שיטת קינגסטון קליניק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שיטת "קינגסטון קליניק" (הובאה לארץ בידי אלי שטראוס ולכן נקראת גם - "שיטת שטראוס") היא שיטה רפואה אלטרנטיבית בתחום הנטורופתיה המיועדת למניעה ולריפוי של מחלות, ודוגלת בהימנעות מוחלטת משימוש בתרופות. השיטה נוסדה בתחילת המאה העשרים על ידי ג'יימס סי. תומסון שלמד אצל ד"ר לינדלר. שמה של השיטה נקרא על שם בית-המרפא ובית-הספר לריפוי טבעי שהקים תומסון בעיר אדינבורו בירתה של סקוטלנד.

עקרונות השיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחס למחלות וריפוין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשיטת קינגסטון יש מכנה משותף עם שיטות שונות כגון נטורופתיה, שיטת ההיגיינה הטבעית ועוד, אך היא נבדלת מהם בתזונה ובשיטות הריפוי בהן היא נוקטת. כמו כל שיטות הריפוי הטבעי גם שיטת קינגסטון גורסת כי מקורן העיקרי של המחלות הוא בהרגלי החיים של האדם, האדם הוא האחראי והיוצר של בריאותו, וכי מחלותיו הן פועל נגזר וישיר של אורח חייו. על-פי קינגסטון, אורח חיים בריא יביא את האדם לבריאות, ומאידך - אורח חיים שגוי יביא את האדם לחולי.

השיטה מבחינה בין מחלות זיהומיות אקוטיות למחלות כרוניות. לשיטתה מחלות זיהומיות אקוטיות הן פועל יוצא של הצטברות פסולת בגוף כשהן עוזרות לשחרר אותה ולהפרישה החוצה, לבין מחלות כרוניות שהן תוצאה של כישלון המחלות הזיהומיות להפריש את הפסולת. בשיטה נקראות המחלות הזיהומיות כגון נזלת, ליחה, דלקות שונות וכדומה בשם "תופעות ניקוי" והיא רואה את תפקידן בסילוק הפסולת שנצברה עקב תזונה גרועה, רעלים שונים ועוד.

בהתאם לעיקרון זה שוללת שיטת קינגסטון את השימוש בתרופות למחלות אקוטיות, ולו גם תרופות טבעיות כגון צמחי מרפא, משום שלפי קינגסטון המחלה נועדה לשחרר את הפסולת מגוף האדם, ועל-כן כל התנגדות למחלה ושיכוך הסיפטומים, רק תחריף את בעייתו של החולה ותסכן את מצבו. הדבר דומה, על פי קינגסטון, לאדם שאכל דבר-מאכל רעיל וגופו מגיב באופן מיידי בבחילה ובהקאה. תגובה טבעית זו של הגוף היא אמנם סוג של מחלה, אבל מטרתה היא לנקות את הגוף באופן מיידי ולצמצם את הנזק האמור להיגרם לו על ידי המזון הרעיל. אם אותו אדם, ינסה להקל על סבלו וייטול תרופה נגד הקאה, הוא אולי ירוויח הקלה מהסבל המיידי, אך יסכן את עצמו בטווח הרחב. במחלות כרוניות הגישה היא לצמצם בהדרגה את התרופות יחד עם ההתקדמות הבריאותית.

בקינגסטון לא מייחסים חשיבות לשם המחלה האקוטית או למקום התפרצותה; "תופעת הניקוי" יכולה להתפרץ בכל מיני צורות, החל בכאב ראש פשוט, דרך פריחה בעור וכלה בדלקות שונות. הריפוי על-פי קינגסטון נעשה על ידי תזונה ושינוי אורח חייו של החולה.

בקינגסטון סבורים כי בכוחו של הגוף לרפא את עצמו, וכי הריפוי הדרוש מצד האדם הוא רק בסילוק הגורמים המכבידים והמזיקים לגוף, והזנתו בחומרים טובים ובריאים. איזון הגוף והנפש ואורח החיים הכולל הוא אפוא המטרה אליה שואפת השיטה.

