובר 2011 (IST)

יתכן שאני טועה בהבנת הצירוף הזה. תקן אותי. (ציטוטים ישנם, אי אפשר להגזים בהם) Dalila - שיחה 22:15, 17 באוקטובר 2011 (IST)

לא איני טועה ושוב איני מקורית :) הנה המקור: 'מקראי קודש' תרתי משמע: עצרת עם, לשמוע קריאת התורה ומעניין היום [ישעיהו ד ה] וגם קריאה בכתבי הקודש בציבור. עוד בימים קדומים אנו מוצאים את יום השבת קודש לתפילה בציבור ולעיון ולתורה ומנוחה ... 'לא ניתנה השבת אלא לתלמוד תורה - אלו הפועלים שהם עסוקים... [פסיקתא רבתי, פיסקא עשרת הדיברות]... עמ' 745 באיציקלופדיה של יום-טוב Dalila - שיחה 22:57, 17 באוקטובר 2011 (IST)

אגב, מן הראוי לציין את דעת היעב"ץ שאסור ללמוד בשבת בעיון, ואת דעת החולקים עליו, ואת הנפסק בשולחן ערוך בעניין לימוד תורה לתלמידי חכמים ולעמי הארצות. טישיו - שיחה 22:59, 17 באוקטובר 2011 (IST)

זה חידוש של לוינסקי למשמעות הביטוי ובודאי שאינו מוסכם על הכל, המאמר שהביא 'לא ניתנה השבת אלא לתלמוד תורה...' לא הביא כאסמכתא את הביטוי 'מקראי קודש'. בכל אופן אין מקום להציג זאת כדבר מוסכם בפתיחה. נת- ה- - שיחה 23:11, 17 באוקטובר 2011 (IST)

לוינסקי מציג מסורת ארוכת ימים של הקדשת השבת לתפילה וקריאה בתורה בציבור ובפרטיות. ומביא 1. מקרא קודש=עצרת ציבורית לתפילה ושמיעת דברי תורה 2. לימוד תורה כמסורת 3. ציטוטים כפסיקתא רבתי ואחרים. ואין בכך כל חידוש. למעשה כל אדם דתי שאני מכירה מקדיש את השבת למנוחה, עונג ולימוד תורה. Dalila - שיחה 03:29, 18 באוקטובר 2011 (IST)

באותה מידה אפשר לכתוב שהשבת היא יום של 'אכילה ושתיה', אבל זה לא רלוונטי למשפט שעוסק בתוכן כללי ולא במושגים פרטיים. 'קדושה', 'רוחניות' ו'עונג' הם מושגים כללים. 'לימוד תורה', 'תפילה', ו'אכילה ושתיה' הם מושגים פרטיים, ובמשפט הפתיחה יש להתרכז במושגים הכללים. נת- ה- - שיחה 11:36, 18 באוקטובר 2011 (IST)

על השבת ידועים דברי רבי ברכיה בשם רבי חייא בר בא: "לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהן בדברי תורה". מימים ימימה נהוג להקדיש זמן ללימוד תורה בשבת, ולקחת חלק בשיעורי תורה מרכזיים המתקיימים באיזור המגורים. ניסיתי להוסיף מספר פעמים קישור למאגר ארצי מתעדכן של שיעורי תורה בשבת, האם לא ראוי שיופיע בערך שבת??? ―לא הוזן פרמטר עבור המשתמש/ת או האנונימי אשר שכח לחתום, או שהוזן פרמטר אנונימי לא מזוההמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הקישור החיצוני שאתה מציע אינו רלוונטי לערך האינציקלופדי אלא למשהו אחר, ולכן אין לו מקום כקישור חיצוני. נת- ה- - שיחה 23:29, 22 בפברואר 2017 (IST)

הבהרת תבנית עריכה

הערך זקוק להגהה בעקבות שינויים אחרונים שהוכנסו בו. Dalila - שיחה 23:59, 23 באוקטובר 2011 (IST)

זרמי היהדות

כמעט כל התוכן בנוגע לשמירת שבת בזרמי היהדות השונים מתאים לערכים המתאימים של כל זרם, ולא לערך הזה. מידע ספציפי בנוגע לפרשנות שונה של השבת בכל זרם שייך לפרק על שמירת שבת. -- ענבל • כ' בשבט ה'תשע"ב • 22:18, 12 בפברואר 2012 (IST)

