שיקגו הופ

שיקגו הופ
Chicago Hope
סוגה	סדרת דרמה רפואית
יוצרים	דייוויד אי קלי
כותבים	דייוויד אי קלי ; דייוויד אמן
שחקנים	מנדי פטינקין ; הקטור אליזונדו ; וונדי קרטיס-הול ; אדם ארקין ; כריסטין לאטי ; פיטר ברג ; מארק הארמון ; תומאס גיבסון ; רוקי קרול ; ג'יין ברוק ; ברברה הרשי ; לורן הולי ; אי ג'י מרשל
פרסים	פרס גלובוס הזהב ; 7 פרסי אמי
ארץ מקור	ארצות הברית
שפות	אנגלית
מספר עונות	6
מספר פרקים	141
הפקה
מפיקים בפועל	הנרי ברומל ; ביל ד'אליה ; דייוויד אי קלי ; ג'ון טינקר
חברת הפקה	פוקס המאה ה-20 ; דייוויד אי קלי הפקות
הפצה	פוקס המאה ה-20 בטלוויזיה
אתר צילומים	לוס אנג'לס ושיקגו
צלמים	ג'יימס ר. בגדונס
מוזיקה	מרק אישם
אורך פרק	42 - 44 דקות
שידור
רשת שידור	CBS
רשת שידור בישראל	ערוץ 2 (קשת)
תקופת שידור מקורית	28 בספטמבר 1994 – 4 במאי 2000
קישורים חיצוניים
	דף התוכנית ב-IMDb

שיקגו הופ (באנגלית: Chicago Hope) היא סדרת טלוויזיה אמריקנית מסוגת דרמה, שנוצרה והופקה על ידי דייוויד אי קלי. הסדרה עסקה בהתרחשויות בקרב אנשי הצוות הרפואי ומטופליהם בבית חולים פרטי בדיוני בשיקגו, אילינוי.

הסדרה שודרה במשך כשש עונות בארצות הברית ברשת CBS, בשנים 1994 - 2000. בישראל הסדרה שודרה במקור בשנות ה-90 בערוץ 2 על ידי הזכיינית קשת.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה מתארת התמודדויות מקצועיות רפואיות ואתיות שונות של צוות בית החולים עם מטופלים מגוונים שמגיעים אליהם, במקביל להתמודדותם עם אירועים בחייהם האישיים ועם היחסים בינם לבין עצמם.

כוכב הסדרה בעונות הראשונות הוא ד"ר ג'פרי גייגר, מנתח מצליח, המתמודד עם הפרעתה הנפשית של אשתו, שהטביעה למוות את בנם. חברו הטוב ביותר הוא ד"ר ארון שאט, נוירוכירורג בעל שם עולמי. ד"ר דני נילנד הוא רופא ומנתח חדר מיון, שבהמשך מושעה מעבודתו לאחר שקיים רומן עם בת משפחה של אחד ממטופליו. דני מתעמת לעיתים קרובות עם ד"ר קית' ווילקס, הידוע בעמדותיו השמרניות והנוקשות. חברו של קית' הוא הרופא השחצן ד"ר בילי קרונק. מנהל בית החולים הוא ד"ר פיליפ ווטרס, ועורכי הדין המסייעים לצוות בבעיות משפטיות מקצועיות הם אלן בירץ' וסטיוארט בריקמן.

בעונה השנייה מצטרפת ד"ר קייט אוסטין, מנתחת לב מוכשרת ופמיניסטית, המתמודדת מול ג'פרי על ראשות צוות המנתחים. מר וילמט, בעלה לשעבר, עושה כל שביכולתו כדי ליטול ממנה את המשמורת על בתם המשותפת, ואף רוכש את בית החולים בסוף העונה השנייה, וגורם להשעייתה של קייט. שאר הרופאים מתנגדים לקיצוצי התקציב החדים של וילמט, הפוגעים במטופלים, ודורשים ממנו למכור את בית החולים ולעזוב אותו.

בסוף העונה השנייה מתפטר ג'פרי לאחר שלא הצליח להציל את אלן, שנורה בליבו ומת. ג'פרי מאמץ את בתו התינוקת של אלן. הוא חוזר לסדרה בעונה החמישית כיו"ר חבר הנאמנים של בית החולים, אז הוא מפטר מחצית מהרופאים.

ארון, שהופך לפסיכיאטר, מתמודד בעונה הרביעית עם בעיה זמנית במוחו שמונעת ממנו לתפקד בעבודה. בעונה השישית הוא חוזר לעסוק בנוירוכירורגיה, ועובד לצד המנתחת החדשה, ד"ר ג'ינה סימון.

תגובת הקהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה החלה בשידוריה באותה תקופה בה החל שידורה של סדרת דרמה רפואית אחרת, "ER", ברשת המתחרה NBC.^[1] בתחילת העונה הראשונה התחרו שתי הסדרות על אהדת הקהל באותה רצועת שידור ובאותו יום בערב, אך לאחר ש-"ER" הגיעה לנתוני רייטינג גבוהים יותר, הועברה "שיקגו הופ" לרצועת שידור אחרת, ביום אחר בשבוע. בתקופה זו זכתה הסדרה לנתוני רייטינג טובים. לאחר עזיבתו של פטינקין בסוף העונה השנייה, והעברת הסדרה לימי שידור אחרים כדי לטפח סדרות חדשות כגון "ברוקלין סאות'", חלה ירידה בנתוני הרייטינג. לאחר עזיבתם של מספר שחקנים קבועים ומוערכים כגון לאטי, לא הועילו חזרתו של פטינקין וצירוף שחקנים ידועים כגון הרשי והולי, הרייטינג לא השתפר, והסדרה הופסקה בסוף העונה השישית.

הסדרה נרכשה ושודרה בארצות רבות ברחבי העולם, בהן ישראל. בממלכה המאוחדת שודרו עונות 1 - 2 ברשת BBC One, ובהמשך עברה לערוצי שידור אחרים ושודרה גם בשידורים חוזרים.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה הייתה מועמדת לפרסים רבים. היא זכתה ב-7 פרסי אמי: ב-1995 זכו מנדי פטינקין בקטגוריית השחקן הראשי הטוב ביותר בסדרת דרמה, וטים סורסטד על צילום הפרק "Over The Rainbow". ב-1996 זכו דבי מנווילר על הליהוק, וג'רמי קגן על בימוי הפרק "Leave Of Absence". ב-1997 זכה הקטור אליזונדו בקטגוריית שחקן המשנה הטוב ביותר בסדרת דרמה. ב-1998 זכו ראסל פג'ר, ויליאם פריש וראסל סמית' על עריכת הקול בפרק "Brain Salad Surgery" וכריסטין לאטי זכתה בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה.

לאטי זכתה גם בפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה לשנת 1997, על תפקידה בסדרה.