שיחה:שלום בארון

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לפי האנגלית Wittmayer, ראוי לכתוב "ויטמאייר" ולא "ויטמיר". דוד שי 11:41, 25 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]

במאמרו לזכרו לאחר מותו שכתב אריה גרטנר, נדמה לי בציון הוא נכתב כסאלו (שלום) ויטמאיר בארון (ובפתח המאמר הוא מנקד את המילה ויטמאיר, כך שנשמעת כפי שהצעת), בכל מקרה תחליט מה נכון צחי לרנר 19:02, 25 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]

as usual it is written very good. there is a taklada before the numbers-- 1500-1650

תודה רבה תיקנתי צחי לרנר 18:26, 22 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

השמטת שמו האמצעי בשם הערך[עריכת קוד מקור]

מציע להשמיט את שמו האמצעי בכותרת הערך – הוא ידוע פשוט כ"שלום בארון" (ר' לדוגמה את המאמר שהוספתי), ועל כן די בכך ששמו האמצעי יופיע בגוף הערך. אביעדוס - שיחה 04:14, 6 ביולי 2008 (IDT)[תגובה]

האם יש התנגדות? אביעדוסשיחה 21:20, 24 בינואר 2009 (IST)[תגובה]
בהסתמך על חיפוש באתרי הספריות של מופעי שמו בעברית אני מסכים צחי לרנר - שיחה 21:43, 24 בינואר 2009 (IST)[תגובה]
מצוין. אם כך – נעביר. אביעדוסשיחה 21:53, 24 בינואר 2009 (IST)[תגובה]

בנוגע לעדותו במשפט אייכמן[עריכת קוד מקור]

בניגוד מוחלט למה שכתוב בערך,עדותו במשפט אייכמן קיבלה ביקורת קשה מכל כיוון מהאוזנר התובע,בן גוריון ראש הממשלה דר יעקבסון היועץ המדעי לתביעה [שאף כתב דוח בן 15 עמודים המבקר לחלוטין את כל העדות] מהציבור בישראל ,מהעיתונות מימין ומשמאל,ואפילו מעיתונאים זרים שטענו שאי אפשר היה להבין שום דבר על השואה מעדותו. ראו מדינת ישראל נגד אדולף אייכמן מאת חנה יבלונקה.

