שיחה:תיקון יתר

הדוגמה

אהבתי מאוד את התמונה עם הדוגמה. Harel - שיחה 09:12, 25 מרץ 2006 (UTC)

הדוגמה כלל אינה טובה. שהרי ייתכן שזו אינה הוראה למחשב, אלא פנייה למשתמש, שאם ברצונו לחפש, שילחץ על הכפתור. לדעתי יש להסיר את התמונה. הלל • שיחה 14:27, 5 אפריל 2006 (UTC)

גם אני חשבתי על אותו דבר. עדיף למצוא דוגמה יותר טובה. דוד 14:45, 5 אפריל 2006 (UTC)

מסכים.

זכור לי שבאתר עברית יש מספר דוגמות טובות להיפרקורקציה. (בר כוכבא שכתב "תכבלים" במקום "את הכבלים"). ‏conio.h ‏• ‏שיחה‏ 14:50, 5 אפריל 2006 (UTC)

לא רק הדוגמה נמחקה אלא גם ההתייחסות לנושא ההוראות למחשב. טרול רפאים 20:58, 7 בנובמבר 2007 (IST)

דוגמא נוספת

שלום, אני משתמשת חדשה וממש התפלאתי ושמחתי לראות את הערך הזה! זאת משום שאני יחסית סלחנית עם אנשים שמבצעים שגיאות בשפה העברית פשוט כי הם לא יודעים/לא זוכרים/סה"כ משתמשים בשפה מדוברת ולא מתיימרים לדבר בשפה תקנית או רשמית מידי, אבל יכולה להשתגע מכאלה שמבצעים תיקון יתר. בעיקר כשהם מקריאים נאומים, לרוב בטקס סיום קורס בצבא, בחגיגות על הדשא בקיבוץ, או חמור מכל: בטקס סיום שנה בביה"ס, כשהשוגה היא מורה... הדוגמא לתיקון יתר שרציתי להביא היא השימוש ב-ו' החיבור עם שורוק במקום עם שוא מתוך רצון לדבר "יפה" או "נכון" יותר, למרות שממש אין צורך - כי המילה הבאה אינה מתחילה באות בומ"פ או בשוא. לדוגמא: שמחה ורינה (נהגה: שמחה *או*רינה), ילדים וילדות (נהגה: ילדים *או*ילדות, וזה אפילו עוד יותר חמור כי יש שם י' עם שוא וזה אמור להיות ילדים *וי*ילדות). אני מקווה שהדוגמא מובנת ועוד יותר מקווה שלא עשיתי פה תיקוני יתר על ימין ועל שמאל :) אני בסך הכל בחורה פשוטה ולא מבינה יותר מידי בבלשנות או בשפה מעבר להשכלה תיכונית בסיסית. תודה! 84.229.30.48

אני לא אהבתי את הדוגמא

ולכן גם הורדתי אותה. דוד טוען שזו הוראה למחשב כאשר מבחינתי זו הוראה לי לחפש. אם כל הכבוד למחשב, הוא עושה את שמצווה עליו על ידי אנשים, גברים ונשים. אפשר ורצוי למצוא דוגמאות טובות בהרבה. ויפה שעה אחת קודם. דורית 13:29, 4 בנובמבר 2006 (IST)

מעשה זה עצמו הוא דוגמה לתיקון יתר :-) דוד שי 13:34, 4 בנובמבר 2006 (IST)

ואי ואי ואי --80.230.247.94 13:35, 4 בנובמבר 2006 (IST)

לא משעשע אותי. למעשה, אני רוצה לשנות את תגיות ה"העבר", "הסר" ו"מחק" שבראשי הדפים ל"העברה", "הסרה" ומחיקה". הגיע הזמן. אומנם, טענת נגדי כי מדובר בהוראה למחשב ולכן אין לתקן. אני טוענת כי מאחרי המחשב עומדים אנשים, גברים ונשים המצווים עליו מה לעשות לכן השינוי הוא מתבקש. דורית 13:43, 4 בנובמבר 2006 (IST)

