שייח' אבריק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קבר שייח' אבריק

שייח' אבריק הוא אזור של גבעות הסמוך למפגש עמק יזרעאל ועמק זבולון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקום התקיים יישוב מאז תקופת הברזל. בתעודות מ-1596 נזכר המקום ככפר מוסלמי ובו 22 משפחות. ב-1872 מכרו השלטונות העות'מאניים את הקרקע למשפחת סורסוק הלבנונית. בשנות ה-20 של המאה ה-20 גאל יהושע חנקין את האדמות בשם הקרן הקיימת לישראל. ב-1925 התיישבו שם יהודים מתנועת הפועל המזרחי אשר עברו לאחר מכן לייסד את שדה יעקב. ב-1926 נשלח לשייח' אבריק אלכסנדר זייד כשומר מטעם קק"ל. הוא הקים שם חווה. ב-1932 נוסדה במקום אגודת השומרים. ב-1936 גילה זייד באקראי את בית שערים הסמוכה. ב-1938 נרצח זייד וב-1940 הוצבה במקום האנדרטה לזכרו.

קבר השייח'[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליד האנדרטה נמצא מבנה דו-כיפתי ובו קבר שייח' אבריק הקדוש למוסלמים. לפי המסורת המקומית היה שייח' אבריק מוסלמי אדוק שהקפיד להתפלל חמש פעמים ביום ולרחוץ את ידיו ורגליו במים מכד שהיה צמוד אליו ("אבריק" בערבית פירושו כד). מסורת אחרת מייחסת את הקבר לברק בן אבינועם, שר צבאהּ של דבורה הנביאה[דרוש מקור]. סיפורים רבים קשורים בשייח' אבריק. אחד מהם מספר שהיה עובד בשדה וכשראה אותו בעל השדה מפסיק את העבודה לתפילה, כעס עליו ושבר את הכד. במקום בו נשפכו המים מהכד נבע מעיין בעל סגולות מרפא.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבעות שייח' אבריק נזכרות בשיר המפורסם "אדמה אדמתי" של אלכסנדר פן ומרדכי זעירא שזכה לאחד עשר ביצועים מוקלטים, ביניהם של אסתר עופרים, אריק איינשטיין, עפרה חזה, יהורם גאון, אברהם פררה והגבעטרון. המקום גם מוזכר בשירו של נתן אלתרמן "רינה".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מראה פנורמי משייח אבריק: מימין בתי קריית טבעון וברקע הכרמל, ומשמאל עמק יזרעאל והרי השומרון
Magnify-clip.png
מראה פנורמי משייח אבריק: מימין בתי קריית טבעון וברקע הכרמל, ומשמאל עמק יזרעאל והרי השומרון