שיחות הר"ן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שיחות הר"ן
מידע כללי
מאת ר' נחמן מברסלב
שפת המקור עברית
סוגה חסידות
הוצאה
תאריך הוצאה ה'תרכ"ד (1864)
תאריך הופעה ראשונה ה'תקע"ו (1816)
קישורים חיצוניים
ויקיטקסט שיחות הר"ן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שיחות הר"ן הוא שמו של קובץ השיחות המרכזי המיוחס לרבי נחמן מברסלב. הודפס לראשונה כנספח לספר סיפורי מעשיות כחמש שנים לאחר מותו, ומאז הודפס פעמים רבות גם כספר עצמאי. הקובץ מכיל בגרסתו השלמה 308 שיחות אנקדוטליות בענייני חסידות ועבודת האל, תיאורי רקע לדרשותיו של רבי נחמן וכן התבטאויותיו על גדולתו הרוחנית.

הוצאה לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר נכתב בידי ר' נתן שטרנהרץ מנמירוב, התלמיד הבולט ביותר של רבי נחמן. לאחר הדפסת ספריו החשובים ביותר בשנת ה'תקע"א - ספר הדרשות ליקוטי מוהר"ן וספר המידות - הוציא ר' נתן לאור גם את סיפורי המעשיות של רבו. בהדפסה זו שנעשתה בשנת ה'תקע"ה באוסטרוה צירף את חלקו הראשון של קובץ השיחות המורכב מזכרונותיו, יחד עם הקובץ שהפך לאחר מכן ל"שבחי הר"ן".

בהוצאה הראשונה נדפסו רק 116 השיחות הראשונות, וטרם נקבע שמו של הקובץ.[1] מאוחר יותר, שנים ספורות אחרי מותו של ר' נתן, הודפס הספר באופן עצמאי בנפרד מהמעשיות, בידי ר' נחמן מטולטשין תחת השם "מגיד שיחות".[2] במהדורה זו נוספו שאר השיחות והיא צורתו הסופית של הספר, אך רק במהדורה השלישית הוא קיבל את שמו "שיחות הר"ן".[3]

החלק שנוסף לספר מקורו בכתבי ר' נתן שמהם עתידים היו להרכיב את הספר חיי מוהר"ן, כשלושים שנה אחרי מותו (ו-64 שנה אחרי פטירת רבי נחמן). ספר זה התעכב בפרסומו עקב ההתנגדות לחסידי ברסלב, ועל כן שיחות הר"ן מכיל בעיקרו נושאים 'ענייניים', הקרובים לקונצנזוס הדתי בענייני עבודת האל, ומעט מאוד מאמרותיו השנויות במחלוקת של רבי נחמן. זו גם הסיבה שחלקים מהספר מקבילים במידה מסוימת לחלק מהתוכן ב'חיי-מוהר"ן'.[4]

תוכן ומבנה הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיחות מסודרות באופן אסוציאטיבי, כאשר לאורך הספר הן מופיעות ב'שרשראות' נושאיות בגודל משתנה, ולעיתים השיחות חוזרות על עצמן בנוסח אחר או מזווית אחרת[5]. חלק מהן בנות שורה וחלקן מתפרסות על פני מספר עמודים. ברבות מהן קשה להבחין מה בדיוק נאמר על ידי רבי נחמן עצמו, ומהי פרשנותו של הכותב, התלמיד ר' נתן. לדוגמה השיחה האחרונה בספר לכאורה מסכמת את חווייתו האישית של ר' נתן בנושא ההתמודדות עם הסבל בחיים, כפי שהבין את דברי רבו לאורך היכרותם הממושכת.

הספר מחולק באופן גס לכמה חטיבות:

  • א - קט"ז - החלק הקדום של הקובץ. מכיל תובנות פסיכולוגיות, אנלוגיות שונות, הוראות או דברי עידוד הנוגעות לחיי החסיד והלך רוחו הנפשי-רוחני.
  • קי"ז - ק"ל - תחילת חלקו המאוחר של הספר. שיחות שנוספו בנושאים כלליים הדומים לחלק הקודם.
  • קל"א - קנ"ז - דברי הקשר ורקע לדרשות ולסיפורים השונים בספרים ליקוטי-מוהר"ן וסיפורי-מעשיות. ב'שיחות' אלה מתוארת ההשתלשלות הקונקרטית בחיי רבי נחמן לדרשות חשובות ומעשיות נבחרות שלו.
  • קנ"ח - רט"ו - דברי שבח עצמי שרבי נחמן ביטא בפני החסידים בעניין מאמציו, השקעתו ויגיעתו בעבודת האל מחד, וגדולת השגותיו ויכולותיו הרוחניות מאידך.
  • רט"ז - ש"ח - חלק הדומה לחטיבה הראשונה, אך נפוצים בו מעט יותר הקשרים קונקרטיים של מסירת השיחות בחייו של רבי נחמן ותלמידיו.