אני חושב שגם הגישה שלך היא תיקון יתר. "מאחרי המחשב עומדים אנשים, גברים ונשים המצווים עליו מה לעשות" וזאת בדיוק הסיבה שהפקודות מנוסחות בלשון זכר. תארי לעצמך שאני מחשב ואת אומרת לי "תמחק את הערך". אבל גם האפשרות שלך היא מקובלת, כך הפעולות הנ"ל לא תראנה כפקודות, אלא כאופציות. כך הן מנוסחות גם בוויקיפדיה הספרדית. 80.230.247.94 13:48, 4 בנובמבר 2006 (IST)

אני תומך בדורית:

• קודם כל הדוגמה בכלל לא שייכת לנושא הערך. הערך מדבר על תופעה לשונית בלשנית, בעוד הדוגמה שייכת לתחום אחר.
• הדוגמה הוכנסה לפה במידה רבה בעקבות ויכוח אחר, ובכך נעשה פה מעשה "קרדום לחפור בו" (שלכבודו גם נכתב ערך ראוי, אלב זה כבר סיפור אחר...)
• אני חשוב שאם הולכים לפי העיקרון הזה, זה צריך להיות חפשי, שכן הפקודה היא לא ל"מחשב", אלא לתוכנה, שהיא נקבה.

eman • שיחה • (: \ ): • ♥ 13:53, 4 בנובמבר 2006 (IST)

אם כך, אני רואה לנכון להעלות את נושא שינוי התגיות לסדר היום, אבל, כמובן, לא בדף זה. 80.230.247.94 13:57, 4 בנובמבר 2006 (IST)

העברתי למזנון. דורית 15:07, 4 בנובמבר 2006 (IST)

אישה מדהימה

שלשום נתקלתי באישה שככה סתם, תוך כדי פטפוט במסיבה, אמרה "היפרקורקציה". כן, המילה הזאת היא חלק מאוצר המילים המדוברות שלה. ואני, עד שנכתב הערך בוויקיפדיה, אפילו לא ידעתי שיש מילה כזו. דוד שי 19:38, 4 בנובמבר 2006 (IST)

דוגמא נוספת

נתקלתי בדוגמא נחמדה להיפרקורקציה:

במקום "כקליפת השום", מתייחסים ל-ק' כ-כ' ובגלל שהיא לא בראש מילה מבטאים אותה כמו ח': כחליפת השום.

לדעתי זאת דוגמא יותר מובנת מאשר "כל קצין וחצין" שיש כרגע.

מה דעתכם להחליף או להוסיף לערך? זה מעניין מישהו? אפילו לא כקליפת השום? Ori229 16:25, 3 בינואר 2007 (IST)

מורתי ללשון נתנה בכיתה את הדוגמה "כל קריין וחריין", שאותי אישית הצחיקה למדי. בברכה, Tahmar1900 16:16, 1 ביוני 2007 (IDT)

תשמעו איזה צירוף מקרים: בדיוק אשתי הראתה לי בספר "משחקי זוגות" של שלי יחימוביץ' איך אחד הגיבורים, בלשן, עובד בלתקן קריינים ברדיו. לקריין אחד שאמר "כל קצין וחצין" הוא שולח מכתב ובו הוא נוזף בו עם הביטוי "כל קריין וחריין". Ori229 20:26, 5 ביוני 2007 (IDT)

למיטב זכרוני מי שהמציא את הסיפור הוא ר' משה תהילימזוגער. דוד 20:47, 5 ביוני 2007 (IDT)

הנוסח הנוכחי, "ביקורת לתופעה מופיעה בביטויים $\ \varphi$ ו-$\ \psi$", הוא עצלני במופגן. אם יש לביטויים מובן, מקור ואב, יש לציינם; ואם אין, מנין באו? עוזי ו. 21:29, 13 בדצמבר 2007 (IST)

בעיית מקצועיות

ערך שעוסק בבלשנות ומדבר על החלפה של אותיות (ח' במקום ק') כשהוא מתכוון לעיצורים זה קצת בעיה. וגם חסר הסבר לגורמים לתופעה. האם יש הצדקה לשכתוב טוטאלי? ‏Tiramisu • שיחה 01:27, 2 ביוני 2007 (IDT)

