שילינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מטבע שילינג בריטי משנת 1956, תקופתה של אליזבת השנייה

שילינגאנגלית: Shilling) היה מטבע באנגליה, ולאחר מכן בממלכה המאוחדת, החל מהמאה ה-16 ועד שנת 1971. הוא הונפק לראשונה ב-1548 בעת שלטונו של הנרי השמיני, אולם יש הטוענים שהטסטון שהונפק ב-1487 בימיו של הנרי השביעי היה השילינג הראשון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני המעבר לשיטה העשרונית ב-1971, היה שילינג אחד שקול ל-12 פני ולאחד חלקי עשרים מערכה של הלירה שטרלינג. ליש"ט הייתה מחולקת אז ל-240 פני. לאחר המעבר לשיטה העשרונית, שוערך ערכו של השילינג ל-5 פני עשרוניים, שהם אחד חלקי עשרים מערכה של הליש"ט העשרונית.

מקור המילה שילינג בסקנדינביה (Skilling), ומשמעותה הייתה חלוקה, או סימן על מקל. הגרסה המקוצרת של מילה זו היא "s", מהמילה הלטינית סולידוס, שמו של מטבע זהב רומי. צורת הרישום של מטבע זה נכתב לעתים תכופות עם קו נטוי, לדוגמה: "1/6", 1 שילינג, 6 פני; או כאשר מדובר בסכום ללא פני, נכתב עם קו נטוי ולאחר מכן מקף, לדוגמה: "-/11".

לפני המעבר לשיטה העשרונית ב-1971, המערכת המוניטרית בבריטניה כללה מספר רב של מטבעות בעלי ערכים שונים ובכללם:

  • כתר (קרָאוּן, Crown). ערכו של כתר בריטי אחד היה רבע לירה, שהם 5 שילינג, 60 פני ישנים או 25 פני עשרוניים.
    כתר ויקטוריאני מכסף
  • פלורין (Florin) - הפלורין היווה עשירית הליש"ט, כלומר שני שילינגים שהם 24 פני ישנים או 10 פני עשרוניים.
  • גרוט (Groat) - מטבע בן ארבעה פני עשוי כסף.
  • גיניאה או גיני (Guinea) - מטבע בשווי 21 שילינג. הגיניאה שימשה לתשלום שיש בו משום הבעת הוקרה או מתן תשר, למשל עבור שירות רפואי, חייטות ושכר טרחה של עורך דין. במקור, הגיניאה הייתה מטבע זהב שמשקלו השתנה מדי פעם, עד שערכה קובע על 21 שילינגים. מאוחר יותר הוחלפה הגיניאה בסובריין שהוא לירה שטרלינג אחת, אך הגיניאה המשיכה להתקיים כמטבע וירטואלי לצורכי חשבונאות, המחאות והעברות בנקאיות עד המעבר לשיטה העשרונית.
  • פרת'ינג - רבע פני.

ביטול השילינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטבעות השילינג האחרונים שהונפקו להפצה מתוארכים ב-1966, אולם ישנה סדרה אשר הונפקה כחלק מסדרה לאספנים ב-1970. משנת 1968 החלו להחליף את השילינג מטבעות עשרוניות, "5 פני חדשים" עם משקל ומפרט דומה לזה של השילינג. אלו הוצאו מהמחזור ב-1990 כאשר מטבעות 5 פני קטנות יותר הונפקו והמילה "חדשים" הוסרה מהכיתוב. כיום, המטבע של 5 פני הוא בעל הקוטר הקטן ביותר מכלל המטבעות בשימוש בבריטניה.

שילינג אירי[עריכת קוד מקור | עריכה]

באירלנד, השילינג הונפק בשמו האירי, סקילינג, שם שמרו על ערכו של השילינג כ-12 פני (ישנים). המטבע הונפק עד 1969, ולאחר 1971, כמו בבריטניה, הציבור השתמש בשילינג בעיקר על מנת לשלם לחנויות וכדומה בערך השווה ל-5 פני. ב-1992, כאשר הבנק המרכזי של אירלנד הנפיק מטבעות 5 פני קטנים יותר, השילינג בוטל לגמרי.

שילינג אוסטרלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

השילינג האוסטרלי הונפק לראשונה ב-1910, כאשר שלט האצולה האוסטרלי בצד אחד, והמלך אדוארד השביעי בצד האחר. השימוש בעיצוב שלט האצולה נמשך דרך תקופת שלטונו של מלך ג'ורג החמישי עד לשינוי העיצוב לראשו של אייל עבור ג'ורג השישי. עיצוב זה נשמר עד שנת 1963. בשנת 1966, מחזור הכסף של אוסטרליה הומר לשיטה העשרונית והשילינג הוחלף במטבע בשווי עשרה סנט, כאשר דולר אוסטרלי אחד היה מורכב מעשרה שילינגים.

שילינג במדינות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

2 שילינג שהונפקה עבור אפריקה המערבית בתקופה בה התנחלו בה מושבות בריטיות.
שטר בערך של 20 שילינג קנייתי. השטר מציג את דמות הנשיא דאז דניאל הרפ מוי מימין, ואת סמל המדינה במרכז.
שטר סומלי בערך של 1000 שילינג משנת 1996
שטר אוגנדי בערך של 500 שילינג משנת 1996, שעל גביו סמל אוגנדה

השילינג הונפק גם בניו זילנד לפני ההמרה לשיטה העשרונית בשנות ה-60 של המאה ה-20. באוסטריה הונפק המטבע עד המעבר לאירו; בארצות הסקנדינביות עד האיחוד המוניטרי הסקנדינבי ב-1873; ובעיר המבורג. השילינג נותר מטבע בסיסי בארצות מזרח אפריקה הבאות, בהן השילינג המזרח אפריקאי היה בשימוש בתקופת המושבות: קניה, אוגנדה, טנזניה, סומליה וסומלילנד.

הסול (לאחר מכן הסו), שמקורו במטבע הזהב הרומי, סולידוס, היה מטבע שווה ערך לשילינג בצרפת. סול הוא מטבעה הרשמית של פרו, אולם מקורו מהמילה הספרדית שמש.