שיח' רדואן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 31°32′9.59″N 34°27′55.75″E / 31.5359972°N 34.4654861°E / 31.5359972; 34.4654861

שיח' רדואן
אין תמונה חופשית
מידע
עיר עזה
מיקום שיח' רדואן
שיח' רדואן
שיח' רדואן

שיח' רדואןערבית: الشيخ رضوان, בתעתיק מדויק: אלשיח' רצ'ואן) היא שכונה בעיר עזה הממוקמת 3 קילומטרים צפון-מערבית ממרכז העיר. היא גובלת במחנה הפליטים א-שאטי מדרום-מערב, בשכונת רימאל בדרום, ובג'באליה במזרח. בית הקברות הוא מהאתרים המרכזיים בשכונה, וקבורים בו מאות אנשים שמצאו את מותם במהלך הסכסוך הישראלי-פלסטיני, בהם מנהיגי חמאס אחמד יאסין ועבד אל-עזיז א-רנתיסי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקום נודע בזכות המאוזוליאום של שיח' רדואן, הנמצא על גבעה ברום 65 מטר מעל פני הים. ציון הקבר שימש כמסגד בעבר. עד המאה ה-19 בסביבות הקבר היו עצים עתיקים.

קיימות מסורות שונות לגבי זהותו של שיח' רדואן. כתבים נוצרי מזהים אותו כפטר האיברי, ואת הקבר כמנזר שלו. מסורת מקומית גורסת שהקבר שייך לולי, קדוש סופי בן המאה ה-14 בשם רדואן איבּן רסלאן, בנו של השיח' המקומי החשוב מוחמד אל-בטחי. מסורת נוספת טוענת שרדואן היה מאחיהם של אל-בטאחי ושיח' עיג'לין (על שמו קרויה שכונת שיח עיג'לין), שהם היו מצאצאיו של הח'ליף עומאר בן אל-ח'טאב. בטרם הקמתו של מסגד סיים אל-האשם בשכונת אל-דרג' והביוגרפיות המודרניות של הנביא מוחמד מהמאה ה-19, מסורות מקומיות סברו שקברו של שיח' רדואן היה מקום קבורתו של האשם איבּן עבד אלמנאף, סבא רבא של הנביא מוחמד. אל מול מסורות אלה, מייחס ההיסטוריון משה שרון את הגרסאות השונות לנטייתם של מאמינים לשייך קברים מודרניים, לקברי קדושים וצדיקים.

בעת המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1971, ממשלת ישראל עסקה בתכנון ויישוב מחדש של מחנות הפליטים ברצועת עזה, במטרה לשלוט על האוכלוסייה ולמנוע התקוממות אלימה בקרבה. התוכנית הייתה להעביר פליטים לבתים מרווחים יותר, ובכך לסייע לפיתוח האזור. זאת הייתה אחת מ-9 תוכניות ליישוב מחדש בתוך רצועת עזה. לאחר שלב ראשון בו נהרסו כ-600 בתים במחנה שאטי הסמוך לצורך פריצת דרכים במחנה, הוחל בתחילת 1972 בתכנון תוכנית רחבה יותר לדילול המחנה. על פי התוכנית, 1200 מגרשים שווקו לתושבי שאטי ורוכשי המגרשים נדרשו למסור את בתיהם לממשל אשר יעבירם למשפחות אחרות שבתיהם יהרסו לצורך הרחבת דרכים‏[1]. התוכניות החלו להתממש בנובמבר 1974 כאשר הוגרלו 65 המגרשים הראשונים בשיח' רדואן לתושבי שאטי‏[2] ובדצמבר 1974 עת עברו משפחות ראשונות לשכונה‏[3]. עד סוף 1975 הוגרלו 150 מגרשים בשכונה. כל רוכש קיבל את הזכות לבחור מתוך שבעה בתים שונים שנבנו בידי מע"ץ[4]. עד שנת 1980 הושלמה שכונת שיח' רדואן א' שכלל 1,000 יחידות דיור והוחל בבניית שיח' רדואן ב'‏[5].

בסיכומו של דבר, כ-8,000 נפש עברו לפרויקט הדיור בשיח' רדואן. סוכנות אונר"א וכן אש"ף התנגדו באופן נחרץ לתכנון הישראלי, בטענה שהם אולצו לעבור לשכונה. לאחר תחילתה של האינתיפאדה הראשונה, השכונה הייתה ממעוזי ההתנגדות הפעילים ביותר בעזה.

