שיחה:שלוש השבועות

'"המדרש מבוסס על שלוש הפעמים בספר שיר השירים בהן משביעה הרעיה (אלוהים) את בנות ירושלים (עם ישראל) לא להעיר ולא לעורר את האהבה עד שתחפץ (כלומר, לא לזרז את תהליך הגאולה)."אך זה לא נכון שהריי בשיר השירים אלוקים הוא כיביכול הדוד והרעיה היא עמ"י... אשמח אם תחדשו לי משהו בעניין...(מקור) ―אביעד666 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הרמב"ם לא אמר כלום על מדרשים, אלה בכלליות אמר שאין להשתמש במדרשים לשם השגת הלכה. אין ספק שלא היה תומך בהקמת מדינת ישראל.

עריכת שינויים

מחקתי את המקור האחרון של החפץ חיים כי לא היה בו כלום הקשור לשלושת השבועות. בנוסף הוספתי טענות ציונות כנגד הטענות החרדיות, ומחקתי את הטענות השניה והשלישית כנגד הטענות הציונות משום ש: הטענה השניה , שהתייחסה לאגרת תימן, אין בה משום הוכחה, כי אגרת תימן איננה ספר הלכה, ובספר ההלכה של הרמבם, היד החזקה, לא מופיעה הלכה זו. הטענה השלישית היתה מחוסרת קשר לערך. יש לדאוג כי בל ישתלטו על ערכים גרמים אינטרסנטים, ישנו את פני המציאות, יוסיפו לערך רק טענות מצד אחד ויגרעו מאמינותו ומהאיזון שבו לשני הצדדים. אין להביא טענות שווא, ויש להביא מקור לטענות.סול במול - שיחה 15:38, 28 ביולי 2009 (IDT)

בנוסף, מחקתי את הציטוטים מדברי רבנו בחיי (הקטע השני) ומדברי החתם סופר, כי אין להם קשר לשלוש השבועות, ועדייין איני מבין למה הובאו, ומה פשרם. העובדה כי קיים בהם ציטוט של "השבעתי אתכם" אינה ישר מקשרת אותם לשלוש השבועות.סול במול - שיחה 15:58, 29 ביולי 2009 (IDT)

ויקיפדיה אינה במת דיונים

לא ניתן בשום אופן להפוך את דף הערך להתפלמסות הלכתית בין המצדדים בציונות לבין המתנגדים. הרי כל צד יכול להגיב ולחזור ולהגיב על דברי האחד, וחוזר חלילא. ניתנת פסקא אחת לטועני נגד הציונות על סמך שלוש השבועות, וניתנת פסקא בה מוצגים התגובות לטענות אלה. שהרי אם כל צד יגיב על דברי האחר, אין לדבר סוף ,ואין מקומו של הדבר בערך.סול במול - שיחה 12:47, 20 בנובמבר 2009 (IST)

בס"ד

הסיבה להוספת טענות של מתנגדי הציונים על טענות של הציונות לכך שהשבועות בטלות, ראויים להכנס מכיוון שאז תוצג דעה בפני הקורא כאילו דבריהם מבטלים את כל קודמיהם כביכול יציג שדעתם היא השולטת

מה זה כאן ויקיפדיה נועדה לכתיבה רק של הדתיים לאומיים ולא של החרדיים, אם הדתיים הלאומיים ישתלטו כאן על המושגים יתקבלו כאן דעות שחלקם סותרות את התורה ולא מוצגות באור נכון, ורק הוצגו בצורה חלקית ומדולדלת, כפי שהיה בערך גלות, עקבתא דמשיחא, ערב רב, ועוד

נכון שזה לא במת דיונים אבל לא יכול להיות שיציגו רק דעה אחת, הרי זה דמגוגיה שטחית, וכך הדברים עלולים להתקבל בצורה לא נכונה... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הינך צודק . ויקיפדיה היא של כולם. בנוגע לטענתך- כאילו בלעדי הפסקא יוצג כאילו הדברים הקודמים מבטלים את כל קודמיהם- נכון, כל עקרונו של הויכוח הוא שיש שני צדדים החולקים אחד על השני וכל אחד חושב שהוא הצודק. בנוסף, על פי גישה זו, כעת עכשיו נדמה כאילו דבריך מבטלים את הדברים הקודמים, וכו' וכו' וחוזר חלילא. וכל זאת בגלל שאין זו במת דיונים אלא אנציקלופדיה. ולכן כדי שהערך לא יכיל טענה על טענה על טענה על טענה, נאלצתי להסיר את דבריך.... סול במול - שיחה 15:10, 16 בדצמבר 2009 (IST)

בס"ד

יש לדאוג כי בל ישתלטו על ערכים גורמים אינטרסנטים, ישנו את פני המציאות, יוסיפו לערך רק טענות מצד אחד ויגרעו מאמינותו ומהאיזון שבו לשני הצדדים.