אורח החיים על פי השיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורח החיים על-פי קינגסטון שאוב מרעיונות פילוסופיים על אופן ההתנהגות הטבעית של האדם בנוסף להסקת מסקנות על פי הרפואה והמדע. רעיונות אלה מתבטאים בצפייה בטבע והסקת מסקנות לפיו. כדוגמה לכך בשיטה מקפידים על אכילת מזון שעבר כמה שפחות עיבוד וקרוב למצב הגולמי, ובניגוד לשיטות טבעוניות אחרות משלבת גבינת עיזים איכותית וביצים אורגניות לקבלת חלבון איכותי וקל לעיכול. זאת בנוסף להקפדה על שעות מתאימות לשינה ופעילות גופנית מספקת. מלבד שלשת המרכיבים העיקריים הללו, ישנם כמה מרכיבים נוספים שמשלימים אותם, ביניהם: נשימה באוויר הצח, מקלחות קרות וקומפרסים, התייחסות לרגשות, חשיפה מתונה לשמש ועוד.

רעיונות בנושא התזונה לעומת גישות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארוחת הבוקר (הנתפסת בדרך כלל כארוחה החשובה ביותר) כוללת רק פירות קלים לעיכול וארוחת הצהריים נחשבת כארוחה העיקרית כשארוחת הערב מוקדמת מאוד. הסיבה לכך היא שלפי קינגסטון לגוף מחזור זמנים קבוע לפעולות מטבוליות שונות וזה מתבטא בין היתר בזמני הארוחה והשינה. עוד נושא מעניין הוא הנוזלים. בתחום זה יש מחלוקת בין עולם הרפואה הקונבנציונלי ושיטות טבעיות אחרות, המצדדות בריבוי נוזלים לעומת קינגסטון הגורסת כי ריבוי השתייה מעבר לתחושת הצמא הטבעית יכולה להזיק. ריבוי הנוזלים, גורסים בקינגסטון, מכביד על הכליות ומדלל יותר מדי את חומרי הפסולת וכך מעכב את סינון החומרים המזיקים, ובנוסף, מכביד גם על הלב ועל מערכת העיכול ומדלל את נוזלי הלימפה. הטענה היא שחומרים מזיקים בתזונה או בסביבה הם אלה שגורמים לצמא כדי לדלל את חומרי הפסולת ואילו תזונה בריאה (שמכילה גם הרבה נוזלים טבעיים של הירקות) מונעת את הצורך המוגזם בשתייה. כמובן שמצב של חשיפה לחום רב או מחלה שבה מאבדים את התיאבון מחייבים שתייה מעבר לצמא למניעת התייבשות.

התנגדויות לשיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשיטה קמו התנגדויות, בעיקר נגד הנוהג להמעיט בשתייה. מכוון שללא כמות מספקת של נוזלים ייגרם נזק לגוף האדם ובעיקר לחילוף החומרים הדרוש לקיום תקין של מערכות הגוף, לטענת המתנגדים יכולה כמות המים המצומצמת (לעתים כוס אחת ואף פחות מזה) הנצרכת על ידי חסידי השיטה להזיק, ובכל אופן לא עומדת בערכי המינימום הנדרש. עוד מאפיין ידוע בקינגסטון היא ארוחת הבוקר המאוחרת המכילה לרוב פירות בלבד, למרות תמימות הדעים השוררת בממסד המדעי והרפואי כי ארוחת בוקר מלאה חשובה ועשויה לשפר יכולת ריכוז והישגים לימודיים, בעיקר בקרב ילדים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לסלי ס. תומפסון ואחרים, בריאות מחוצפת - מפרסומי קינגסטון קליניק, שבע חוברות, תרגום ועריכה נחמה כנעני, הוצאת פיט
  • שרה חמו, שביל הזהב לריפוי טבעי (הבית הטבעי 2006)
  • רחל טלשיר, השיטה הסודית (כתר ספרים, 2012)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]