שיחה:תורת ההכרה
תורת ההכרה עוסקת[עריכת קוד מקור]
תורת ההכרה עוסקת בשאלות: מה היא ההכרה? מה התנאים שמאפשרים הכרה? ―80.230.109.16 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- נושא זה קשור מאד למתמטיקה וללוגיקה בפרט.
- ניתן להתייחס להסתמכות על ראיות אמפיריות כבעייתית. (אנחנו לא יודעים בדיוק מה ראינו ואין לנו סיבה אמיתית לסמוך על כך, בנוסף, מה אם שני חושים שלנו יסתרו זה את זה? - אשליות אופטיות לדוגמא)
- אולי כדאי להכניס שאלות נפוצות הנשאלות במדע זה?
- וכמובן ציטוט של "אני חושב משמע אני קיים" של דקראט... ―יובל מדר (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- כן קיים טקסט בעברית על הפרה - סוקרטים, באתר של מט"ח... ―ט.מ. (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- יש ספרים של שקולניקוב, של אונ' משודרת, ועוד. אבי 07:02, 10 מרץ 2005 (UTC)
- עכשיו ראיתי את ההקשר של מה שאמרת. בוא נאמר שיש לי הרבה פחות ציפיות ממה שהיו לי לפני חצי שנה, כשכתבתי את זה :-) אבי 08:04, 10 מרץ 2005 (UTC)
- אפשר לגאול את כל הערך מיסוריו. אריסטו וסיבתיות כבר יש פה בשפע. אבי 15:47, 27 מרץ 2005 (UTC)
- כן קיים טקסט בעברית על הפרה - סוקרטים, באתר של מט"ח... ―ט.מ. (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
לא ברור[עריכת קוד מקור]
מדקארט ועד היום או מדקארט ועד יום (דוד יום)? דורית 13:07, 2 דצמבר 2005 (UTC)
רבי סעדיה גאון[עריכת קוד מקור]
עסק בהרחבה בתורת ההכרה בספרו אמונות ודעות. עזר - שיחה 21:31, 13 בינואר 2010 (IST)
אי הסכמה ביני ובין אפלטון[עריכת קוד מקור]
קטונתי,אך בכל זאת ארשה לעצמי לחלוק על אפלטון הטוען שהדיון באפיסטמולוגיה לא ריאלי. כן צריך אפילו מחויב המציאות לחקור את הנושא ולרדת לעומקו.הגם שתורת ההכרה נוגעת בתפקודו של כל אחד מאתנו ,כדוגמא אציג שני ערכים הנגזרים מהנושא המדובר, אחד מהם הוא הספק השני היא ודאות. ערכים שמלווים כל אדם למשך ימי חייו,מאחר וביום כתיבת שורות אלו חל יום הולדתו של בני הבכור דניאל-אביהוא ברצוני, ולמותר לציין ללא קבלת רשותו,לרתום אותו למשמעות העמוקה של הכתוב ולאחל לו שילמד לחיות בשלום עם הספק ,ויאמץ אל ליבו את הודאות במלוא העוז, מעומק ליבי אני מברך את בני בהצלחה בכל דרך שבה יבחר. --Itzikmy50 - שיחה 15:43, 2 בספטמבר 2011 (IDT)15 8 2011 שעה 20 ו21
בעיות עם הערך הכתוב[עריכת קוד מקור]
הערך איננו מציג מקורות רלוונטיים ומתאר תאוריות פסיכולוגיות כעובדה.כמו כן מתואר בקטע "קרע" כלשהוא בין האדם למציאות ונטען כי הוא "מודרני".לא מסופק הסבר כלשהוא למשהו שמוצג כעובדה קיימת.
באיזה מובן של המושג "מציאות" קיים אותו הקרע? באיזה אספקט של האדם הוא נמצא? מהו בדיוק, מי קרע אותו ולמה? האם הוא ממשי במובן של בעיה פסיכולוגית כלשהיא או מטאפורי? ומי בדיוק החליט שהוא קיים מחוץ לדמיונו של הכותב?
