שייח' סעד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 31°44.3′N 35°15.4′E / 31.7383°N 35.2567°E / 31.7383; 35.2567 שייח' סעד היא אחת משבע שכונות המשנה של ג'בל מוכאבר בדרום מזרח ירושלים. היא נבדלת משאר שכונות המשנה בכך ששטחה לא סופח לירושלים לאחר מלחמת ששת הימים[1]. בעת בניית גדר ההפרדה הושארה שייח' סעד בצד המזרחי של הגדר מחוץ לשטח הישראלי. לשם הסדרת הכניסה של תושבי השכונה לירושלים נקבעו הסדרים, שהיו מושא למאבקים ציבוריים ומשפטיים. על פי רשויות מדינת ישראל, בשכונה מתגוררים כ-1,500 נפשות‏[2], כמעט מחציתם נושאי תעודות זהות כחולות, תושבי קבע בישראל‏[3].

בנוסף לבתי מגורים, יש בשכונה רק חנות מזון אחת, בית ספר יסודי וכן מרפאה בסיסית ביותר אליה מגיע רופא פעמיים בשבוע למשך שעתיים בכל פעם. לשאר צרכיהם מתבססים תושבי השכונה על השירותים בשכונות האם ג'בל מוכאבר[4].

עם התפתחות שכונת ג'בל מוכבר במהלך השנים שלאחר הכללתה בירושלים המאוחדת התפתחה גם שייח' סעד, וכמחצית מתושביה הם תושבי קבע בישראל ונושאים תעודות זהות כחולות. למרות ששייח' סעד לא סופחה לירושלים, נהגה עיריית ירושלים לגבות ארנונה ולספק שירותי מים, חשמל, חינוך, בריאות ועבודה לתושבי השכונה, ללא קשר לשאלה אם הם בעלי תעודות זהות כחולות או כתומות. בשנת 1993 במהלך האינתיפאדה, הוטל סגר כללי על שטחי ירושלים ולראשונה נאסר על תושבי שייח' סעד להיכנס לג'בל מוכאבר. עתירה לבג"ץ שהגישו תושבי השכונה בעלי תעודות הזהות הכתומות והירוקות הביאה למתן היתרי כניסה קבועים בעבורם לירושלים.

באוגוסט 2003 הוצא על ידי משרד הביטחון צו תפיסה לצורך הקמת קטע של גדר ההפרדה שיפריד בין השכונה לבין שטחה של ירושלים. כן פעלה המדינה לסלילת כביש שיחבר את שייח' סעד לסוואחרה המזרחית, בכוונה לכוון את החיבור בין שייח' סעד לג'בל מוכאבר דרך סוואחרה המזרחית. באפריל 2004 הגישו תושבי השכונה ערעור על תוואי גדר ההפרדה ובעקבות זאת הופסקו העבודות ובמרץ 2006 קבלה הוועדה את הערעור והורתה למדינה שלא להפריד את שכונת שייח' סעד מירושלים. על ההחלטה הגישה המדינה עתירה לבג"ץ. כן הקימה המדינה גדר זמנית, עם שער זמני הפתוח 24 שעות ביממה, שחצצה בין שייח' סעד לבין ירושלים. בעקבות פיגוע ירי כלפי חיילי משמר הגבול במחסום, בו נפצעו שני שוטרים ונהרג תושב השכונה, הוגברו אמצעי האבטחה במחסום. במרץ 2010 ביטל בג"ץ את החלטת ועדת הערעור והתיר למדינה להקים את גדר ההפרדה בין שייח' סעד לירושלים, תוך דרישה לכך שיתקיים שער הפתוח 24 שעות ביממה בין שייח' סעד לג'בל מוכאבר‏[5].

נכון ל-2010 שייח' סעד מנותקת משאר העיר ומג'בל מוכבר במחסום, שלטענת התושבים סגור תמידית, בניגוד להחלטת בג"ץ בעניין‏[6].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ למעט כ-20 בתים בצפון השכונה הנכללים בשטחה של ירושלים, ראו דו"ח בצלם
  2. ^ על פי על סף התהום, בצלם, פברואר 2004, בשכונה כ-2000 תושבים
  3. ^ בג"ץ 7337/05, סעיף 1
  4. ^ על פי טענות התושבים המצוטטים בבג"ץ 7337/05
  5. ^ בג"ץ 7337/05
  6. ^ עמוס הראל ואבי יששכרוף, הרמזור תמיד אדום: מצור הוטל על כפר במזרח ירושלים, באתר הארץ, 24 במאי 2010