שיטות מחקר כמותניות

שיטות מחקר כמותיות הן שיטות מחקר בהן הדגש הוא על הצד המדיד והמספרי של החקירה. כלולות בהן בעיקר שיטות סטטיסטיות והסתברותיות של קיבוץ ידע כמותי ונתוחו לשם מיפוי ואף חיזוי של תהליכים, תופעות ודפוסים. שיטות המחקר הכמותניות נשענות על הנחות יסוד אמפיריציסטיות.

הנחת היסוד של המחקר הכמותני במדעי החברה היא שהדרך הטובה ביותר להבין תופעות היא באמצעות מדגם רחב ומדידה מספרית, זאת להבדיל ממחקר איכותי, שבו התמקדות במקרה אחד או במספר מקרים מצומצם עלולה להניב תמונה מעוותת. במחקר הכמותני ניתן לבנות מתוך הממוצע את התמונה המחקרית, להפיק חוקים כלליים ולשער שמקרים מסוימים היו יוצאי דופן.

שימוש בשאלונים וניסויי מעבדה הכוללים משתתפים רבים הם דוגמאות למחקר כמותני, זאת לעומת תיאור טיפול פסיכולוגי באדם יחיד או אף מחקר שנערך בקרב קבוצה קטנה, האופיינים למחקר איכותי.

המחקר הכמותי מתחלק לשניים: מחקר כמותי מתאמי, בדיקת התאמות בין תופעות שונות, מבלי להתיימר לקבוע מה הסיבה ומה המסובב, ומחקר כמותי ניסויי המתבצע במעבדה. במחקר הניסויי עורך החוקר שינויים במשתנה אחד, משתנה בלתי תלוי, ומצפה לראות כיצד ישתנה המשתנה השני, המשתנה התלוי. לדוגמה, משנים את סוג המוזיקה המושמעת בחדר (המשתנה הבלתי תלוי) ומצפים שתשתנה התנהגותם החברתית של הנבדקים (המשתנה התלוי).

המחקר הכמותי מקנה לדיסציפלינות שבהן הוא מבוצע את הנופך המדעי, והשימוש בו במדעי החברה הלך והתגבר במרוצת הזמן.

מושגים במחקר הכמותי

• זיהוי יחסים כלליים. למשל, מזהים קשר בין מוצא יהודי למספר רב של שנות לימוד. מציאת הקשר אינה מהווה הסבר, אך נפתח הפתח לבחינה תאורטית של טיב הקשר.

• בדיקת תאוריות

קרל פופר הדגיש את חשיבות יכולת ההפרכה. מתאוריה מדעית מצפים לניבויים שהפרכתם תאפשר את שלילת התאוריה. אם מחקרים כמותיים שעלולים היו להפריך את התאוריה מבוצעים ואינם מפריכים אותה, הרי שהתאוריה מתחזקת. לדוגמה, אם תאוריה מנבאת שיהיה קשר בין מות הורה בילדות לבין התפתחות דיכאון בגיל מאוחר, הרי שייתכן להפריך אותה אם לא יימצא קשר כזה בבחינת מספר רב של מקרים. אם קשר כזה אכן יימצא, הרי שיש סיבה להמשיך ולהחזיק בתאוריה.

• הכללות

הגישה הכמותית מעדיפה כלליות. הכמותניים מעריכים לא רק הכללה, אלא גם תימצות – שימוש במעט משתנים ככל האפשר להסביר כמה שיותר. הכמותניים משתדלים להשתמש במטבע אחת כדי לתאר את שני צדדיה. למשל, אדם עם הכנסה נמוכה ומעט השכלה הוא ניגוד לאדם עם הכנסה גבוהה והשכלה גבוהה.

• קורלציה (מתאם) - מציאת קשר בין המשתנים הרלוונטיים.

המידה המדויקת לפיה יש קורלציה בין שני משתנים תלויה בחישוב של קורלציה מוקדמת – במתאם פירסון תוצאה שבין (1-) ל – (1) מספקת מידע על כיוון הקורלציה, האם היא שלילית או חיובית. תוצאת (0) פירושה היעדר קורלציה. זוהי אפשרות תאורטית בעיקרה, משום שבדרך-כלל נמצא קשר כלשהו בין משתנים, בעיקר במדעי ההתנהגות. לפיכך - מדד עוצמת הקשר, עד כמה הוא קרוב ל-1 או ל(1-) ייתן מידע עד כמה הקשר בין שני המשתנים הינו חזק. לפעמים היעדר/הימצאות קורלציה מפתיע וסותר הנחות תאורטיות.

קישורים חיצוניים

• ד"ר צבי בקרמן, מחקר ללא ענווה, המוגבלות המובנית של שיטות המחקר הכמותי, מגזין ארץ אחרת