אין להביא טענות שווא, ויש להביא מקור לטענות.דוד620 - שיחה 00:41, 24 בדצמבר 2009 (IDT)

אני סבור שראוי להביא בערך את הוויכוח על השפעת שלוש השבועות על הציונות. אין צורך להציג בצורה של התפלמסות מתמשכת, שבה כל צד יגיב על דברי האחר, אלא כשתי רשימות: טענות צד א' וטענות צד ב'. מובן שיש לתת אסמכתאות. דוד שי - שיחה 20:13, 24 בדצמבר 2009 (IST)

ערך לא טוב

הערך עמוס בציטוטים שגודלם הכולל גדול בהרבה מגודל הטקסט הוויקיפדי. זה מצב לא תקין. יתרה מכך, יש פה במת התפלמסות עם טיעונים בעד ונגד - דבר פסול לכשעצמו. הערך צריך לעבור שכתוב מקיף והתאמה למקובל בוויקיפדיה. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 19:52, 24 בדצמבר 2009 (IST)

לעניין הציטוטים הארוכים אני מסכים. לעניין ההתפלמסות - ראה דיון בסעיף הקודם. דוד שי - שיחה 20:23, 24 בדצמבר 2009 (IST)

דוד, העתקת הטענות האנטי-ציוניות לפסקה הראשונה של הטענות לא נכונה, כי כל הטענות כתובות כתגובה לטענות הציוניות, וכאשר הן בפסקא הראשונה הם נראות תמוהות וללא כל קשר ומהות. סול במול - שיחה 20:33, 24 בדצמבר 2009 (IST)

הסרתי אותן עד שיערכו בצורה הגיונית. כרגע הן חסרות כל משמעות סול במול - שיחה 20:35, 24 בדצמבר 2009 (IST)

הדבר האחרון שצריך לעשות זה להכנס למלחמת שחזורים. זה בוודאי שלא מועיל. אני לא רואה סיבה שלא להציג את דעתם של הקיצונים. לדעתי, זה רק מחליש את טיעוניהם. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 21:41, 24 בדצמבר 2009 (IST)

מה שעשיתי היה הדבר האחרון ממלחמת עריכה. פשוט התוכן היה לא קשור ומובן בעליל, כי כולו היה מבוסס על המשפטים שלפניו, כשהמשפטים האלה לא לפניו, התוכן נראה כמו גיבוב שטויות. ניתן להחזיר את התוכן, רק שיהא בעל הגיוניות. סול במול - שיחה 22:57, 24 בדצמבר 2009 (IST)

מחיקת המקורות

מחקתי את קובץ המקורות - דבר שהוא ממש לא לעניין, ראה גם דברי דוד שי וגילגמש לעיל (דרך אגב, אפשר להוסיף עוד המון מקורות). העברתי אותו לכאן בשביל שמי שיערוך את הערך יוכל לעיין במקורות ולשלבם בערך.

הופעת שלושת השבועות בספרות חכמי ישראל

רבים מחכמי ישראל ציינו את עניין שלוש השבועות בכתביהם.

תיקוני הזוהר דף סח/א

ועוד כי עזה כמות אהבה, אם ישראל יתערון לה להאי אהבה קדם זמנא, צריכין לאתערא לה כדקא יאות, ואי לאו לא יתערון לה, הדא הוא דכתיב (שיר השירים ג') השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה וגומר, דאומאה איהי דלא שריא על כורסיא עד דנטיל נוקמא מעמלק, דחלל תרין אתוון דאינון י"ה, דנפיק מן מיל"ה מ"ל י"ה, ובגין דא כי יד על כס י"ה ודא א'

תיקוני הזוהר דף עא/ב

דאמצעיתא הרועה בשושנים, וחושבניה אח"ד, שושנה תתאה בה דחילו ואיהו יראה, שושנה עלאה רחימו דאהבה, ובה אתמר אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ, במה יתון לאתערא לה בימינא, ואיהי לא רעית בהו, עד דייתי רעיא מהימנא, דאתמר ביה ורוח אלקי"ם מרחפת, דאיהו רוח דמשיח, דאתמר ביה ונחה עליו רוח ה', ברוחא דא ארחת ההיא חולה ואתסיאת, ובגין דא השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ, ואיהו ארח ריח בתרין תפוחין (נ"א ואיהו ריח דתרין תפוחין), דאתמר (ביה) בהו וריח אפך כתפוחים, ומאי נינהו תרי סמכי קשוט ואינון תרי רמונים, אגוז דא צדיק גנת אגוז דא שכינתא, ודא איהו דאמר שלמה אל גנת אגוז ירדתי

מדרש רבה, שיר השירים, פרשה ב'

השבעתי אתכם - רבי חלבו אמר, ד' שבועות יש כאן, השביע לישראל שלא ימרדו במלכויות ושלא ידחקו את הקץ ושלא יגלו מסטורין שלהם לאוה"ע ושלא יעלו חומה מן הגולה, אם כן למה מלך המשיח בא לקבץ גלויותיהן של ישראל

רבנו בחיי, בראשית לד, פסוק ח

ודע כי יש בפרשת הזאת באור למה שאירע ליעקב עם עשו אחיו, ורמז ג"כ לדורות למה שעתיד שיארע לנו תמיד עם בני עשו, וראוי לנו לאחוז דרכיו של יעקב שהתקין עצמו לשלשה דברים, למלחמה לתפלה לדורון. למלחמה הוא שכתוב ויחץ את העם אשר אתו וכתיב ויאמר אם יבא עשו וגו', לתפלה הוא שאמר אלהי אבי אברהם וגו' הצילני נא, לדורון הוא שכתוב עזים מאתים וגו'. וממנו ראה חזקיה המלך וכן עשה שהתקין עצמו לג' דברים אלו כלפי סנחריב מלך אשור, דכתיב (מלכים ב יח) ויתן חזקיהו את כל הכסף. וכתיב (דה"ב לב) ויתן שרי מלחמות על העם, וכתיב (מלכים ב יט) ויתפלל חזקיהו לפני ה'. וכן אנחנו צריכים ללכת בדרכי האבות להתקין עצמנו להקביל פניהם במנחה ובלשון רכה ובתפלה לפני ה' יתעלה, אבל במלחמה אי אפשר שנאמר (שיר ב) השבעתי אתכם בנות ירושלים וגו'. השביעם שלא להתגרות מלחמה עם האומות:

פלאי, 'באר הגולה', פרק כ"ז, פיס' ב'

"יודעים ישראל שאין הקב"ה חפץ עוד במלחמותיהם, ומעהה אם יערכו מלחמה שלא כרצון הקב"ה, יפלו בחרב, כדכתיב ,במדב- י- דב : 'אך תעלו כי אין ה' בקרבכם ולא תנגפו לפני אויביכם', ובחרו להם לפזר עצמם בד' כנפות הארץ, כדי שיראו האומות, שלא יעלה על לבם לעריך עוד מלחמה עמהם...ואעפ"י שיהי' להם בתוך זמן הזה, אנשי גבורי חיל, אעפי"כ לא יערכו מלחמה, מפני אהבת ארץ ישראל, עד שתחפץ, עד שיהי' רצון השי"ת בכך, וישלח להם המשיח, כדרך ששלח משה למצרים, וכיון שראו ישראל כך, לא בקשו ולא חשקה נפשם לצאת מן הגלות, עד זמן ההוא שיהי' רצון השי"ת בכך", עכ"ל.

רבי יהונתן אייבשיץ מפראג, ב'אהבת יונתן', הפטרת פ' ואתחנן:

"השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה, אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ וכו', וזהו פירושו, דכנסת ישראל צוחה באלה ובשבועה, אם תעירו ואם תעוררו את האהבה, נגד קיבוץ ישראל, באם שהכל נועד יחדיו לילך לירושלים וכל האומות מסכימים, אפ"ה צווחה שחלילה שתלך שמה, כי הקץ סתום ואולי אין עתה הזמן האמיתי רק עת רצון לפי שעה, והיום או מחר יחטאו ומוכרחים לגלות פעם שנית ח"ו, ואחרון קשה מן הראשון, ולכך ביקשה שלא ילכו עד שתחפץ, ר"ל עד שיגיע הזמן שימלא כל הארץ דעה, ומשם והלאה הבטיח עילת כל העילות שלא יהי' נעדר מן האומה ישראלית כלום, וזה הזמן האמיתי שיבוא במהרה בימינו"

הגר"א, שיר השירים, פרק ב, פס' ז

"השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה. אומרת אחר זכירתה את כל הגדולות, לרעותיה: השבעתי אתכם שלא תעירו אותי ולא תעוררו את מאהבי אל האהבה עד שתחפץ מעצמה, כי יהיה לי צער גדול ולמאהבי שיעשה זאת קודם העת. והענין, כמו שאמרו (כתובות קיא, א): שלש שבועות השביע הקב"ה, שלא יקרבו את הקץ בענותם את ישראל, והנה יש שני מיני עינויים: א', שהעינוי גדול רק שנותנים לו ריוח בין כל עינוי ועינוי. וב', שאין העינוי גדול כל כך רק שהיא תכופה זה אחר זה, וכמו שנאמר (שמות ו, ט): מקוצר רוח ומעבודה קשה, כי תחילה קודם לקיטתן הקש היה העבודה קשה לבדה בחומר ובלבנים וכו', רק היה להם קצת חיות, ואחר כך אף שאין לקיטת תבן מלאכה כבידה, רק קוצר רוח הוא. ובגלל שני מיני עבודות הנ"ל כינה אותם בצבאות או באילות השדה, כי ידוע הוא החילוק שבין מרוצת צבי לאיל, כי הצבי קל במרוצה ואינו מתייגע מה שאין כן האיל שהוא מתייגע, כי האיל קופץ בפעם אחת למרחוק, שרגליו שוות, כמו שנאמר (תהילים יח, לד): משוה רגלי כאילות. וזהו שאמר "השבעתי אתכם וכו' בצבאות", רצה לומר, שאתם מתדמין בענין העינוי לצבאות שהוא העינוי השני כנ"ל, או "באילות השדה", שאתם מתדמין נגד העינוי הראשון הנ"ל. "אם תעירו" כו'. 'ואם' הוא לשון שבועה בכל מקום, ואם תעירו הוא למטה, שיהיו מוכרחין לעשות תשובה, כמו שאמרו (סנהדרין צז, ב): אני מעמיד להם [מלך שגזירותיו קשות] כהמן. "ואם תעוררו" הוא למעלה, לבקש שלא ידחקו את הקץ, אלא עד שתחפוץ האהבה מעצמם, כמו שאמרו במדרש פרשת בחוקותי: משל למלך שנשבע לזרוק על בנו אבן גדולה ואחר כך נתחרט ומפררו לחתיכות קטנות כדי לקיים השבועה."

