שיחה:תרגומי התנ"ך

ציטוט לא ברור

במגילה ג,א ובנדרים מצוטט הפס' מנח' ח,ח
מה? הכוונה למצוטט הפסוק מנחמיה ?
יש בערך זה המון קיצורים לא ברורים (גמר' זה גמרא אבל רבים אחרים לא נהירים לי, או שאינני בטוחה מספיק על מנת לתקנם). בנוסף כדאי להוסיף יותר קישורים לערכים שקיימים או יתווספו בהמשך...F16 13:14, 31 דצמ' 2003 (UTC)

כל הכבוד

כבוד ויקר לכל מי שטרח בהתקנת הדף הזה. הוא פנטסטי! Ijon 16:14, 8 ינו' 2004 (UTC)

תרגום לערבית

בקשה, בקשר לתרגום לערבית: האם מישהו שיודע לקרוא את כתב הערבית מוכן להוסיף לרשימה טרנסקריפציה (מנוקדת?) של הפסוקים לא"ב העברי? כשפה שמית, אני מסוקרן כיצד זה נראה, ואני משוכנע כי גם אחרים שאינם קוראים ערבית ישמחו. תודה.

הנה המשפט הראשון (עד הפסיק), וזה היה מתיש. (אני מצטערת אם יש טעויות, אני לא יודעת ערבית כל כך טוב.)

"פִי אַלבַּדַה חַ'לקַה אללַהֻ אלמַאמְוַאתִ וַאלְאַרְסַ," 83.130.37.163 19:07, 9 בספטמבר 2006 (IDT)

תרגום ספר דניאל לעברית

שאלה למבינים: האם יש תרגום של ספר דניאל מארמית לעברית ?

בודאי - למשל בסדרה של אברהם כהנא, או של 'תנ"ך קאסוטו', תוכל למצוא שם מלבד התרגום גם הקשרים היסטוריים.

פיני

היצירה הכתובה הראשונה?

ציטוט: "בשפות אחדות היה תרגום התנ"ך היצירה הכתובה הראשונה, ולכן היה צורך לעתים להמציא אלפבית לשם כך."

האם אכן זה כך? היש דוגמא קונקרטית לשפה כזו? יש להכניס לפחות דוגמא למאמר.

מקורה של קביעה זו באנציקלופדיה העברית (כרך כד, עמ' 301). למרבה הצער אין שם דוגמה ספצפית. עם זאת, בהתחשב באמור בויקיפדיה האנגלית, שהתנ"ך תורגם, לפחות בחלקו, ל-2,355 שפות, הקביעה של האנציקלופדיה העברית נראית סבירה למדי. הנתון הקרוב ביותר שמספקת האנציקלופדיה העברית (שם, עמ' 309) הוא שלפי המסורת הארמנית, התנ"ך הוא הספר הראשון שתורגם לשפה זו, סמוך להמצאת האלפבית הארמני. דוד שי 18:08, 14 נוב' 2004 (UTC)

לא התכוונתי לפקפק בכך, אלא להביע פליאה! אני שואל לא לשם שינוי הכתוב, אלא מתוך סקרנות בלשנית.... היש מי שיכול להדגים שפות כאלו? האם זה לא שיכתוב נוצרי של הסטוריה במיקרים רבים (כגון סלאבית ישנה של כנסיה)?

מדובר בעיקר בשפות אמריקניות-ילידיות ("אינדיאניות") או שפות של האוקיינוס השקט. לפי האתר "אומניגלוט" [1] השפה של איי קיריבטי נכתבה לראשונה בידי מיסיונר נוצרי שרצה לתרגם את הביבליה (התנ"ך והברית החדשה) לשפת המקום. הוא פיתח שיטת כתיבה שמבוססת על האלפבית הלטיני. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 00:25, 10 בספטמבר 2006 (IDT)

כמה שאלות

א. ניתן להבחין בהשפעה של ההלכה על אונקלוס (בעיקר בעקבות שיטתו ההלכתית של רבי עקיבא).

האפ הכוונה לא לרבי אליעזר?

ב. תרגום יונתן - "יש המשערים שייחוס זה נבע מכך שבמקור נקרא תרגום זה 'תרגום ארץ ישראל' או 'תרגום ירושלמי'"

ראיתי כמה מהדורות של מקראות גדולות (במיוחד הישנות יותר) בהם מופיע "תרגום יונתן" ולצידו השלמות הנקראות "תרגום ירושלמי" - מהפשר הדבר?

