שיטות מחקר - מונחים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שיטת מחקר היא כל כלי רעיוני, טכני (נוהל) או טכנולוגי (מכשיר גשמי), שהשימוש בו מקובל על הקהילה המדעית לצורך מחקרן של השערות. על פי רוב, פיתוח כלי חדש כזה דורש מחקר ייחודי לאישוש תקפותו של הכלי החדש.

כלי מחקרי כזה עשוי להיות בשימושה של תת-דיסיפלינה מדעית, או בשימושן של דיסיפלינות מדעיות רבות. מסיבה זו, המונחים הקשורים לשיטות מחקר הם בחלקם משותפים לתחומי מחקר רבים ובחלקם ייחודיים לתחומי מחקר צרים.

מבוא[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עקרונות בחקירה מדעית:
  • אמפיריות -אמפירי בהקשר המחקר המדעי נוגע לכך, שהמידע שנאסף לצורך ניסוי, הוא מידע שנאסף על ידי ניסויים או תצפיות או שאלונים או כל כלי בדיקה אחר.

פירושים למילה אמפיריות: ניסיונית, מבוססת על ניסויים, עובדתית, מוכחת, עברה בדיקה מעשית, מבוססת על תצפיות, וכן הלאה.

  • אובייקטיביות - היעדר עניין אישי תורם למחקר בלתי מוטה.
  • יכולת שחזור (replicatibility) - העברת המחקר באותם התנאים וקבלת תוצאות דומות.
  • יכולת הכללה או אינדוקציה - השלכה ממדגם המחקר אל אוכלוסיית המחקר. ראו תוקף.
  • סוגי שאלות במדעי החברה:
  • שאלות אונטולוגיות - עוסקות בהבנת טבעה של המציאות ושואלות כיצד פועלת המציאות.
  • שאלות אפיסטמולוגיות - עוסקות בלמידה מהמציאות ושואלות מהו טבעה של מערכת היחסים בין הלומד לנלמד.
  • שאלות מתודולוגיות - עוסקות במתודה/שיטה.
  • סוגי פרדיגמות בשיטות מחקר:
  • פוזיטיביזם - פרדיגמה הטוענת לקיומה של מציאות אחת הניתנת לתפיסה על ידי החושים וקיומה של אובייקטיביות. במסגרת הפרדיגמה אוספים מידע כמותי (שאלונים) ומאששים השערות על ידי קיום מערכי ניסוי.
  • מערכי ניסוי - כאשר מקיימים ניסוי לצורך מחקר עם קבוצת ביקורת.
  • פוסטפוזיטיביזם - פרדיגמה הטוענת כי קיימת מציאות אחת אותה החושים קולטים באופן חלקי, יחסי הלומד והנלמד מתקרבים לאובייקטיביות ונכונות הממצאים הינה הסתברותית (קיימת סבירות אך לא וודאות לנכונות הממצאים).
  • קונסטרוקטיביזם - פרדיגמה הטוענת שאין אמת אחת, המציאות היא מדומה וסובייקטיבית. שיטות המתודולוגיה בפרדיגמה זו הן נרטיביות: עריכת ראיונות עומק.
  • ביקורתיות - פרדיגמה הטוענת כי המציאות מתגבשת על פי ערכי החברה. לא קיימת אמת אחת, אלא מגוון אמיתות בהתאם לתרבות ולמגדר. במחקר הפועל לפי פרדיגמה זו החוקר מושפע מהנחקר והמתודולוגיה מטרתה ליצור שינוי בחברה. שימוש בפרדיגמה זו נעשה בעיקר במחקר על המוחלשים בחברה (נזקקים).

אתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. וולנטריות- אין להכריח פרטים להשתתף במחקר.
  2. הסכמה מדעת- בטרם משתתף אדם במחקר עליו למלא טופס שהוא מסכים להשתתף במחקר ואם המחקר פוגע בו יש לו למי לפנות.
  3. צמצום פגיעה- מוודאים שמשתתף המחקר לא ייפגע: יש להשתמש בשפה מכבדת ולשאול שאלות בפורמט לא מסובך (ניסוח פשוט).
  4. אנונימיות- החוקר אינו יודע מיהם הנחקרים.
  5. סודיות- לא מחייב אנונימיות, אלא אי דליפת מידע מן המחקר היכול להסגיר את זהות המשתתפים במחקר.
  6. איכות מקסימלית- הבטחה כי המחקר נעשה בצורה מקצועית לחלוטין.
  • עדותנות (proofiness)- מניפולציות הנעשות על מחקרים.
  • מספרי פוטמקין- מספרים הנראים לכאורה אמינים, אך אינם כאלו עקב מניפולציה מתמטית או מדידה לא מדויקת מכוונת או לא מכוונת. (למשל, צעדת המיליון אינה בהכרח מתקיימת בפעם המיליון שלה ואינה בהכרח מונה מיליון אנשים).
  • ממוצע "קדוש"- ההתייחסות לממוצע כמספר המתקיים לגבי כל פרטי המחקר ולא לבחון לעומק את מגוון הנתונים המספריים (למשל, כאשר השכר הממוצע במפעל הוא 8,000 ש"ח נראה לנו שמצב השכר במפעל הינו הוגן, אך הסתכלות מעמיקה מגלה שמנכ"ל החברה מרוויח 40,000 ש"ח וכל פועל מרוויח שכר מינימום).

סוגי מחקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מחקר כמותי- חקירה מדעית שיטתית של תכונות כמותיות (מספריות), בודק משתנים וקשר ביניהם.
שיטות לאיסוף נתונים במחקר כמותי:
  1. שאלונים
  2. ראיונות סגורים- ראיונות המתאפיינים בשאילת שאלות סגורות שהתשובות עליהן הן דיכוטומיות.
  3. ניתוח כמותי של טקסטים- כימות הטקסט למספרים.
שיטות לניתוח נתונים במחקר כמותי:
  1. סטטיסטיקה תיאורית- רשימת הנתונים ללא הסקת מסקנות.
  2. סטטיסטיקה היסקית- ביצוע מבחנים סטטיסטיים (מבחן t, מתאם פירסון) שמהם ניתן להסיק מסקנות.
  • מחקר איכותני- מחקר המגיע אל ממצאיו שלא באמצעות פרוצדורות סטטיסטיות או אמצעי כימות אחרים, אלא באמצעות נרטיבים.
שיטות לאיסוף נתונים במחקר איכותני:
  1. ראיונות עומק- ראיונות ארוכים המאופיינים בשאילת שאלות פתוחות.
  2. קבוצות מיקוד- קבוצה של אנשים בעלי מאפיינים דומים המרואיינים במקביל.
  3. תצפיות משתתפות- החוקר נטמע באוכלוסיית המחקר לשם איסוף הנתונים (משמש באנתרופולוגיה).
  4. מחקרים אתנוגרפיים- תצפית לא משתתפת. ביצוע סקירת ספרות על מאמרים מחקריים קיימים והגעה למסקנה כוללת.
  5. טכניקות השלכתיות- משתתפי המחקר מבצעים משימות והמחקר מתמקד בתגובותיהם בעת ביצוע המשימות.

שאלות מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סוגי שאלות מחקר:
  1. שאלות מחקר תאוריות- שאלות ראשוניות בעלות משתנה יחיד.
  2. שאלות העוסקות בקשר בין תופעות- שאלות או השערות המכילות שני משתנים אשר אנו מניחים כי מתקיים ביניהם קשר. מדובר בשאלות בהם יש בידינו מידע לגבי המשתנה הבלתי תלוי ואנו מחפשים מידע על המשתנה התלוי בהתבסס על המשתנה הבלתי תלוי. כלומר, אנו מחפשים ניבוי של תופעה.
  3. שאלות העוסקות בקשר סיבתי בין תופעות- שאלות או השערות המכילות שני משתנים אשר מתקיים ביניהם קשר סיבתי המעיד על מאורע (משתנה בלתי תלוי) אשר התרחש קודם למשתנה התלוי.
  1. קשר בין המשתנים- כדי לקבוע שקיימת סיבתיות קיים צורך בקשר בין המשתנים, קשר שאינו חזק דיו אינו מספיק לקביעת סיבתיות.
  2. קיום קשר כרונולוגי- כאשר המשתנה הבלתי תלוי התרחש כרונולוגית לפני המשתנה התלוי.
  3. גורם שלישי אינו מסביר את הקשר בין שני המשתנים.

מתאמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מתאם- מציין קשר בין משתנים, לעתים נקרא גם קורלציה.
  • מודל מחקר- משמש כאשר קיימים יותר משני משתנים במחקר, לרוב מתואר באופן גרפי או באמצעות מודל ציורי.
  • מתאם מזויף- כאשר נראה לכאורה שקיים קשר בין שני משתנים, אך בפועל הקשר מוסבר על יד גורם שלישי. נקרא גם מתאם מדומה. להלן מספר סוגים של מתאמים מזויפים.
  • משתנה מתווך- משתנה שלישי אשר מסביר את הקשר שקיים בין שני משתנים.
  • משתנה ממתן- משתנה שלישי אשר משפיע על הקשר שקיים בין שני משתנים (מחזק/מחליש את הקשר), אך לא מסביר אותו לחלוטין.

אופרציונליזציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הגדרה אופרציונלית
  • אופרציונליזציה- תהליך בו מתרגמים מושגים מופשטים למושגים מדידים. נקרא אופרציונליזציה מהמילה operation. המטרה היא להגיע למונחים פשוטים אשר יהיה ניתן לפעול לפיהם.
  • תהליך האופרציונליזציה כולל שני שלבים:
  1. הגדרה נומינלית- הגדרה מילולית/מילונית למונחים המופשטים.
  2. הגדרה אופרציונלית- כוללת את הפעולות שיש לבצע כדי למדוד את המשתנים.
  • קריטריונים להערכת איכותה של הגדרה אופרציונלית:
  • מיצוי- היכולת לזהות את כל מה שכלול בהגדרה (כל מרכיבי המשתנה).
  • בלבדיות-היכולת לזהות רק את מה שכלול בהגדרה (רק מרכיבי המשתנה, ללא תוספות).

מדידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מדידה

במדעים המדויקים, מדידה היא מציאת גודלו של מאפיין הניתן לתצפית של עצם נתון, והבעת גודל זה ביחידות המידה המתאימות. לעריכת המדידה נעזרים לרוב במכשיר מדידה מתאים. מסה, למשל, נמדדת באמצעות מאזניים ומובעת ביחידות של גרם (או כפולות שלהן). מדידה היא השוואתו של הגודל הנמדד לגודלה של יחידת המידה, והיחס בין שני גדלים אלה מובע במספר‏‏‏[1].

יש שוני מהותי בין שלושה סוגי מדידות: המדידות הנערכות במדעים המדויקים (בהם עוסק ערך זה), מדידה והערכה במדעי החברה ומדידות והערכות הנערכות בחינוך הפורמלי. חלק משוני זה מתבטא בשוני בהגדרת מושג המדידה. במדעי החברה, מדידה היא התאמת ערך מספרי לתכונה או לגודל על פי כללים. דהיינו, בניגוד למדעים המדויקים, המדידה במדעי החברה אינה חייבת להיות מדידה של גודל ניתן לתצפית, אינה חייבת להיות השוואה של גדלים ואינה חייבת להשתמש ביחידת מידה המוגדרת היטב.

יש גם תחומים שבהם חלק מהמדידות דומות לאלה שבמדעים המדויקים ואחרות לאלה שבמדעי החברה או שהמדידות בהן בעלות מאפיינים חלקיים של המדידות מהמדעים המדויקים. תחומים אלה הם מדעי הרפואה, ביולוגיה וככל הנראה גם מדעי כדור הארץ (גאודזיה היא מדויקת לעומת הערכות הנעשות לפי מורפולוגיה של מאובנים).

מהימנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מהימנות (שיטות מחקר)
  • מהימנות מסמלת את המידה שבה כלי המדידה מודד את הידע או הכישורים באופן עיקבי. מדד הוא מהימן, ככל שהוא משקף את הערכים האמיתיים שהוא אמור למדוד. כלומר, ככל שיש בו פחות טעויות מדידה.
  • משתנה טעות- הפער בין הערך הנצפה בתופעה לבין הערך האמיתי של התופעה. ככל שמשתנה הטעות קטן יותר, כך המהימנות גבוהה יותר.
  • טעויות מדידה- מתרחשות כאשר הערך הנצפה אינו שווה לערך האמיתי.
  • קיימות מספר טעויות נפוצות:
  • טעות שיטתית- טעות שהשונות שלה שווה לאפס, כלומר, בכל מדידה תמיד מתקיימת אותה הטעות.
  • טעות מקרית- טעות שהשונות שלה שונה מאפס. כלומר, בכל מדידה הטעות נראית קצת אחרת.
  • מקורות עיקריים לטעות מקרית:
  • גורמים התלויים במבחן: שאלון עם הוראות בלתי ברורות, שאלון ארוך.
  • גורמים התלויים בבוחן: הקראת השאלון מהר.
  • בדיקות להערכת מהימנות:
  • מבחן ומבחן חוזר- מעבירים שאלון זהה לחלוטין לאותם האנשים בזמנים שונים.
במבחן ומבחן חוזר יש לוודא שהמשתנים יציבים (מצב רוח אינו משתנה יציב), אחרת המהימנות תיפגע. כמו כן, קיים קושי לאסוף נתונים (במידה וערכנו שאלון לאנשים ברחוב, נתקשה למצוא אותם בזמן מאוחר יותר כדי להעביר להם שאלון חוזר).
  • נוסחים מקבילים- בונים שאלונים עם נוסחים דומים (אך לא זהים).
בשימוש בנוסחים מקבילים קשה לעלות על טעות שיטתית ובמידה ואכן ישנה טעות, המהימנות נפגמת מבלי יכולת לגלות זאת.
  • עקיבות פנימית- שיטה סטטיסטית הנעשית באמצעות תוכנת ה- SPSS.
עקיבות פנימית מסומנת ב-ą (אלפא) של קרונבאך, אשר נמדדת בטווח בין אפס (מעט) לאחת (הרבה).
ą של קרונבאך- מסמן מבחן סטטיסטי בו נבדקת הקורלציה (מתאם) של שאלה אחת נבחרת עם כל שאר השאלות בשאלון. ככל שהמתאם גבוה, הקשר חזק והמהימנות של השאלון גבוהה.
  • מבחן חצוי- חציית כלל השאלות בשאלון לשניים ובדיקת הקשר בין השאלות.
מבחן ספירמן בראון- מבחן אשר בודק קשר בין שאלות בשאלון. מבחן זה אינו רגיש לטעויות שיטתיות.

סטנדרטים- שאלונים אשר עברו תיקוף ומהימנות והוכיחו את עצמם סטטיסטית.

  • מהימנות- כאשר אין בנמצא סטנדרטים; או כשהחוקר רוצה לחקור נושא חדש יש ביכולתו להשתמש בכלי המהימנות. כלומר, החוקר יבנה שאלון חדש ויבדוק את מהימנותו באחת משתי הדרכים להלן:
  1. מהימנות תוך אישית- שאילת הנבדקים מהן השאלות הרלוונטיות לנושא הנבדק.
  2. מהימנות בינאישית/ בין שופטים- שאילת מומחים בתחום הנחקר מהן השאלות הרלוונטיות לשאלון הנחקר.

הממדים אשר משקפים את מהימנות כלי המדידה הם:

  • יציבות- מבחן ומבחן חוזר. כלומר, עד כמה כלי המדידה רגיש לשינויי הזמן.
  • עקיבות- עקיבות פנימית, מבחן חצוי ומהימנות. כלומר, התאמה בין הערכים שמתקבלים מפריטים שונים המודדים את אותה התופעה.

תוקף[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תוקף
  • תוקף- האינדיקציה לכך שכלי המדידה בודק את שהוא נועד לבדוק במסגרת המחקר, וכן המידה שבה המסקנות והפעולות הננקטות על סמך ההערכה אכן מתאימות ומדויקות.
הגדרה אופרציונלית מצביעה על תוקף וככל שאיכות האופרציונליזציה, קרי, הפער בין ההגדרה הנומינלית להגדרה האופרציונלית נמוך, אזי כלי המדידה יותר מתוקף.
  • קיימות שלוש שיטות להערכת תוקף:

1. תוקף תוכן- משקף את המידה בה שבה הפריטים המרכיבים את השאלון מייצגים את עולם התוכן של המושג שנמדד.

  • הדרכים לבצע תוקף תוכן:
  • הערכה של מומחים- העברת השאלון בקרב מומחים בנושא הנחקר אשר יבדקו עד כמה השאלות אכן מתייחסות לעולם התוכן הנחקר.
Kappa (קאפא)- מונח סטטיסטי, ערכו מבטא את המידה בה השאלון נחשב למייצג את עולם התוכן בעיני המומחים. קאפא נמוכה מבטאת חוסר רלוונטיות של השאלות לעולם התוכן וקאפא גבוהה מבטאת רלוונטיות של השאלון לעולם התוכן הנחקר.
  • הערכה לנוכח הספרות- בדיקה בהתאם לספרות המקצועית בנושא הנחקר. בדיקה זו נעשית על ידי החוקר עצמו ולכן אמינותה מוטלת בספק.