תודה על ההערה, אבדוק צחי לרנר - שיחה 15:35, 18 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
אני מתנצל על האיחור בהתייחסות הפרטנית ובטיפול בערך בהתאם, צילמתי את רוב החומר הרלבנטי ואני מקווה שאעבור עליו בשבוע הקרוב צחי לרנר - שיחה 22:50, 23 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
ראשית, קראתי את עדותו במלואה ואני התרשמתי ביותר מהיקף הידיעות וההבנה והיא גם בהירה, על כל פנים דעתי אינה רלבנטית לכתוב בערך ולהערה. במבוא לעדות בספר בן שני הכרכים שהוציא משרד ראש הממשלה ומביא את תמלילי העדויות ממשפט אייכמן נכתב לפי הבנתי סיכום ורוח דברי העדות ומובן משם שהוא נועד למסור דיווח כהיסטוריון על מצב יהדות אירופה לפני ואחרי השואה (ולא לתת עדות ראייה על השואה) ואת זה הוא עשה מצויין: "עדות שלום ברון: פרופסור שלום ברון, יליד פולין, ראש הקתדרה למדעי היהדות באוניברסיטת ברנדייס בארה"ב, מסר בעדותו סקירה היסטורית על מצבה של יהדות אירופה לפני השואה, ועמד על ממדי החורבן בתום המלחמה. עדותו של פרופסור ברון הוסיפה למשפט אייכמן את הממד ההיסטורי, שנועד להמחיש את היקף השואה מן הבחינה הלאומית (הדגשה שלי, צחי)." (היועץ המשפטי לממשלה נגד אדולף אייכמן, עדויות (א), יוצא לאור על-ידי משרד ההסברה במשרד ראש הממשלה, ירושלים, תשכ"ג. עמ' 5, העדות במלואה בעמ' 41-5.) צחי לרנר - שיחה 17:17, 25 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
ולהלן ציטוט מדברי האוזנר שדווקא העריך את עדותו של ברון: "ראשון העדים היה פרופסור סלו ברון מאוניברסיטת קולומביה, שמסר תיאור כולל של ההווי היהודי בדורות האחרונים וסקר את מה שהיה ואבד (הדגשה שלי, צחי). לאחר שנתקבל תיאור כללי זה של ריכוז היהודים שנגרפו אחר-כך בשואה, יכלה התביעה להמשיך ב"שיטת הזרקור", כלומר להתרכז בכל מדינה או חבל ארץ בגורל קהילה מסוימת ולהעביר משם את המוקד לקהילה אחרת וכך הלאה. היה הכרח בשיטה זו כי לא ניתן לתאר בפרוטרוט את גורלן של אלף וחמש מאות קהילות ואלפי ריכוזים יהודיים קטנים יותר, שנפגעו. עדותו של פרופסור ברון מילאה את החלל הזה (הדגשה שלי, צחי). הוא תיאר את ה"יש" היהודי בכל מדינה לפני השואה ומה שנותר לאחריה - אם נותר. יכולנו לבקש מבית המשפט לקבל כמוכח כי מה שאירע בקהילה אחת התרחש גם באחרות באותו חבל ארץ, כי הקהילות ויהודיהן לא היו עוד אחרי המלחמה וגזר-דין המוות נחרץ על כולם. פרופסור ברון מסר לנו את הסטטיסטיקה של ששה עד שבעה מיליון יהודים שהושמדו על ידי הנאצים. שיטות ספירה שונות שנקט הוליכו לאותה מסקנה. אז החל מצעד עדי השואה, שמילאו במשך חודשיים את מגילת איכה של ימינו." (גדעון האוזנר, משפט ירושלים, בית לוחמי הגיטאות ע"ש יצחק קצנלסון והוצאת הקיבוץ המאוחד, תש"ם, עמ' 327.) האוזנר כותב במקום אחר בספרו "הוא תיאר בבהירות" (הדגשה שלי, צחי) (שם, עמ' 155.)במקום אחר בספר כותב האוזנר לאיזה צורך בדיוק הוא זימן את ברון: "הייתי זקוק לעד שיספר באופן כללי על יהדות אירופה, מה היה בה לפני השואה ומה נשאר בה אחריה. עדות זו היתה חיונית להשלמת התמונה (הדגשה שלי, צחי). החלטתי להזמין את פרופסור סלו ברון מאוניברסיטת קולומביה, מחבר עבודה מונומנטלית על תולדות הקהילות." (שם, עמ' 299.)
ואכן אני קורא בספרה של יבלונקה שלל מתאכזבים מעדותו של ברון שבראש מעיינם עמדו אימי השואה והרצון להרשיע את אייכמן ואילו ברון בניגוד לכך הציג עדות היסטורית של מצב העם היהודי לפני ואחרי השואה ולכן השמטתי את המלים: "והרשים מאוד בעדותו." והוספתי שעדותו זכתה לביקורת צחי לרנר - שיחה 18:07, 25 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
המשפט האחרון המתחיל במלים "דחה הצעות רבות" לקוח, כמו רוב הערך, ממאמרו של אריה גרטנר, המוזכר ברשימה הביבליוגרפית.

טרם סיימתי צחי לרנר - שיחה 17:31, 25 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]

שם ספרו העיקרי[עריכת קוד מקור]

בכל המקומות שראיתי שם ספר ההיסטוריה הגדול של שלום בארון במהדורתו העברית הוא "היסטוריה חברותית ודתית של עם ישראל", ולא "היסטוריה חברתית ודתית של היהודים". מציע לתקן את הערך בהתאם.