אני לא מצאתי בעיה בניסוח הערך. אם חסר הסבר לגורמים (דווקא מצאתי הסבר לגורמים: "הדובר, מתוך רצון עז להקפיד על שפה תקינה ביותר, טועה בלשונו") - תוכל להוסיף ולהסביר. מדוע שכתוב טוטאלי? אלדד • שיחה 01:31, 2 ביוני 2007 (IDT)

דוגמה נוספת

שהעליתי לערך אבל היא נמחקה בעריכתו האחרונה של Tiramisu:

דוגמה אחרת, גם היא מן השפה העברית, היא שמו של הארגון "עדאלה" ("צדק" או "שוויון"), שישראלים נוטים לפעמים להגות בטעות בתור "עדאללה" (מתוך הנחה שגויה שיש קשר ל"אללה", כמו במילה "עבדאללה").

האם בדוגמה זו אין משום תיקון יתר, מצד ישראלים שלא מכירים את המילה המקורית, "עדאלה"? אלדד • שיחה 10:59, 2 ביוני 2007 (IDT)

דוגמה אחרת, שנתקלתי בה לאחר רצח ליאון קלינגהופר במקרה חטיפת האונייה אקילה לאורו, הייתה תיקון יתר של הקריינית בחדשות בערבית, שביטאה את שמו "ליאון קלינגהובר". בערבית מקובל לייצג את העיצור /v/ בעזרת העיצור /f/. לכן הקריינית סברה כנראה שאם כתיב השם הוא "קלינגהופר" - זה אמור להיות "קלינגהובר" (ב-v). אלדד • שיחה 11:04, 2 ביוני 2007 (IDT)

הסבר למחיקה:

קודם כל, יש בעיה להגיד שהדוגמה היא מהשפה העברית. היא לא. היא מהאופן שבו הוגים בעברית מילה זרה. זה כמו שתתייחס לאופן שבו דוברי עברית הוגים את הביטוי מאנגלית OUT OF THE BLUE במבטא עברי. בנוסף, לא מוכרת לי הבחנה פונטית בעברית בין ל' אחד ובין שני ל' ולכן אני לא רואה איך דובר עברית יכול להגות אללה במקום אלה. ובנוסף לכל, הסיבה שהדוגמה שלך אינה טובה (וגם הדוגמה החדשה עם השם של הבחור), היא שזה לא עונה על התיאור של התופעה. בשני המקרים אין יישום יתר של חוק דקדוקי, אלא טעות של הגייה כתוצאה מאי-ידיעה. ‏Tiramisu • שיחה 12:08, 2 ביוני 2007 (IDT)

האם במונח "תיקון יתר" ("היפרקורקציה") אין התייחסות גם לתיקונים אחרים, מעבר ליישום של חוק דקדוקי? המונח האנגלי המקביל, דרך אגב, מכסה יריעה רחבה בהרבה. אלדד • שיחה 12:10, 2 ביוני 2007 (IDT)

לא התייחסת לשאר הטיעונים. תיקון יתר, למיטב ידיעתי, מתייחס לתיקון של טעות שמתבצע במקום שבו לא צריך תיקון. ובדרך כלל יש אלמנט סוציובלשני של ניסיון להישמע חכמים יותר. ‏Tiramisu • שיחה 12:14, 2 ביוני 2007 (IDT)

הצצתי בערך באנגלית. לטעמי, הוא רחב מדי. כל הקטע של hyperfireignism מקומו במקום נפרד לדעתי. משום שאין בו ממש "תיקון" (והרי זה שם התופעה, לא?), וגם אין בו קשר לחוקים של שפת הדובר, אלא לתפישה של לגבי חוקים של שפות אחרות. לא יודע, קצת בעייתי, אבל בכל מקרה אי אפשר לדבר בעברית על הגייה של אללה לעומת אלה. ומכיוון שזו לא מילה בעברית - אין פה מה להיראות חכם יותר או בקיא יותר בשפה. ‏Tiramisu • שיחה 12:27, 2 ביוני 2007 (IDT)

