שיחת תבנית:הידעת? 12 בדצמבר - סדרה 2
(הופנה מהדף שיחת תבנית:הידעת? 12 ביולי 2014)
חוסר דיוק: המילה מוח אכן מופיעה בתנ"ך, אך במשמעות של "marrow" (מח עצם) ולא במשמעות "brain": "וּמֹחַ עַצְמוֹתָיו יְשֻׁקֶּה" (איוב כא, כד) דוד 15:36, 12 בדצמבר 2006 (IST)
משיחת הידעת?[עריכת קוד מקור]
- תבנית:הידעת? 12 בדצמבר - סדרה 2 ותבנית:הידעת? 13 בדצמבר - סדרה 2. שני נושאים זהים בשני ימים סמוכים. חגי אדלר 09:15, 13 באפריל 2007 (IDT)
נגד! אלו שתי עובדות שונות לגמרי. חוץ מהמוח, אין אפילו קשר ;-) Almighty ~ שיחה 22:01, 15 באפריל 2007 (IDT)
- שוב, אני ממליץ לא להשתמש בתבניות בעד/נגד כדי להשאיר את הדיון כדיון, ולא כהצבעה. באופן כללי אני מסכים עם כל יכול אד-הוק, קרי - אם מישהו יכול להציע ניסוח מאוחד שיראה טוב אז אין בעיה, אבל כרגע אני לא רואה איך לאחד. הצעתי היא אחרת: את הראשון יש להרחיב, את האחר אולי אפשר לאחד עם התבנית שיש לנו על גוגול. בכל מקרה צריך לרווח. זהר דרוקמן - I♥Wiki 22:20, 15 באפריל 2007 (IDT)
- העברתי לכאן בינתיים. חייבים לרווח בין השניים, והשני דורש סימוכין. אני מחליף אותו בשלב זה. חגי אדלר 03:10, 18 באפריל 2007 (IDT)
- הבעייה הנוכחית של סמיכות נפתרה. הערך הראשון סווג כקצר מדי, והשני הוסר לצורך שיפוצים. חגי אדלר 19:19, 19 באפריל 2007 (IDT)
- אפשר אולי להוסיף משהו מתוך ההיסטוריה של המוח. למשל על חשיבות הלב גם במיתולוגיה המצרית [1] [2]. הבעיה היא שהערכים שאפשר לקשר אליהם הם די דלים. גם אריסטו צידד בלב, למרות שבימיו כבר היו אחרים ששייכו את החשיבה למוח - הוא ראה במוח רדיאטור לקירור הדם (והמזג החם). קטיפי 15:18, 20 באפריל 2007 (IDT)
- הכל פה עובד על יוזמות אישיות, ולכל הידעת? אבות / אמהות רבים/ות. נסי ליצור כאן משהו מורחב, וביחד נפתח אותו. חגי אדלר 19:21, 20 באפריל 2007 (IDT)
- אז הנה וריאציה ראשונה. אגב, עד כמה חשובה איכות הקישורים להידעתם?(?) כאן יש שלושה קצרמרים ושני ערכים לשיכתוב.
- המילה מוח אינה מופיעה בכל התנ"ך אפילו פעם אחת. בכל האמרות בתנ"ך נחשב הלב, ולא המוח, למרכז האישיות. גם במאה הרביעית לפני הספירה עדיין האמינו שהלב הוא החושב: למרות שהיפוקרטס כבר מיקם את ההכרה במוח, אריסטו, לעומתו, ראה באינטליגנציה תכונה של הלב, ואת המוח ראה כמעין רדיאטור לקירור הדם (ומזגו החם של האדם).
- אני לגמרי בעד. עניין הרדיאטור ממש משעשע. סתם עומר • שיחה 22:21, 21 באפריל 2007 (IDT)
- באמת הערכים המופנים "על הפנים" אבל אני חושב שזה הידעת? מוצלח! הנה סבוב שיפורים ראשון.