ג. "תרגום ניאופיטי הוא תרגום ארץ-ישראלי לתורה, שנמצא במנזר למומרים (ומכאן שמו)"

הסבר הדבר לטובת אלו מביננו שאינם דוברי לטינית (/ספרדית?)

ד. תרגום השבעים - מאוד יפה, אבל אם יש ערך מורחב, האם באמת צריך להאריך כל כך?

• באותו עניין, אני מניח שבLXX הכוונה לספרור הרומי ל-70?

מקווה שתחכימו אותי דניאל צבי 14:21, 28 אפריל 2006 (IDT)

תשובות חלקיות:

א. לא יודע. למה לדעתך צ"ל רבי אליעזר?

ב. התרגום השני נקרא גם "תרגום הקטעים". אלו כנראה שרידים של תרגום עתיק, ומכיוון שהם מגלים דמיון מפתיע לתרגום נאופיטי משערים שאלה קטעים מנאופיטי שנשמרו לצד התרגום הירושלמי.

ג. נאופיטי בלטינית - חדש; כך כינו את המומרים, ראה כאן [2]. הוספתי לערך.

ד. באמת אחרי שנוצר הערך המורחב יש מקום לקצר כאן. כן, LXX זה המספר הרומי 70.

נתנאל 15:57, 28 אפריל 2006 (IDT)

תגובה לתשובות:

1. אדרבה, לפי הבבלי והירולשמי הוא תלמידו של רבי אליעזר (ורבי יהושע), וראיתי מאמר שמביא כמה דוגמאות להשפעה של רבי אליעזר (ולא, אני לא זוכר דוגמאות כרגע), אך זו פעם ראשונה שאני שומע על רבי עקיבא (כמובן, שאין כאן בבהכרח סתירה - הם חיו באותו הזמן בערך וניתן היה ללמוד משניהם גם יחד)
2. קצת קלישאה, אבל - נו, אולי תכניס את זה לערך?
3. כל הכבוד.
4. אם יהיה לי זמן אעבור ואקצץ בעצמי (אלא אם תקדים אותי).

דניאל צבי 16:31, 28 אפריל 2006 (IDT)

1. המקור הזמין לפני הוא הספר בסדרת האנציקלופדיה המקראית על תרגומי המקרא, ושם כתוב: "חומר האגדה וההלכה שנשתלב בו מקביל לשיטת רבי עקיבא ותלמידיו". אם יש לך מקור שבו יש הרחבה או פירוט בעניין זה - ודאי ראוי לתקן או להרחיב לפי הצורך. אגב, כיוון שגם ר"ע הוא תלמידם של ר"א ור' יהושע, אין כל כך הבדל בין הדברים.
2. הוספתי.

נתנאל 16:59, 28 אפריל 2006 (IDT)

שאלה

"ולפיכך בתרגומים לאנגלית המילה Son ("בן") נכתבת באות-גדולה (capitalized), כפי שמקובל לגבי שמות פרטיים"

אני תמיד הבנתי שזו הפיכה לאות גדולה בגלל שזה ציון לאל (כמו God, Lord), ולא בגלל שזה שם פרטי. דוד 14:44, 19 במרץ 2007 (IST)

תרגום ניתן בסיני

בתלמוד במסכת מגילה כתוב שהתרגום ניתן כבר בסיני, רק אונקלוס חידש אותו. לא כדאי להזכיר את זה?BigiJon 09:45, 24 באפריל 2007 (IDT)

מספר הערות

יש לי מספר הערות על ערך זה, בעיקר על החלק הנוגע לתרגום לארמית:

• נראה לי שיש צורך להרחיב יותר על ההסטוריה של התרגום לארמית. בפרט יש ליצור הבחנה בין תרגום בעל פה (שבוצע בשעת קריאת התורה בבית הכנסת כיוון שהמון העם לא הבין את הכתוב), ובין תרגום בכתב (שאני מניח שהוא סטנדרטיזציה של התרגום בעל פה).

• תרגום פסדו-יונתן - מצד אחד כתוב שהוא מהתקופה החשמונאית ומצד שני שהוא מהמאה השמינית לספירה. מה נכון? בנוסף נראה לי שהגיוני קודם להציג את תרגום יונתן ורק לאחר מכן את פסדו-יונתן. הסדר הנוכחי מבלבל.

• נראה לי שאפשר ורצוי לפרט על תפקיד התרגום בפרשנות המקרא, ועל מנהגים (ביהדות) הקשורים לקריאת התרגום, כגון שניים מקרא ואחד תרגום, קריאת תרגום על ידי התימנים וכד'.