אור החיים הקדוש ויקרא פרק כו , פסוק לג

ואתכם אזרה וגו', יתבאר הכתוב על דרך אומרם ז"ל במסכת כתובות (קיא,) שהשביע ה' את ישראל שלש שבועות, א' שלא יעלו בחומה, פירוש ביד חזקה, ואחד שלא ימרדו באומות העולם וכו', עד כאן: והוא מאמר ואתכם אזרה בגוים, כאן רמז לב' דברים, אומרו אזרה שלא יעלו בחומה, בגוים שלא ימרדו בגוים, ואומרו והריקותי אחריכם חרב, יתבאר על דרך שאמרו שם וז"ל אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל אם אתם מקיימין השבועה מוטב ואם לאו אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה, עד כאן: והוא אומרו והריקותי אחריכם חרב, שתהיה חרב מרוטה לפניכם אם לא תקיימו גזירת זרוי בגוים כנזכר יהיה בשרכם וגו', ואומרו עוד והייתה ארצכם וגו' חרבה, הוא נתינת טעם על הדבר, למה יחפוץ ה' בזרוי בגוים, כדי שתהיה ארץ שממה וערים חרבות כדי שאז תרצה הארץ וגו', לזה צריך שתהיו אתם בארץ אויביכם, והוא אומרו ואתם בארץ וגו':

הרב צבי הירש קלישר, דרישת ציון, "מאמר קדישין" ל"ה ע"ב

"ואמנם על דברת שבועת אלקים האמור אשר עליה יסוגו אחור מלהקשיב לדברי הנביא (ישעיה ס"ב) אל תתנו דמי לו עד יכונן ועד ישים ירושלים תהלה בארץ על זה אשיב אמרי לך בשתי דרכים, האחד כי אזהרת מה תעירו ומה תעוררו הוא רק לבל נעלה ביד חזקה לחומות ירושלים כמפורש בש"ס שם שלא יעלו כחומות ופי' רש"י בחזקה וגם שלא ימרדו באומות, רק נצפה על חסד ה' שישים עין חמלתו עלינו, ברצות ה' כושר פועל ידינו, ולא השביענו רק שלא נהיה מן המעפילים לעלות ההרה בחזקה אבל לרצות אבניה ולפעול ארץ נושבת מה טוב ומה נעים אין לך מצוה גדולה מזו כאשר בררתי בארוכה..."

הסכמת ה"ראשון לציון" רבי חיים דוד חזן לספרו של הרב צבי הירש קלישר

"לא בחיל ולא בכח יגבר איש חס ושלום להמרות באומות העולם ומלכי חסד אשר עטרונו ברחמים גדולים, או חלילה לעלות בחומות ללחום את מושל כי אם לפלא נדר או בנדבה הרצון והשלמות הלב להשלים רצון הבורא האל ית' באתערותא דלתתא במה שבידנו לעשות בעזר אלקים בסיוע מלכי החסד ורצונם הטוב והגמור..."

האדמו"ר מקאמרנא, נתיב מצוותיך, אוצר החיים קיצור התרי"ג מצות, דף נ"ט

"ומצוה כזאת (ר"ל מצות כיבוש הארץ שכתב הרמב"ן שהיה לו להרמב"ם למנותו) לא יבוא למניין באין פנים. ואסור לנו לעשות שום מלחמה וכיבוש אם לא על פי הנביא, ומצוה התלויה בנבואה לא יבוא למניין. אלא שכל פסוקים האלה הם לשעתן לזמן יהושע, שהנביא צוה להם על פי השם ב"ה שילכו למלחמה ויכבשו את הארץ והבטיח אותם שיצליחו בכל מעשיהם וכל זה לזמן יהושע, ואדרבה אנו מושבעין שלא ימרדו במלכיות, אלא נקבל באהבה עד בוא יבוא משיח צדקנו, וזה לא יהיה בדרך הטבע אלא בכמה אותות ומופתים משונים ונפלאות. וזה לא יבוא במנין המצות, כי המצות נתנו לבשר ודם ולא לנביאים המשנים הטבע, אלא לכל ישראל בשוה וכן הסכימו התוספות‏‏

רבי הלל קאלאמיא בספרו 'משכיל אל דל':

"...הכת השניה שאין אמונתם לה' חזקה, להאמין שהשם הגלה אותם מארצם, והסגירם ביד מלכי אומות העולם עבור חטאם, רק אומרים עולם כמנהגו נוהג, עולה ויורד, יורד ועולה, יש זמן שמזל של איזה אומה פורח ועולה ומצליח ויש זמן ושעה שהיא נופלת וצריכה להשתעבד תחת אחרים, ולהם ולכיוצא בהם, אם יבוא זמן שיהיה בכוחם למרוד וללחום, בוודאי היו עושים כן, ומינה שאין להם אמונה שהשם פעל כל זאת"