2. תוקף אמפירי/קריטריון- החוקר בוחר משתנה אחר אשר קשור לדעתו למשתנה התלוי. משתנה זה נקרא קריטריון, מכיוון שהוא הקריטריון לתוקף כלי המדידה של החוקר. אחר בחירת הקריטריון החוקר בודק את הקשר שלו למשתנה. כלומר, החוקר מעביר שאלון בו נמדד הקריטריון ושאלון בו נמדד המשתנה. אם הקשר הוא בינוני (בכל זאת מדובר במשתנה אשר קשור למשתנה התלוי), אזי תוקף כלי המדידה גבוה.

  • הדרכים לבצע תוקף אמפירי:
  • תוקף ניבוי- הקריטריון נמדד אחרי כלי המדידה.
  • תוקף מקביל/בו זמני- הקריטריון וכלי המדידה נמדדים במקביל.
  • תוקף הקבוצה הידועה/לאחר מעשה- הקריטריון נמדד לפני כלי המדידה.

3. תוקף מבנה- החוקר בודק מהי ההלימה בין ההגדרה הנומינלית להגדרה האופרציונלית של משתני המחקר.

  • קיימים שני סוגים של תוקף מבנה:
  • תוקף מתכנס- הכנסת כל המרכיבים של המושג התאורטי בכלי המדידה.
  • תוקף מבחין- הבחנת המרכיבים של המושג התאורטי בכלי המדידה בלבד מבלי להוסיף מרכיבים אחרים.

דגימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דגימה- בחינת פרטים בודדים מתוך האוכלוסייה לצורך הסקת מסקנה.
  • קיימים שלושה מושגים עיקריים בנושא דגימה:
  • אוכלוסיית המחקר- המעגל עליו החוקר רוצה להכליל מתוך המדגם.
  • מסגרת הדגימה- רשימת הפרטים מתוכה נלקח המדגם.
  • המדגם- האנשים שבפועל השתתפו במחקר.
  • ייצוגיות- המידה שבה המדגם דומה בתוצאותיו לאוכלוסיית המחקר. ייצוגיות גבוהה מאפשרת הכללה.
  • קיימות שתי שיטות לדגימה:
  • הסתברותית- כל אחד מהפרטים באוכלוסיית המחקר/מסגרת הדגימה בעל סיכוי שווה להיכלל במדגם. לא קיים פרט בעל סיכוי וודאי (100%) ואף לא פרט שאינו בעל סיכוי (0%).
  • לא הסתברותית- כל אחד מהפרטים באוכלוסיית המחקר/דגימה בעל סיכוי שונה להיכלל במדגם. ייתכן וקיים פרט בעל סיכוי וודאי (100%) ואף ייתכן פרט ללא סיכוי (0%).
  • שיטות דגימה הסתברותיות:
  • דגימה מקרית פשוטה- בחירת אנשים למדגם מתוך רשימה באופן רנדומאלי. שיטה זו מאפשרת ייצוגיות גבוהה ודורשת מסגרת דגימה מפורטת.
  • דגימה שיטתית- כל אדם X נכנס לדגימה. שיטה זו מאפשרת ייצוגיות גבוהה ודורשת מסגרת דגימה מפורטת. כמו כן, עלולה להיפגע הייצוגיות עקב סידור מסגרת הדגימה באופן מסוים (למשל, מסגרת דגימה המסודרת לפי הא"ב העברי תיצור ייצוגיות יתר לכוהנים באות כ').
  • דגימת שכבות- דגימה הנעשית לרוב בסקרים פוליטיים ומאפשרת ייצוג הן לכלל האוכלוסייה והן לתת הקבוצות (שכבות) באוכלוסייה. דגימה זו מתאימה לאוכלוסיית מחקר הטרוגנית המורכבת מתתי קבוצות הומוגניות.
  • דגימת אשכולות- דגימה המתאימה לאוכלוסיית מחקר הומוגנית המורכבת מתתי קבוצות הטרוגניות.
  • שיטות דגימה לא הסתברותיות:
  • דגימה מזדמנת/נוחות- בחירת האנשים מתבצעת לפי נוחות החוקר (שאילת עמיתים או אנשים המצויים תחת סמכותו של החוקר). שיטה זו אינה מבטיחה ייצוגיות.
  • דגימת מכסה- החוקר בוחר אשכולות מסוימים ובכל אשכול הוא מבצע דגימת נוחות עד שמתמלאת לו מכסה קבועה. בשיטה זו מובטחת ייצוגיות בכל אשכול, אך לא מובטחת ייצוגיות כללית.
  • דגימת כדור שלג/חבר מביא חבר- החוקר מבצע דגימה של אנשים מסוימים אשר הוא מבקש מהם להביא את החברים שלהם למדגם. דגימה זו מתאימה למחקר על אוכלוסייה שאינה בת השגה, כמו כן, אף שיטה זו אינה מבטיחה ייצוגיות.

