שיחת מכוניות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המשרד של התוכנית שיחת מכוניות מעל כיכר הרווארד בבוסטון, עם השלט המכריז על משרד עורכי הדין הדמיוני Dewey, Cheatem & Howe. בסמוך נמצא המוסך של האחים מליוצי.

שיחת מכוניות (Car-Talk) היא תוכנית רדיו שבועית המשודרת בארצות הברית.

התוכנית משודרת ברדיו הציבורי האמריקאי (NPR) פעם בשבוע בשבת בבוקר. התוכנית משויכת לסוגה של תוכניות אירוח (Talk-Show), והיא עוסקת בכל הקשור ל"מכוניות, תיקון מכוניות, או כל דבר אחר" כפי שמגישיה מציגים אותה. התוכנית נוצרה ומוגשת על ידי שני אחים, טום וריי מליוצי, מבוסטון, והיא נודעת בחוש ההומור המייחד אותה. התוכנית משודרת ברדיו הציבורי החל מ-1987.

ביוני 2012 הודיעו המגישים שהם פורשים מיצירת פרקים חדשים של התוכנית, אולם ארגון NPR הודיע שימשיך לשדר פרקים נבחרים מוקלטים בכל שבוע.

התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית שודרה לראשונה בשנת 1987 ברדיו הציבורי בארצות הברית. כיום (2012) מאזינים לתוכנית כ-3.3 מליון מאזינים בכ-660 תחנות רדיו מקומיות, בנוסף למאזינים בשני ערוצים של NPR בלוויין, וכן ברשת האינטרנט. פרקים קודמים של התוכנית זמינים להורדה כפודקאסט בתשלום.

כאות הפתיחה של התוכנית משמש קטע אינסטרומנטלי בסגנון בלוגראס, בשם “Dawggy Mountain Breakdown” בביצוע אמן הבנג'ו דייויד גריסמן.

מסגרת התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבסיס התוכנית יש מתכונת קבועה של שיחות טלפון ממאזינים, המתקשרים לשאול שאלות בענייני מכוניות. השאלות יכולות להיות בכל נושא שקשור, ולו בעקיפין, למכוניות: תקלות, טיפולים שוטפים, קניה ומכירה, וכל נושא אחר שיש לו זיקה כלשהי ואפילו קלושה, למכוניות‏[1]. השיחות בין המאזינים לאחים מליוצי מוקלטות מראש. אולם מדיניות מוצהרת של המגישים והעורכים היא, שהמגישים לא שומעים את השאלות מראש (ולעתים המגישים מתלוננים על כך בשידור, באופן הומוריסטי, כאשר הם אינם יודעים מה לענות), כך שכל שיחה שראויה לשידור תשודר, גם אם המגישים אינם יודעים את התשובה לשאלה. מעבר לכך, באחד המדורים בתוכנית, הנקרא “Stump-the-Chumps”, מתקשרים למאזין/ה מהעבר כדי לברר במה הועילה התשובה שנתנו אז. המגישים מקפידים לשדר הן את ההצלחות שלהם, כמו גם את הכישלונות.

מרכיב עיקרי של התוכנית הוא ההומור. ברוב המקרים זהו הומור עוקצני, ציני מעט אבל תמיד בעל מאפיינים אופטימיים ועליזים. האחים מרבים ללעוג זה לזה ברוח טובה, ולעתים גם להתבדח על חשבון המאזינים, אולם הם מקפידים שלא לחרוג מכללי התקינות הפוליטית. אחד המאפיינים הבולטים של המגישים הוא יכולתם לתהות על קנקנם של השואלים בתוך מספר דקות, כדי לדעת עד כמה רחוק ניתן ללכת בהתבדחות על חשבונם, מבלי לפגוע בהם או במאזינים אחרים. לעתים מנסים האחים, ובמיוחד הבכור, טומי, לנחש את אופן האיות של שמות המתקשרים, בעיקר על פי אזור המוצא שלהם, המבטא וכדומה. טומי מליוצי הוא גם בעל חוש מוזיקלי וקול ערב, ומדי פעם הוא פוצח בשיר בו הוא נזכר בעקבות השיחה.

המגישים מרבים להתבדח על כך שהתשובות שלהם לא מועילות, שמספר המאזינים שלהם זעום, ושהם עצלנים וחסרי ידע. למשל, את הסיבה לכך שהם נמנעים לשמוע את השאלות מראש הם מסבירים כך: אילו עשו זאת, היה עליהם להשקיע זמן בחיפוש התשובה, והשקעת זמן ומאמץ היא עבודה – דבר שהם משתדלים להימנע ממנו. פעמיים במהלך התוכנית, כשהם נדרשים להכריז על כך שזהו הרדיו הציבורי, הם מודיעים על מקרה נוסף של מיאוס ודחייה של התוכנית על ידי מאזיניה (שהוא כמובן בדיוני כי התוכנית פופולרית מאד), בסגנון: ולמרות שחברי הקונגרס המתירניים ביותר מאיימים לסגור את התחנה הזאת בכל פעם שהם שומעים אותנו אומרים את זה - זהו NPR, הרדיו הציבורי הלאומי."

התוכנית עשירה מאד בפינות ובמדורים קבועים או מתחלפים, ובהם המגישים מגוונים את רפרטואר הבדיחות, לעתים באמצעות קריאת מכתבים של מאזינים בעניינים שאינם קשורים במכוניות. במסגרת זאת המגישים אוהבים לקרוא "חכמות" של ילדים, סיפורים על תקלות שונות ומשונות, וכל דבר המעורר צחוק בריא.

