שינטרו אישיהארה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שינטרו אישיהארה
מושל טוקיו 
Shintaro Ishihara, 2006-Sep-1.jpg
קודם יוקיו אאושימה
תחילת כהונה 23 באפריל 1999
סוף כהונה 31 באוקטובר 2012
תאריך לידה 30 בספטמבר 1932
מקום לידה קובה, יפן
מפלגה המפלגה הליברלית-דמוקרטית

מפלגת הזריחה של יפן

שם בשפת אם 石原 慎太郎

שינטרו אישיהארהיפנית: 石原 慎太郎; נולד ב-30 בספטמבר 1932) הוא סופר, שחקן, פוליטיקאי יפני ומושל טוקיו מ-1999 עד 2012.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלידתו ועד 1967[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישיהארה נולד בקובה למנהל חברת שילוח, וגדל במחוז קאנאגווה. הוא החל את לימודיו באוניברסיטת היטוצובאשי ב-1952 וסיים אותם כעבור ארבע שנים. חודשיים לפני סיום הלימודים זכה אישיהארה בפרס אקוטגאווה עבור הרומן שכתב "עונת השמש" (太陽の季節). אחיו, יוג'ירו, שיחק בתפקיד משנה בסרט קולנוע שנעשה בעקבות הרומן.

בראשית שנות ה-60 התרכז אישיהארה בכתיבת רומנים, מחזות ומחזות זמר, ניהל תיאטרון, ונסע מסביב לעולם.

ב-1966-1967 כיסה אישיהארה את מלחמת וייטנאם עבור העיתון היפני יומאורי שינבון.

קריירה כמחוקק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישיהארה התמודד על מושב בבית היועצים של יפן מטעם המפלגה הליברלית-דמוקרטית ב-1968, וסיים ראשון ברשימת המפלגה. לאחר ארבע שנים בבית העליון, התמודד אישיהארה על מושב בבית הנבחרים של יפן כנציג המחוז השני של טוקיו, וזכה. ב-1973 הצטרף אישיהארה לקבוצה של חברי המפלגה הליברלית-דמוקרטית שהקימו קבוצה אנטי-קומוניסטית. הקבוצה התפרסמה בשל העובדה שחבריה חתמו על הצטרפותם לקבוצה באמצעות דמם.‏[1]

אישיהארה התמודד על משרת מושל טוקיו ב-1975, אך הפסיד למתמודד הסוציאליסטי ריוקיצ'י מינובה. הוא שב לבית הנבחרים, שם טיפס בסולם הדרגות המפלגתי, ושימש המזכיר הכללי של הסוכנות לאיכות הסביבה תחת ראש הממשלה טקאו פוקודה ושר התחבורה תחת ראש הממשלה נובורו טקשיטה.

לאחר שהפסיד במרוץ לראשות המפלגה ב-1989, התפרסם אישיהארה בעולם המערבי בזכות ספרו "יפן: ראשונה בין שווים", בו קרא אישיהארה לבני עמו להתקומם כנגד ארצות הברית.

מיד לאחר התקפת גז הסארין של הכת אום שינריקיו ברכבת התחתית של טוקיו ב-1995, פרש אישיהארה מהפוליטיקה הלאומית, ובכך סיים קריירה בת רבע מאה. ב-1999 הוא נבחר למושל טוקיו.

ב-25 באוקטובר 2012 הודיע אישיהארה על התפטרותו מתפקיד מושל טוקיו, וזאת על מנת להתכונן להקמת מפלגה חדשה שתתמודד בבחירות הכלליות של 2012.‏[2]. ב-31 באוקטובר אישרה הוועדה העירונית של טוקיו את התפטרותו.

עמדות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישיהארה נחשב לאחר מהפוליטיקאים הימניים ביותר ביפן.

כמושל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך כהונתו כמושל טוקיו נקט אישיהארה במספר צעדים:

יחסי חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישיהארה ידוע כמבקר נמרץ של יפן, אותה הוא מגדיר כמדינה לא החלטית. בנוגע ליחסי יפן-ארצות הברית, טען אישיהארה שהמדינה אותה הוא לא אוהב במערכת יחסים זו היא יפן, שכן היא מדינה שאינה יודעת לעמוד על שלה.‏[3] בספר שכתב עם ראש ממשלת מלזיה לשעבר מהתיר מוחמד, שנקרא "אסיה המסוגלת לומר לא - התכנון כנגד המערב", קרא אישיהארה ליפנים לחזור לשורשיהם האסייתיים וגינה את הציוויליזציה המערבית.

אישיהארה ידוע גם בביקורת שלו כלפי סין, ואף הוא הזמין את הדלאי למה ואת נשיא הרפובליקה הסינית לטוקיו. עם זאת, בשנים האחרונות התמתן אישיהארה ואף קיבל את הזמנת הסינים לאולימפיאדת בייג'ינג, ונבחר להיות אחד מנושאי הלפיד האולימפי ביפן.