מונחים כלליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מחקר:
    • מחקר ניסויי: מחקר בו יש השערה סיבתית לגבי המשתנה הבלתי תלוי והמשתנה התלוי.
    • מחקר אורך: מחקר מסוג תצפית מדעית, העוקב אחר קבוצת נבדקים במשך תקופה מסוימת, החל מכמה חודשים ועד מספר שנים. נועד לבחון שינויים והתפתחות בגילאים שונים.
    • מחקר מתאמי: מחקר מסוג תצפית מדעית הבוחן האם יש קשר בין מספר משתנים באמצעות איסוף נתונים על כל תופעה ובחינת המתאם ביניהם.
    • מחקר רוחב: מחקר מסוג תצפית מדעית, שבו משווים החוקרים בין קבוצות של אנשים בני גילאים שונים בנקודת זמן אחת.
  • משתנה:
    • משתנה בלתי תלוי: אחד המשתנים שחוקרים חושבים שיוכל להסביר את השינויים במשתנה התלוי בניסוי והחוקר הוא זה ששולט בגודלו. בגרף מיוצג על ידי ציר ה-x.
    • משתנה תלוי: משתנה אשר נעשה חיפוש בניסוי אחר המשתנים שמשפיעים עליו. בגרף מיוצג על ידי ציר ה-y.
    • משתנה מסביר: אחד המשתנים שחוקרים חושבים שיוכל להסביר את השינויים במשתנה המוסבר בתצפית מדעית. בגרף מיוצג על ידי ציר ה-x.
    • משתנה מוסבר: משתנה אשר נעשה חיפוש בתצפית מדעית אחר המשתנים שמשפיעים עליו. בגרף מיוצג על ידי ציר ה-y.
  • ניסוי טבעי: שיטת תצפית הננקטת כאשר אי אפשר לבצע מחקר מעבדה, ובה משווים החוקרים קבוצות בני אדם שנסיבות חייהם שונות מטבע הדברים בממדים המכריעים.
  • ניסוי מדעי: שיטת מחקר מדעית לבדיקת השערה בדבר קשר שבין סיבה למסובב, על ידי השוואת מצב שבו מחוללים שינוי משמעותי ויזום במערכת הנחקרת או במודל שלה למצב שללא עריכת השינוי.
  • קבוצת ניסוי: ניסוי מבוקר משווה בין שתי קבוצות. האחת, היא קבוצת הניסוי. זו הקבוצה שבה מחולל המדען שינוי יזום ומשמעותי. הקבוצה השנייה היא קבוצת הביקורת. בקבוצה זו המדען לא עורך שינוי.
  • תאוריה: מערך מאורגן של רעיונות על דרך פעולה של הדברים שנועד לספק מסגרת לפרשנות של עובדות וממצאים ולהנחות את המחקר המדעי.
  • תצפית בתנאים טבעיים: שיטת מחקר מסוג תצפית מדעית ובה צופים החוקרים ורושמים בקפידה על התנהגות המתרחשת בטבעיות בסביבות יום-יומיות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ר' לנדאו, ג' שפלר, (עורכים), אתיקה במחקר, ירושלים : מאגנס, 1997
  • ד' נחמיאס, ח' נחמיאס, שיטות מחקר במדעי החברה, תל אביב: עם עובד, 1998.
  • Seife, C.,Proofiness, New York University, 2010
  • Morris, T.,Social work research methods: four alternative paradigms, SAGE, 2006

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏על פי רוב תוצאת המדידה מובעת ב‏מספר ממשי. אולם, גדלים מסוימים, כגון עכבה חשמלית, מוצגים כמספר מרוכב