שינג'יאנג
|
||||||||||||||||||||||
שׂינְגְ'יָאנְג (סינית: 新疆 ; פין-יין: Xīnjiāng; אויגור: شىنجاڭ) הוא מחוז אוטונומי בצפון מערב סין. מספר התושבים כ-21.6 מיליון נפש ושטחו כ-1.66 מיליון קמ"ר, כשישית משטחה של הרפובליקה העממית כולה.
בירת המחוז היא אורומצ'י (בסינית - 乌鲁木齐/Wūlŭmùqí, באויגור Ürümqi או ئۈرۈمچی), שכמו ערים נוספות רואה בשנים האחרונות צמיחה כלכלית ודמוגרפית אדירה הודות לפיתוח סיני מואץ של הפריפריה.
בעבר היה המחוז חלק חשוב בנתיב של דרך המשי, כשהעיר קאשגאר במערב היא הידועה ביותר בהקשר זה, ומהווה עד היום מפגש בין-תרבותי בסְפָר המדבר. בנוסף למגוון התרבותי, המחוז מאופיין גם בתוואי נוף ייחודי של הרים ואגמים אלפיניים מחד (למשל אגם קרקול) ומדבר טַקְלַמַקָן, מן הצחיחים בעולם, מאידך.
הפסגה הגבוהה ביותר במחוז, פסגת K2, שמתנשאת לגובה 8,611 מטרים, היא השנייה בגובהה בעולם כולו.
המחוז ידוע בסין בתוצרת החקלאית שלו, במיוחד בענבים מטוּרְפָּאן ובמלונים מהָאמִי. כמו כן מגדלים במקום כותנה, חיטה, משי, אגוזים, וצאן. במחוז גם מרבצי נפט גדולים, וקיים אף צינור להובלתו עד שאנגחאי.
דמוגרפיה [עריכה]
שינג'יאנג מוגדרת כאוטונומיה של האויגורים. זהו עם טורקי מוסלמי, הדומה בלשונו ובמראהו לעמים ממרכז אסיה. שפת האויגור קרובה לאוזבקית ולקזחית. בעקבות כך, האזור מכונה לעתים קרובות טורקסטן, במיוחד בפי בדלנים. עם זאת, 41% מהאוכלוסייה במקום היא של בני האן שהיגרו למקום במהלך השנים, בעוד שהאויגורים מהווים כ-45%. קבוצות אתניות נוספות בשינג'יאנג הן קזחים - 7%, בני חווי (סינים מוסלמים) - 5%, קירגיזים - 0.9%, מונגולים - 0.8%, ועוד.
העם האויגורי שואף בחלקו לעצמאות, ובתחילת שנות ה-90 אף התקיימה התקוממות אלימה מוגבלת נגד השלטון, אך השלטון בבייג'ינג דיכא מהומות אלו במהירות. בעבר הייתה קיימת לזמן קצר מדינה אויגורית בשם טורקיסטן המזרחית. ב-5 ביולי 2009 פרצו בבירה אורומצ'י מהומות אלימות קשות על רקע אתני בין אויגורים ובין בני האן. על פי דיווחי מקורות רשמיים נהרגו בעימותים אלו 197 איש, מרביתם בני האן.[1]
קישורים חיצוניים [עריכה]
- סינג'יאנג - סקירה כללית, מתוך אתר הרדיו הבינלאומי של סין בעברית
- ש'ינג'יאנג - מחוז האויגורים כתבתו של יובל נעמן, המלווה בתמונותיו, באתר GoTravel.
הערות שוליים [עריכה]
| מחוזות הרפובליקה העממית של סין | ||
|---|---|---|
| מחוזות |
אָנְחְווֵי • גָאנְסוּ • גֶ'גְ'יַאנְג • גְוָאנְגְדונְג • גווֵיְג'וֹאוּ • גְ'יַאנְגְסוּ • גְ'יַאנְגְשִׂי • גִ'ילִין • הָאיְנָאן • חֶבּיי • חֶנָאן • חוּבּײ • חוּנָאן • חֵייְלוֹנְגְגְ'יָאנְג • יוּנָּאן • לְיָאונִינְג • סצ'ואן • פֿוּגְ'ייֵן • צִ'ינְגְהָאי • שָאַנשִׂי • שַאנְדונְג • שָאנְשׂי |
|
| מחוזות אוטונומיים |
גְוָאנְגְשִׂי • טיבט • מונגוליה הפנימית • נינְגְשְׂיָה • שׂינגְ'יָאנְג |
|
| מחוזות עירוניים | ||
| אזורים מנהליים מיוחדים | ||
| ראו גם | ||