‏עדיאל‏ 13:21, 4 ביולי 2007 (IDT)

עדיאל, הערך עומד לעלות בקרוב לעמוד הראשי להצגה חוזרת. האם תוכל לתקן את הליקויים. א&ג מלמד כץ • שיחה 02:07, 2 בספטמבר 2007 (IDT)

הייתי מעדיף שמישהו שיותר בקיא ממני בתחום יעשה זאת. ‏עדיאל‏ 08:00, 2 בספטמבר 2007 (IDT)

גם אני לא בטוח שכדאי להציג את הערך בצורתו הנוכחית בעמוד הראשי כיוון שהוא אינו עומד בסטנדרטים של ערכים מומלצים חדשים. כרגע הוא למעשה אך ורק רשימה (מפורטת מאוד). הרחבות משמעותיות בכיוון שעדיאל העלה בסעיף 1 ו-3 הכרחיות וכך גם בכיוונים אחרים. נריה 18:23, 2 בספטמבר 2007 (IDT)

טוב, נקווה שמישהו ישפר את הערך. א&ג מלמד כץ • שיחה 18:59, 2 בספטמבר 2007 (IDT)

למי שביטל את השינוי שלי על שמות אלוקיים

בפסקה:

• בתהילים ב' ז' המילים: "ה' אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך" מפורש בנצרות כמתייחס לישו, ולפיכך בתרגומים לאנגלית המילה Son ("בן") נכתבת באות-גדולה (capitalized), כפי שמקובל לגבי שמות (פרטיים) [אלוהיים].

המילה Son היא לא שם פרטי. פשוט בכל ההתייחוסויות הנוצריות לאלוקים, וכן גם ליש"ו (שהם מתייחסים אליו כאלוה, בנו של אלוקים), הכינויים אליו מופיעים באות גדולה. כך למשל, אם נאמר הוא (he) על יש"ו, זה נכתב He וכיו"ב. זו הסיבה שה-Son נכתב באות גדולה. זה לא שם פרטי, אלא אצלם הכוונה לשם אלוקי. חבל ששינית את זה, מציע לשנות בחזרה, כי זו טעות.

הבנתי עכשיו את כוונתך, ואין לי התנגדות להחזיר לגרסתך. תומר 04:22, 16 באוקטובר 2007 (IST)

מחלוקות בין-דתיות

לי אישית "רווקה צעירה" נראה כמשמעות גם של המילה העברית "עלמה" ולא רק של המילה היוונית שמוזכרת בפיסקה אחרת מה המשמעות של ההכרזה על המתחתנים כבעל ואישה?

השאלה היא מה היתה המשמעות בזמן ישעיהו, ולא מה המשמעות היום. עוזי ו. - שיחה 16:12, 24 באפריל 2008 (IDT)

כדי להבין את המשמעות המדויקת של מילה בתנ"ך מקובל לבדוק מהם ההקשרים שבהם היא מופיעה (אלא אם כן היא מילה יחידאית). אם בודקים את ההקשרים שבהם מופיעה המילה "עלמה" רואים שהיא כמעט זהה למילה "בתולה", ולכן הפירוש שעלמה היא בתולה אינו מופרך. מצד שני, ישעיהו לא אמר שהעלמה הרתה מרוח הקודש. אפשר בהחלט לפרש את דבריו כך: "הנה האישה (פוגשת גבר ולכן היא) הרה". הנקודה היא שאם מתרגמים את המילה "עלמה" למילה שפירושה "בתולה" מיד קופצת מרים אם ישו לתודעתם של הנוצרים ולא רק של הנוצרים. לפיכך בתרגומים יהודיים תמיד תמצא מילים שמשמעותן "אישה צעירה". ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 16:28, 24 באפריל 2008 (IDT)

ובירמיהו כתוב: "עַלמָה אָבְדָה הָאָרֶץ"... עוזי ו. - שיחה 17:01, 24 באפריל 2008 (IDT)

מלים ביוונים

אהלן אני רוצה להכין את הערך הזה להקלטה כחלק ממיזם ויקיפדיה:מיזמי_ויקיפדיה/ויקיפדיה_מדוברת, אשמח אם תוסיפו לי או כאן או בערך איות אנגלי או עברי או תעתיק מדעי למלים ביוונית.

