שילה (יישוב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שילה
שילה לוגו.jpg
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית מטה בנימין
גובה ממוצע ‎719‏ מטר
תאריך ייסוד 1979
סוג יישוב יישוב 2,000‏-4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 2,948 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎8.9%‏ בשנה עד דצמבר 2013
מיקום שילה
שילה
שילה
אתר הבית של היישוב

שילה היא התנחלות במתכונת של יישוב קהילתי דתי בדרום השומרון על הרי אפרים. היישוב שייך למועצה האזורית מטה בנימין, והוא הראשון בישובי גוש שילה.

שילה הקדומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליישוב ישנה חשיבות היסטורית, משום סמיכותו לאתר המקראי של שילה הקדומה, בה שכן משכן שילה במשך 369 שנים. למרגלות היישוב נמצא מרכז המבקרים "תל שילה", בו נמצאים שרידים משילה הקדומה. כזכר לחג ט"ו באב שהתקיים בשילה הקדומה, חוגג גם כיום היישוב את ט"ו באב כחגו, ובו מתקיימים יריד, סדנאות מחול לנשים ופעילויות נוספות. בשנים האחרונות, נערך ערב לנשים, "תפילת חנה" בחודש אלול.

הקמת היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב נוסד על ידי שני גרעיני ההתיישבות הראשונים של גוש אמונים, על מייסדי הגרעין (גרעין שילה) נמנה חיים שח'ם‏[1]. הגרעין, שמנה מספר משפחות, בחורי ישיבה וזוגות צעירים ורווקים, ניסה מספר פעמים להתיישב במקום, אולם פונה כל פעם מחדש על ידי הצבא. (הניסיון הראשון להתיישב במקום גרם להקמת היישוב עפרה) בינואר 1978 הוצבו ביישוב מספר קראוונים שאוכלסו על ידי שמונה משפחות וכ-40 בחורי ישיבה מישיבת שלומי שהתפרקה, תחת מסווה של מחנה חפירות ארכאולוגיות, לפי החלטתו של שר החקלאות דאז, אריאל שרון, ובאישורו של שר הביטחון דאז, עזר ויצמן. בשנת 1979 הכירה הממשלה לבסוף במחנה כיישוב, בעקבות ניסיון פיגוע (ללא נפגעים). לאחר הקמת היישוב הציבו פעילי שלום עכשיו בכניסה, את הפסל של תומרקין 'שובך יונים' - בצורת שובך גדול‏[2] התושבים בתגובה פרסמו מכתב ב'מעריב' כי הם "מודים ל'שלום-עכשיו' על תרומתם האומנותית ליישוב היהודי המתחדש בשילה". מאז הצטרפו ליישוב משפחות רבות והיישוב התרחב. בסוף 2012 אוכלסה שכונה חדשה, במסגרת הרחבת היישוב - מדורגי שילה - בעשרות משפחות חדשות. היישוב כיום מונה כ-320 משפחות.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שילה נמצאת 40 ק"מ צפונית לירושלים וכ-30 ק"מ מזרחית לקו הירוק באזור ראש העין, ליד כביש 60. היישוב ממוקם על שני הרים, אחד בגובה של כ-800 מ' והשני בגובה של כ-750 מ'. על ההר הגבוה נמצאת השכונה העליונה, "רמת שמואל", ועל ההר הנמוך יותר נמצאת השכונה האמצעית "עלי הכהן", ובחלקו התחתון נמצאת שכונת "נחלות". היישוב שוכן סמוך לעמק שילה, שבקצהו נמצאים מטעי היישוב ואזור התעשייה של גוש שילה. מקורו של נחל שילה, אחד משלושת יובלי הירקון, הוא בקרבת היישוב. בעמק שילה נמצא גם הכפר הערבי תורמוס עיא, ועל ההר הסמוך לו נמצא הכפר סינג'יל.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב נמצא בית הספר הממלכתי דתי "אהל שילה" שהוא בית הספר האזורי של גוש שילה. כיום נמצאים במקום שני בתי ספר צמודים, "אהל שילה בנים" ו"אהל שילה בנות", בהם לומדים התלמידים מכיתה א' עד כיתה ח'. בית הספר נקרא על שמה של רחלה דרוק, תושבת היישוב שנרצחה בפיגוע בדרכה להפגנה.

ביישוב ישנו בניין המאכלס בקומתו העליונה תלמוד תורה (חיידר), בו לומדים המעוניינים (בנוסף לבית הספר) בשעת לימוד אחר הצהריים, מגן טרום חובה ועד כיתה ח', ובקומתו התחתונה מתאכלסת התלמודית לבנות, "אור רחלה", הנקראת גם כן על שמה של רחלה דרוק. בנוסף, נמצאת ביישוב ישיבת הסדר, בית מדרש לנוער, מועדון נוער שנתרם על ידי תורמים מחו"ל, גני ילדים ומעונות יום. בעבר הייתה ביישוב ישיבה תיכונית בשם "בני בינה", אך זו נסגרה בשנת 2005.

בתי כנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב מצויים חמישה בתי כנסת:

  1. בית הכנסת המרכזי - בית הכנסת זיכרון משכן שילה - (נוסח ספרד) הידוע בצורתו המיוחדת כצורת משכן שילה. נמצא בשכונת "עלי הכהן".
  2. בית כנסת ספרדי, שנמצא בשכונת "עלי הכהן".
  3. בית כנסת אשכנזי "רמת שמואל" -"נעם יונתן", שנמצא בשכונה הנושאת שם זה.
  4. בית כנסת תימני קטן, שנמצא באותו מבנה של בית הכנסת "רמת שמואל".
  5. בית כנסת חב"ד קטן, שנמצא בשכונת "רמת שמואל".

תעשייה וחקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב אזור תעשייה, הכולל כ-30 מפעלים, משרדים וחנויות. בין העסקים הייחודיים במקום יש בית בד, יקב בוטיק (אחד מ-5 שיש בשילה) ומפעל לייצור תפילין כמו כן הועתק מפעל המתכת "טש מתכת" מאזור התעשייה ברקן לא.ת. בשילה. ביישוב שילה ובסביבת ומעובדים כ-70 דונם של נקטרינות וגודגדנים, מטעי זיתים, תאנים, קיווי, כרם ענבים וכרם ענבים אורגני וכן חממה ניסיונית, וגידול פרחים.

בסמוך ליישוב נטעו מטעי נקטרינות, אפרסקים (שנעקרו מסיבות כלכליות) וגודגדנים, רימונים, פרחי אדמונית ליצוא, וכן כרמי ענבים, הנמצאים בבעלות מספר משפחות מהיישוב.

שכונות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבט על עמק שילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תצפית על עמק שילה, כולל אזור התעשייה ומטעי הזיתים והגפנים, 2008
Magnify-clip.png
תצפית על עמק שילה, כולל אזור התעשייה ומטעי הזיתים והגפנים, 2008

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "ההר הטוב הזה מסלולים ואתרים בדרום השומרון מאת דניאל אלדד ויוסף ירושלמי הוצאת בית אל ירושלים תשס"ט 2009 " עמק שילה - עמודים 113:117

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 32°03′14″N 35°17′52″E / 32.0539°N 35.2978°E / 32.0539; 35.2978

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]