שיכון דן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שיכון דן
מיקום שיכון דן
שיכון דן
שיכון דן

שיכון דן או "נווה דן" היא שכונה בצפון-מזרח תל אביב-יפו, אחת משכונות עבר הירקון.

תולדות השכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיכון דן נוסד בשנת 1940 על ידי קואופרטיב חברת התחבורה "יד המעביר" על אדמות שרכשו מתווכי הקרקעות האחים טייבר עוד בשנת 1933 מידי השבט הבדואי אבו קישק.

בתחילה הייתה השכונה מרוחקת מאוד מתל אביב, ועל כן נוהלה עד סוף שנות החמישים בידי הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה (אז כונתה בשם "הועדה הגלילית"), הכפופה למשרד הפנים. ב-1957 פורקה אגודת "יד המעביר", וקרקעותיה הועברו לבעלות המשתכנים.

ב-1945 התאחדו קואופרטיב "יד המעביר" וחברת "איחוד רגב" לכדי קואופרטיב "דן". בשנת 1967 הוקם מוסך אוטובוסים גדול בקצה השכונה (במשולש הרחובות משמר הירדן, ולנברג ונחלאות), סמוך לאתר "עשר טחנות" שעל גדות נחל הירקון. שטח זה נמסר לחברת "דן" על ידי עיריית תל אביב תמורת פינוי המוסך ששכן מדרום מערב לתחנת הרכבת תל אביב מרכז (בין רחובות דרך נמיר, על פרשת דרכים ודרך בגין).

עם התפשטותה של תל אביב והקמתן של שכונות עבר הירקון בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20, הואץ קצב הפיתוח של השכונה. מרבית הבתים שנבנו בשכונה היו בניינים נמוכים (עד שמונה דירות) ובתים צמודי קרקע. אופי הבנייה תאם את סגנון הבנייה בשכונות הצמודות, צהלה ורמת החייל, שהתפתחו גם הן בתקופה זו. בתחילת פיתוח השכונה רבים מתושביה היו נהגי "דן".

במקביל, הוקמו בשכונה מוסדות קהילתיים. בשכונה הוקם בית הספר היסודי "דן", שהפך בתחילת שנות השבעים לבית הספר התיכון עירוני י"ד. בשכונה הוקם ופועל בית הספר "און" של אגודת איל"ן.

בשכונה פעל בית קולנוע "מור", שנסגר בתחילת שנות ה-70 בעקבות הפעלת שידורי הטלוויזיה, בדומה לרבים מבתי הקולנוע בתל אביב. במקומו הוקם בית משרדים ומחסנים גדול ‏[1][2].

הוקמו אז ופועלים עד היום, שבט הצופים "דן", ובית הכנסת האשכנזי "אהל משה".

בראש הגבעה במרכז השכונה ניצבה, עד סוף שנות השבעים, בריכת מים עגולה. הבריכה נהרסה לבניית אולם הספורט של בית הספר.

גבולות השכונה ורחובותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבולות השכונה הם רחוב פתחיה מרגנסבורג מצפון, רחוב פנחס רוזן (שהוא קטע מדרך משה סנה) ממערב, רחוב משמר הירדן ממזרח ומדרום-מזרח ורחוב ראול ולנברג מדרום. השכונה שוכנת בסמוך לשכונות ישגב, נאות אפקה, צהלה, רמת החייל, רביבים, הדר יוסף ואזור תעשייה עבר הירקון.

למרבית מרחובות השכונה ניתנו שמות של נוסעים יהודים שביקרו בארץ ישראל ותיעדו בכתב את מסעם. כמו בנימין מטודלה, אלדד הדני, אליהו מפרארה, "תבואות הארץ", "אבן ספיר", שמואל רומאנלי, יצחק חילו, פתחיה מרגנסבורג, משה באסולה. רחובות נוספים, אחד קרוי על שם רב ישראל אשכנזי, ואחר קרוי על שם מקובל מהמאה ה-15, יוסף דלה ריינה.

מאפייני השכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית הבתים בשכונה הם בתים פרטיים עם גינה, או בתים נמוכים בני שתיים-שלוש קומות, ומיעוטם רבי-קומות. בשכונה גרים כ-2,300 תושבים‏[3].

כיום מאוכלסת השכונה ברובה על ידי בני המעמד הבינוני-גבוה. הקרבה היחסית למרכז העיר, הקרבה לעורק תחבורה מרכזי (רחוב פנחס רוזן) וכן השקט היחסי שמאפיין את השכונה הפכו אותה לאחת השכונות המבוקשות בתל אביב.


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]