כמו־כן אני ממליצה לנקד את המלים בארמית כדי שיהיה קל לקרוא אותם (אם תביאו לי את המקור שממנו אין זכויות יוצרים על הניקוד והניקוד מהימן אוכל לעשות זאת בעצמי)

יש לי הערות שונות על חלקים שונים בערך ואותם אעלה בנפרד --אור שפירא - שיחה 15:09, 24 במאי 2012 (IDT)

ציטוטים ומקורות

מאחר והערך מרובה בציטוטים ומקורות אני רואה לנכון להעבירם להערות שוליים (את המקורות עצמם) לדעתי זה מפריע לקריאה השוטפת של הערך --אור שפירא - שיחה 15:12, 24 במאי 2012 (IDT)

טקסט בצורתו לא ניתן להשוואה

הביטוי ה' אינו מופיע במקור, הנו עיוות הכתוב בת"נך , אין אפשרות להשוואה ממשית של טקסט  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
79.181.101.94 23:12, 11 באפריל 2013 (IDT)

תרגום השבעים - סומכוס נוצרי?

בפנים נכתב: "המעבדים הנוצריים הידועים הם אוריגינס, סומכוס...", ומיד לאחר מכן באותו קטע הדבר נעשה ברור פחות: "סומכוס חי בסוף המאה ה-2; לא ברורה השתייכותו הדתית, ויש הטוענים שהיה נוצרי". הדבר טעון תיקון אי אפשר להותירו כך ביקורת - שיחה 17:32, 2 בדצמבר 2013 (IST)

הצעת הסרה ממומלצים

ערך זה מועמד להמלצה או להסרת המלצה. מומלץ להיעזר בקריטריונים כדי לבחון את הערך. הנכם מוזמנים להעיר ולהגיב בדיון זה ולבקר מועמדים נוספים.

דיון

זהו אחד המומלצים הוותיקים שלנו (הומלץ בשנת 2006) התשתית הונחה על ידי משתמש:דוד שי ומשתמש:Ppesel, שפרש בינתיים מוויקיפדיה. זהו ערך רשימתי שסוקר חלק מתרגומי התנ"ך המוכרים לשפות שונות. זה לחלוטין לא מספיק. חשוב לכתוב למה תורגם התנ"ך לכל השפות האלה וזה לחלוטין לא מוסבר. אין דיון רציני ביחס לתנך כאל ספר קדוש. אין התייחסות ראויה להתנגדות לתרגומים. יש גם טענה מוזרה:

"תרגום השבעים הוא תרגום יהודי שהוכן ליהודי אלכסנדריה, שדיברו יוונית באותם הימים. הסיפור על התהוות תרגום השבעים נפרס באיגרת אריסטיאס, ושמו קשור למסורת על תולדות כתיבתו בידי שבעים (או שבעים ושניים) זקנים (ויש מסורות שבהן מונים רק חמישה זקנים). בתלמוד הבבלי‏[12], מסופר כי המלך תלמי השני (מלך בין השנים 285–247 לפנה"ס) הטיל את משימת התרגום על שבעים ושניים חכמים, שעבדו בנפרד, ובסוף התהליך נמצאו כל תרגומיהם זהים זה לזה. מלבד אגרת אריסטיאס, מופיע הסיפור גם בחיבור של אפיפניוס מסלמיס (320–403 לספירה), 'על מידות ומשקלות'." - המלך יעסיק את עצמו בתרגום ספר עבור קבוצה קטנה ודי חסרת זכויות בממלכתו? למה מה קרה? וגם - היוונים הגיעו למצרים דור אחד לפני תקופתו של תלמי השני - עם כיבושי אלכסנדר הגדול ולאחר מכן שלטון אביו של תלמי השני - תלמי הראשון. זהו? תוך דור אחד שכחו היהודים את העברית שצריך לתרגם בשבילם את התנך? למה במדינות אחרות התנ"ך היה בעברית במשך עשרות דורות? טענה מוזרה מאוד שאני מציע למחוק. בשלב זה הוספתי בקשת מקור. גילגמש • שיחה 06:58, 4 בספטמבר 2014 (IDT)