רבי מאיר שמחה מדווסינק, אוצר הארץ ד' פב

"אמנם כעת הסבה ההשגחה אשר באספת הממלכות הנאורות בסאן רעמא, ניתן צו אשר ארץ ישראל תהיה לעם ישראל, וכיון שסר פחד השבועות וברשיון המלכים קמה מצות ישוב ארץ ישראל ששקולה כנגד כל מצוות שבתורה (ספרי פ' ראה) - למקומה, ומצוה על כל איש לסייע בכל יכולתו לקיים מצוה זו. ואולי על זה נאמר : "עד מתי תתמקין" (ירמיה ל"א), ואם יתן השי"ת ויתרחב הדבר ויגדל ויפרח כשושנה, כמו שנגדלו בימי ארתחששתא, אשר היו נתונים תחת פרס, דובא-ניידא (קידושין ע"ב). ואף כי כעת תחת ממשלת ארץ האי - עם בריטניא המתונה - אז בטח הוא ענין העומד כרומו של עולם - הן אמנם, שאז היו הנביאים, בנבואה מן השמים, מחזיקים אותם. מי יידע - אולי כמו חורבן הבית השני היה שלא עפ"י הנבואה (אשר מהאי טעמא, כשגלו לא בטלה קדושת הארץ, כדברי נועם של התוס' יו"ט - בעדיות ס' ח' משנה ו') - כן יהיה הנחת אבן פנה שלא עפ"י נביאים ובנטילתו - כך נתינתו - אכן במופלא ממך אל תחקור, כי זה תלוי בהופעת אור אלקי לראות אשר כל הענינים הכלליים וקנינים הצבוריים יהיו על טהרת הקודש והצניעות, וכמו שעשו אנשי כנה"ג - אבל יהיה איך שיהיה, מצות ישוב ארץ ישראל לא נפטר מזה, כל מי שבכחו יעשה. וזכות המצוה הזאת תגן על עמו ישראל בכל מקומות מושבותיהם להצילם מכל רעה, ועיניהם ועינינו תחזינה בשובו לציון ולשמוע כעת יאמר לציון מלך אלקיך בכ"א."

משוב מ-4 באפריל 2013

האובה הישראלית היא גם אומה [לכן אסור ליהודי להתגרות בעם ישראל ובארץ ישראל ובמדינת ישראל רק שיכול להתנגד לחוקים שהם נגד התורה וכפיה על התורה וגם בזה צריך לשאול שאלת רב גדול ויראה שמים בהתנתקות למשל צריך להתנגד אני לא יודע אם בכח אך כן צריך להתנגד ] וגדולי דר אומרים שהמדינה היא התחלתא דגאולה והיא גולי מסוים של משיח בן יוסף וצריך שערבים וגוים עובדי עבודה זרה ילכו מהארץ ןמי שרוצה להישאר שהתגיר גיור אמיתי ברור שאסור סתם להציק לגוי ולריב אתו [לאזרח הפשוט] ושתהיה מדינה מתוקנת בבחינת משיח בן יוסף נוציא את הלא יהודים עובדי עבודה זרה או גוים אנטישמים מארץ החיים קודם כל בשכנוע אם בכוח צריך לישאול גדול דר  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
93.172.146.116 15:24, 4 באפריל 2013 (IDT)

כל הדר בארץ ישראל דומה למי שיש לו אלוקה [בדיעבד שהיה רוב אינו יהודי ושליטון גוי] וגם הבא להורגיך השכם להורגו [מותר להרוג אפילו יהודי שבא להרוג אותי ואפילו אני יתחיל להרוג כדי שהוא לא יהרוג אותי [וחייב לשאול גדול דר בזה ושמעתי אני הקטן שבעצם זה יותר הקסטרדגיה[לא להתגרות באומות שאני לא יהרוג סתם גוי ללא סיבה [ויגיד שקרים על עם ישראל כמו תנועות שמאלניות קצוניות שקריות שזה מביא שנאה על עם ישראל זה התגרות באומות כי אחכ האומות סתם שונאים אותנו][שאין שום סיבה לשנוא אותנו ] אך גם יש מיצוה הבא להוגיך השכם להורגו [גם רבנים שפוסקים את 3 השבועות חלק מהחרדים בעיקר שלהלכה חילי צהל עושים מיצוה גדולה ושמותר להלחם אם באים להלחם בנו ויש אומרים ש3 השבועות זה כוח שה מפעיל [לא הלכה ממש ] וכן זה שבועה רק ל1000 שנה מהגלות חורבן בית המקדש שתבנה ותתכונן[ואותם פוסקים שאומרים ש3 השבועות היתבטל ואסור להרוג סתם גוי משום שופך דם באדם אך לרוב הפוסקים רצח יהודי יותר חמור הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
93.172.146.116 15:54, 4 באפריל 2013 (IDT)

בהינתקות יתכן ש הייתה כפיה מסוימת על התורה הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
93.172.146.116 15:58, 4 באפריל 2013 (IDT)

יש גדולי דר חרדים שומרים שהציונות עשתה דברים טובים וחשובים לעם ישראל בזכות ה יתברך ושהם בחינת משיח בן יוסף ויש מהם [מהציונים ופוסט ציונים חילונים שהם יתכן ער ב רב וצריך לבדוק [כל מיקרה לגופו]ושכל הדר בארץ ישראל דומה למי שיש ה ותמי שחיל צהל מגנים על עם ישראל הם מקימים מיצוה חשובה של להצלת חיים [ובשואה הרבה מאלא שנלחמו ניצלו ואלא שלא אז ה ישמרנו ופה בישראל מילונים של יהודים [ולא יהודים] חייבים להוקיר להם תודה [לצהל מדא זקא הצלה והעיקר תודה לבורא עולם שגמלנו כל טוב ]  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
93.172.146.116 16:16, 4 באפריל 2013 (IDT)

האום מודה ישראל זכאית הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
93.172.146.116 16:19, 4 באפריל 2013 (IDT)