האמת היא שכן אפשר לדבר בעברית על ההבדל שבין הגיית "אללה" לעומת "אלה" (וברור מאוד כאשר אתה שומע מישהו הוגה "עדאללה" לעומת אחר ההוגה "עדאלה"), אבל אני נוטה לקבל את דעתך ולהשאיר את הדיון הנוכחי במסגרת דף השיחה (ולא להעביר חלק מכאן לערך עצמו). תודה על התייחסויותיך. אלדד • שיחה 12:33, 2 ביוני 2007 (IDT)

בעיה עם הדוגמה החדשה (בעז)

ההגיה הנכונה של השם בעז היא מלעילית ולא מלרעית כפי שכתבת (לפי טעמי המקרא). כמו כן אני לא יודע אם התופעה מספיק רחבה (יש לך עוד דוגמה?). לפיכך אני מוחק את הדוגמה בינתיים עד שתסביר למה התכוונת. ‏Tiramisu • שיחה 21:43, 3 ביוני 2007 (IDT)

ההגיה הנכונה היא מלעילית, וזה בדיוק מה שכתבתי. בשפה העממית יש נטיה להגות שמות במלעיל (משה, שרה,), ולכן מתקני היתר נוטים לתקן אותם חזרה למלרע (משה, שרה) ותוך כדי כך לתקן גם את השם בועז (לבועז). יש עוד שמות כאלו, אנסה לחשוב על דוגמה. דוד 14:13, 4 ביוני 2007 (IDT)

הדוגמה פשוט נכתבה הפוך, אם זכרוני אינו מטעני: היה כתוב בה מלרע איפה שהיה צ"ל מלעיל ולהפך. HansCastorp 15:54, 4 ביוני 2007 (IDT)

אז אחזיר אותה ואתקן. רק לשם האנקדוטה: מיד לאחר שכתבתי את התגובה הקודמת נכנסתי לשיעור בו השתמש מעביר השיעור בביטוי "יכין ובועז", ומיד תיקן את תיקון היתר של עצמו. דוד 17:41, 4 ביוני 2007 (IDT)

אכן זה הבלבול שהיה. כתבת שבעז זה מלרע. אז אתה מוזמן לתקן לצורה שהתכוונת, זה בהחלט נשמע לי תיקון יתר.‏Tiramisu • שיחה 21:56, 4 ביוני 2007 (IDT)

לגבי כוס

לרוב זה נקבה. במשנה יש קצת "כוס" בזכר. זה כמו להגיד שהמילה "שדה" היא זו"נ, משום שבלשון חז"ל היא נקבה (השדה הקצורה). בכל מקרה אני מניח שבגלל ההיסטוריה של המילה ולשם הדיוק התיקון היה במקומו. וזה הביא לי רעיון לדבר על מילים ששינו את מינן בערך מין דקדוקי. ‏Tiramisu • שיחה 14:21, 5 ביוני 2007 (IDT)

אתה צודק שלרוב מתייחסים אל כוס כנקבה, אך עדיף לבחור בדוגמה חד-משמעית. אני תמיד שמח לגרום לאנשים לתקן ערכים אחרים. דוד 20:43, 5 ביוני 2007 (IDT)

אוהד

הורדתי את הדוגמה של אוהד, משום שהיא (לפחות בחלק מהמקרים) מכוונת. אוהד הוא שם תנ"כי, אחד מבניו של שמעון. הוא מופיע במניין השמות בבראשית ובשמות, אבל במפקד בספר במדבר הוא נעלם. אחת הפרשנויות היא שהוא מת לפני שהספיק להוליד בנים, ולכן יש הקוראים את השם במלעיל במכוון, וזאת כדי שלא לקרוא בשם שנחשב רע. דוד 18:01, 26 ביולי 2007 (IDT)