כמו כן לעובדת אמונתו של אריסטו ברקיעים ונגזרותיהם אין כל קשר לערך הנ"ל ומוצגת כראיה נגדית למתואר, שוב, בלי כל תימוכין, הסבר או סיבה ממשית נראית לעין.
הערך דורש עריכה או מחיקה.
109.65.33.1 15:21, 30 בדצמבר 2011 (IST)
מטראליזם ודואליזם[עריכת קוד מקור]
לא ברור כיצד מטראליזם נידון כשאלה בתורת ההכרה. המטראליסט אינו מכיר ביישים רוחניים כגון הנפש המכירה, הרוצה וכדו'. הכוונה היא כמובן לדואליזם ואידיאליזם ולכן תוקן. ―79.176.216.104 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
שגיאת כתיב[עריכת קוד מקור]
המושג נטבע ולא נתבע. טבעו אותו ולא תבעו אותו... 213.8.173.78 09:58, 16 במאי 2012 (IDT)
- תיקנתי, תודה רבה! יעל - שיחה 10:04, 16 במאי 2012 (IDT)
אמונה והאמנה... משחק מילים?[עריכת קוד מקור]
הגדרת המושג ״אמונה״ אין מקורו בשיח תיאולוגי אלא בדיוק כהגרדת ״האמנה״. מצב בו אדם מאמין בנכונות טענה, בלי קשר להיותה או אי היותה נכונה אוניברסלית. ―85.64.123.230 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- מדובר בהבחנה בפילוסופיה של הלשון בין X מאמין ב-Y (אמונה) לבין X מאמין ש- Y (האמנה). אבנר - שיחה 09:59, 11 ביוני 2014 (IDT)
בעיית הקריטריון[עריכת קוד מקור]
לדעתי על מנת להצדיק האמנה לא צריך לפנות להאמנה אחרת. אלא להוכחה אפריורית. אקח את דוגמת הגשר הרעוע שהובאה פה, האדם שרואה אותה ורוצה לחצות יבדוק אומים מחוברים/חלודים וחבלים פרומים (ליבות חבלים במיוחד) הוא לא סתם יחליט לחצות על פי האמנה. ההאמנה בריגרסיה היא שהחבלים מחזיקים את הגשר במקום אבל אם החבלים פרומים הוא יקרוס במעבר, הרי זו ידיעה אפוסטריורית והאדם יחליט שלא לחצות. כך שיש פה הצדקה. מדען יוכל לקחת דוגמית מהחבל כדי לקבוע עד כמה הוא מאוכל ולדעת האם הגשר ישרוד 70 קילו נוספים ל5 דקות (אי הוודאות היא לספרות אחדות לפה ולשם). כך אנו יודעים כמעט בוודאות מה תהיה התגובה של הגשר. הוא גם לא צריך הצדקה לידיעתו, מכיון שפיזיקה מוכחת היא המדד לאמת כך שאין פה ריגרסיה אינסופית. ומכאן ועד לומר שאין לדעת האם הגשר יקרוס או לא הדרך ארוכה. ההצדקה למדד הלא מדויק היא שעכשיו הגשר במקומו והשינוי הוא בלתי נמנע, אך לבינתיים הוא עוד לא קרה. המדען יכול לקבוע האם יש וודאות, ספק או אי וודאות. האדם יחצה את הגשר רק בוודאות מוחלטת. 188.120.148.55 13:44, 21 בנובמבר 2014 (IST)
הכרה ישירה[עריכת קוד מקור]
נראה שבלשון המקרא "הכרה ישירה" מנוסחת כ"ידיעה את", כגון "לדעת את ה'", "ידוע תדע פני צאנך" (במשמעות של תשומת לב), וגם הביטוי "והאדם ידע את חווה אשתו" הינו לשון נקיה המשתמשת במושג ההכרה הישירה כמטהפורה ליחסים. ―212.199.57.199 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
שווה אולי לחדש את הערך ולהוסיף את דעת היהדות?[עריכת קוד מקור]
80.230.8.17 22:46, 19 בפברואר 2023 (IST)