הוספה

אני לא יודע לעשות עריכות שיהיו מובנות לשאר העולם אבל אני יודע שהגרי"ד סולוביצ'יק בספרים איש אמונה ו חמש שיחות תחת "קול דודי דופק" מביא הובחות לדעתי חותכות לכך שהזמן הגיע

משוב מ-28 בנובמבר 2013

שמעתי שזה מותר כי רטב העולם הסכים וגם בהתחלא הערבים בכלל לא רצו להקים בארץ ישראל בכלל מדינה ובקושי היו ערבים בארץ ישראל ואפילו היו כאלה שתמכו ברעיון הזה כי היהודים יעזרו לפתח את הכלכלה באזור כמו שהם יצליחו בכל מקום כי ה איתם  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
85.250.121.169 14:08, 28 בנובמבר 2013 (IST)

משוב מ-28 בנובמבר 2013

התכונתי רוב העולם וכמו שהיהודים הצליחו ויצליחו כי ה איתם והם ממשיכים רק טוב לעולם הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
85.250.121.169 14:12, 28 בנובמבר 2013 (IST)

חד-צדדיות

הכותרות אינם ערוכות טוב ומציגות רק דעה אחת, תחת הכותרת ה'יחס לשבועות' צריך להופיע 'דעת התומכים בציונות' (מדוע השבועות לא חלות היום) ו'דעת המתנגדים לציונות'... ג"כ הערך ערוך כך בשאר השפות
וכן יש בידי אפשרות להציג את המענה של הכותרת של 'דעת המתנגדים לציונות', מדוע השבועות חלות לפי דעת גדולי ישראל, אם אעלה אותם ולמישהו יהי' השגה על מענה זה או אחר לפי המקורות, אפשר לדון ―ילקוט השבעתי אתכם (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למה מחקת?

נרו יאיר, אולי תסביר לי למה מחקת את העריכות שלי?

בגירסאות הישנות הייתה מודגשת השבועה הלא-נכונה בטקסט התלמודי. כמו כן מן הפתיח היה נשמע כאילו חז"ל דיברו על שלוש שבועות מסויימות, כשלמעשה שלוש השבועות נשואות הערך אינן כי אם לקט אקלקטי של שלוש שבועות שליקט האדמו"ר מסאטמר. תנכיסט - שיחה 15:40, 8 במרץ 2018 (IST)

הוא לא ליקט אותן. הגמרא דיברה על שלוש שבועות ויש מחלוקת האם ישנן שלוש שבועות נוספות. השלוש הבסיסיות הן ללא פלוגתא. אין כאן ליקוט, והייחוס של שלוש השבועות לאדמו"ר מסאטמר זה כמו לייחס לרב עובדיה יוסף את קבלת הוראות מרן. • בקרה וייעוץ • שיחה • כ"א באדר ה'תשע"ח • 15:47, 8 במרץ 2018 (IST)

או לייחס לרבי מסאטמר את המושג יידישקייט. נרו יאיר • שיחה • כ"א באדר ה'תשע"ח • 15:55, 8 במרץ 2018 (IST)

הרבי מסאטמר כלל לא מתייחס לשלוש השבועות של הגמרא (כפי שמודגש בטעות בוויקיפדיה) כי אם לשניים מתוך סידרת שלוש השבועות הראשונות ושבועה נוספת מהסידרה השנייה.

כדי לתקן טעות זאת הדגשתי את השבועות הנכונות בטקסט התלמודי. ושיפרתי [לדעתי] את ניסוח הפתיח, שלא יובן ממנו שהערך מדבר על שלוש השבועות של חז"ל, כי אם לשלושת השבועות שאליהם התייחס הרבי מסאטמר. תנכיסט - שיחה 16:03, 8 במרץ 2018 (IST)

מי שסאטמר הם כל עולמו חושב שהשלוש שאליהן התייחס ר' יואליש הן "הנכונות". חז"ל, מה לעשות, סברו אחרת ודיברו על שלוש ועוד שלוש. השם "שלוש השבועות" הוא שם כללי שמתייחס במידה רבה גם לשלוש הנוספות. נרו יאיר • שיחה • כ"א באדר ה'תשע"ח • 16:10, 8 במרץ 2018 (IST)

אני חושב שיש כאן שיחת חרשים. אפרט, אם כן, "ברחל בתך הקטנה".

רבי יוסי בר חנינא מנה שלוש שבועות: ”אחת שלא יעלו ישראל בחומה, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את העובדי כוכבים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי”. רבי לוי הגיע והוסיף עוד שלוש שבועות: ”שלא יגלו את הקץ ושלא ירחקו את הקץ ושלא יגלו הסוד לעובדי כוכבים”. בא הרבי מסאטמר ואמר ששלוש מתוך שש השבועות נוגדות את המפעל הציוני: שלא יעלו ישראל בחומה (ה-1 מתוך הסדרה הראשונה), שלא ימרדו באומות העולם (ה-2 מתוך הסדרה הראשונה), ושלא ידחקו את הקץ (ה-2 מתוך הסדרה השניה).

הערך שלנו אינו מדבר על שלוש השבועות של ריב"ח, וגם לא על שלוש השבועות של רבי לוי, ולכן לא מתאים לנסח שהערך מדבר על שלוש השבועות של חז"ל. הערך מדבר על שלוש מתוך שש השבועות שמנו חז"ל. והייחודיות של שלוש השבועות האלו המצריכים ערך הוא, בגלל שהרבי מסאטמר בנה עליהם את משנתו האידיאולוגית.