ל-NEUVER

המחיקה שלך אינה מוצדקת. אמנם הדוברים מגיעים לצורה הסופית באמצעות אנלוגיה (כמו ברוב המקרים), אבל המניע לאנלוגיה הוא היפרקורקציה: מחקרים סוציובלשניים מראים שדוברים אשכנזים ממעמד סוציואקונומי גבוה יותר מיישרים את כל הפרדיגמה לפי ע"ו (מֵבין ומכאן מֵכיר) ואילו דוברים מזרחיים ממעמד נמוך יותר מיישרים לפי חפ"נ (מַכיר ומכאן מַבין). לפיכך, הם מסיקים שהצורה הראשונה נתפסת "גבוהה" יותר, ומכאן ההיפרקורציה לכיוונה. ברשותך, אני מבטל את המחיקה. ‏Tiramisu • שיחה 10:22, 21 באוגוסט 2007 (IDT)

אם יש מחקרים שטוענים זאת, מי אני שאטען אחרת. ‏nevuer‏ • שיחה 13:45, 21 באוגוסט 2007 (IDT)

אם יהיה לי פנאי וכוח - אחפש את התימוכין. זה מחקר ישראלי, לא צריך להיות מסובך לאתרו. ‏Tiramisu • שיחה 14:46, 21 באוגוסט 2007 (IDT)

חברות הכבלים

לדעתי, ההגייה "חֲבָרות הכבלים" אינה נובעת מתיקון יתר או מעידה על תופעה זו, אלא נובעת מאי ידיעת הכלל או אי הכרת צורת הסמיכות. אלדד • שיחה 14:22, 21 באוגוסט 2007 (IDT)

אלדד, אני דווקא כן חושב שזאת היפרקורקציה. לדעתי רוב הדוברים יגידו חֶבְרָה ביחיד וחֶבְרוֹת ברבים ובסמיכות, באנלוגיה לצורת היחיד ובלי להתחשב בדקדוק הנורמטיבי. הדובר שמקפיד על כללי הדקדוק יגיד חֶבְרָה ביחיד, חֲבָרוֹת ברבים וחֶבְרוֹת בסמיכות. מי שאומר חֶבְרָה ביחיד וחֲבָרוֹת ברבים ובסמיכות הוא זה שאינו בקי בכללי הדקדוק אך כן מנסה להקפיד עליהם, ולכן זוהי היפרקורציה: יישום לקוי של כללי הדקדוק הנורמטיבי. ‏nevuer‏ • שיחה 14:35, 21 באוגוסט 2007 (IDT)

מקבל. אלדד • שיחה 18:00, 21 באוגוסט 2007 (IDT)

צהרים

האם ביטוי המילה צהרים בA זה דוגמה לתיקון יתר?

לדעתי לא. זו דוגמה לחוסר ידיעה. המהות של תיקון יתר היא החלה של חוק מסוים וברור על מילים שלא אמורות לציית לו. השיבוש של צהריים, מחרתיים וכד' נובע מקריאה שגויה של הקמץ הקטן כקמץ רגיל. אגב, מסורות מסוימות הוגות TSAHORAYIM (כלומר הקמץ הראשון כתנועת A והחטף כתנועת O). ‏Tiramisu • שיחה 10:42, 31 באוקטובר 2007 (IST)

האם הטעמה לא שייכת לפונולוגיה?

הדוגמה בעניין ההטעמה מובאת בין דוגמאות מתחומים שאינם פונולוגיה. האם הטעמה אינה חלק מפונולוגיה? דב ט. 15:34, 28 באוקטובר 2007 (IST)

לטעמי, הדוגמה אינה טובה באופן כללי (אמרתי זאת בעבר). קשה לומר שמקור השיבוש בהיפרקורציה, כי אין כאן החלה של חוק מצומצם על סביבה לא רחבה מדי, אלא להיפך: החלה של חוק רחב מאד על מילים בודדות שלא מתיישבות אתו. זה יותר מתאים ליישור פרדיגמה. ‏Tiramisu • שיחה 10:39, 31 באוקטובר 2007 (IST)

דולב

האמנם צריך להיאמר במלעיל? נשמע מוזר.

אולי זה נשמע מוזר כי תיקון היתר נפוץ. המילה מנוקדת דֹּלֶב ויש לבטאה במלעיל, כמו שמות אחרים באותו משקל: חופן, שורש, תוכן, אורן וכו'. דב ט. 20:47, 13 בדצמבר 2007 (IST)

אוקיי.

