שיפוע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שיפוע של ישר: m = Δyx.
תמרור אזהרה בהולנד על שיפוע של 10%

בגאומטריה, שיפוע של ישר מתאר את עוצמת התלילות שלו. ערך גדול מצביע על תלילות גדולה. השיפוע מוגדר כיחס בין ההפרש האנכי בין שתי נקודות על הישר להפרש האופקי בין אותן נקודות (ראו באיור משמאל).

באופן דומה נגדיר שיפוע בתחומי הגאוגרפיה או הנדסה אזרחית. כך למשל, שיפוע של גבעה יוגדר כיחס בין הרום היחסי של הגבעה למרחק האופקי מתחתית הגבעה לשיאה. במילים אחרות, השיפוע מצביע על היחס בין שינוי הגובה לשינוי במרחק. כלומר, בגבעה תלולה המרחק האופקי בין תחתית הגבעה לשיאה יהיה קצר יחסית לגובה של הגבעה, בעוד שבגבעה מתונה המרחק האופקי יהיה ארוך ושיא הגבעה יהיה נמוך.‏[1]

שיפוע יכול להיות חיובי, שלילי, אפס או לא מוגדר. בישר הנמצא במערכת צירים קרטזית דו-ממדית, שיפוע חיובי משמעו שכאשר ערך ה-x גדל גם ערך ה-y גדל ("עלייה"). שיפוע שלילי משמעו שכאשר ערך ה-x גדל ערך ה-y קטן ("ירידה"). שיפוע שערכו אפס משמעו שאין שיפוע, כלומר מדובר בקו אופקי המקביל לציר ה-x. שיפוע לא מוגדר משמעו שמדובר בקו אנכי המקביל לציר ה-y.

ישרים מקבילים כאשר השיפועים שלהם שווים. ישרים ניצבים זה לזה כאשר מכפלת השיפועים שלהם שווה ל: 1-. בעזרת כלים מהחשבון אינפיניטסימלי ניתן להגדיר גם שיפוע של פונקציה בנקודה כלשהי כשיפוע של הישר המשיק לפונקציה בנקודה זו. כאשר קיים שיפוע כזה נאמר שהפונקציה גזירה בנקודה והשפיע שלה נקרא נגזרת.

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיפוע של ישר במישור המכיל את ציר x וציר ה-y מוגדר כשינוי בערכי ה-y חלקי השינוי בערכי ה-x בין שתי נקודות שונות על הישר.

כלומר, בהינתן שתי נקודות על הישר: (x1,y1) ו- (x2,y2), שיפוע הישר יהיה: \,m = \frac{\Delta y}{\Delta x} =\frac{y_2-y_1}{x_2-x_1}[2]

על פי ההגדרה מתקיים כי \,m\cdot{\Delta x} = {\Delta y}. כלומר, כאשר נעים על הישר משמאל לימין, על כל התקדמות של יחידה אחת בכיוון האופקי יש התקדמות של \ m יחידות בכיוון האנכי.

ניתן להראות כי על פי חוקי הטריגונומטריה מתקיים: \,m = \tan \theta\!, כאשר  \theta\! היא הזווית שבין ציר ה-x לישר (בכיוון החיובי).

במערכת צירים קרטזית, משוואת ישר ששיפועו \ m היא: \!\, y=mx+b, כאשר \ b מייצג את נקודת החיתוך של הישר עם ציר ה-y.

עבור קו אופקי \Delta y = 0 ו-\Delta x \ne 0 ולכן השיפוע שווה ל-0.

עבור קו אנכי \Delta y \ne 0 ו-\Delta x = 0 ואז לפי הגדרת השיפוע מתקבל m = \frac{\Delta y}{0}. כלומר: השיפוע אינו מוגדר. יש המגדירים את השיפוע במקרה זה להיות אינסופי.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיפוע של ישר העובר דרך הנקודות: (1,2) ו- (13,8) מתקבל על ידי חישוב היחס של ההפרש האנכי וההפרש האופקי: m = \frac{\Delta y}{\Delta x} = \frac{y_2 - y_1}{x_2 - x_1} = \frac{8 - 2}{13 - 1} = \frac{6}{12} = \frac{1}{2}

שיפוע של ישר העובר דרך הנקודות: (4,15) ו- (3,21) הוא: m = \frac{ 21 - 15}{3 - 4} = \frac{6}{-1} = -6

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו גם בערך תל המתלקט
  2. ^ האות היוונית Δ (דלתא) משמשת בדרך כלל במתמטיקה כדי לסמל "הבדל" או "שינוי".