עכשיו מובן?

האם זה מובן גם מעריכותיי בערך?

אם לא צריך לשפר את ניסוח הפתיח. תנכיסט - שיחה 16:20, 8 במרץ 2018 (IST)

האם לשחזר? תנכיסט - שיחה 17:35, 8 במרץ 2018 (IST)

עניתי לך על זה: המושג "שלוש השבועות" התייחס במהלך הדורות לאיסור (לחלק מהדעות) לעלות לארץ ישראל בנסיבות מסוימות, ולא משנה אם אתה מכליל בזה רק חלק מהשלוש או גם חלק מהשלוש הנוספות. זה לא חידוש של הרבי מסאטמר. ולא, אתה לא יכול לשחזר עד שתקבל הסכמה, ואין טעם לשאול את זה. נרו יאיר • שיחה • כ"ב באדר ה'תשע"ח • 00:27, 9 במרץ 2018 (IST)

זה רק לדתי לאומי כאן

הערך כאן הוא רק בעל נטיה לתפיסת עולם של הדתי לאומי, ולא נותן במה לתפיסת עולם החרדית (כמו הרבה ערכים ב-ויקיפדיה)

גם ניכר שישנה כאן התנהלות של איש אחד שחולש על הערך, וכל מי שרוצה להוסיף ולתקן מקורות הוא מונע ממנו, ושמו נרו יאיר  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
176.228.36.68 11:12, 21 במרץ 2018 (IST)

דעת הרש"ב מליובאוויטש

דעתו נגד הציונות ידועה, ואיני סובר כי זהו חידוש למאן דהו, הסיבה שטרחתי לצין זאת פה, היא משום שזוהי נקודה חשובה, היות ולא רבים הם הרבנים בתקןפה של טרום הקמת המדינה שהתנגדו לה מטעם שלוש השבועות עיין בערך על שמו בפסקה יחסו לציונות שלום דובער שניאורסון

לא כפיסקה נפרדת. ערכתי בהתאם. דגש - שיחה 16:02, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

תודה רבה, אמנם הוא היה הראשון שדיבר על כך אבל היות שדעתו היתה הרבה פחות מפורסמת, מקובל עלי הניסוח הצטרף.אחד העם • שיחה • י"א באלול ה'תשע"ח • 16:34, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

ביטול גרסא מוזר מאוד

הוספתי תבנית לדרישת מקור על דברי הרב חיים ויטאל המצויינין בערך ואילו משתמש:גיברס החליט לבטל את הגרסא. יש נוהל חדש בויקיפדיה שלא שמעתי עליו נגד ציון מקורות במקום הראוי להם? לא ערכתי כאן הרבה זמן, וכנראה שמהו השתנה. Snfdfk - שיחה 02:40, 23 בפברואר 2020 (IST)

לא שמת לב מה כתב גיברס בתקציר העריכה שלו? נרו יאיר • שיחה • כ"ח בשבט ה'תש"ף • 09:54, 23 בפברואר 2020 (IST)

― הועבר מהדף שיחת משתמש:גיברס#ביטול גרסא תמוה
במקום למחוק את דרישת המקור היה עליך לציין את המקור. זאת קלות דעת משונה בעיניי. Snfdfk - שיחה 02:37, 23 בפברואר 2020 (IST)

המשפט הזה בשם הר"ח ויטאל נכתב בערך המדובר קטע אחד לפני כן, בליווי מקור. הצבת {{מקור}} קטע אחד אחר כך היא היא קלות הדעת. בברכה, גיברס - שיחה 14:29, 24 בפברואר 2020 (IST)

― סוף העברה

קטגוריה:חסידות סאטמר?

נו באמת. שלוש השבועות אינן שייכות לסאטמר ולמרבה ההפתעה הן גם לא העיקר הי"ד באמונה הסאטמרית. לכלול את זה בקטגוריה הזו זה כמו לכתוב את הערך רציונליזם בקטגוריה:הרמב"ם, קבלה בקטגוריה:האר"י וכד'. מה דעת בעלי הידע בחרדים ‏ בעלי הידע בחרדים? Biegel - שיחה 10:05, 19 בינואר 2021 (IST)

"יש לחלק". המושג הוא משהו מרכזי במאפיין הקנאי של סאטמר. קובץ על יד • שיחה • 12:03, 19 בינואר 2021 (IST)

מסכים, השיוך מיותר. בן עדריאל • שיחה • ו' בשבט ה'תשפ"א 12:06, 19 בינואר 2021 (IST)

קובץ, גם אם שלוש השבועות הם יסוד בהשקפת העולם הסאטמרית, זה עדיין לא הופך אותם להיות מושג סאטמרי. Biegel - שיחה 12:44, 19 בינואר 2021 (IST)