מידע הלכתי

אני היחידה שחושבת שזה מדהים שעד היום לא נכתב בערך שום דבר על איסור מוקצה? -- ענבל • כ' בכסלו ה'תשע"ג • 15:39, 4 בדצמבר 2012 (IST)

את מוזמנת להזכיר אותו, אך בצורה הנכונה - מינורית. איסור מוקצה קשור בהוצאה מרשות לרשות. אי אפשר להקנות לכל איסור, ויהא זו מלאכת אב, תולדה או שבות, מקום מורחב בערך שכזה. לכל מלאכת אב ישנן 39 תולדות ועל אלו נוספים שבות ותקנות רבות האחרות. זה פשוט יותר מידי, ולא עיקר בערך הזה. Dalila - שיחה 15:50, 4 בדצמבר 2012 (IST)

מה?!?! מה הקשר בין מוקצה להוצאה מרשות לרשות?! וממתי לכל אב מלאכה יש 39 תולדות? -- ענבל • כ"א בכסלו ה'תשע"ג • 19:02, 4 בדצמבר 2012 (IST)

ראי למשל טעמי איסור מוקצה ב[6] או בערך מוקצה, ובעניין התולדות, את צודקת אי אפשר למנות אותן, הן רבות מספור, עם זאת מסופר בתלמוד הירושלמי שרבי יוחנן וריש לקיש, לאחר מאמץ של שלוש וחצי שנים, מצאו 39 תולדות לכל אחד מהאבות... וזה היה אי אז בימות חז"ל. כך או כך, בעניין שילוב בערך, כבר השבתי - אי אפשר להתייחס לכל אחד מהאיסורים בהרחבה, אפילו לא ניתן להזכיר את כולם. Dalila - שיחה 23:53, 4 בדצמבר 2012 (IST)

גם אני מצטרף לתמיהת ענבל. מוקצה זה אולי האיסור הכי דומיננטי בשטח. אז מה אם שרש גזירתו קשור אולי, לפי חלק מהטעמים, להוצאה? השוחט - שיחה 00:06, 5 בדצמבר 2012 (IST)

לדעתי לשבות מכל מלאכה הוא האיסור הדומיננטי :)... תצטרכו להסביר זאת. בכל אופן, כפי שכתבתי, אינני נגד איזכורו, פשוט הדבר צריך להיעשות בצורה נכונה. אי אפשר סתם לזרוק הפניה לערך המורחב בלא הקשר מתאים והסבר המצדיק אותו. אם לתפיסתכם מוקצה הוא שבות אזי אולי כדאי לשלבו שם. אם תולדה אז בסוף הפסקה מעל, המתייחסת למלאכות אב ותולדות. Dalila - שיחה 01:02, 5 בדצמבר 2012 (IST)

כשהוספתי את הפרקים והערכים המורחבים, לא התכוונתי כמובן שכך זה יישאר. המטרה היא להזמין אנשים נוספים להרחיב על הנושא, ולדעתי ומנסיוני, אחת הדרכים הטובות ביותר לעשות את זה היא להציע מבנה חדש לערך שייתן מקום לכך. חשבתי שיצרתי מבנה מספק שייתן השראה לכתיבה על נושאים הלכתיים בסיסיים שלא מופיעים בכלל בערך וצריכים להופיע לדעתי באופן נרחב. איסור מלאכה הוא כמובן האיסור המרכזי בשבת, אבל מוקצה הוא אחד היישומים הבולטים ביותר לכך, לצד ל"ט מלאכות ותולדותיהן. לגבי המונח "שבות", השתמשתי בו במשמעות הרחבה של תקנות מדרבנן. אני חושבת שזאת חלוקה שמקלה יותר על הקורא הממוצע בהבנת הרבדים השונים של שמירת שבת. -- ענבל • כ"א בכסלו ה'תשע"ג • 14:15, 5 בדצמבר 2012 (IST)