בכ"פ לא דגושות במילים שאולות

"*הגיית בכ״פ רפויות לאחר אותיות השימוש בכ״ל בשמות לועזיים ("בְּבֿרלין"* במקום "בְּבּרלין", "בְּפֿריז"* במקום "בְּפּריז")". האם זו באמת שגיאה להגיד "בְּבֿרלין"? בתנ"ך דובר בְּפֿרס (ממלכת פרס), או על בְּבֿבל (ממלכת בבל). זו שהצורה לא נהוגה כיום, לא אומר שהיא שגוייה. לי אישית קשה להגיד שהתנ"ך טועה בגלל תיקון יתר. בברכה, Tahmar1900 22:30, 13 בדצמבר 2007 (IST)

כנראה הצורות "פרס" ו"בבל" הן פשוט בעברית. "ברלין" ו"פריז" הן לא. תומר 01:39, 14 בדצמבר 2007 (IST)

למה בבל ופרס הן יותר בעברית מאשר ברלין ופריז (שכידוע, לא נהגית כך בצרפתית)? מילים שמושאלות לעברית עוברות שינויים כדי להקל על הדוברים את ההגייה. מילים רבות שהושאלו לעברית עברו ועוברות את התהליך הזה, וגם אם הוא היה נפוץ יותר בעבר (המילה פרתמים השאולה מפרסית קיבלה דגש בראשה למרות שאין דגש בשפת המקור), אין בכך כדי להופכו לתיקון יתר. לעומת זאת, כן קיימת בעברית תופעה של תיקון יתר, במילה פילבוקס. הוספתי את הדוגמה לערך, והסרתי את הדוגמאות השגויות. דוד - שיחה 03:42, 14 בפברואר 2010 (IST)

גם קונצנזוס במקום קונסנזוס. הרהורים מאוחרים

הצורה "קונצנזוס" במקום "קונסנזוס" היא גם דוגמה של תיקון יתר בהנחה שגויה שהמילה האנגלית (ממקור לטיני) הינה concensus, יעני מילה לטינית למהדרין הדומה לcensus, ולא consensus כפי שזה באמת.כלומר מקור התעתיק קונצנזוס היה ב"בורות" של אנשי מדיה ואף אקדמיה מסוימים לגבי הכתיב הנכון באנגלית של המילה. היתה הפצה רבה דרך חלק מהמדיה של המילה גם הודות לצליל הנעים לפה ולאוזן העבריות. הטעות נוצרה במקור על ידי תיקון יתר לאטימולוגיה אנגלית ולטינית כביכול "נכונה".

טעות נפוצה במדיה אך מסוג אחר - הנוגע הפעם למשמעות - היא ה"כס הקדוש". שם לא מדובר בתיקון יתר אבל בכל זאת אני מציין אותה בגלל הפופלריות : ה"כס הקדוש" אמר באסיפה, הכס הקדוש התעלף הכס הקדוש ביקר בישראל, וכו'. כאשר במציאות מדובר בחפץ - הכסא עליו יושב האפיפיור ושם נוסף, סמלי, למוסד האפיפיורות ולא באדם עצמו. יתכן שהקרבה הצלילית לשם ה"קסים" מאתיופיה תרמה להתמדה בשגיאה זו.Ewan2 - שיחה 22:22, 15 בספטמבר 2009 (IDT)

גם "הכתר הבריטי" הוא חפץ דומם, ובכל זאת הוא עושה הרבה דברים. אלה דוגמאות קלאסיות למטונימיה. ‏nevuer‏ • שיחה 22:33, 15 בספטמבר 2009 (IDT)

• לא. איני מדבר על מטונימיה. "הכתר הבריטי", כמו "הכס הקדוש" ו"השער הנשגב" אכן מטונימיה כפי שאמרת. אלה מתיחסים למוסד המלכות, מוסד הוטיקן או מדינת הוטיקן או מוסד השלטון העותמני, אבל אינם בשימוש לגבי אישיות מסוימת.. איש אינו אומר "הכתר הבריטי" הגיע לביקור ממלכתי בערב הסעודית. אבל בישראל הייתה ועדיין נפוצה הטעות בשימוש הביטוי הכס הקדוש לגבי אדם אחד - האפיפיור לא כמוסד אלא כאדם. הכס הקדוש נאם בפני קהל של מיליון אנשים. אבל זו טעות שאינה תיקון יתר

ה"משותף" עם קונצנזוס הוא רק שזו טעות של עיתונאים עם חסר בידע .