אולי אנו חלוקים בהגדרת השימוש בקטגוריות. כפי איך שאני מבין זאת, וכפי שאני מסיק מתוך הנאמר בויקיפדיה:קטגוריה: "קטגוריה היא טכניקה ליצירה של רשימת ערכים בעלי מכנה משותף. דוגמה: הקטגוריה "מתמטיקאים" מכילה רשימה של כל ערכי המתמטיקאים בוויקיפדיה. הקטגוריות הן עזר ניווט, שמאפשר לקורא בוויקיפדיה לעבור מערך מסוים שמעניין אותו לערכים אחרים מאותו סוג", אני רואה את הערך כשייך לסאטמר. אני עצמי פוגש פעמים רבות ערכים ומושגים שאינם מונחים דיים בזיכרוני, ואיני מצליח להגיע אליהם אלא דרך הקטגוריה. מקרה זה עשוי להיות מאותם ערכים, לפחות אצלי. קובץ על יד • שיחה • 13:47, 19 בינואר 2021 (IST)

אני נוטה להסכים עם קובץ, זה כנראה העניין המרכזי ביותר בהשקפה שלהם. נרו יאיר • שיחה • ו' בשבט ה'תשפ"א • 21:10, 19 בינואר 2021 (IST)

קובץ, אתה באמת " את הערך כשייך לסאטמר"?! הגמרא בכתובות נכתבה 1500 שנה לפני שר' יואליש נולד בכלל! קשר לוגי בין מושגים הוא לא בהכרח יחס של הכללה. משתמש:נרו יאיר, כנראה שהרבה זמן לא פגשת חסיד סאטמר. זה שהמושג הוא מושג יסודי בשליש מאחד מהספרים שח האדמו"ר, ושבעיניים חוץ-חרדיות נראה ש"סאטמר=אנטי ציונות", אבל באמת את הסאטמר הממוצע העניין מעסיק הרבה פחות מאשר את המרכזניק הממוצע... האם הערך עשר הספירות נמצא בקטגוריה:חסידות חב"ד? זה הרבה יותר מרכזי בשיטת חב"ד מאשר השבועות בשיטת סאטמר. ובכל זאת חב"ד לא הראשונים ולא האחרונים שהשתמשו בזה, וגם סאטמר לא. Biegel - שיחה 07:22, 21 בינואר 2021 (IST)

לדעתי זה המושג הכי חשוב בספר היסוד של סאטמר. הוא לא שייך להם, אבל מזוהה היום איתם יותר מכל זרם אחר ביהדות. עשר הספירות אינן המושג הבסיסי ביותר בחב"ד (ואיני בטוח מה כן). נרו יאיר • שיחה • ח' בשבט ה'תשפ"א • 13:11, 21 בינואר 2021 (IST)

ויואל משה הוא לא "ספר היסוד של סאטמר". הוא נכתב שנים רבות לאחר ייסודה של החצר, והוא עןסק בנושאים מאד מוגדרים ומצומצמים שאינם עולים לכדי שיטה מקיפה בחסידות. וגם רק כשליש מהספר עוסק בזה. האם זה מזוהה עם סאטמר? אנחנו לא כותבים לפי הסטריאוטיפ. Biegel - שיחה 20:35, 21 בינואר 2021 (IST)

מסכים עם Biegel, ובמיוחד עם המשפט האחרון שכתב. יחיאל - שיחה 21:41, 21 בינואר 2021 (IST)

ספר יסוד במובן חשיבות, לא שהוא זה שיצר את החצר מבחינה היסטורית. אנחנו יכולים להחשיב אותו מצומצם, אבל דעתנו לא משנה. מבחינתם זה מרכז עולמם הדתי. נרו יאיר • שיחה • י"א בשבט ה'תשפ"א • 17:04, 24 בינואר 2021 (IST)

אבהיר שוב: הקטגוריות מבחינתי אינן עץ כרונולוגי או היסטורי. הן פשוט כלי עזר למציאת נושאים ושיוכים. Biegel, אולי העניין פחות מעסיק את הסאטמראי לעומת המרכזניק, אבל זה בגלל שכל אידאולוגיה פחות מעסיקה אותו, מאופי הקהילתי שבה הוא חי. כאשר יהיה מדובר על הצבעה לכנסת, הוא ישוב לשורשו ביתר שאת. על ההשוואה בין עשר ספירות לשלוש שבועות, אענה כך: אם תשאל מישהו על שלושת המושגים שעולים לו בראש עם "שלוש שבועות", סאטמר עשויה לככב שם. לא כך יהיה עם "עשר ספירות". בוודאי שלא באותה הרמה. לסיום אציין כי רק חיוויתי את דעתי, אבל אם זה נושא לדיון (או הצבעה. הדרך לשם קלה), אין בכוונתי בכלל להתפלמס בזה. הקטגוריות אינן גוף המידע, וחבל לאבד על כך מילים. קובץ על יד • שיחה • 19:25, 23 בינואר 2021 (IST)

הערת אגב: "שלוש השבועות" הוא מונח סאטמארי מובהק; בתלמוד מובאים שש שבועות, שלוש בשם אמורא אחד ושלוש בשם אמורא שני, ור' יואל מסאטמאר לקח שתיים מהדרשה הראשונה ואחת מהדרשה השנייה וקרא להם "שלוש שבועות". לא נדמה לי שמישהו השתמש במונח זה לפניו. אי״ש / שו״ת, י"ח בסיוון ה'תשפ"ג ; 04:22, 7 ביוני 2023 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אפריל 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בשלוש השבועות שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=4&topic_id=2893340&forum_id=771 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20140729002812/http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=4&topic_id=2893340&forum_id=771 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 19:59, 25 באפריל 2023 (IDT)