גילגמש, השתדלתי להבהיר קצת יותר בגוף הפרק את הנקודות הבאות: הסיפור באגרת אריסטיאס הוא בעל אופי אגדתי (גם אם מבוסס על אירוע שאכן קרה במתכונת כלשהי). מטרתו של המלך לא היתה לתרגם את התורה לטובת היהודים (זאת היתה אולי מטרת היהודים עצמם), אלא לטובתו שלו, להעשיר את בית הספרים שלו, ככל הנראה הספרייה הגדולה של אלכסנדריה. דור אחד אכן מספיק כדי שהאוכלוסיה העממית תשכח את העברית ותאמץ את השפה המקומית, אבל המטרה היתה כנראה כפולה: להפיץ ביוונית את הסיפור המקראי על מוצא היהודים ועתיקותם ובמיוחד את סיפור יציאת מצרים, כדי להתמודד עם עלילות השטנה המקומיות של המצרים. תרגום השבעים שימש כמקור הבסיס לסופרים האפולוגטיים היהודים, מאחר והיה הרבה יותר נוח וקל להשתמש בתרגום "רשמי" זמין, ולראיה: גם בתקופה מאוחרת יותר, העדיפו פילון האלכסנדרוני ויוסף בן מתתיהו לצטט ישירות ממנו, במקום לתרגם בעצמם את הקטעים הרלונטיים. Liad Malone - שיחה 12:52, 26 בספטמבר 2014 (IDT)

דברים שאתה מציין דורשים אישוש במראי מקום. גילגמש • שיחה 15:04, 30 בספטמבר 2014 (IDT)

דברים ספציפיים? Liad Malone - שיחה 15:35, 30 בספטמבר 2014 (IDT)

למשל הטענה שתוך דור אחד אפשר לאבד שפה שמשתמשים בה. הרי קריאת התורה היא מצווה. כיצד יתכן שתוך פרק זמן קצר כל כך ישכחו אנשים את השפה כשהם משתמשים בה באופן קבוע? כמו כן, הרי יש קשר למרכז יהודי גדול בא"י. טענה זו לא סבירה. גילגמש • שיחה 06:21, 16 באוקטובר 2014 (IDT)

קריאת התורה כלל אינה מעידה על ידיעת השפה בקרב כלל האוכלוסיה היהודית, אלא רק על מתי מעט שהיה נדרש מהם להבין אותה. הרי רובו המוחלט של העם היהודי בתפוצות לא דיבר עברית ולא יכול היה להבין אותה ממש עד שיבת ציון בעת החדשה, למרות קריאת התורה בכל הדורות הללו, כי קריאת התורה היא ממש לא בבחינת "משתמשים בה באופן קבוע". והרי ילדים ישראלים לרוב אינם מדברים את שפת סביהם שעלו לישראל - בדור השלישי בדרך כלל השפה ה"זרה" נעלמת לחלוטין. הקשר למרכז היהודי בא"י אינו מספיק, במיוחד כשגם בא"י עצמה, שפת היומיום היתה ככל הנראה ארמית. והנה אפילו כיום, כשהמדינה היהודית המודרנית היא המרכז היהודי הגדול והחזק ביותר אי פעם והעברית היא השפה השלטת הבלתי מעורערת - עדיין רובם המוחלט של יהודי ארה"ב (למשל) מבינים רק מעט ממנה. Liad Malone - שיחה 11:32, 16 באוקטובר 2014 (IDT)

אני חושב שאתה טועה. היו קשרים אמיצים בין הגולה המצרית למרכז היהודי הגדול בארץ ישראל. ידוע על לוחמים יהודים שנלחמו במרד החשמונאים וזה בערך 100 שנים לאחר תרגום ה-70, מכאן שבעת זו, הקשר היה עוד יותר חזק. יש לזכור גם שבתקופה זו מצרים שלטה בא"י כך שלא הייתה שום בעיה לנוע מאלכסנדריה לירושלים. גילגמש • שיחה 21:34, 16 באוקטובר 2014 (IDT)

בכל אופן, יש פה שתי סוגיות נפרדות. אחת היא שכיחות השפה העברית בפי יהודי מצרים בתקופה הנדונה - לדבר כזה בהחלט נדרש מקור אמין. הסוגיה השנייה והיא העקרונית יותר היא האופי הרשימתי של הערך. יש גם מחסור בתמונות. גילגמש • שיחה 21:47, 16 באוקטובר 2014 (IDT)

לא כתבתי שלא היה קשר ליהודים בא"י, אלא שהקשר לארץ ישראל אינו מספיק כדי לגרום ליהודי מצרים להבין עברית. בכל מקרה, אין לי עמדה לגבי מעמד הערך כמומלץ ואם יש משהו שכתבתי בערך עצמו שלדעתך דורש מקור, תגיד לי ואוסיף אותו. Liad Malone - שיחה 01:59, 17 באוקטובר 2014 (IDT)