יחסו לזרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנאום שנשא בפני קבוצה מכוחות ההגנה העצמית של יפן ב-9 באפריל 2000, הצהיר אישיהארה שזרים וסָנגוֹקוּג'ין (三国人, "אנשי מדינה שלישית"; מילת גנאי לתושבי טייוואן, קוריאה וסין אחרי מלחמת העולם השנייה) מבצעים פשעים רבים ביפן, וטען שבעת אסון טבע באזור טוקיו, הם יעוררו מהומות. התבטאות זו גררה ביקורת רבה ודרישות התפטרות,‏[4] אך אישיהארה סירב להתנצל.

אישיהארה היה מעורב במספר תקריות דומות נוספות, כשב-2006 טען שמהגרים אפריקאים משתלטים על אזורים בטוקיו ועוסקים בפשע.‏[5]

התבטאויות שערורייתיות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראיון לפלייבוי ב-1990 טען אישיהארה שטבח ננקינג הוא בדיה, וסירב להתנצל גם לאחר שהתעוררה סערה תקשורתית ודיפלומטית[6]

ב-2000 שימש אישיהארה אחד השופטים בתחרות ספרות ביפן, ובמהלך האירוע טען שהומוסקסואליות אינה נורמלית. התבטאות זו גררה מחאה בקרב קהילת הלהט"ב של המדינה.‏[7]

בראיון למגזין נשים ב-2001 טען אישיהארה שנשים מבוגרות שאינן יכולות ללדת הן חסרות ערך וחוטאות. בעקבות הביקורת שהוטחה בו טען אישיהארה שמקור הביקורת הוא ב"נשים זקנות ורגזניות."‏[8]

בהקשר לרעידת האדמה בסנדאי, טען אישיהארה שהאסון הוא עונש משמיים על כך שיפן הפכה למדינה אנוכית. לאחר שספג ביקורת רבה, אף ממושל מחוז מיאגי, נאלץ אישיהארה להתנצל בפומבי.‏[9]

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישיהארה נשוי לנוריקו ולהם ארבעה ילדים. בנו הבכור, נובוטרו, ובנו השלישי, הירוטאקה, הם חברי בית הנבחרים של יפן. בנו השני, יושיזומי, הוא שחקן ומגיש תחזית מזג אוויר. בנו הצעיר, נובוהירו, הוא צייר.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישיהארה (עליון) עם הסופר יוקיו מישימה ב-1956
  • עונת השמש (1956) - זוכה פרס אקוטגאווה לסופר החדש הטוב ביותר.
  • פרי משוגע (1956)
  • המשחק המושלם (1956)
  • מפה של הים (1958)
  • עץ הנעורים
  • ליקוי לבנה (1959)
  • עשרת אלפים קילומטרים על אופנוע בדרום אמריקה
  • מהי משמעות הנעורים?
  • אל הים הגדול (1965)
  • הים הלא נסוג (1966)
  • חינוך ספרטני (1969)
  • יער מאובן (1970) - פרס משרד החינוך.
  • ואקן רואיישו (1973) - מקבץ שירים יפניים וסיניים.
  • אוניברסיטת הברברים
  • הרס המדינה - מותה הפתאומי של יפן (1982)
  • רגע השיא של חיי (1990)
  • יפן: ראשונה בין שווים, הוצאת מטר, 1991.
  • ליקוי החמה של יוקיו מישימה (1991)
  • אסיה המסוגלת לומר 'לא' - עם מהתיר מוחמד.
  • זכרוני אודות הרוח (1994)
  • אח צעיר (1996)
  • מדינה אנה יכולה להתקיים בלי "אבא" (1997)
  • לחיות את סוטרת הלוטוס (1998)
  • סעודת האדון (1999)
  • אשליה ושמה אומה (1999)
  • לא אתחתן (2001)
  • להזדקן זה החיים (2002)
  • אי האש (2008)
  • התאוששות (2010)

סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שינטרו אישיהארה, יפן: ראשונה בין שווים, הוצאת מטר, 1991.
  • Chang, Iris. The Rape of Nanking: The Forgotten Holocaust of World War II. Basic Books, 1997. ISBN 9780465068357.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון ברינסלי וקייאיצ'י יממורה, Japan Threatened by China, Its Own Timidity: Ishihara, אתר בלומברג.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ City Mayors.
  2. ^ http://www.bbc.co.uk/news/world-asia-20078481
  3. ^ טיימס אסיה.
  4. ^ לרימר.
  5. ^ ברניסלי ויממורה.
  6. ^ Chang, עמ' 202-201.
  7. ^ Ishihara's homophobic remarks raise ire of gays
  8. ^ הוועדה לחיסול האפליה כנגד נשים.
  9. ^ Ishihara apologizes over 'divine punishment' remark,‏ NewsonJapan.com