• קונצנזוס הוא הוא טעות בולטת מסוג תיקון יתר Ewan2 - שיחה 03:01, 14 בפברואר 2010 (IST)

מה פשר הכוכבית

אחרי המילה "חֻפִּים"? חצי חציל 18:57, 1 באפריל 2010 (IDT)

כנראה תיקון יתר :). תיקנתי. ‏odedee • שיחה 19:03, 1 באפריל 2010 (IDT)

אני מכיר את הצורה *חֻפִּים, כשהכוכבית לפני המילה, כדי לסמן שהצורה שגויה, בדרך כלל בספרי לשון. אצטרובל - שיחה 19:31, 1 באפריל 2010 (IDT)

אתה צודק, אבל כבר ברור מהמשפט שאין זו הצורה התקנית. בנוסף, לא רצוי להשתמש בסימונים שלא ידועים לציבור הרחב. ‏odedee • שיחה 20:06, 1 באפריל 2010 (IDT)

במידה ו...

דוגמה קלסית להיפרקורקציה שאפילו אני שגיתי בה עד לפני כמה שנים.

Yaron Shahrabani • דיון • ו' באלול ה'תשע"א • 16:45, 5 בספטמבר 2011 (IDT)

עוד דוגמה שגויה

"הטיית פעלים בבניין הִפעיל לפי תבנית הֵפעיל גם כשהגזרה לא מצדיקה זאת" - לא מדובר בתיקון יתר. זו אנלוגיה סטנדרטית שאינה קשורה למשלב גבוה (להפך). ואפרופו משלב, המונח הזה חסר בהגדרה המסורבלת והעממית שבתחילת הערך ("הדובר מתוך רצון עז להקפיד", "חוק לשוני מינורי יחסית" וכו'. ניסוח לא משהו).
כמו כן, הדוגמה "השמטת ו"ו החיבור בין שני איברים של משפט מחובר" וגו' - מאוד לא ברורה. --Radioactive Grandpa - שיחה 11:36, 4 במרץ 2013 (IST)

שכתוב מקיף

עשיתי שכתוב מקיף לכל הערך שהתבסס על התוכן הקודם. שניתי ניסוחים וסגנון, ובעיקר ארגנתי את המבנה מחדש, של הערך בכלל ושל הדוגמות בפרט, כך שתהיינה בהירות יותר (בתקווה) ובעיקר שמהותן כתיקוני יתר תודגש. רציתי להוסיף כאן כמה הערות, וכרגע גם קראתי את כל דף השיחה אז באותה הזדמנות גם להגיב לכמה לנקודות שם (אפילו שנכתבו לפני שנים).

1. השמטתי את הדוגמה שנגעה להשמטת ו"ו החיבור. אני אפילו לא בטוח שהבנתי אותה, אז אם מישהו רוצה להשיב אותה והוא יכול להציג אותה בבהירות ולהראות שמדובר בתיקון יתר, אני אשמח.
2. אהבתי מאוד את הדוגמה לעיל של ו"ו החיבור השרוקה בכל מקום, אבל זה לא ממש תיקון יתר. האם מישהו יודע אם יש מונח לתופעה שאנשים מנסים לדבר באופן מליצי ואגב כך שוזרים את דבריהם בשגיאות ללא הבחנה? זה דבר שיכול להופיע ב"ראו גם".
3. קראתי את הדיון לעיל והטענה של ‏Tiramisu. זו טענה מעניינת מאוד. אבל לומר שהתופעה האמורה היא תוצאה של תיקון יתר - זה בלתי מתקבל על הדעת במצבה הסינכרוני של העברית כיום, שבה התופעה היא סממן די בולט למשלב נמוך, או לפחות שאינו גבוה. אם מישהו רוצה לטעון שבהקשר היסטורי מסוים התופעה הצביעה על מצב של תיקון יתר ורוצה גם לשלב זאת כאן בערך, לדעתי זה מבורך, אבל צריך לעשות את זה תחת ההסתייגות הנדרשת, וגם להציג את הסימוכין המדוברים.
4. גם הטענה על אוהד מעניינת. אבל כאמור, אם זה מכוון - זה רק בחלק מהמקרים, והחלק הזה מבוסס על פרשנות מאוד דחוקה ומרחיקת לכת, ואף אירציונלית בהקשרה (לא לקרוא בשם שנחשב רע - אבל בכל זאת לבחור בו כשם?). חוץ מזה, לך תשכנע את את רבבות האנשים שנקראים אוהד והוריהם שהם שוגים בהגיה במכוון מהטעם שציינת. הוספתי את השם לרשימה. --Radioactive Grandpa - שיחה 22:58, 23 במרץ 2013 (IST)

