שיער שיבה

שיער שיבה הוא שיער בו כמות המלנין הולכת וקטנה או אף לא קיימת לחלוטין. לשיער השיבה גוונים הולכים ומתבהרים של אפור, עד להלבנה מוחלטת. להבדיל מתופעת הלבקנות, שיער שיבה אינו מחלה אלא תופעה טבעית נפוצה מאוד בעולם החי, הנובעת מהפסקת ייצור המלנין בגוף. על אף שהתופעה נתפסת כקשורה להזדקנות, יש שניצניה מתחילים מאוד מוקדם - בקרב בני אדם יש מקרים בהם מופיעות שערות נטולות מלנין כבר בגיל ההתבגרות, והופעת שיער שיבה בשנות השלושים לחיים נפוצה מאוד.

הפיכת צבע השיער לשיבה לרוב הדרגתית: בתחילה מאפיר השיער, הולך ומתבהר עד להלבנתו המוחלטת. על תהליך הפסקת ייצור המלנין אחראים כנראה שני גנים - Bcl2 ו-Bcl-w. בתהליך, מתים תאי הגזע המצויים בבסיס זקיקי השיער והמייצרים תאי מלנוציט המפיקים מלנין. עם מות תאי הגזע הולך מספר תאי המלנוציט ופוחת, וכך צונחת כמות המלנין בשיער הצומח. ההזדקנות ההדרגתית של השיער נובעת מכך שמות תאי הגזע אינו מתרחש בבת אחת - לעיתים עוברות אף עשרות שנים בין מותם של תאי גזע העשויים להיות מרוחקים זה מזה מילימטרים ספורים.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלק ניכר מהתרבויות האנושיות נוצר יחס מיוחד לשיער שיבה, בין אם חיובי ובין אם שלילי. על פי רוב נתפס שיער השיבה כסמל של מכובדות, אך יש גם המעדיפים להסתירו על ידי צביעה. ישנן תרבויות שבהן הופעת סימני הזקנה הפיזיים, כדוגמת שיער השיבה, מהווה מדד לתחילת גיל זקנה.

הקשר בין לחץ ובין שיער שיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתרבות המערבית מקובל לחשוב כי לחץ נפשי עלול לגרום להאפרה והלבנה של השיער גם בגילאים צעירים, אך לא היו מחקרים מעמיקים שביססו את הדבר.

מאמר^[1] שהתפרסם בכתב העת Nature בדצמבר 2019 תיאר מחקר שבו בוצעו ניסויים על עכברים, כדי לבחון את הקשר בין לחץ נפשי ובין שיער שיבה. במחקר נמצא כי פרוותם של העכברים שהייתה שחורה מטבעה, אכן הפכה ללבנה ככל שהחוקרים חשפו את העכברים למצבי עקה. במחקר עלתה המסקנה כי המערכת הסימפטטית שמופעלת במצבי לחץ נפשי, מובילה לשחרור של נוראדרנלין. שחרור זה גורם לתאי גזע מלנוציטיים בזקיקי השיערות להתחלק יתר על המידה, ובכך הוא מכלה את מאגר תאי הגזע. דבר זה גורם לכך שזקיק השיערה לא מסוגל לייצר יותר מלנוציטים, תאים שמפרישים מלנין - שהוא למעשה המולקולה שנותנת לשיערה את צבעה. כל שיערה שתיווצר בזקיק השיערות שיש בו מיעוט של תאי גזע מלנוציטיים, תהיה לבנה.

טיפול מנע[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרט לצביעת שיער ישנן דרכים טבעיות להאט את קצב ההלבנה של השיער. מלבד גורמים כמו כעס, דחק ועישון גם מחסור בנוזלים כתוצאה ממיעוט בשתייה או מחסור תזונתי בנחושת או בוויטמין B₁₂ גורמים להאפרת השיער ולכן מזונות עשירים בהם עשויים למנוע או להאט את תופעת הלבנת השיער בגיל מוקדם, בארצות הברית קודמה במיוחד הדבשה המתוקה כמנה עשירה ברכיבים תזונתיים המשמשת לעידוד הפרשת המלנין בשיער.^[2] כמו גם, ממרח שמופק מקליפות תפוחי אדמה וצובע את השיער בגוון כהה יותר.^[3]