ספרות חובבים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שיפ)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ספרות חובבים (ידועה גם כפאנפיקשן, מהצירוף Fan Fiction באנגלית - ספרות חובבים, לעתים גם ספרות מעריצים) היא ספרות הנכתבת על ידי חובביה ומעריציה של יצירה מקורית כלשהי, המכונה פאנדום, כגון ספר, סרט, סדרת טלוויזיה וכו', תוך העשרת היצירה החדשה מפירות רוחו של המחבר באמצעות שימוש באלמנטים מהיצירה המקורית, וקיום דיאלוג מובהק עמה.‏[1]

יצירות אלה, המכונות "יצירות חובבים" (או, באנגלית, fanfics; מקובל גם התעתיק "פאנפיקים"), קדמו לעידן האינטרנט, אך הרשת משמשת פלטפורמה נוחה לסופרים החובבים, ונתנה תאוצה לתחום‏[2]. היצירות מקבלות את עיקר פרסומן דרך הרשת.

יצירות החובבים מתבססות על עולמה של היצירה המקורית ועל רקעה - דמויות או עלילה - תוך הוספת אלמנטים מדמיונו של המחבר שמקורם מחוץ ליצירה המקורית. אורכן של יצירות החובבים מגוון. יש טקסטים הכוללים משפטים אחדים בלבד, אך יש גם יצירות מרובות פרקים וכרכים.

הפאנדומים העיקריים הם לרוב מסוגות הפנטזיה והמדע הבדיוני, מפני שסוגות אלה מספקות למחבר עולם פנטסטי מוכן, ובו "חורים" המאפשרים פיתוח נוסף של העלילה והדמויות. בין הפאנדומים הפופולריים נכללים הפאנדום הפוטריסטי והטולקינאי, וכן יצירות הנכתבות תחת השפעה ברורה של משחקי תפקידים.

יצירות חובבים מתחום האמנות החזותית מכונות "אמנות חובבים" או, בשם האנגלי הנפוץ יותר, "fanart".

סוגי פאנפיקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהוג לחלק את ספרות המעריצים לסוגות משנה על פי מספר קריטריונים עיקריים: יצירת המקור מעוררת ההשראה; אורך; היחסים שבין הדמויות; מיקומה של עלילת היצירה על ציר הזמן ביחס ליצירת המקור ודירוג גיל קהל היעד של היצירה. נהוג לחלק את היצירות באופן זה:

  • יצירת המקור - ה"פאנדום". נוהגים למיין את יצירות החובבים לפי יצירות המקור שעליהן הן מתבססות, למשל: יצירות בהשראת העולם הטולקינאי, יצירות בהשראת הארי פוטר וכדומה. יצירת חובבים בעלת קשר מוצהר ליותר מיצירת מקור אחת מכונה "קרוס-אובר" (באנגלית "Crossover").
  • אורך - נהוג לסווג יצירות כ"קצרות" או "ארוכות" על פי ההגדרות הספרותיות ה"מסורתיות", הגם שלסיפורים קצרים בני פחות ממאה מילים נטבע הכינוי "דראבל". הסיפורים הארוכים נוטים להתפרסם כסיפור בהמשכים.
  • מערכות היחסים שבין הדמויות - נהוג לבצע חלוקה גסה בין יצירות שבמרכז עלילתן מערכת יחסים רומנטית בין דמויות - שאחת מהן לפחות מופיעה ביצירת המקור (דמויות 'קאנוניות') - לבין יצירות שעלילתן עוסקת בנושאים אחרים. הסוג הראשון מכונה "שיפ", הגזור מ-Relationship (באנגלית, מערכת יחסים), ואילו היצירות מהסוג השני מכונות "ג'ן" מ-General (באנגלית, כללי). בקרב יצירות ה"שיפ" מקובלת החלוקה בין יצירות "הט" העוסקות במערכת יחסים הטרוסקסואלית לבין יצירות "סלאש"‏[3] העוסקות במערכת יחסים הומוסקסואלית, עבור יצירות המתרכזות במערכת יחסים בין שתי דמויות נקביות נטבע המושג "פמסלאש".
  • מיקומה של עלילת היצירה על ציר הזמן ביחס ליצירת המקור - כאן מקובל להבחין בין יצירות המקדימות את עלילת היצירה המקורית, יצירות המתרחשות בזמן העלילה המקורית ויצירות המתרחשות לאחריה. ביצירות הממוקמות על ציר הזמן לאחר היצירה המקורית מקובל להבדיל בין "המשך ישיר" ל"המשך עצמאי". יצירת ההמשך הישיר שואפת להמשיך את עלילת היצירה המקורית, לרוב תוך שימוש בנקודת מבט, בסגנון ובקו עלילתי דומים לאלה של יצירת המקור. כנגד סוגה זה מועלית לעתים ביקורת הטוענת כי הוא לוקה במידת מקוריותה ואמינותה. במקביל יש גם יצירות "המשך עצמאי", שעלילתן מתקיימת

לאחר עלילת המקור והן משתמשות לעתים בעולמה של היצירה גם כדי לנסות ולסגור "חורים" בעלילת המקור.