טוב, אני לא יודע מי כתב מה ואני מתייחס לכל הערך כמכלול אחד. גילגמש • שיחה 22:18, 18 באוקטובר 2014 (IDT)

כמו ליעד, ואוסיף שהקהילה היהודית במצרים כנראה קדמה בהרבה לכיבושי אלכסנדר. כך שהשאלה אינה האם היה להם די זמן לשכוח את העברית, אלא האם למשכילים שבהם היה די זמן ללמוד את היוונית. בברכה, גנדלף - 01:54, 20/10/14

שאלה מצוינת, שמחזקת בעצם את התאוריה האומרת שהסיבה העיקרית לתרגום היא אפולוגטית - התמודדות עם הסיפורים המצריים העוינים ליהודים וליהדות, שכבר הספיקו לחדור לאוכלוסיה היוונית במצרים. Liad Malone - שיחה 08:55, 20 באוקטובר 2014 (IDT)

היוונית חדרה למצרים באופן נרחב רק לאחר כיבושה על ידי אלכסנדר. אמנם הייתה קהילה יוונית במצרים לפני כיבושה, אך היא הייתה מצומצמת מאוד. סביר להניח שהיהודים שהגרו לשם לפני כיבושה על ידי אלכסנדר דיברו ארמית או מצרית. גילגמש • שיחה 08:57, 20 באוקטובר 2014 (IDT)

בסלאבית כנסייתית עתיקה

Въ нача́лѣ сотворѝ бг҃ъ нє́бо и̓ ꙁє́млю.

Ꙁємлѧ́ жє бѣ̀ нєви́дима и̓ нєꙋстро́єна, и̓ тьма̀ вєрхꙋ̀ бє́ꙁдны, и̓ дх҃ъ бж҃їй ноша́шєсѧ вєрхꙋ̀ воды̀.

И̓ рєчє̀ бг҃ъ: да бꙋ́дєтъ свѣ́тъ. И̓ бы̀сть свѣ́тъ.

א. א. אינסטלציה - שיחה

ובגרוזינית

თავდაპირველაღ ღმერთმა შექმნა ცა და მიწა.

მიწა იყო უსახო და უდაბური, ბნელი იდო უფსკრულზე და სული ღვთისა იძვროდა წყლებს ზემოთ.

თქვა ღმერთმა: იყოს ნათელი! და იქმნა ნათელი.

א. א. אינסטלציה - שיחה 20:10, 22 בדצמבר 2019 (IST)

ובארמנית

Ի սկզբանէ Աստուած ստեղծեց երկինքն ու երկիրը։

Երկիրն անձեւ ու անկազմ էր, խաւար էր տիրում անհունի վրայ, եւ Աստծու հոգին շրջում էր ջրերի վրայ։

Եւ Աստուած ասաց. Թող լոյս լինի։ Եւ լոյս եղաւ։

א. א. אינסטלציה - שיחה 20:12, 22 בדצמבר 2019 (IST)

תרגום השבעים מן המאה השלישית לפנה"ס

בראש הערך נאמר: 'תרגומי התנ"ך לבדו נערכו לראשונה על ידי יהודים בראשית האלף הראשון לספירה.' ואילו בגוף הערך נאמר: 'תרגום השבעים הוא תרגום יהודי שהוכן ליהודי אלכסנדריה. תרגום התורה ליוונית נעשה ככל הנראה במאה ה־3 לפנה"ס.' טל ומטר - שיחה 23:39, 23 בפברואר 2023 (IST)

פיצול הערך לתרגומים יהודיים ונוצריים

יש הבדלים גדולים מאד בין התרגומים היהודיים לבין התרגומים הנוצריים לתנ"ך, החל בשאלה הבסיסית ביותר מהו התנ"ך שהרי התנ"ך היהודי אינו התנ"ך הנוצרי. זה כמו שיהיה ערך אחד 'שבת' שיכיל את השבת היהודית ואת השבת הנוצרית. זה כמובן יהיה מגוחך ולו בגלל שלא מדובר אפילו על אותו יום. אפשר לעשות ערך ראשי שיכיל סקירה של התרגומים בדתות השונות אבל עיקר התוכן צריך להיות נפרד Avreymaleh - שיחה 22:26, 22 בנובמבר 2023 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אפריל 2024)

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בתרגומי התנ"ך שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.mechon-mamre.org/i/t/k/q/q0.htm נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20041010053323/http://www.mechon-mamre.org/i/t/k/q/q0.htm לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 23:52, 22 באפריל 2024 (IDT)