אז כדאי שתנסי שוב ובצורה שעולה בקנה אחד עם הקיים ולא בצורה שיוצרת בלגן. התוספות שלך גרו אותי להסירן לא דבר מעבר לכך. איני נגד ההעמקה שאת מציעה אני פשוט חושבת שמבנה הערך שיצרנו יחדיו הוא מעולה. הערך סוף סוף התייצב והשגנו את כלל המשימות שהצבנו לעצמנו כדי להציעו שוב למועמדים להמלצה. אם מוקצה לתפיסתכם הוא כה מרכזי עד רבה. העניקו לו מקום מרכזי, אך כדאי שתבהירו זאת ותציגו זאת. מוקצה עד כמה שידוע לי אינו עומד לצד אבות המלאכה ותולדותיהן, הוא חלק מהן. עד כה רק טענתם שהוא מרכזי אך לא הבהרתם והרחבתם את טענתכם. הנה הצעה להוספת התייחסות תחת שבות: בין איסורי שבות בולט מוקצה, שיש הרואים בו אחד האיסורים המרכזיים המעצבים את אופיה הייחודי של השבת ומבדילים אותה מיתר ימות החול... אפשר להזכיר את הרמב"ם והנביאים. ואז הפניה לערך מורחב. - אבל את או השוחט תצטרכו לכתוב זאת, כי אני איני עומדת אחרי הטענה הזו. אני זקוקה להסבר. Dalila - שיחה 18:05, 5 בדצמבר 2012 (IST)

ענבל אולי מה שחסר לך זה פסקה המראה כיצד רשת מצוות השבת טוות את ייחודה מאספקטים שונים? זו תוספת שווה. אם זו היתה כוונתך, אזי היא מבורכת Dalila - שיחה 18:28, 5 בדצמבר 2012 (IST)

אענה על הדברים בצורה מפורטת יותר מחר, אבל הטון שעולה מהדברים שלך מעורר בי דחף להעיר משהו כבר עכשיו. לכל אדם שמשתתף בפרוייקט ויקיפדיה יש קול שווה בדיונים. הערך לא שייך לאף-אחד, גם לא לאף אדם שטרח עליו באופן מיוחד. מהבחינה הזאת, כמה מהמשפטים שכתבת בתשובה האחרונה שלך מקוממים בצורה בלתי רגילה. -- ענבל • כ"ב בכסלו ה'תשע"ג • 00:32, 6 בדצמבר 2012 (IST)

אינני מייחסת לקול שלי מקום מיוחד. ואני שמחה להתדיין בנושא, ולהתעמת עם מחלוקות. אולי ניסחתי את דברי בצורה לא עדינה. אני מניחה שיש בי מעט תרעומת על הקלות שבה שברת את מבנה הערך בצורה זו. אני לא היחידה שהשקיעה רבות בעבודה על הערך הזה. גם את היית חלק מעבודה זו, כמו כיכר השבת, חיים ורבים אחרים. ובאמת שאני מנסה להבין את עמדתך. דרישה להבהרה, הצדקה, מקורות וכד' היא רלוונטית. כך גם הגנה על מבנה שיש לו הצדקות היסטוריות, לוגיות ותכניות, ושהינו פשוט להבנה ומזמין להתעמקות. ביקשתי הבהרה לטענתך מספר פעמים ונעניתי רק בחזרה עליה (מרכזי, דומיננטי, בולט). אשמח אם נתקדם מעבר לכך. התייחסותי האחרונה היא תולדה של גישוש אחר המשמעות שיש לתוספת מבחינתך. לא זלזול. אני מצטערת אם פגעתי ברגשותיך, אך איני חוזרת בי מהתנגדותי לשינויים, בתצורה הראשונית שהצעת. Dalila - שיחה 14:39, 6 בדצמבר 2012 (IST)

זה לא רק עניין של רגישות, אלא הצגת הדעה שלך כאילו היא אמת אבסולוטית. לא הבאת הוכחות מוצדקות לדעה שהמבנה שלי הוא "בלגן" וש"הוא מבלבל", לא פחות משאני לא הבאתי הוכחות לדעה ההפוכה שלי. חצי מהדברים שאנחנו מדברים עליהם בוויקיפדיה - כל מה שנוגע לסגנון ומבנה - הם עניין סובייקטיבי לחלוטין. במקרים כאלה משתדלים להסביר במידת האפשר דעות אישיות וקובעים בסופו של דבר על פי דעת הרוב. כרגע, את נמצאת בעמדת מיעוט וחובת ההוכחה עלייך, לא עליי. אשמח להמשיך את הדיון מתוך ההבנה הזאת. -- ענבל • כ"ב בכסלו ה'תשע"ג • 17:37, 6 בדצמבר 2012 (IST)