ציטוטים מהספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן חלקים נבחרים מתוך השיחות, המדגימים את אופי הדברים.

  • אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לֶאֱכל כַּמָּה פְּרָקִים מִשְׁנָיוֹת וְלִשְׁתּוֹת אַחַר כָּךְ אֵיזֶה קַפִּיטְלִיךְ (מזמור) תְּהִלִּים וּלְהִתְלַבֵּשׁ בְּאֵיזֶה מִצְווֹת (כג)
  • כְּמוֹ שֶׁדֶּרֶךְ הַשָּׂרִים לְהִתְפָּאֵר וְלוֹמַר: "הָיִיתִי בְּוַרְשָׁא" וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, כְּמוֹ כֵן רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּכָל מְקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַתּוֹרָה. כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִתְפָּאֵר בָּעוֹלָם הַבָּא שֶׁהָיָה בְּכָל מָקוֹם, דְּהַיְנוּ בְּכָל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים (כח)
  • רֹב הַדּוֹקְטוֹרִים הַמְּצוּיִים בִּמְדִינָתֵנוּ, אֲשֶׁר רֻבָּם אֵינָם יוֹדְעִים בֵּין יְמִינָם לִשְׂמאלָם וְהֵם רוֹצְחִים מַמָּשׁ וְהוֹרְגִים נְפָשׁוֹת בְּיָדַיִם חַס וְשָׁלוֹם, צָרִיךְ לִבְרחַ מֵהֶם כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת לְבַל יָמִית עַצְמוֹ אוֹ הַחוֹלֶה שֶׁמּוֹסֵר לָהֶם בְּיָדַיִם חַס וְשָׁלוֹם. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁסּוֹמֵךְ עַל דּוֹקְטוֹרִים גְּדוֹלִים הוּא סַכָּנָה גְּדוֹלָה מְאד וְרָחוֹק מִן הַחַיִּים. (נ)
  • עָנָה וְאָמַר: "חִזְקוּ וְאִמְצוּ כָּל הַמְיַחֲלִים לַה" (תהלים לא כח) "כָּל הַמְיַחֲלִים" דַּיְקָא. אֲפִלּוּ אִם אֵינְכֶם זוֹכִים לְשׁוּם קְדֻשָּׁה וַעֲבוֹדָה חַס וְשָׁלוֹם, רַק מְיַחֲלִים לְבַד אַף עַל פִּי כֵן חִזְקוּ וְאִמְצוּ וְאַל תִּפְּלוּ מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם - יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה (קכ)
  • שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, שֶׁפַּעַם אֶחָד נָתַן הַטַּלִּית הַיָּשָׁן שֶׁלּוֹ בְּמַתָּנָה לְאֶחָד מֵחֲשׁוּבָיו. עָנָה וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְהָאִישׁ הַזֶּה שֶׁנָּתַן לוֹ הַטַּלִּית שֶׁלּוֹ: "הִזָּהֵר מְאד לְכַבֵּד הַטַּלִּית הַזֶּה; כִּי כְּמוֹ מִסְפַּר שְׂעָרוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּהַטַּלִּית - כָּל כָּךְ דְּמָעוֹת שָׁפַכְתִּי עַד שֶׁיָּדַעְתִּי מַהוּ טַלִּית (קעג)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אחריה, בשנת 1846, הודפסה מהדורה עצמאית בנפרד מהמעשיות תחת השם "מעגלי צדק", שלא על ידי חסידי ברסלב.
  2. ^ מקום ושנת ההדפסה חסרים. ההשערה היא כי הודפסה בשנת תר"י (1850) בז'ולקווא
  3. ^ נתן צבי קניג, נוה צדיקים, תשכ"ט
  4. ^ עופר שלמה גיסין, אודות הספר שיחות הר"ן, שיחות הר"ן, אבן שתיה, תמוז התש"ע
  5. ^ לדוגמה שיחה קכ"ז החוזרת על עצמה באות רצ"ד