עוד הערה בעניין נקודה 3: יש כאן בעיה עקרונית. הטיעון האמור של Tiramisu מכוון לכך שהשימוש בתבנית ע"ו מונע בסופו של דבר מתפישה של לשון יוקרה. לשון יוקרה אינה לשון התקן! ואף על פי המשותף לשתיים (אופייניות למעמד החברתי הגבוה) הן בהחלט אינן זהות, ותיקון יתר במובנו הבלשני השכיח והמצומצם (זה שעליו נסוב הערך) קשור רק ללשון התקנית (במובנו הרחב יותר, הוא כמובן יכול להיקשר בכל משלב לשוני שהוא). הסוגיה הזו היא אחת הדוגמות המובהקות לכך. אפשר גם לקחת דוגמה נוספת: דיבור עם חי"ת ועי"ן לועיות. זו לא שפת יוקרה - היא כמעט מנוגדת לה. אבל היא עדיין מייצגת את לשון התקן הממלכתית.--Radioactive Grandpa - שיחה 23:13, 23 במרץ 2013 (IST)

ותיקון בעניין 4: הסרתי את השמות אוהד ודולב מהרשימה, אבל מסיבה אחרת: אלו פשוט אינם תיקוני יתר (דווקא היעדר הכוונה הוא העדות לכך). הנימוקים בהערת השוליים במקום הרלוונטי בערך.--Radioactive Grandpa - שיחה 18:27, 28 במרץ 2013 (IST)

משוב מ-22 בפברואר 2014

יש להסיר את הדגש הקל מצורות הסמיכות: "(למשל: דַּרְגּוֹת, מַלְכּוֹת, קַסְדּוֹת, לִשְׁכּוֹת)". מכיוון שהשווא במילים הללו הוא שווא מרחף, לא יבוא אחריו דגש קל. כלומר, צורת הרבים של "מלכה" היא "מְלָכוֹת" (melakhot) ובסמיכות "מַלְכוֹת-" (malkhot). הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
109.65.24.12 18:47, 22 בפברואר 2014 (IST)

הערה נכונה, אבל הדוגמה נגעה להגיה הרווחת (רק במלה "לִשְׁכּוֹת" הדגש בא לידי ביטוי). כדי להימנע מהטעיה הסרתי את הדוגמה ותקנתי את ניקוד השאר. R.G. - שיחה 21:58, 22 בפברואר 2014 (IST)

הנו/הנה/הנם/הנן כאוגד

השימוש בהנו כאוגד נחשב תיקון יתר? עפרה הוד - שיחה 08:05, 23 בפברואר 2014 (IST)

לא מדובר בתופעה שמקורה בתיקון. זה קרוב לדוגמה לעיל עם ו"ו חיבור שרוקה בניגוד לכללים: טעות שנגרמת מנסיון להשתמש במשלב גבוה, אבל לא בתגובה לטעות רווחת. R.G. - שיחה 18:06, 23 בפברואר 2014 (IST)

מכללי האינטרנט

כאשר אתה מתקן מישהו סביר שתטעה בעצמך. הראש - שיחה 00:53, 12 ביוני 2019 (IDT)