הדעה שיש להתייחס למוקצה היא אכן דעת הרוב פה. לא ההתייחסות למבנה שהצעת. ובעניין מוקצה מיד טענתי שאינני מתנגדת להתייחסות אליו, אך ביקשתי שזה יעשה בצורה שאינה מערערת את המבנה הקיים, וביקשתי הסבר, מפני שלא ניתן להתייחס באופן ייחודי למספר כה רב של איסורים, וכי מרכזיותו אינה נהירה לי. איני חושבת שיש פה דבר פוגע או מתנשא.

בעניין המבנה אין לי ספק שלא אמצא בעמדת מיעוט ואבהיר זאת - לא היה זה נושא השיחה שפתחת, אז לא מצאתי לנכון להצדיקו. בכל אופן, זו תגובתי: ההיגיון של פתיח וממנו מעבר לאבות מלאכה, תולדות ושבות, הוא ברור ומובנה, ומקורו הוא לא בדעה אישית, הוא שאוב ממעשה חכמים והשתלשלות אירועים היסטורית. התוספות שלך ערערו סדר זה. לדעתי זו הצדקה מספקת לדחות את המבנה שהצגת ומבנים אלטרנטיביים רבים אחרים. אם את מוצאת שאני טועה בעניין זה, בבקשה, החזירי את הערך לעריכה האחרונה שלך, ואני אפתח דיון בעניין זה בדף השיחה, כי אני מוצאת אותו כמהותי.

נחזור לנושא השיחה, מוקצה. אחרי חקירה בנושא נידמה לי שהבנתי סוף סוף את טענתכם. מוקצה מחייב אותך להכין ולארגן את המרחב בו אתה שוהה, ולהיערך לשבת גם ביחס לחוץ, ובכך מוסיף לתחושת ההתקדשות לקראת כניסת השבת. לטענת הרב שדיברתי איתו, זה לא אחד הבולטים או הקשים, וגם שההכנות הנוגעות למוקצה לא גוזלות הרבה זמן, לעומת אחרות שמעסיקות יותר, כמו בישול. Dalila - שיחה 19:10, 6 בדצמבר 2012 (IST) Dalila - שיחה 18:49, 6 בדצמבר 2012 (IST)

קדושת השבת

קדושת השבת היא הגדולה ביותר מכל יום אחר לרבות יום כיפור. אמנם יום כיפור נשמר יותר ואף הוא יום מחילת עוונות, אולם מבחינה הלכתית ותורתית השבת חשובה יותר. כגון דינו של המחלל שבת שהוא בסקילה, יום כיפור שחל בשבת שאין אומרים אבינו מלכנו וי"ג מידות מפני קדושת השבת ועוד מקורות שמפאת קוצר הזמן איני מביאם כרגע. Jzaltzberg - שיחה 02:36, 19 בפברואר 2013 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://shomershabes.co.il/shomershabes/articles_heb.asp?naal=161
  • In שבת on 2013-06-21 10:32:56, 404 Not Found
  • In שבת on 2013-06-24 01:05:39, 404 Not Found
  • In שבת on 2013-07-08 23:57:37, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 02:58, 9 ביולי 2013 (IDT)

קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://shomershabes.co.il/shomershabes/articles_heb.asp?naal=149
  • In שבת on 2013-06-21 10:32:56, 404 Not Found
  • In שבת on 2013-06-24 01:05:39, 404 Not Found
  • In שבת on 2013-07-08 23:57:48, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 02:58, 9 ביולי 2013 (IDT)

קישור שבור 3

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.reform.org.il/Heb/Services/Holidays/Shabat.asp
  • In שבת on 2013-06-21 10:32:56, 404 Not Found
  • In שבת on 2013-06-24 01:05:39, 404 Not Found
  • In שבת on 2013-07-08 23:58:01, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 02:58, 9 ביולי 2013 (IDT)

קישור שבור 4

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.hebrewbooks.org/root/data/pdfs/as/hapeles1.pdf
  • In שבת on 2013-06-21 10:32:57, 404 Not Found
  • In שבת on 2013-06-24 01:05:40, 404 Not Found
  • In שבת on 2013-07-08 23:58:21, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 02:58, 9 ביולי 2013 (IDT)

