שיחה:תורמוס ההרים

חשבתי כי המחיקה היתה בטעות. לא מובן לי מדוע אי אפשר לתת פירוט של המעשה בדף השיחה - למי זה מפריע ? הרי לא כל אחד ימצא את המעשה בתלמוד ויבין אותו (הוא כתוב ארמית) וההסבר לי כלל תרגום לעברית. אבל לא אריב אתך על כך. רק עכשיו חזרת וחשבתי כי כבר הסתגלתה להיות סבלני כלפי הזולת. שיהיה לך לבריאות. וכמה שפחות שנפגש. וְתֵן בְּרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשבְּעֵנוּ מִטּוּבָהּ, דני - שיחה 18:47, 4 במאי 2009 (IDT)[תגובה]

דף השיחה אינו מזבלה הסובלת כל מה שאינו נמצא בערך. כל אחד יכול לקרוא מה שהוסר מהערך ע"י בדיקת גרסאות קודמות. ‏odedee • שיחה 18:49, 4 במאי 2009 (IDT)[תגובה]

אבקש את כבודו לעדן את הסגנון בטרם אעלה את הנושא לדיון פומבי

מזבלה - כך לא מכנים כתיבות משתמש. מה עוד שמדובר בקטע מהתלמוד. שונאי ישראל שרפו אותו אבל לא כינו אותו כך!
"כל אחד יכול לקרוא מה שהוסר מהערך ע"י בדיקת גרסאות קודמות" - לא מדוייק - קורא הערך כלל לא יודע כי הוסר הקטע.וְתֵן בְּרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשבְּעֵנוּ מִטּוּבָהּ, דני - שיחה 19:17, 4 במאי 2009 (IDT)[תגובה]

מחקתי כליל את האזכור של מעשה תורמוסים, משום שאינני רואה כל תועלת הצומחת ממנו לקורא. אין בסיפור הסבר מדוע בחר רשב"י דווקא תורמוס למטרתו - האם זו סגולה מיוחדת של תורמוס, או שבמקרה היה תורמוס תחת ידו. יש בירושלמי ובבבלי אלפי סיפורים נאים, אבל ראוי לדעת כיצד להביאם לפני הקורא, ידיעה שחסרה ביותר במקרה שלפנינו. דוד שי - שיחה 23:14, 4 במאי 2009 (IDT)[תגובה]

אנא שים לב: (אגב, המעשה מוכר לכל מי שלמד אי-פעם את הנושא - אפילו הציעו ~~לעשות כן~~ למצוא פתרון דומה היום - בתגובה לשאלת תם מטה)

התורמוס זקוק לאדמה פוריה במיוחד וחז"ל ידעו שאדמה בה קבור אדם היא פוריה ! ולכן כאשר מפזרים זרעי תורמוס, היכן שהם צומחים בצורה בולטת סימן שהיו בה קברות . והנה הטקסט שנמחק: "שאל את תושבי טבריה במה הוא יכול לעזור להם. אמרו לו יש מקומות שאנו חוששים כי יש בהם קברות והכוהנים לא יכולים ללכת שם. החליט לגמול להם טובה , נידכי טבריא (אמר: אלך ואטהר מקומות שיש בהם ספק טומאה). והוה נסב תורמסין (לקח תורמוסים) ומקצץ ומקליק (הוציא מהפירות שלהם את הזרעים ופיזר אותם). וכל הן דהוה מיהא הוה טייף (כל מקום שהיה גדל תורמוס - סימון ששם קבור מת - שכן האדמה פוריה).
גם כאשר מוחקים, אפשר להשאיר מראה מקום - גם לזה לא תסכים !
לכנות מקור תלמודי זבל - זה תקין.