בשכונה זו, בוצע חיסול על ידי צבא הגנה לישראל בחייו של עבד אל-עזיז א-רנתיסי, ממקימי תנועת החמאס, בתאריך 17 באפריל 2004. ההתנקשות בוצעה מירי במסוק, ובאירוע נהרגו גם בנו של רנתיסי ושניים משומרי ראשו. בתאריך 3 באוקטובר 2005, פעילי חמאס חמושים השתלטו על משרדי מנגנון הביטחון המסכל הפלסטיני, אירוע שהסתיים בהריגתו של מוחמד נסאר, שעמד במרפסת סמוכה. פעילי פת"ח מגדודי חללי אל אקצה הגיעו במטרה להגן על המקום, וכתוצאה מכך כוחות החמאס נסוגו‏[6].

במהלך מבצע גשמי קיץ, הפציץ חיל האוויר הישראלי בניין ששימש מסתור לפעילים בכירים בחמאס, ביניהם מוחמד דף. כתוצאה מכך נהרגו בני הזוג נביל וסלווה אבו סלמייה, ושבעה מילדיהם‏[7]. בית הקברות בשכונה נסגר כתוצאה מהיעדר מקום פנוי בו‏[8], ו-30 קברים נהרסו כתוצאה מפגיעת טיל ישראלי במקום‏[9].

מאז עימות חמאס-פת"ח ברצועת עזה ב-2007, השכונה נחשבת למעוז של הארגון. ב-17 במאי 2007, בוצע נסיון חיסול של בכיר חמאס, שכתוצאה ממנו נהרג אדם חמוש אחד ושמונה נפצעו. בזמן מבצע עופרת יצוקה, חיל האוויר הישראלי תקף בשכונה, וגרם למותם של שלושה אזרחים, ופציעתם של 25 נוספים. על פי נתוני בצלם, שני שוטרים נהרגו בתחנת המשטרה במקום‏[10].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דני צדקוני, ארבע שכונות עירוניות ייבנו ברצועה לתושבי המחנות, דבר, 24 בינואר 1972
    עזרא ינוב, הוחל בביצוע תכנית נרחבת, מעריב, 24 בינואר 1972
  2. ^ עזרא ינוב, בעזה החלו למכור מגרשים, מעריב, 8 בנובמבר 1974
  3. ^ עזרא ינוב, משפחות פליטים עוברות לשכונה חדשה בעזה, מעריב, 30 בדצמבר 1974
  4. ^ דני צדקוני, שכונת פליטים נוסח ישראל, דבר, 3 בדצמבר 1975
  5. ^ חנה זמרפצצת זמן מחייכת, דבר, 18 ביולי 1980
  6. ^ Violent Clashes in Gaza , http://electronicintifada.net/content/violent-clashes-ga za/2225
  7. ^ הריגת 9 בני משפחת אבו סלמייה בהפצצה בעזה, http://www.btselem.org/hebrew/statistics/fatalities/any/by-date-of-event/gaza/palestinian-police-officers-killed-inside-police-stations
  8. ^ Gazans running out of rooms tu bury the dead, http://www.nbcnews.com/id/28644607/#.U82Lrfl5Nhk
  9. ^ Aircraft also struck the Sheikh Radwan cemetery in Gaza City , http://usatoday30.usatoday.com/news/world/2009-01-14-israel-gaza-wednesday_N.htm
  10. ^ שוטרים פלסטינים שנהרגו בתוך תחנות משטרה ברצועת עזה, http://www.btselem.org/hebrew/statistics/fatalities/any/by-date-of-event/gaza/palestinian-police-officers-killed-inside-police-stations


עזה
זייתון שג'אעיה בית הקברות הצבאי הבריטי בעזה א-תופאח א-תופאח עלי מונטר האוניברסיטה האיסלאמית בעזה תל אל הווא ג'באליה מחנה הפליטים ג'באליה שיח' עג'לין א-רימאל א-רימאל שאטי שיח' רדואן א-דרג' בית החולים שיפא גדר המערכת סביב רצועת עזה דרך סלאח א-דין סברה א-נאצרMap of gaza city draft1.PNG
אודות התמונה

לחצו על המיקום המתאים במפה לניווט