הערות מרשימת ההמתנה

היה דיון לפני שנתיים. נדמה לי שההערות יושמו והערך כרגע ראוי להיות מומלץ. גיא - שיחה 11:35, 5 בנובמבר 2013 (IST)

ראוי לגמרי --♠ Maccabi34 ♠ - שיחה 15:35, 5 בנובמבר 2013 (IST)

ערך מרשים. בברכה. ליש - שיחה 15:46, 5 בנובמבר 2013 (IST)

נגד. הערך אכן מושקע, ויש להעריך את העבודה שנעשתה עליו. אך לצערי אינו מתאים למומלץ. ואפרט:
הערך מתייחס ב- 95% ממנו לשמירת שבת לפי ההלכה (ברוח היהדות האורתודוכסית), ולעניינים הנובעים מכך כמו מאבקי השבת. ההתייחסות לזרמים אחרים ביהדות דלה מאוד וחסרה. (בדומה למקרי אחרים בוויקיפדיה בעברית, נוצר לעתים רושם שזוהי ויקיפדיה אורתודוכסית). אין התייחסות לשבת בתרבות, בספרות (סיפורי עגנון ואחרים), ובאמנות (ציורי שגל ואחרים), וכן במוזיקה היהודית. התוספת הנוגעת לשבת בתרבות החילונית קטנה ואינה מספיקה או ממצה. אין התייחסות ראויה לשבת החילונית שגובשה על ידי החלוצים בישוב היהודי, ובמקביל בישוב היהודי העירוני, דוגמת העיר תל אביב של תחילת המאה, (המסעדה הראשונה שנפתחה שם בשבת נפתחה לאחר פנייה לבית המשפט ולוותה במחאה), ועוד. הרי דברים אלה השפיעו רבות הן על הסטטוס קוו, והן על תרבות השבת כפי שהוא כיום בישראל. אין התייחסות במאמר לקבלת שבת חילונית, ולא לקבלת שבת קיבוצית (או לפחות לאחד משניהם). אין התייחסות למושג שבת תרבות המודרני, שבסיסו בבאר שבע של שנות השמונים, והתקבע בישראל (האזכור היחיד הוא בתמונה שהכנסתי אני ובכיתוב שמתחתיה), ועוד. הערך מירון נגד שר העבודה (בג"ץ 287/69) שהנו אחד מפסקי הדין הראשוניים והבסיסיים של בג"ץ בתחום זה, שדנו במהות השבת בישראל המודרנית - עדיין לא נכתב כלל, ועליו להיכתב קודם; אין אזכור מספק של מאבקי השבת כיום, לדוגמה לקיום תחבורה ציבורית בשבת, ועוד; ומהצד השני אין גם אזכור לאופן שמירת השבת אצל הקראים והשומרונים, והיחס מצידם אל יום קדוש זה.
אציין כי עדיין מדובר בערך טוב, ועם עבודה נוספת, כתיבת והשלמת החוסרים, אני מניח שאתמוך בהכתרתו כ"מומלץ". כרגע עדיין לא. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 22:33, 5 בנובמבר 2013 (IST)

דני צודק. יתרה מכך, הערך גדול מדי והנפח המוקדש למצוות השבת גדול מדי. אני חושב שיש לשקול את פיצול הערך והעברת הטקסט העוסק במצוות השבת לערך מורחב נפרד (תוך השארת חלק נכבד בערך זה, כמקובל בפיצול מסוג זה). גילגמש • שיחה 22:37, 5 בנובמבר 2013 (IST)

מבוכה בקטע "השבת ומקבילותיה בתרבויות העולם"

בקטע "השבת ומקבילותיה בתרבויות העולם" הקורא המשכיל היה מצפה למחקרים בנושא. במקום זאת הציטוטים הם של כמה רבנים ושל חוקר אוהד אחד. מה דעת המחקר בנושא? האנציקלופדיה(!) המקוונת אילמת בנושא. מביך.

תמונות מרובות של חלה ונרות

אני לא מבין מדוע צריך 5 תמונות של חלה ונרות? אי אפשר להסתפק ב2-3 תמונות? במקום זה אפשר לשים תמונות אחרות. (גיוון). ✭ עט הזמיר ✭ - שיחה 00:13, 7 במרץ 2018 (IST)