וְתֵן בְּרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשבְּעֵנוּ מִטּוּבָהּ, דני - שיחה 23:21, 4 במאי 2009 (IDT)[תגובה]

אולי אפשר לשלב את זה ב"הידעת?" נחמד (וקצת מורבידי). זהר דרוקמן - I♥Wiki‏

מי ומתי חשב ליישם את 'מבחן תורמוס' בימינו? נת- ה- - שיחה 23:30, 4 במאי 2009 (IDT)[תגובה]

מה לעשות, אתה גם צעיר וגם ... כאשר בקשו לבנות בית מלון בטבריה על השטח משוער של בית הקברות (בסוף בנו) הביאו את המעשה כדוגמא לכך שאם רוצים למצוא פתרון אז אפשר כמו שעשה רבי שמעון בר-יוחאי בהצעתו המקורית. ברור כי התורמוס היום לא היה נהנה מהפוריות האדמה במאה ה-4 !. וְתֵן בְּרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשבְּעֵנוּ מִטּוּבָהּ, דני - שיחה 23:35, 4 במאי 2009 (IDT)[תגובה]

כדי להסיר ספק: התלמוד קדוש, ואיש אינו מכנה אותו בכינויי גנאי ח"ו. המילה "מזבלה" הופנתה כלפי משתמש:Daniel Ventura, וכיוון שהנושא הועלה לדיון על ידי דניאל, אציין שמילה זו הודבקה למעשיו בצדק רב. דוד שי - שיחה 23:44, 4 במאי 2009 (IDT)[תגובה]

ולגופו של עניין[עריכת קוד מקור]

למה הקטע :""שאל את תושבי טבריה במה הוא יכול לעזור להם. אמרו לו יש מקומות שאנו חוששים כי יש בהם קברות והכוהנים לא יכולים ללכת שם. החליט לגמול להם טובה , נידכי טבריא (אמר: אלך ואטהר מקומות שיש בהם ספק טומאה). והוה נסב תורמסין (לקח תורמוסים) ומקצץ ומקליק (הוציא מהפירות שלהם את הזרעים ופיזר אותם). וכל הן דהוה מיהא הוה טייף (כל מקום שהיה גדל תורמוס - סימון ששם קבור מת - שכן האדמה פוריה). " - כולל ציון הצקור לא יכלל בערך. הרי הוא עוסק בנושא הערך: התורמוסין וְתֵן בְּרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשבְּעֵנוּ מִטּוּבָהּ, דני - שיחה 04:16, 5 במאי 2009 (IDT)[תגובה]

הנה המקור לפחות: תלמוד ירושלמי, מסכת שביעית, דף כה,ב פרק ט הלכה א גמרא וְתֵן בְּרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשבְּעֵנוּ מִטּוּבָהּ, דני - שיחה 04:41, 5 במאי 2009 (IDT)[תגובה]

זהו קטע אנקדוטלי, שאינו תורם דבר לקורא הערך. יש לו מקום בערך העוסק בקדושת קברים ובהסרתה, אך לא בערך שלפנינו. דוד שי - שיחה 07:34, 5 במאי 2009 (IDT)[תגובה]

תורמוס ההרים והתורמוס התלמודי[עריכת קוד מקור]

האם זה אותו צמח ? צריך לבדוק בספריו של פרופ' יהודה פליקס. על פניו נראה שהיו בזמנם אוכלים תורמוס תרבותי, משהו דומה לפול של ימינו. --שפ2000 - שיחה 10:53, 5 במאי 2009 (IDT)[תגובה]

זו שאלה מענינית שאם הפיסקה הייתה נשארת הייתי משקיע מאמץ לחפש עליה תשובה. וְתֵן בְּרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשבְּעֵנוּ מִטּוּבָהּ, דני - שיחה 10:58, 5 במאי 2009 (IDT)[תגובה]

טעות בניקוד השם[עריכת קוד מקור]

לפי מילון אבן שושן, שם הפרח נוקד בטעות תֻּרְמוֹס בעוד שצריך להיות תּוּרְמוֹס. תיקנתי. הצורה אחרת של השם תקינה. 77.125.218.130 09:51, 9 במרץ 2015 (IST)[תגובה]