  • עלילה המשנה באופן מהותי את אחד המאפיינים הבולטים ביצירת המקור נקראת "עולם מקביל" או באנגלית Alternative universe) AU)

לעתים הסופר יכריז על אלמנט משני בסיפורו כ-AU כחלק מהתקציר על הסיפור מבלי לשנות את הגדרת הסיפור כולו.

  • דירוג גיל קהל היעד של היצירה - יש הנוהגים להוסיף לכל יצירה "דירוג גיל" המציין את קהל היעד שלה לפי גובה מינוני השפה הבוטה וריבוי התכנים של אלימות ומיניות. סיווג צפייה זה מתבסס על זה המקובל בארצות הברית.

יחס מחברי יצירות המקור לפאנפיקשן[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש מחברים הרואים ביצירות כאלה מחמאה ומעודדים את כתיבתן במסגרת "השימוש ההוגן" כדוגמת מחברת ספרי "הארי פוטר", ג'יי קיי רולינג.‏[1] לעומתם, יש כותבים המתייחסים לתופעה בהסתייגות מסוימת, כמו פיליפ פולמן, מחבר טרילוגיית "חומריו האפלים".

הסוגיה המשפטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעצם אופיין לוקות יצירות חובבים רבות, לכל הפחות לכאורה, בפגיעה בזכויות יוצרים ובקניין רוחני. הדבר מתבקש בשל נטילת אלמנטים מיצירת מקור והכנסתם ליצירה חדשה, ללא בקשת רשות מבעלי הזכויות של היצירה המקורית (המחבר, יורשיו או גוף אחר המחזיק בזכויות כדין) וללא הסכמתם. הדברים נעשים בגלוי ובאופן מובהק, ויש בכך משום פגיעה בזכויותיהם של בעלי הזכויות על המקור.‏[1] למרות זאת, כיוון שרוב היצירות מתפרסמות במרחב האינטרנטי, והמחבר החובב אינו זוכה לגמול חומרי כלשהו, נראה כי בעלי הזכויות והרשויות נוטים להעלים עין מהתופעה. אף שתביעות משפטיות מצד בעלי זכויות יוצרים נגד יצירות אינטרנט מוגשות לעתים רחוקות, קיימים חריגים אחדים; ג'יי קיי רולינג, למשל, תבעה כמה כותבים שעשו שימוש באלמנטים מיצירתה. התביעות הופנו נגד יצירות הכוללות סצנות חריפות של מין ואלימות.‏[1]

בישראל זכתה סוגיה זו לעיון משפטי בדיון ב"ספר המשך" של היצירה "חסמבה" ‏[4]. התובעת, אלמנתו של הסופר יגאל מוסינזון, יצאה נגד הקשר המוצהר והמובהק שיצרה המחברת בין המקור של מוסינזון לבין הפאנפיקשן במישור הדמויות ובמישור הזמן, תוך הצגת דמויות המקור באור שלילי. תביעה זו נדחתה בנימוק של נטילת המקור לצורכי ביקורת במסגרת השימוש ההוגן.

ספרות חובבים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל מספר פורומים ואתרים בתחום ספרות החובבים, חלק מקהילות החובבים בארץ מקיימות אף פעילויות חוץ-אינטרנטיות כגון מפגשים חברתיים. בחלק מכנסי החובבים בתחום המדע הבדיוני והפנטסיה בארץ ישנו ייצוג תוכני גם לתחום ספרות החובבים.

תחום ספרות המעריצים התפתח בישראל בשלב מאוחר יחסית, אם כי צבר תאוצה עם הופעת ספרי הארי פוטר, אשר הביאו השראה לכותבים רבים. על אף זאת, קהל הקוראים קטן יחסית - הן משום שקהל קוראי העברית מצומצם ממילא יחסית לשפות אחרות (בוודאי אנגלית), הן משום שהז'אנר חדש יחסית, והן משום שהנטייה של קוראים רבים - כולל קוראים בז'אנר הפנטסיה והמדע הבדיוני, היא להסתייג מספרות מעריצים באורח גורף.

מצב דברים זה, כמו גם חילוקי דעות בקרב חובבי הסוגה, הביא לכך שכיום מתפרסמים באתרי הקהילה מספר מצומצם של יצירות באורך מלא. יצירות אחרות ננטשו על ידי יוצריהן העבריים בטרם הושלמו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 גדעון אורבך, פאנפיקשן ודיני זכויות יוצרים - הפרה או אתגר?, אתר המגדל הלבן
  2. ^ Lev Grossman, The Boy Who Lived Forever, Time Magazine, July 07, 2011
  3. ^ מקור המונח בסימן "/". יש הנוהגים לסמן יצירות העוסקות במערכות יחסים בצורה "דמות א'"/"דמות ב'" כאשר במקומות המתאימים מופיעים שמות הדמויות העומדות במרכז היצירה.
  4. ^ א (ת"א) 1437/02 חנה מוסינזון נ' שפרה האפרתי, ניתן ב-29 במאי 2003

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.