- המילה מוח אינה מופיעה בתנ"ך אפילו פעם אחת. בתנ"ך נחשב הלב, ולא המוח, למרכז האישיות. גם במאה הרביעית לפני הספירה עדיין האמינו שהלב הוא החושב, למרות שהיפוקרטס כבר מיקם את ההכרה במוח. אריסטו, לעומתו, ראה באינטליגנציה תכונה של הלב, ואת המוח ראה כמעין מקרן לקירור הדם ומזגו החם של האדם. באיוב פרק כ"א, פסוק כ"ד מופיע "ומח עצמותיו יְשֻקֶה" אך הכוונה היא למוח עצם. חגי אדלר 08:38, 22 באפריל 2007 (IDT)
- זה לא קצת "כל המוסיף- גורע"? בכל מקרה זה לא רע. סתם עומר • שיחה 17:37, 22 באפריל 2007 (IDT)
- הפסוק מאיוב צריך להיות בהתחלה, אחרת הוא מאבד את ההקשר. לדעתי, הוא פשוט מיותר. זהר דרוקמן - I♥Wiki 19:54, 22 באפריל 2007 (IDT)
- היוונים ואיוב לא מסתדרים לי ביחד. צריך לבחור אחד משני הנושאים - או מוח מול לב בתנ"ך ואצל היוונים, או מוח בתנ"ך במשמעויות שונות. קטיפי 21:37, 22 באפריל 2007 (IDT)
- משמעויות שונות בתנ"ך זה מעט קלוש במקרה הזה. כפי שאמרתי, לדעתי עדיף להסיר בכלל את אזכור איוב. זהר דרוקמן - I♥Wiki 21:43, 22 באפריל 2007 (IDT)
- היוונים ואיוב לא מסתדרים לי ביחד. צריך לבחור אחד משני הנושאים - או מוח מול לב בתנ"ך ואצל היוונים, או מוח בתנ"ך במשמעויות שונות. קטיפי 21:37, 22 באפריל 2007 (IDT)
- הפסוק מאיוב צריך להיות בהתחלה, אחרת הוא מאבד את ההקשר. לדעתי, הוא פשוט מיותר. זהר דרוקמן - I♥Wiki 19:54, 22 באפריל 2007 (IDT)
- זה לא קצת "כל המוסיף- גורע"? בכל מקרה זה לא רע. סתם עומר • שיחה 17:37, 22 באפריל 2007 (IDT)
- אני לגמרי בעד. עניין הרדיאטור ממש משעשע. סתם עומר • שיחה 22:21, 21 באפריל 2007 (IDT)
- לא לכסח... כמו שאני בדקתי בקונקורדנציה, וראיתי שיש מילה מח, כך יבוא מחר חכמולוג אחר ויעיר על כך. זה נועד למנוע את זה. אז מה דעתכם? חגי אדלר 21:50, 22 באפריל 2007 (IDT)
- לא התכוונו לכסח. אפשר לפתור את הבעיה: "המילה מוח, בהתייחסה לאיבר הידוע לנו כיום כזה המבקר ומתאם את ההתנהגות, החושים, פעולת איברי הגוף ועוד, לא מוזכרת בתנ"ך אפילו פעם אחת. וגו'..." ואיך זה שאין לנו ערך על הקונקורדציה?! זהר דרוקמן - I♥Wiki 22:13, 22 באפריל 2007 (IDT)
- דווקא יש, אם כותבים נכון... קונקורדנציה. תן לי לבדוק עוד קצת. רבותי, הנ"ל (לכסח) נאמר בבדיחות הדעת! חגי אדלר 22:21, 22 באפריל 2007 (IDT)
- לא התכוונו לכסח. אפשר לפתור את הבעיה: "המילה מוח, בהתייחסה לאיבר הידוע לנו כיום כזה המבקר ומתאם את ההתנהגות, החושים, פעולת איברי הגוף ועוד, לא מוזכרת בתנ"ך אפילו פעם אחת. וגו'..." ואיך זה שאין לנו ערך על הקונקורדציה?! זהר דרוקמן - I♥Wiki 22:13, 22 באפריל 2007 (IDT)
- נוסח סופי:
- המילה מוח, בהתייחסה לאיבר הידוע לנו כיום כמבקר ומתאם את ההתנהגות, החושים, פעולת איברי הגוף ועוד, לא מוזכרת בתנ"ך אפילו פעם אחת. בתנ"ך נחשב הלב, ולא המוח, למרכז האישיות. גם במאה הרביעית לפני הספירה עדיין האמינו שהלב הוא החושב, למרות שהיפוקרטס כבר מיקם את ההכרה במוח. אריסטו, לעומתו, ראה באינטליגנציה תכונה של הלב, ואת המוח ראה כמעין מקרן לקירור הדם ומזגו החם של האדם.
- הכל פה עובד על יוזמות אישיות, ולכל הידעת? אבות / אמהות רבים/ות. נסי ליצור כאן משהו מורחב, וביחד נפתח אותו. חגי אדלר 19:21, 20 באפריל 2007 (IDT)
חגי אדלר 22:27, 22 באפריל 2007 (IDT)
assuming[עריכת קוד מקור]
in the article there is assuming that the bibel was written before rhe 4 century b.c. it is hard to see why someone assume such opinion.
שינוי תפיסה[עריכת קוד מקור]
מתבקש כאן מידע על מעבר המדע לתפיסה כי המוח הוא החושב ולא הלב. תומר 13:19, 12 בדצמבר 2007 (IST)
- בויקי-אנגלית מופיע הערך הבא: en:History of the brain. שם מוזכר en:Alcmaeon of Croton בתור האדם הראשון ששיער כי המוח הוא החושב. כרגע אין לנו ערך עליו ולכן לא נקשר אליו, אבל נערוך מעט את הקטע בהתאם להערה שלך ולהערה הקודמת. בהמשך כדאי לקשר לאותו אלקמאון מקרוטון. א&ג מלמד כץ • שיחה 13:28, 12 בדצמבר 2007 (IST)