שיפון (דגן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgשיפון תרבותי
Wild rye.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: חד פסיגיים
סדרה: דגנאים
משפחה: דגניים
סוג: שיפון
מין: שיפון תרבותי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Secale cereale

שיפּון תרבותי, או בקיצור שיפּון (שם מדעי: Secale cereale) הוא מין תרבותי בסוג שיפּון שבמשפחת הדגניים. השיפון הוא אחד הגידולים החקלאיים הנפוצים ביותר וקרוב לחיטה ולשעורה. ניתן להשתמש בדגני השיפון להכנת קמח, לחם שיפון, בירה משיפון (כמו גם חלק מסוגי הוויסקי, והוודקה) ומספוא לבהמות. ניתן לאכול את הדגן גם בשלמותו, או משוטח. אין לבלבל את השיפון עם הזון, הדומה לו ומשמש גם הוא כמזון לבהמות.

מקור השיפון בזן בר אשר בוית במזרח אסיה הקטנה. במספר אתרים מתקופת האבן החדשה באזור זה נמצאו עדויות לביות של שיפון, אך עדויות לביות מסודר וקבוע של שיפון הן מאוחרות יותר, בתקופת הברונזה במרכז אירופה. ייתכן והשיפון נע מערבה כחלק מתערובת דגנים, וגודל באופן ייחודי רק מאוחר יותר. קיימים גם ממצאים מתל אבו חוריירה (אתר מהתקופה האפיפלאוליתית) המצביעים על שימוש בשיפון, אך קיימת מחלוקת לגביהם: גם לגבי התיארוך וגם לגבי העובדה כי הממצאים מתבססים על גרעינים בלבד, ללא מוץ.

ממצאים מן התקופה הרומית באירופה מעידים על שימוש בשיפון, אך פליניוס הזקן מתאר אותו כ"אוכל עלוב שיש לצרוכו רק על מנת להימנע מגוויעה ברעב" וכי נהוג לערבב אותו עם חיטה על מנת למתן את טעמו המר "אך גם אז הוא אינו נעים לקיבה". מאז ימי הביניים נעשה שימוש קבוע בשיפון כמרכיב בלחם בצפון-מרכז אירופה (ממזרח לגבול גרמניה - צרפת וצפונית להונגריה).

בהלכה היהודית, השיפון הוא אחד מחמשת מיני דגן, שלהם נקבעו דינים מיוחדים.