פינות ומדורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הפתיח: לעתים קרובות מכריזים המגישים, שבאותו יום משודרת התוכנית באופן מיוחד מאחת המחלקות ברדיו, שאת שמה הם ממציאים במקום, כדי שיתאים לאופי הבדיחות בפתיח. לעתים הפתיח נשלח על ידי אחד המאזינים.
  • Stump-the-Chumps (ניתן לתרגם כ"להביא במבוכה" או "להוציא את האוויר מהבלון הנפוח"): כאן מעלים המגישים שאלה שנשאלה בעבר, ומתקשרים אל השואל/ת בזמן הווה כדי לברר במה הועילה התשובה שנתנו אז. המגישים מקפידים לשדר מקרים בהם התשובה הייתה שגויה או שלא הייתה מועילה (ובמקרה הזה מושמע צליל המביע אכזבה), כמו גם מקרים מוצלחים (בהם מושמע צליל שמח, בסגנון: טא-דאם!)
  • החידה – The Puzzler: בתחילת החלק השני של התוכנית מגלים את הפתרון לחידה של השבוע שעבר; בחלק השלישי, הנקרא המחצית השלישית של התוכנית, משודרת חידה חדשה. החידות לפעמים קשורות למכוניות, אך תמיד מתחכמות, ולרוב מאופיינות בחשיבה "מחוץ לקופסה". את התשובות נדרשים המאזינים לשלוח כשהן כתובות על גבי פריטים מיוחדים, שאינם ניתנים להשגה, כמו: שטר של 26 דולר, או פריט יקר מציאות שתיאורו כל כך מפורט ומדויק, עד שלא ניתן למצוא כמוהו. הפרס לפותרים נכונה הוא "כרטיס זיכוי בסך 26 דולר, לשימוש בחנות המזכרות חסרת-הבושה שלנו."
  • קרדיטים: בסוף התוכנית מכריז האח הצעיר ריי: "ובכן, זה קרה לכם שוב. בזבזתם עוד שעה יקרה מזמנכם, בהאזנה לשיחת מכוניות," ומיד אחר כך הוא קורא רשימה ארוכה של צוות ההפקה של התוכנית. הרשימה כוללת חברים אמיתיים בצוות ההפקה, להם הוא מצמיד כינויים צבעוניים; ולאחריה רשימה ארוכה של חברים מומצאים, ששמם נגזר באופן ליצני מעיסוקם, כמו: הנהג הרוסי שלנו הוא פיקוף אנדרופוף (נשמע באנגלית כמו: "לאסוף ולהחזיר"); איש הווידאו מהסניף שלנו בתל אביב הוא שלמה ריפליי (נשמע באנגלית כמו: "בהילוך איטי"); צמד מנקי השמשות שלנו הוא אייק-אנד-זיק לירלי (נשמע כמו: "אני רואה ברור"); הפסיכיאטר של טומי הוא מני לוס-קרוז (נשמע כמו: "הרבה ברגים רופפים"); ועוד רבים (הרשימה המלאה של כל כינוי שהומצא אי פעם נמצאת באתר התוכנית).

המגישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האחים טום וריי מליוצי הם מכונאים בהכשרתם, ובנוסף שניהם בוגרי המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס במדעים. שניהם שימשו כמרצים למדעים באוניברסיטאות מקומיות במשך מספר שנים. לטענתם, לאחר שנמאס להם ללמד, הם פתחו סדנה בשם Hacker’s Heaven ("גן-עדן למפצחים"), שתשמש כחלל שבו נהגים יטפלו בעצמם במכוניות שלהם, תחת הדרכה. הסדנה לא הייתה רווחית, אך האחים נהנו מהעבודה עם הלקוחות ולא סגרו אותה. בשנת 1977 הוזמנו להשיא עצות למאזינים בענייני מכונאות בתוכנית רדיו מקומית בבוסטון. כעבור עשר שנים הם קיבלו פינה קבועה בתוכנית ששודרה ברדיו הציבורי, פינה שהפכה כעבור כשנה לתוכנית משלהם. את הסדנה הפכו למוסך רגיל, הקיים עד היום בשם Good News Garage ("מוסך החדשות הטובות"). המוסך שוכן בצידה של כיכר הרווארד, בסמוך לאוניברסיטת הרווארד הידועה, ברובע קיימברידג' שבלב בוסטון.

האח הבכור, טום מליוצי, נפטר ב-3 בנובמבר 2014, מסיבוכים של מחלת אלצהיימר[2].

אתר האינטרנט של התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר ניתן למצוא קישור לשידור האודיו של התוכנית, ולקניית תוכניות קודמות מהאתר iTunes של חברת אפל. בנוסף ניתן למצוא בו חידות, בדיחות, סיפורים, בלוג של האחים, רשימה של מכונאים מומלצים על ידי המאזינים, המפולחת לפי אזורים בארצות הברית; פורומים ושפע של עצות בנושאי מכונאות ומכוניות; ועוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ למשל, ב-18 בינואר 1997 התקבלה שיחה ממאזין שהזדהה כ"ג'ון, עובד מדינה", שכביכול ביקש עזרה להבין מה לא בסדר עם כלי רכבו, שתמיד מתניע, אבל בשתי הדקות הראשונות מיטלטל מאד, עד שהוא נרגע, ואז המנוע משתתק. התברר שהמתקשר הוא ג'ון גרנספלד, אסטרונאוט, והשיחה נעשתה ממעבורת החלל אטלנטיס, בדרכה לתחנת החלל מיר [1].
  2. ^ [2]